פסקי דין על אחמד אבו נאב |

8055/04 בשפ     05/09/2004




בשפ 8055/04 אחמד אבו נאב נ' מדינת ישראל






בבית המשפט העליון

בש"פ 8055/04

בפני
:
כבוד השופט י' טירקל
העורר:
אחמד אבו נאב



נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל


ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים
שניתנה ביום 11.7.04 בת"פ 362/04 על ידי
כבוד השופטת אורית אפעל-גבאי

תאריך הישיבה: י"ט באלול תשס"ד (5.9.04)
בשם העורר: עו"ד עבד דראושה

בשם המשיבה: עו"ד מאיה חדד
החלטה

1. על העורר הוגש בבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום המייחס לו, יחד עם אחרים - בנוסחו המתוקן - עבירות של התפרעות, ניסיון לחבלה חמורה בכוונה מחמירה וגרימת היזק בזדון לרכוש. לפי הנטען בכתב האישום המתוקן, בתמצית, בשעות הבוקר המוקדמות של יום 31.3.04, החלה התפרעות המונית בשכונת סילוואן בירושלים (להלן – "השכונה") במחאה על אכלוס מבנה בשכונה על ידי מתיישבים יהודיים (להלן – "האירוע"). במהלך ההתפרעות עלו המתפרעים, לרבות העורר, שאותו זמן היה כבן 18 שנים, על גגות הבתים בשכונה, זרקו אבנים גדולות, בלוקים, בקבוקים, מוטות ברזל וחפצים כבדים לעבר המתיישבים היהודיים והשוטרים שניסו להרגיע את ההמון. כתוצאה מהאירוע נפגעו כמה שוטרים וכן ניזוקו מספר רכבים שחנו בסמוך למקום. על פי הנטען, במעשים האמורים ניסה המשיב לחבול באנשים חבלה חמורה בכוונה להטיל בהם נכות, פגע בנכסים במזיד והשתתף בהתפרעות.

המשיבה הגישה, בבית המשפט המחוזי בירושלים, בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט י' נועם) בהחלטתו מיום 13.4.04 קבע כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר, שתהיה "מעצר בית" בבית דודתו בשכונת בית חנינה החדשה, בצרוף ערבויות כספיות. העורר ביקש עיון חוזר בהחלטתו של בית המשפט, במובן זה שמקום "מעצר הבית" של העורר יהיה בבית הוריו בכפר סילואן ולא בבית דודתו בשכונת בית חנינה. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת א' אפעל-גבאי) מיום 11.7.04, דחה את הבקשה.

העורר עורר על החלטתו.

2. הטעם העיקרי שעליו סומך העורר הוא מצב בריאותו של אביו, הזקוק לדיאליזה, שהעורר מלוה אותו בטיפולים, וכן הקשיים שגורמת לו שהייתו בבית דודתו בבית חנינה. עוד טוען הוא כי דודתו עומדת לצאת מן הארץ לטיפול רפואי בארצות הברית.

חזרתי ועיינתי בערר, בהחלטותיו של בית המשפט המחוזי, וכן בתסקירו של שרות המבחן שהמליץ לאפשר לו לחזור ולהתגורר בבית הוריו. אכן, בית המשפט המחוזי בהחלטתו האחרונה סבר שאין מניעה להמיר את חלופת המעצר בחלופה אחרת ובלבד שתהיה מרוחקת מן הכפר סילואן. אולם, לאור נסיבותיו האישיות של העורר, העדר עבר פלילי ומחלתו של אביו, וכן לאור הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות, סבורני שיש מקום להקל. לענין זה שיויתי לנגד עיני את העובדה כי העורר הודה והורשע והטיעון לעונש נקבע ליום 21.10.04.

4. לפיכך אני מורה כי חלופת המעצר שנקבעה לעורר תומר בחלופה שתהיה בבית הוריו בכפר סילואן. העורר ימציא תוך 24 שעות שני ערבים במקום דודתו, שיערבו לפיקוח עליו וכן יחתמו ערבות כספית במקומה, להנחת דעת רשם בית המשפט המחוזי. יתר התנאים שנקבעו בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 13.4.04 יעמדו בעינם.

ניתנה היום, י"ט באלול תשס"ד (5.9.04).

ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04080550_m02.docמפ
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il








בשפ בית המשפט העליון 8055/04 אחמד אבו נאב נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 05/09/2004)