פסקי דין על אבראהים מחמד עלי |

59982-12/12 עפ     16/03/2013




עפ 59982-12/12 אבראהים מחמד עלי נ' מדינת ישראל - יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים








בתי משפט

בית המשפט המחוזי ירושלים
ע"פ 59982-12-12


לפני כב' השופטת רבקה פרידמן-פלדמן
16 מרץ 2013




בעניין:

אבראהים מחמד עלי






ה
מערער

נ ג ד




מדינת ישראל – יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים


המשיב



פסק דין


ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופטת שרון לארי-בבלי) מיום 14.11.2012 בתיק ב"ש 1872/09.

1.
תחילתם של ההליכים בתיק זה בצו הריסה מינהלי שהוצא ביום 12.2.2009 למבנה בן ארבע קומות שנבנה ללא היתר במ.פ. שועפט, ראס חמיס, קורדינטות
x
/
y
635436 : 223113.
המערער הגיש בקשה לביטול הצו, התקיים דיון בבקשה וביום 14.6.2011 ניתנה החלטה לפיה צו ההריסה ניתן כדין והבקשה לביטולו נדחית. נקבע כי מועד שלושים הימים לביצוע הצו יחל ביום 1.8.2011.

2.
המערער הגיש ערעור על ההחלטה, ע"פ 44587-09-11, וביום 7.2.2012, בדיון שהתקיים לפני כב' השופט י' נועם, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר כדלהלן:
א.
הערעור יידחה.
ב.
מניין הימים לביצוע צו ההריסה יחל ביום 1.6.2012.
ג.
במקביל, אם יתייצב המערער במשרדי הפיקוח ויודה באחריותו לביצוע העבירה, ובנוסף ייסגר הסדר כולל בנוגע לכתב אישום, יסכים המשיב להמיר את צו ההריסה המינהלי בצו הריסה שיפוטי שיינתן בגדרו של גזר דין.
לאור הסכמות הצדדים, הערעור נדחה.

3.
ביום 5.8.2012 הגיש המשיב בקשה להארכת התקופה לביצוע הצו, באופן שמניין שלושים הימים לביצועו יחל ביום 1.11.2012. לאחר קבלת תגובה של המערער ותגובה של המשיב לתגובה, קבע בית המשפט מועד לדיון בבקשה, בציינו כי "בשלב זה אין צורך בזימון המצהירים".


בסופו של דבר, נתן בית המשפט החלטה ביום 14.11.2012 לפיה הוא נעתר לבקשה -
בית המשפט נימק החלטתו בכך שמדובר באזור שאליו יש צורך להגיע בליווי, והדבר כרוך בתאום עם כוחות הביטחון. נקבע כי יהא זה בלתי מידתי להביא לביטול הצו בשל קשיים ביטחוניים בביצועו. לפיכך קבע בית המשפט כי מניין שלושים הימים לביצוע הצו יחל ביום 1.1.2013.
על החלטה זו הערעור שלפני.

4.
המערער טוען כי בעקבות הסכמת הצדדים במסגרת הערעור ביום 7.2.2012, הוא החל מתכונן לביצוע ההחלטה, פינה חלק ניכר מתכולת ביתו, אירגן מקום מגורים חלופי, וניהל מו"מ עם ב"כ המשיב להשגת הסדר להמרת צו ההריסה המינהלי בצו הריסה שיפוטי שיינתן במסגרת גזר דין לכשיוגש כתב אישום.
לטענת ב"כ המערער, ביום 4.6.2012 הושגה הסכמה בין ב"כ המערער לב"כ המשיב, לפיה יוגש כתב אישום בגין אותה בניה במקום ביצוע של צו ההריסה המינהלי. לטענת ב"כ המערער, המשיב נשם לרווחה לאור ההסכמה האמורה, אך לתדהמתו גילה כי הוגשה בקשה למתן אורכה כאמור לעיל.
המערער טוען כי בית המשפט קמא הכריע בבקשה בהיעדר סמכות עניינית, שכן היה על המשיב להגיש את בקשת האורכה לבית המשפט המחוזי, אשר קבע את המועד לביצוע ההריסה במסגרת הערעור.
המערער טוען כי טעה בית המשפט שקיבל את טענות המשיב, שנטענו בעלמא ונעדרות אחיזה במציאות. בנוסף נטען כי הארכת המועד לביצוע צו ההריסה איננה מקיימת את תכליתו של הצו, שכן הצו ניתן לפני ארבע שנים. לטענתו, המשיב לא הוכיח כי הצו לא בוצע "שלא עקב הזנחה, רשלנות או חוסר אכפתיות".
המערער טוען כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב. לטענתו, המערער סובל משך כארבע שנים מאז הוצאת צו ההריסה המינהלי וחי בלחץ יומיומי ומתמיד, ורק לאחר שהושגה ההסכמה בינו לבין המשיב, ביקש המשיב להפר את אותה הסכמה. לטענתו, המשיב זנח את הצו, אך לפתע שינה את דעתו וניסה להטיל את האשמה באי ביצוע הצווים על צדדים שלישיים בעלמא.

5.
המשיב טוען כי צו ההריסה לא בוצע מאחר שבתקופה הרלוונטית היה קושי עצום לבצע הריסות במזרח ירושלים. לדברי ב"כ המשיב, היה קושי לבצע ביקורים שוטפים של מפקחי בניה בשכונות שבמזרח העיר לצורך אכיפה רגילה, ולגבי ביצוע צווי הריסה, לגביהם נדרש סיוע ממשטרת ישראל, פניות למשטרה לא נענו מסיבות התלויות במשטרה. לדבריה ההריסות במזרח ירושלים חודשו רק בחודשים האחרונים.

6.
בדיון בערעור, שהתקיים ביום 12.2.2013, טען ב"כ המערער, לגבי ההסכמה שהושגה לפני כב' השופט נועם, כי המערער הלך פעמיים למשרדי העיריה אך לא היו מפקחים במקום והוא לא נחקר. נטען כי במקרים אחרים, המשיב לא עמד על ביצוע הצו, אף מבלי שאנשים יתייצבו לחקירה ואף לא הוגשו נגדם כתבי אישום.
לעניין זה טענה ב"כ המשיב כי ניתן היה ליצור קשר עם המחלקה המשפטית ולתאם מועד לחקירת המערער, וכי ההסדר התייחס למקרה שהמערער ייחקר ויודה במיוחס לו ולא רק שיתייצב במשרדי הפיקוח.

לאור טענות הצדדים לעניין זה, הוצע לצדדים לחדש את ההסדר אליו הגיעו לפני כב' השופט נועם. ב"כ המשיב הסכימה וב"כ המערער ביקש לקבל את עמדת המערער, אשר לא נכח בדיון, לעניין זה. עד עתה לא נתקבלה כל הודעה מטעם המערער, ומכאן שאין מצידו הסכמה, ההסדר אליו הגיעו הצדדים אינו תקף ויש ליתן

פסק דין
בערעור.

7.
כאמור, החלטה הדוחה את הבקשה לצו הריסה מינהלי ניתנה עוד ביום 14.6.2012, ובהסכמת הצדדים נדחה הערעור שהגיש המערער על החלטה זו. מכאן שהוכחו כל התנאים הנדרשים להוצאת צו הריסה מינהלי, והשאלה היחידה היא האם היה מקום להאריך את המועד לביצוע הצו.

בקשת המשיב למתן אורכה לביצוע הצו הסתמכה, על פי האמור בה, על אילוצים מבצעיים וביטחוניים של משטרת ישראל המלווה את המפקחים על הבניה וצוות ההריסות. נטען כי לא ניתן היה לבצע את הצו בשל חודש הרמדאן ובשל חגי ישראל. לבקשה צורף תצהיר של מר אופיר מאי, הממונה על מחלקת הפיקוח על הבניה בעיריית ירושלים, אשר התייחס לקשיים בביצוע הצו מנימוקים אלה.
המערער הגיש תגובה לבקשה, אך לא צירף לה כל תצהיר או ראיה אלא רק ביקש לחקור את המצהיר שמטעם המשיב. לאחר שהוגשה תגובה לתגובה נקבע כאמור דיון בבקשה.

בסופו של דבר, ככל שעולה מדברי ב"כ המערער, הצדדים התייצבו בבית המשפט אך לא התקיים דיון, ולדברי ב"כ המערער "השופטת אמרה שאין צורך בדיון היא תשלח החלטה...".
לא נטען כי בשלב זה חזר ב"כ המערער על בקשתו לקבוע מועד לחקירה נגדית של המצהיר שמטעם המשיב, ולפיכך, אף שהדבר נכתב בתגובה, אין המערער יכול לבוא בטרוניה על כך שלא ניתנה לו אפשרות לחקירה כזו.

בנסיבות אלה, נותרה בעינה הצהרת מר אופיר מאי, לפיה ישנם קשיים בביצוע צו ההריסה בשל אילוצים של המשטרה, הצהרה המצדיקה, לכאורה, מתן אורכה לביצוע צו ההריסה. הצהרה זו לא נסתרה בראיות אחרות כלשהן, ולפיכך רשאי היה בית המשפט להסתמך עליה.

אשר לטענה בדבר חוסר סמכות עניינית של בית המשפט לעניינים מקומיים לדון בבקשה, לאחר שהמועד האחרון לביצוע צו ההריסה נקבע בערעור – הדיון בערעור הסתיים עם מתן

פסק דין
, במקרה זה בהסכמת הצדדים. כחלק מפסק הדין, ולמקרה שהמערער לא יעמוד בהסדר שהושג, נקבע מועד לביצוע צו ההריסה המינהלי. בכך סיים בית המשפט שלערעור את מלאכתו, וכל בקשה נוספת איננה אמורה לחזור אליו אלא לערכאה הדיונית, ומכאן שהסמכות לדון בבקשה היתה נתונה לבית המשפט לעניינים מקומיים.

יש להוסיף כי מאחר שמדובר בבניה ללא היתר של מבנה בן ארבע קומות, בשטח של למעלה
מ- 1,700 מ"ר, על אף חלוף הזמן ישנו אינטרס ציבורי בביצוע צו ההריסה.

כאמור, בדיון שהתקיים בערעור הנוכחי ניתנה למערער הזדמנות לחזור להסדר אליו הגיע בערעור הקודם, להתייצב לחקירה במשרדי הפיקוח על הבניה ולהודות בביצוע בניית המבנה האמור ללא היתר, כדי שניתן יהיה להגיש כתב אישום במקום צו ההריסה המינהלי, אך ככל הנראה בחר המערער פעם נוספת שלא לקיים הסדר זה, ולפיכך דינו של צו ההריסה להתבצע.

8.
אשר על כן הערעור נדחה.

מניין שלושים הימים לביצוע צו ההריסה יחל ביום 15.5.2013.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתנה מוצ"ש,
ה' ניסן תשע"ג, 16 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.










עפ בית משפט מחוזי 59982-12/12 אבראהים מחמד עלי נ' מדינת ישראל - יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (פורסם ב-ֽ 16/03/2013)