פסקי דין על עוזר רוזנטל | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

43244-05/12 בל     24/02/2013




בל 43244-05/12 עוזר רוזנטל נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בחיפה


ב"ל 43244-05-12
24 פברואר 2013




לפני:

כב' הסגנית נשיא
איטה
קציר

המערער

עוזר רוזנטל
ת.ז. 067161034
ע"י ב"כ: עו"ד רפי מזור
-

המשיב

המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עוה"ד גבי ברנדס



פסק דין


זהו ערעור על קביעת הוועדה הרפואית לעררים מיום 13/5/12, כי למערער 0% נכות וזאת לאחר שנקבעו למערער 10% נכות, שמהם הופחת מצב קודם, וזאת החל מיום 10/3/11.
מכאן הערעור לבית הדין.

טענות המערער:

1.
המערער הגיש בעבר תביעה למשיב בגין ליקוי שמיעה וטנטון לאחר שטען, כי תביעתו נדחתה על ידי המשיב עקב העדר חשיפה לרעש מזיק בעבודה.

2.
במהלך שנת 2011 הגיש המערער תביעה נוספת למשיב בגין ליקוי שמיעה וטנטון שהחמיר לאחר שהמערער עבר לעבוד במקום עבודה בו נחשף לרעש מזיק.

3.
בתאריך 14/12/11 הודיע פקיד התביעות למערער, כי הוא מאשר עקרונית את תביעתו התובע בגין ליקוי השמיעה והטנטון והודיע לו, כי הוא רשאי להגיש תביעה חדשה לקביעת דרגת נכות מעבודה וכך עשה המערער.

4.
הוועדה מדרג ראשון קבעה למערער 0% נכות בגין ליקוי שמיעה וטנטון לאחר הפחתת 10% בגלל מצב קודם בטנטון. המערער ערער על החלטת הוועדה ביום 17/4/12.

5.
הוועדה מיום 13/5/12 קבעה גם היא למערער 10% נכות והפחיתה 10% בגין מצב קודם ולכן העניקה למערער. 0% נכות החל מיום 10/3/11.

6.
ביום 14/12/11 הכיר פקיד התביעות בתביעת המערער, הן בגין ליקוי שמיעה והן בגין הטנטון. יש להדגיש כי עד אז לא נקבע באף מקום כי המערער סובל מטנטון תמידי.

7.
ב"כ המערער ביקש להחזיר את הדיון לוועדה בהרכב אחר עם קביעה כי המערער סובל מטנטון תמידי ועם הוראה כי לא ניתן לסתור את החלטת ההכרה של פקיד התביעות על כל המשתמע מכך.

טענות המערער:

8.
אם נקבע בעבר כי המערער סובל מטנטון לא תמידי (או העדר טנטון בכלל), אזי מגיע למערער 0% נכות ואם נקבע כי מדובר בטנטון תמידי אזי יש לקבוע 10% נכות. כאשר פקיד התביעות הכיר בתביעת המערער ברור כי לשיטתו המערער לא סבל מטנטון תמידי טרם מועד ההכרה, שאחרת הוא לא היה יכול להכיר בפגיעה שכן אין נכות גבוהה מ-10%.

9.
הוועדה יכלה לקבוע כי אין החמרה במצב המערער והוא עדין סובל מטנטון לא תמידי, אולם עת קבעה הוועדה כי המערער סובל מטנטון תמידי היתה חייבת לשייך נזק זה לתביעה החדשה. בקביעתה כי נזק זה קיים עובר למועד ההכרה סותרת הוועדה את קביעת פקיד תביעות לעניין הקשר הסיבתי שבין החשיפה לטנטון.

10.
בהתאם לפסיקה אין לוועדה סמכות לשלול קשר סיבתי שנקבע על ידי פקיד תביעות (ראה עב"ל 54/08 יאיר חי אברונוב נ' המוסד לביטוח לאומי
).


טענות המשיב:

11.

החלטת הוועדה מיום 13/5/12 אינה ברורה, כאשר הוועדה קובעת כי הטנטון מתאים לטנטון ממקור נזק שמיעתי מרעש כרוני, קובעת כי החל משנת 1986 נחשף לרעש במסגרת עבודתו, אך מנגד קובעת כי הוא לא נחשף בתקופה זו לרעש מזיק.

12.
מוסכם להשיב עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים להרכבה מיום 13/5/12, על מנת שתשקול מחדש את קביעתה, תוך הבהרה על סמך מה נסמכה קביעתה, כי הוא לא נחשף לרעש מזיק תוך סתירה של קביעה אחרת שלה באותו הפרוטוקול ותקבע האם למערער נכות בגין הטנטון. לחילופין הסכימה כי התיק יועבר לוועדה בהרכב חדש, כל עוד לא יעמדו בפני
הוועדה פרוטוקולים של ועדות קודמות.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

13.
בוועדה הרפואית לעררים מיום 13/5/12 ישב רופא אף-אוזן-גרון, ד"ר י. בן-דוד, אשר בדק פיזית את המערער.

להלן ממצאי הבדיקה בסעיף 21 לפרוטוקול הוועדה:

"בבדיקה: תופיות תקינות.
בדיקת שמיעה עדכנית מ-24/11/11 היורדת לתדירויות הגבוהים ע"י ממוצע תדרי דיבור של 20 דציבל בכל אוזן. בתיקו בדיקות נוספות אך זו הבדיקה העדכנית ועם הסף הטוב ביותר ובממוצע עפ"י כל הכללים של עצב מוניר ולכן ניתן לקבל תוצאות בדיקה זו כמהימנות.
באשר לטנטון הנבדק תיאר נכון את הטנטון וכן מבחן המאפיינים אשר בוצע ב-24/11/11 מתאים בכל מדדיו לטנטון ממקור נזק שמיעתי מרעש כרוני. לדבריו החל עבודתו ב-1986 ובעבודתו כאיש ביטחון בבתי זיקוק נחשף לרעש במסגרת עבודתו באזורים השונים ומאשר כי הטנטון החל ב-1997 אז היה כבר חשוף 9 שנים לרעש. הוחלט לאחר בדיקות שהנבדק לא נחשף בתקופה זו לרעש מזיק הגורם לנזק שמיעתי לכן הוועדה קובעת כי לא חלה החמרה הקשורה לעבודתו
" (ההדגשות אינן במקור – א.ק.).

14.
בהמשך נקבע בסעיף 22 לפרוטוקול, כי האבחנה היא: "חבלה אקוסטית עם תלונה על טנטון".

הסיכום והמסקנות של הוועדה בסעיף 23 לפרוטוקול היו:

"הוועדה דוחה את הערר מאחר והוחלט שהנבדק לא היה חשוף לרעש מזיק, וליקוי השמיעה והטנטון לא נגרמו מתנאי עבודתו".

15.
צודק ב"כ המערער בטענתו, כי כאשר פקיד התביעות מכיר בקשר הסיבתי בין ליקוי השמיעה והטנטון לבין תנאי עבודתו של המערער, אין לוועדה הרפואית לעררים הסמכות לשלול את הקשר הסיבתי הנ"ל.

16.
יתר על כן, הוועדה הרפואית לעררים התעלמה מבדיקות רפואיות קודמות של המערער מתאריכים 10/3/11 ומיום 24/7/11, שהיו הבסיס להכרת פקיד התביעות בחמרת מצב ליקוי השמיעה והטנטון, והסתמכה רק על הבדיקה מיום 24/11/11, שהיתה בדיקה עדכנית, לא השוותה אותה עם הבדיקות הקודמות כדי לבדוק אם חלה החמרה במצבו הרפואי של המערער.
מחובתה של הועדה היה להסתמך על בדיקות השמיעה טרם ההכרה בליקוי השמיעה והטנטון ולא להסתמך באופן בלעדי על הבדיקה מיום 24/11/11 לאחר ההכרה של פקיד התביעות.

17.
בנסיבות אלה אני קובעת, כי נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 13/5/12 ומורה על ביטול החלטת הוועדה הנ"ל ועל החזרת הדיון לוועדה הרפואית לעררים שתשב בהרכב חדש ותדון בכל ערעורו של המערער. הפרוטוקול של הוועדה הרפואית לעררים מיום 13/5/12 יוצא מהתיק ולא יהיה בפני
הוועדה הרפואית בהרכב החדש שתדון בערעור.

18.
יש לזמן את המערער לדיון בפני
הוועדה החדשה בהקדם.

19.
על המשיב
לשלם למערער הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, י"ד אדר תשע"ג, (24 פברואר 2013
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.










בל בית דין אזורי לעבודה 43244-05/12 עוזר רוזנטל נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 24/02/2013)