פסקי דין על שלמה קמחי | פסקי דין על תמי סויסה | פסקי דין על הכשרה ביטוח |

48985-12/12 תק     24/03/2013




תק 48985-12/12 שלמה קמחי נ' תמי סויסה, הכשרה ביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה



ת"ק 48985-12-12 קמחי נ' סויסה ואח'






בפני
כב' השופטת רחל חוזה
, סגנית נשיא (בדימ')

התובע

שלמה קמחי


נגד

הנתבעות
1. תמי סויסה

2. הכשרה ביטוח בע"מ




פסק דין


בתאריך 4.9.12, בשעות אחה"צ, חנה רכבו של התובע, קטנוע, ברחבת חניה שליד בית התובע, ברחוב חורשה 20 שבחיפה.

לטענת התובע, הנתבעת 1 (להלן:"הנתבעת"), שנהגה ברכבה, המבוטח על ידי הנתבעת 2, נסעה לאחור כדי לצאת ממקום חנייתה שבאותה הרחבה ופגעה עם רכבה בקטנוע החונה.
כתוצאה מכך, הופל הקטנוע ארצה ונגרמו לו נזקים.

הנתבעת לא הכחישה את העובדה כי במועד נשוא כתב התביעה יצאה מן הרחבה בנסיעה לאחור אך, לטענתה, לא היא שפגעה באופנוע.
לגירסתה, לאחר שנסעה לאחור מרחק של כ-1 עד 2 מטר, הבחינה בקטנוע המוטל על הקרקע וחפצים שהיו בו נמצאו פזורים בכביש לידו.
היא ירדה מרכבה, ניסתה להרים את הקטנוע בעזרת בנה הקטין שהיה עמה, אך הדבר לא עלה בידה. היא אספה את החפצים המפוזרים והחזירה אותם לארגז שבקטנוע ועזבה את המקום.

התובע העיד כי משחזר מטיול אל הקטנוע שהותירו חונה ברחבה, מצא כי הקטנוע נפגע, כי כתוצאה מן הפגיעה נפל ארצה והורם וכאשר הושען על המדרכה ולא על הרגלית, עליה
השעין אותו התובע בעת שהחנה אותו.
לא נמצא כל פתק ליד הקטנוע.

לאחר כיומיים, לטענתו של התובע, פגשה אותו שכנה, גב' נועה רכס-לירון (להלן:"השכנה") והיא שסיפרה לו כי ראתה את הנתבעת נוסעת לאחור ופוגעת בקטנועו.

לאחר מכן פנה התובע אל דירת הנתבעת. בעלה של הנתבעת סיפר לתובע כי הוא שירד לרחבת החניה והרים את הקטנוע, לאחר שאשתו לא הצליחה לעשות זאת. עם זאת, לא היה נכון לפצות את התובע בגין נזקיו, כאשר הכחיש את מעורבות אשתו, היא הנתבעת, בתאונה.

התובע הציג בביהמ"ש שירטוט של מקום קרות התאונה, תצלומים של האופנוע במקום שבו נפגע ומכתב של השכנה על אשר ראתה ביום 4.9.12.

על פי רישומיה של השכנה באותו מכתב, שהוגש וסומן תק/4, עולה כי היא הגיעה לרחבת החניה, שם חנה גם רכבה שלה, ובדרכה אל הרכב – לא הבחינה בכך שקטנוע נמצא שכוב בכביש, ברחבת החניה.
בדרכה כך לרכבה, ראתה השכנה את הנתבעת יוצאת מביתה עם בנה, כשהינם הולכים לעבר הרכב שלהם שחנה בחניה.
הנתבעת נכנסה לרכב והחלה לנסוע בו לאחור, בכוונה לצאת מרחבת החניה ואילו בנה נשאר עומד מחוץ לרכב.
השכנה הסיטה מבטה מרכב הנתבעת אך לפתע שמעה רעש חזק של פגיעה.
כן שמעה את בנה של הנתבעת צועק לעברה על כך שפגעה בקטנוע.
העדה הפנתה מבטה לעברם וראתה כי רכב הנתבעת צמוד לקטנוע, המוטל על הכביש.
הנתבעת יצאה מרכבה וניסתה ביחד עם בנה, להרים את הקטנוע, אך הדבר לא עלה בידם.

לאחר מספר ימים פגשה השכנה בתובע וסיפרה לו את אשר ארע.

הנתבעים לא בקשו לזמן את השכנה כדי שתעיד בביהמ"ש ותחקר על מכתבה תק/4, למרות שניתנה להם האפשרות לעשות כן.

הנתבעת העידה כי באותו מועד ירדה עם בנה לרחבת החניה, כי בנה נשאר מחוץ לרכב והיא נסעה לאחור, במטרה לצאת מרחבת החניה.
לדבריה, לאחר שנסעה לאחור וראתה כי הקטנוע שכוב על הכביש וחפציו מפוזרים, ירדה מרכבה וניסתה לאסוף את החפצים. בשלב זה, צעק בנה לעברה שלא תגע כלל בחפצים.
לגרסת הנתבעת, רק בשלב זה הגיעה השכנה למקום והנתבעת פנתה אליה ושאלה אותה אם הינה יודעת מיהו הבעלים של הקטנוע, כדי שיגיע להרימו.

לדבריה, לא פגעה כלל בקטנוע.
עם זאת, אישרה הנתבעת כי לא ראתה את הקטנוע קודם לנסיעתה לאחור וכי משירדה מרכבה ראתה את הקטנוע מוטל בכביש כאשר החלק האחורי של רכבה היה מוטה לכוון הדופן האחורי של הקטנוע, במרחק שלא ידעה לאמוד אותו.

הנני מקבלת את גרסתה של השכנה, שאין לה כל קשר עם מי מהצדדים, ואשר לדבריה הייתה במקום וראתה את כל ההתרחשות, מן השלב שבו הגיעו הנתבעת ובנה לרחבת החניה ועד שעזבו את המקום.

הנני מקבלת כי הנתבעת נסעה לאחור בחוסר זהירות וברשלנות, לא הבחינה כלל בקטנוע אשר חנה מאחוריה ופגעה בו.

הנני דוחה את טענות הנתבעת כאילו לא פגעה כלל בקטנוע, מה עוד שהנתבעת אישרה במפורש כי לא ראתה כלל את הקטנוע החונה מאחורי רכבה וזאת מחמת שמבנה רכבה, הגבוה, אינו מאפשר לה לראות את שנעשה מאחוריה.

הנני קובעת כי הוכחה אחריותה של הנתבעת לקרות התאונה ולתוצאותיה.

הוכח כי בגין התאונה נגרמו לקטנוע נזקים בסך של 5,542 ₪, כולל מע"מ, כעולה מדו"ח השמאי.
כאשר התובע טרם תיקן את האופנוע-אינו זכאי לפיצוי בגין המע"מ ויש לנכות מן הסך הנ"ל את הסך של 805 ₪, כך שסך הכל הנזקים לקטנוע הוא סכום של 4,736 ₪.
כן נשא התובע בשכ"ט השמאי בסך של 819 ₪.
בסך הכל: 5,555 ₪.

אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעים, במאוחד ובמיוחד, לשלם לתובע את הסך של
5,555 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כן הנני מחייבת את הנתבעים, במאוחד ובמיוחד, לשלם לתובע את הסך של
1,400 ש"ח בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה.
אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת

פסק דין
זה.

מזכירות ביהמ"ש תמציא עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,
י"ג ניסן תשע"ג, 24 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 48985-12/12 שלמה קמחי נ' תמי סויסה, הכשרה ביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 24/03/2013)