פסקי דין על אמל מלאק | פסקי דין על מגדל חברה לביטוח | פסקי דין על שלמה הראלי |

6040-12/12 תק     17/03/2013




תק 6040-12/12 אמל מלאק נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, שלמה הראלי








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה



ת"ק 6040-12-12 מלאק נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ
ואח'






בפני
כב' השופטת רחל חוזה
, סגנית נשיא (בדימ')

התובע

אמל מלאק


נגד

הנתבעים
1. מגדל חברה לביטוח בע"מ
2. שלמה הראלי



פסק דין



בתאריך 29.7.12, בצומת מרומזר שלפני הכניסה למנהרות הכרמל בחיפה, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובע הנהוג על ידו ובין רכב הנתבע 2 (להלן: "הנתבע"), הנהוג על ידו והמבוטח על ידי הנתבעת 1.

התאונה התרחשה לאחר שרכב התובע יצא מן המנהרה, הגיע לצומת המרומזר וביקש לפנות לשמאלה ואילו רכב הנתבע, הגיע לצומת המרומזר מכיוון מערב וביקש להמשיך ולנסוע ישר בצומת, כדי להיכנס למנהרה.

כל אחד משני הנהגים טען כי הוא שנכנס לצומת בחסות האור הירוק ואילו נהגו של הרכב האחר לא ציית לקביעות רמזור ונכנס לצומת באור אדום.

התובע גרס בבית המשפט כי התאונה התרחשה כאשר רכבו כבר הגיע לכלל עצירה מלאה, עקב בלימתו של התובע את רכבו, בניסיון למנוע את התאונה.

הנתבע העיד כי רכב התובע, היה בנסיעה בעת התאונה.

הנני מקבלת את גרסת הנתבע, כי בעת קרות המגע שבין הרכבים, היו שניהם בנסיעה וגם אם בלם התובע את רכבו – עדין לא הגיע לכלל עצירה מוחלטת.
כל זאת, כאשר סימני הנזק שברכבים מצביעים חד משמעית על כך שרכב התובע היה בנסיעה בעת התאונה ופגע עם חזית רכבו בדופן השמאלי ברכב הנתבע.




זאת ועוד; מהודעת התובע לחברת הביטוח מטעמו על התאונה, כפי שצורפה לכתב התביעה, עולה כי בעת התאונה שני הרכבים היו בנסיעה. התובע הדגיש בהודעתו זו כי עצר עצירה מוחלטת בצומת, לפני שיצא הימנו וכי הנתבע המשיך בנסיעה רצופה. אולם, בכל המתייחס לשלב שבו ארע המגע בין הצדדים – אין התובע טוען כי היה בעצירה. נהפוך הוא, התובע מציין כי: "יצאתי מהצומת בירוק ופגעתי בצד ימין".

עם זאת, על בסיס הראיות, המסמכים והצילומים שבאו בפני
ביהמ"ש, הנני קובעת כי הוכחה אחריותו של הנתבע לקרות התאונה ולתוצאותיה, כפי שיפורט.

התובע העיד כי הגיע לצומת ועצר מחמת אור אדום שדלק ברמזור כיוון נסיעתו, כשהינו רכב ראשון לפני קו העצירה.
רק משהתחלף האור ברמזור לירוק, החל בנסיעה, תוך פניה שמאלה.

הנני מקבלת דברי עדות אלה כמהימנים עליי, כאשר אף עובדת עצירתו לפני קו העצירה, טרם כניסתו לצומת, לא נסתרה בכל ראיה אחרת.

הנתבע העיד כי הגיע לצומת ונכנס לתוכו בנסיעה רצופה, כאשר הינו מבחין לראשונה באור הירוק שדלק ברמזור כיוון נסיעתו כשהינו נמצא במרחק גדול לפניו, מרחק של כ-100 מ'.
כן העיד כי טרם כניסתו לצומת לא נסע מהר.
הנתבע לא העיד כי ראה את אורות הרמזור בעת שחלף על פני קו העצירה וכי בעשותו כן – עדיין דלק ברמזור כיוון נסיעתו האור הירוק.

כאשר לא הובאה בפני
י כל ראיה על כך שפעולת הרמזורים בצומת באותו מועד לא היתה תקינה – הנני קובעת כי מעברו של הנתבע על פני קו העצירה שלפניו היה כאשר ברמזור כיוון נסיעתו דלק אור אדום.

זאת ועוד; גם אם הייתי מקבלת את טענותיו של הנתבע כי נכנס לצומת בחסות האור הירוק שדלק ברמזור כיוון נסיעתו, הייתי קובעת כי נהג ברשלנות ובחוסר זהירות.

כל זאת, כאשר הנתבע העיד, מפורשות, כי ראה את התובע לראשונה כאשר התובע כבר חלף על פני קו העצירה בכיוון נסיעתו שלו וכבר היה בתוך הצומת.
בשלב זה, המרחק בין רכב הנתבע לרכב התובע היה כ-50-60 מ'.


לקביעתי, אם היה הנתבע בולם את רכבו בשלב זה, היתה התאונה נמנעת ללא כל ספק.

ברם, הנתבע לא עשה כן.
הנתבע, לדבריו,
האיץ את מהירות נסיעתו "כדי לחמוק ממנו", אך הדבר לא עלה בידו ורכב התובע פגע ברכבו.

בשלב שבו ראה הנתבע לראשונה את רכב התובע בתוך הצומת, לא היה הנתבע מצוי במצב של מצוקה כה גדולה, שלא איפשרה לו לבחון נכוחה את המצב ולהחליט כי עליו לבלום כדי למנוע את התאונה ולא להאיץ את מהירות נסיעתו.

לקביעתי, החלטתו של הנתבע להאיץ את מהירות נסיעתו היתה שגויה ובכל מקרה היתה זו החלטה שהתאפיינה בחוסר זהירות וברשלנות וגרמה לתאונה.

אשר על כן, הנני קובעת, כאמור, כי הנתבע נהג ברכבו בחוסר זהירות וברשלנות, לא ציית לקביעות האור האדום שדלק ברמזור כיוון נסיעתו, נכנס לצומת וחסם את אפשרות המשך נסיעתו של התובע ועל כן הוא, הנתבע, האחראי לקרות התאונה ולתוצאותיה.

לעניין סכום התביעה, התובע הגיש לביהמ"ש חוו"ד של שמאי שבדק את רכבו ביום 5.8.12 וקבע את סה"כ הנזקים שנגרמו לרכב בסך של 10,670 ₪.
כן קבע השמאי כי לרכב התובע נגרמה ירידת ערך בסך של 2,851 ₪.
קביעותיו של השמאי לעניין זה, לא נסתרו בכל ראיה אחרת.

התובע העיד כי תיקן את הנזקים ברכבו ושילם בגין תיקונם סכום של כ-13,000 ₪ (כאשר נראה הוא כי לא ניתן היה להמשיך ולהשתמש ברכב מבלי לתקנו).
אולם, התובע לא המציא כל תיעוד על הסכום המדוייק ששילם בגין תיקון הרכב, כך שהוכיח כי שיעור הנזקים שנגרמו לרכבו הינו הסכום שנקבע על ידי השמאי, 10,670 ₪.
לסכום זה מתווספת, כאמור, ירידת הערך בסך של 2,851 ₪.
סה"כ 13,521 ₪.

בכתב תביעתו עתר התובע לפצותו בסכום כולל של 11,966 ₪, המורכב מהנזקים שנגרמו לרכבו, כפי שנקבע על ידי השמאי ומהסכום של 1,296 ₪, שננקב על ידי השמאי כשכר טרחתו.



כאשר לא הוצג לביהמ"ש כל תיעוד לעניין תשלום שכ"ט השמאי, אולם הוכחה, כאמור, ירידת הערך של רכב התובע, הנני קובעת כי התובע הוכיח שסה"כ נזקיו המיוחדים הינו הסכום של 13,521 ₪.

ברם, הנני מעמידה את סה"כ הפיצוי לו זכאי התובע על הסך של 12,466 ₪ בלבד, הוא הסכום שנתבע על ידי התובע בכתב התביעה ושבגינו שולמה אגרת הגשת התביעה.

אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעים, במאוחד ובמיוחד, לשלם לתובע את הסך של 12,466 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כן הנני מחייבת את הנתבעים, במאוחד ובמיוחד, לשלם לתובע את הסך של 1,000 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה.
אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת

פסק דין
זה.

מזכירות ביהמ"ש תמציא עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
ו' ניסן תשע"ג, 17 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.




הקלדנית: טלי ב. + עירית ת.






תק בית משפט לתביעות קטנות 6040-12/12 אמל מלאק נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, שלמה הראלי (פורסם ב-ֽ 17/03/2013)