פסקי דין על אמין עבאס אחמד | פסקי דין על טוני רכבוך

31259-03/13 עא     24/03/2013




עא 31259-03/13 אמין עבאס אחמד נ' טוני רכבוך








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 31259-03-13 אחמד נ' רכבוך



בקשה מספר

3

בפני

כב' השופטת
רבקה פוקס

המבקש
אמין עבאס אחמד


נגד

המשיבה
טוני רכבוך



החלטה

המבקש הגיש ביום 17.3.13 ערעור על

פסק דין
של בית משפט השלום בנהריה (כב' השופטת ע' וינברגר) מיום 27.2.13, אשר הורה למבקש לפנות לאלתר את הדירה אשר שכר מהמשיבה, וכן חויב המבקש בהוצאות (להלן: "פסק הדין"). המבקש מלין על כך שלא נקבע כי פינוי הדירה יהא בתום שנת שכירות נוספת (תקופת האופציה).
בד בבד עם הערעור מוגשת בקשה על ידי המבקש לעיכוב ביצוע פסק הדין, דהיינו עיכוב ביצוע פינוי דירת המגורים אשר שכר מהמשיבה ותשלום ההוצאות שנפסקו לחובתו, עד להכרעה בערעור שהגיש על פסק הדין.
עיינתי בבקשה ומצאתי לדון בה ללא קבלת תגובה.
רקע
:
בבעלות המשיבה דירה ברח' הרמב"ם 10 א' בנהריה, הידועה כתת חלקה 3 בחלקה 83 בגוש 18150 (להלן: "הדירה"). המשיבה הסמיכה את חתנה – מר שמואל אשד להשכיר את הדירה בשמה.
ביום 28.5.07 השכיר מר אשד למבקש את הדירה לראשונה ולאחר מכן נחתמו הסכמים נוספים מדי שנה, כאשר ההסכם האחרון נחתם ביום 19.1.12 ולפיו תקופת השכירות הינה מיום 15.2.12 ועד יום 15.10.12.
בין לבין מכרה המשיבה את הדירה ובהתאם להסכם המכר מיום 18.3.12 התחייבה למסור את החזקה בדירה ביום 16.10.12 קרי, יום לאחר תום תקופת השכירות בהתאם להסכם השכירות האחרון.
המבקש לא פינה את הדירה ועל כן הגישה המשיבה תביעה לפינוי מושכר בבית משפט קמא.
ביום 27.2.13 ניתן בבית משפט קמא פסק הדין המורה על פינוי המבקש מהמושכר, ובנסיבות אלה הוגשה הבקשה המונחת עתה בפני
י.
טענות המבקש
:
בבקשתו טוען המבקש כי סיכויי הערעור גבוהים מאחר ובפסק דינו של בית משפט קמא נפלו מספר שגיאות מהותיות.
כך, טוען המבקש כי שגה בית משפט קמא משהורה על פינויו מהדירה מבלי לתת את הדעת לכך
שבמשך השנים, משהסתיימו הסכמי השכירות, נהג המבקש להמשיך את מגוריו בדירה, בהסכמת מר אשד, כאשר רק במועד מאוחר יותר נחתם הסכם שכירות. בנסיבות אלה, טוען המבקש כי המשיבה מושתקת מלטעון כי לא נוצר בין הצדדים הסכם שבהתנהגות וזאת לאחר שבמשך שנים שכר את הדירה בהתאם להסכמות המכללא שנוצרו בין הצדדים.
עוד טוען המבקש כי אינו יודע את השפה העברית ולפיכך לא הבין את הסכמי השכירות עליהם חתם.
המבקש מוסיף וטוען, כי הסכם השכירות משנת 2007 כלל סעיף אופציה עליו הסכימו הצדדים, ובנסיבות אלה סבר כי אותו סעיף נכלל בכל החוזים שנחתמו מאותה שנה והלאה, כך מתחדש חוזה השכירות באופן אוטומטי, עם תום תקופת השכירות, אלא אם כן, הודיעה המשיבה 60 יום לפני תום מועד השכירות כי הסכם השכירות לא יחודש.
המבקש טוען כי הודעת הפינוי נמסרה לבנו יום לפני סיום תקופת השכירות, ואין לראות בה הודעת פינוי ראויה שאינה מאפשרת לו לחדש את השכירות לשנה נוספת בהתאם להודעתו מיום 23.10.12.
לעניין מאזן הנוחות טוען המבקש כי במידה ולא תתקבל בקשתו לעיכוב ביצוע פסק הדין, ייגרם לו נזק רב בנסיבות בהן המשיבה תוכל לממש את הליכי הפינוי ולפגוע בקניינו תוך גרימת נזקים בלתי הפיכים, כאשר מנגד לא ייגרם למשיבה כל נזק באם יעוכב הפינוי.
הפן הנורמטיבי
:
הכלל הוא כי יש לבצע את פסק הדין עם נתינתו, והגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין שעליו מערערים (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984
). על מנת לעכב את ביצועו של פסק הדין, יש צורך בטעם מיוחד כדי שבית המשפט ימנע ממי שזכה בדין לממש את פירות זכייתו (
בש"א 2966/96
עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו
פד נ (1) 668, בעמ' 671).
בית המשפט השוקל בקשת עיכוב ביצוע, בוחן את סיכויי הערעור, וכן בודק האם יהיה זה מן הנמנע או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו אם לא יעוכב הביצוע, והערעור יתקבל (
ע"א 7688/06
גולדנברג נ' מכבי שירותי בריאות כללית
(לא פורסם, החלטה מיום 25.9.06).
שיקולים אלה – סיכויי הערעור והנזק הצפוי הינם שיקולים התלויים זה בזה ומושפעים זה מזה (
עע"מ 9177/01 אחים שרבט יוזמים ובונים נ' עיריית תל אביב, פ"ד נו
(2) 163, 167).
דיון הכרעה
:
לאחר עיון בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
ראשית אציין, כי אין בידי לקבל את טענות המבקש כי סיכויי הערעור גבוהים בנסיבות בהן חלפה תקופת השכירות בהתאם להסכם השכירות, אשר נחתם בין הצדדים, ובנסיבות בהן נקבע כי מר אשד פעל בהתאם לחוזה והודיע למבקש פעמים רבות כי עליו לפנות את הדירה עם תום תקופת השכירות.
מעבר לאמור אציין, כי פסק דינו של בית משפט קמא הינו

פסק דין
מנומק כדבעי, אשר נסוב סביב קביעות עובדתיות והתרשמותו של בית משפט מהעדים שהופיעו בפני
ו, ועל כן, מדובר בסוגיות שבית משפט שלערעור אינו נוטה להתערב בהם ובכך יש כדי להשליך על סיכויי הערעור.
עוד ראוי לציין כי אמנם קיימת נטייה להיענות לבקשות לעיכוב ביצוע במקרים של פינוי דירת מגורים, ברם במקרים בהם העריך בית המשפט כי סיכויי הערעור קלושים, כבענייננו, נדחתה
הבקשה לעיכוב ביצוע על אף שמדובר בפינוי מדירת מגורים (ע"א 10702/05 איתן ידי לוי נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (פורסם בנבו), מיום 14.1.07, ע"א 4086/04 שכטמן נ' בנק מזרחי המאוחד בע"מ (פורסם בנבו) מיום 25.7.04.
על כך יש להוסיף, כי המבקש לשיטתי לא הוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, בנסיבות בהן לא ניתן לומר כי ייגרם לו נזק בלתי הפיך מאחר ופינוי הדירה ומעבר לדירה שכורה אחרת, שבכל מקרה תהא מנת חלקו, הינו נזק הניתן לכימות ולפיצוי כספי, כאשר מנגד עלול להיגרם למשיבה נזק רב לאין ערוך אם לא תפונה הדירה, בנסיבות בהן הדירה כבר נמכרה לצדדים שלישיים.
יתרה מזאת, עיכוב ביצוע פסק הדין משמעותו ביטול באופן עקיף של פסק הדין ופירות בהן זכתה המשיבה, עת תינתן למבקש האפשרות להישאר במושכר לתקופת שכירות שביקש מלכתחילה, וגם לכך יש ליתן את הדעת.
אשר על כן, משמצאתי לקבוע כי סיכויי הערעור אינם גבוהים ומשלא הוכיח המבקש כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, לא מצאתי טעם המצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין, ועל כן הבקשה נדחית.
מאחר ולא ביקשתי תגובת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.


ניתנה היום, י"ג ניסן תשע"ג, 24 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.









עא בית משפט מחוזי 31259-03/13 אמין עבאס אחמד נ' טוני רכבוך (פורסם ב-ֽ 24/03/2013)