פסקי דין על גיא אבדר | פסקי דין על אהוד ברקאי | פסקי דין על אהוד ברקאי |

35243-05/11 סע     02/04/2013




סע 35243-05/11 גיא אבדר נ' אהוד ברקאי בע"מ, אהוד ברקאי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

ס"ע 35243-05-11

02 אפריל 2013



לפני:
כב' השופטת
רוית צדיק


התובע (המבקש) :

גיא אבדר

ע"י ב"כ: עו"ד חן שטיין




-

הנתבע

ים
(המשיבים) :

1

. אהוד ברקאי
בע"מ



2. אהוד ברקאי

ע"י ב"כ: עו"ד משה קפלינסקי


החלטה
1.
בפני
בקשת הנתבע 2 (להלן- המבקש)
למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים ועיון בהם.
המסמכים המבוקשים הם כדלקמן:
א.
דוחות שומה לרבות תקצירי שומה מ 3/98 עד 4/08.
ב.
דיווחים שוטפים כפי שהוגשו לרשויות המס ולביטוח לאומי, מס הכנסה ומע"מ מ3/98 ועד 4/08.

2.
התובע להלן (המשיב) התנגד לבקשה.
לשיטתו הבקשה עומדת בניגוד להלכות המשפטיות בעניין זה הן פרוצדוראלית – הואיל ולא קיים הליך מסוג זה ונוכח
המועד בו הוגשה הבקשה, והן מהותית - משמדובר במסמכים שאינם רלבנטיים לבירור המחלוקות וחלקם אף מצויים בידי המבקש. לשיטת המשיב הבקשה מהווה ניסיון לשימוש פסול בהליכי משפט.
כן נטען כי היעתרות לבקשה תיצור הכבדה וטרחה מיותרים למשיב אשר יש לאזנה אל מול הצורך בגילוי האמת.

3.
בהתאם להלכה הפסוקה, השיקול המרכזי בסוגית מתן צו לגילוי מסמכים הינה שאלת רלבנטיות המסמכים לדיון כך שגילויים ייעל ויקדם את הדיון. כמו כן שאלה זו צריכה להתברר תוך איזון אינטרסים של בעלי הדין.

בעניין ע"ע 494/06 מדינת ישראל- נציבות המים נ. אבנצ'יק, ניתן ביום
28.3.07, קבע בית הדין הארצי לעניין מבחן הרלבנטיות
את הדברים הבאים:
"שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות.
במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי" .


4.
עוד נפסק
כי לאור הסמכות הרחבה אשר הוענקה לבתי הדין בסוגית גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר הנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילויו או אי גילויו של המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (ראו: דב"ע נב/118-3 עזבון המנוח יצחק וייס נ. הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429; דב"ע נד/16-4
בנק איגוד לישראל בע"מ נ. ההסתדרות הכללית , פדע כז 225).

מן הכלל אל הפרט-

5.
עיקר המחלוקת הדרושה להכרעה בתיק זה הינה שאלת קיום יחסי עובד מעביד בין הצדדים.

6.
כידוע, המבחן להכרעה בדבר קיומם או העדרם של יחסי עובד ומעביד הינו "המבחן המעורב", אשר במרכזו ניצב
"מבחן ההשתלבות". למבחן ההשתלבות פן חיובי ופן שלילי. מבחן ההשתלבות קובע כי אדם הוא עובד אם הוא משתלב בעיסוקיו של המפעל (הפן החיובי) ואין לו עסק משלו (הפן השלילי) (ראו: ע"ע 670/06
יעקב רוט נ' רם מבנים בע"מ, ניתן ביום1.10.09).

7.
אין מחלוקת כי המשיב הנפיק למבקשים חשבוניות מס, כעולה בין היתר מנספחים אשר צורפו לכתב ההגנה (בכפוף למחלוקות מאיזה מועד הונפקו, ומצד מי מהצדדים הייתה היוזמה - ראו למשל סעיף 20 לתגובת המשיב וסעיף 6 לתשובה לתגובה). על כן, לכאורה, קיימות בתיק ראיות להוכחת הפן השלילי של מבחן ההשתלבות. עם זאת, גם
היקפו של העסק העצמאי חשוב על מנת שבית הדין ישקול את מידת השתלבותו או היעדר השתלבותו של המשיב בעסקם של המבקשים. לפיכך ועל מנת לרדת לחקר האמת בסוגיה זו, סבורני כי יהא זה נכון וצודק להורות על גילוי דוחות השומה, לרבות תקצירי השומה בכפוף לתקופת ההתיישנות אשר יש לצמצמה ל- 7 שנים ממועד הגשת התביעה דהיינו דוחות ותקצירים כאמור
מחודש 5/2004.


8.

בדב"ע נב/118-3
עזבון המנוח יצחק וייס ז"ל נ' הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429
נפסק ע"י בית הדין הארצי כי מקום שקיימת סבירות גבוהה כי הדו"חות המוגשים לשלטונות המס "עשויים לספק מידע על סממנים של ניהול עסק עצמאי, כגון הוצאות, הכנסות ורווח (של עסק או של עובד), קיום או אי-קיום של מנגנון עסקי, העסקת עובדים, ושימוש ברכב או בכלי עזר אחרים הקשורים בהוצאות" - יש מקום להתיר את גילויים שכן המידע הגלום בהם הינו רלוונטי להוכחת הפן השלילי של מבחן ההשתלבות.

9.
עוד נפסק באותו עניין כי זכותו של נתבע, המתגונן מפני תביעה שהוגשה
כנגדו על ידי אדם שטוען להיותו עובד בנסיבות בהם ראו הצדדים את היחסים ביניהם כיחסי מזמין- קבלן עצמאי, להביא בפני
בית הדין את מלוא הראיות הדרושות לו להוכחת טענתו, כאשר גילוי מסמכים הוא כלי עזר העשוי לסייע בעדו.

10.
נוכח כל האמור, הנני מורה על גילוי דוחות שומה לרבות תקצירי שומה לתקופה שמחודש 5/2004 ועד לחודש
4/2008 (כולל) .

11.
בהתייחס לדיווחים שוטפים שהוגשו לרשויות המס , לביטוח לאומי מס הכנסה ומע"מ – לאור האמור לעיל ומשנעתרתי לגילוי דוחות ותקצירי השומה ,
אינני סבורה כי בגילוי
הדיווחים השוטפים שהוגשו לרשויות המס יש כדי יש להוסיף ולתרום לבירור המחלוקת מעבר למסמכים ביחס אליהם הוריתי על גילוי ועיון.
בנוסף אציין כי גילוי דוחות אלה יהווה הכבדה כבדה מידי שאינה דרושה בנסיבות מקרה זה.

12.
סוף דבר- הבקשה מתקבלת בחלקה .


המשיב ימסור לעיון המבקשים עד ליום 4.4.13 את דוחות השומה לרבות
תקצירי שומה כמפורט בסעיף 11 לעיל.

13.
למען הסר ספק יתייצבו הצדדים לדיון הקבוע ליום 8.4.13 .ככל שידרשו


חקירות משלימות בעקבות גילוי הדוחות
יקבע מועד נוסף להשלמת חקירות

בסוגית הדוחות בלבד.

14.
הוצאות בקשה זו ישקלו עם תום ההליך.


ניתנה היום, כ"ב ניסן תשע"ג,
(
02 אפריל 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.





















סע בית דין אזורי לעבודה 35243-05/11 גיא אבדר נ' אהוד ברקאי בע"מ, אהוד ברקאי (פורסם ב-ֽ 02/04/2013)