פסקי דין על עלי אסעד | פסקי דין על קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

50226-01/13 עו     24/03/2013




עו 50226-01/13 עלי אסעד נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

ע"ו 50226-01-13 אסעד נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום



24 מרץ 2013




בפני

כב' השופטת ר. למלשטריך- לטר


מערערים

1
.
עלי אסעד


נגד


משיבים

1. קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום




פסק דין

1.
המערער יליד 1960. שירת כקצין קבע בצה"ל והוכר ביום 10.9.96 בגין תנאי השירות, בדרגה של 10% נכות זמנית על רקע בקע דיסק בגובה 4
l
– 5
l
. נקבע כי קיימת הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מתני.

2.
על פי התיק הרפואי המערער זומן לבדיקה חוזרת על מנת שתיקבע הנכות הצמיתה, ובשלושה תאריכים שונים אליהם זומן לא הופיע (14.9.97, 27.10.97, 19.11.97). ב"כ המערער טען כי החלטות הזימון לא הגיעו למערער.

3.
ביום 4.5.11 פנה לראשונה המערער לקצין התגמולים במכתב בו הוא מתפלא שהופסק הטיפול בתביעתו. המערער זומן לוועדה רפואית. המערער לא הופיע לישיבה מיום 4.10.11 וגם לא לישיבה מיום 6.11.11. ביום 6.12.11 התייצב ומסר על כאבים בגב תחתון שמקרינים לרגל שמאל, ועל כך שעבר ניתוח בבית חולים צפת בחודש יולי 2011. המערער צירף את סיכום האשפוז מבית חולים צפת שבו מפורטות בין היתר תוצאות צילומי רנטגן ו-
ct
של עמוד השדרה. מגיליון האשפוז עולה כי חודש ימים קודם לאשפוז חש בהחמרה, בכאבים, לא היה מסוגל ללכת. בוצע ניתוח כריתת דיסק 5
l
– 1
s
.


הוועדה המחוזית ציינה כי החולה נותח בגין פריצת דיסק בגובה 5
l
– 1
s
, בעוד שהוכר על רקע פריצת דיסק בגובה 4
l
– 5
l
. הוועדה מצאה החמרה בתנועתיות, דהיינו הגבלה בינונית בתנועות עמוד שדרה מתני אך קבעה שזו נובעת מפריצת דיסק של 5
l
-1
s
ומקורה במחלה ניוונית ראשונית שאינה מוכרת ואינה קשורה לנכותו המוכרת.

לעניין קביעת הנכות הצמיתה קבעה כ בשל חוסר האפשרות לקבוע האם המגבלה הנוכחית התעצמה גם בגלל דיסק 4
l
– 5
l

בחרה באפשרות לאמץ את המגבלה שנמצאה בשנת 96 ולפיכך קבעה את הנכות הצמיתה כנכות של 10%.

4.
המערער הגיש ערעור לוועדה רפואית עליונה אשר דנה בעניינו ביום 18.11.12. הוועדה שמעה את טענות ב"כ המערער שטען להפרדה מלאכותית בין פריצת הדיסק ב-4
l
– 5
l
לבין הפריצה ב-5
l
– 1
s
. הוועדה שמעה את תלונות הנבדק עצמו. הוועדה בדקה את המערער ונוכחה במצב של הגבלה בינונית בתנועתיות עמוד שדרה תחתון. הוועדה עיינה בבדיקת

ct
מלפני הניתוח ,מיום 15.3.11 , ומצאה שינויים ניווניים בכל המרווחים מ- 1
l
עד 1

s
, כאשר שינויים אלו במרווחים
3
l
– 4
l
, 5
l
– 1
s
גורמים להיצרות גרמית של התעלות ,כמו כן קיימים בלטי דיסק אחוריים דיפוזיים במרווחים 3
l
– 4
l
– 5
l
– 1
s
. עוד צוין כי על פי התיעוד הרפואי נותח ביום 27.6.11 בגין בלט דיסק ב-
5
l
– 1
s
, והיצרות במקום זה. עבר למנקטומיה של 5
l
ודיסקטומיה של
5
l
– 1
s


והכנסת בק ג'ק בין חוליות
4
l


עד 5.


הוועדה קבעה כי המערער הוכר בגין תנאי השרות בשנת 96 כשהיה בן 36, והיום הוא כבן 52. המערער פנה לחידוש הטיפול בו בקצין התגמולים לראשונה בחודש מאי 2011, כחודש לפני הניתוח שעבר. עוד ציינה הוועדה כי לפי התיעוד הרפואי משנת 95 טען המערער שהוא סובל מכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל ימין והיום הוא טוען להקרנה לרגל שמאל.


הוועדה ציינה כי בדיקת ה-
ct
מלמדת על שינויים ניווניים מפושטים בעמוד השדרה המתני וסטנוזיס ספינאלית של התעלות הנויראליות בגבהים רבים. המרווח בגינו נותח וההחמרה במצבו היו בעקבות בלט דיסק במרווח
5
l
– 1
s
.


וכך כתבה הוועדה:
"לדעת הוועדה קיימת החמרת מצב, אולם, החמרת המצב אינה קשורה לפגימה שהוכרה על ידי קצין התגמולים ב-1996. לדעת הוועדה מצבו של המערער הינו שלב בלתי מוסב כאמור בתקנה 8א לחוק הנכות תש"ל. על מנת להסיר ספק גם תוצאות הניתוח כלולות בשלב בלתי מוסב זה. אמנם הוועדה ב-10.9.96 קבעה נכות זמנית בשיעור 10% ואין לוועדה וודאות מה הייתה נכותו הצמיתה. הוועדה מקבלת את קביעת הוועדה המחוזית שנכותו הצמיתה היא בשיעור 10%".

לפיכך דחתה הוועדה הרפואית העליונה את הערעור.

5.
המערער טוען כי הוועדה עשתה הפרדה מלאכותית בין החוליות השונות ולא ניתן שלא לייחס את ההגבלה הנוכחית, לפחות בחלקה, לנכות המוכרת. המערער טוען כי אין הנמקה והסבר מדוע התסמונת הקיימת איננה נובעת מהנכות המוכרת. נטען כי הוועדה התייחסה בהחלטתה רק לסעיף 8 ולא לתקנה 9.

6.
מהערעור עולה כי עניינו רפואי. המערער טוען כנגד אי מציאת קשר סיבתי בין הנכות המוכרת לבין המגבלה הנוכחית של המערער. קביעה של קשר סיבתי רפואי היא לעולם קביעה רפואית השמורה לוועדה שיושבת כגוף מקצועי לעניין זה.
וראו לענין זה ע"א 459/89 קצין התגמולים נ' צבי חריטן, פ"ד מה(5)374:
"קיומו של הקשר הבלתי אמצעי בין שתי הפגימות הוא שאלה רפואית מובהקת...על הקשר בין הפגימה המסוימת החדשה לבין הפגימה המוכרת מן הבחינה הרפואית תחליט הוועדה הרפואית
".



הוועדה נימקה היטב את ממצאיה, מדובר ב-16 שנים שחלפו מאז קביעה של נכות זמנית. היום המערער בן 52 ולפי הממצאים סובל ממצב ניווני מפושט בעמוד השדרה החל מחוליה 1
l
עד 1
s
. הוועדה הרפואית מצאה לנכון באמצעות מומחיה להפריד בין הנזק שנגרם מפריצת דיסק בגובה
4
l
– 5
l
לבין הבעיות הנוספות שהתעוררו אצל המערער בסמוך לגיל 50, והניתוח שהיה נחוץ בגין בלט דיסק ב-
5
l
– 1
s
.


לבית משפט זה אין את הידיעה הרפואית על מנת להכריע בשאלה עד כמה קיים קשר בין החוליות השונות לעניין מצבו של המערער.

ראו בע"א 472/81 קצין התגמולים נ. גבריאל אברג'יל
פד לז (2) עמ' 78 בעמ' 796 – "...
נשאר בתחום תפקידנו כחכמי המשפט ונשאיר את העיסוק בתורת הרפואה לבקיאים בה. סבוכה היא תורת הרפואה בכלל ותורת רפואת הנפש בפרט מכדי שהדיוטות יכניסו ראשיהם בה, אף אם ינסו לעשות זאת בעזרת ספרי רפואה ומילונים רפואיים למיניהם. אין לנו אלא להשאיר שאלה זו למומחים, וכשאלה חלוקים בדעתם, וכל עוד היה לוועדת הערעורים על מה שתסמוך, אל לנו להתערב".


7.
הערעור נדחה.
8.
אין צו להוצאות.



9.
המזכירות תחזיר את תיקו הרפואי של המערער לידי ב"כ המשיב.




10.
המזכירות תעביר עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
י"ג ניסן תשע"ג, 24 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.














עו בית משפט לעניינים מנהליים 50226-01/13 עלי אסעד נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום (פורסם ב-ֽ 24/03/2013)