פסקי דין על שי חיים | פסקי דין על אליהו אליהו | פסקי דין על ליז טויל | פסקי דין על אליהו חברה לביטוח | פסקי דין על הכשרה חברה לביטוח |

59382-12/12 תק     04/04/2013




תק 59382-12/12 שי חיים, אליהו אליהו נ' ליז טויל, אליהו חברה לביטוח בע"מ, הכשרה חברה לביטוח בע"מ








st1\:*{behavior: }
בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון



ת"ק 59382-12-12 חיים ואח' נ' אליהו ואח'

ת"ק 19165-02-13 אליהו נ' טויל







בפני

כב' הרשמת הבכירה
רנה הירש


התובע בת"ק 59382-12-12

התובע בת"ק 19165-02-13


נגד

שי חיים

אליהו אליהו

הנתבעים בת"ק 59382-12-12


1. אליהו אליהו



2. ליז טויל




3. אליהו חברה לביטוח בע"מ

4. הכשרה חברה לביטוח בע"מ



הנתבעות בת"ק 19165-02-13
1. ליז טויל

2. הכשרה חברה לביטוח בע"מ





פסק דין

הרקע והצדדים

1.
עניינה של התביעה בתאונת דרכים מיום 02.0912 בגשר ראשל"צ. גב' ליז טויל
(להלן: "טויל") שנסעה ברכב מסוג הונדה, פגעה ברכבו של מר אליהו אליהו
(להלן: "אליהו") מסוג מאזדה, ובהמשך המאזדה פגעה ברכב הפולקסווגן של מר שי חיים
(להלן: "התובע") בה נהגה גב' אתי חיים (להלן: "חיים").
2.
לטענת חיים, היא עמדה עם רכבה לפני רמזור אדום במסלול לפנייה שמאלה ולפתע נחבט רכבה בצידו האחורי ימני מפגיעת המאזדה.
3.
לטענת אליהו, הוא נסע בנתיב השמאלי ביותר מבין הנתיבים הממשיכים ישר, והאט את רכבו על מנת לעצור ברמזור אדום ולפתע נחבט מאחור ונהדף ע"י ההונדה לעבר הפולסקווגן.
4.
לטענת טויל, אליהו נסע משמאלה וחתך אותה בפתאומיות בסטייה לתוך נתיב נסיעתה, ולא היה ביכולתה למנוע את התאונה.
5.
בדיון שנערך העידו שלושת הנהגים, והוגשו מסמכים ותמונות. כפי שנקבע, לאחר הדיון (ביום 24.03.13) הגישו נציגי חברות הביטוח באופן אישי מסמכים נוספים: נציגת חברת הביטוח "הכשרה" הגישה תמונות שצולמו במקום התאונה (מסומנים כולם נ/3) ונציג חברת הביטוח "אליהו" הגיש עותק מתיק המשטרה, תמונות נזק של הפולסקווגן וההונדה, ורשיון הרכב של ההונדה (מסומנים כולם נ/4).
דיון והכרעה
6.
מאחר ואין מחלוקת בין הצדדים כי טויל פגעה באליהו, וכי אליהו פגע בחיים, יש להכריע באלה:
א.
מה הביא לפגיעה של טויל במאזדה - האם אליהו סטה מהנתיב השמאלי המיועד לפניה שמאלה לנתיב שמימינו, לפני הרכב של טויל, באופן שטויל לא יכלה למנוע את התאונה (כפי שטוענת טויל), או שמא טויל פגעה באליהו ללא שהיתה מצידו של אליהו סטיה בנסיעתו (כפי שטוען אליהו).
ב.
במידה ואקבל את גרסת אליהו בשאלה הראשונה, יש לקבוע אם למרות האמור מוטלת על אליהו אחריות כלשהי להמשך האירועים לאחר הפגיעה של טויל במאזדה.
ג.
יש לקבוע את נזקיהם של חיים ושל אליהו בגין הפגיעה.

נסיבות אירוע התאונה

7.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת כל העדויות והראיות – לרבות אלה שהוגשו לתיק לאחר סיום הדיון – אין בידי לקבל באופן מלא את הגרסאות שהציגו
אליהו וטויל, כפי שיפורט להלן.
8.
ברגיל, נטל השכנוע מוטל על התובע שהוא בבחינת "המוציא מחברו" ועליו לשכנע את בית המשפט בשיעור של 51% כי גירסתו עדיפה על גרסת הנתבע. אלא שבמקרה דנן,
טויל אינה חולקת על כך דפגעה באליהו, ולפיכך די בעדותה של טויל כדי להביא להרמת הנטל המוטל על אליהו להוכיח עובדה זו. כעת נותר הנטל על טויל להוכיח את גרסתה באשר לסיבה לפגיעתה באליהו – כאשר טענתה היא, כי אליהו סטה מנתיבו וחסם את נסיעתה כך שהתאונה היתה מבחינתה בלתי נמנעת.

בדומה, אין חולק כי אליהו נפגע מאחור ואיבד את השליטה על הרכב. על אליהו מוטל הנטל להוכיח את הסיבה לאיבוד השליטה – אם זה כתוצאה מהפגיעה שנפגעה המאזדה מאחור, או בשל סיבה אחרת.

לעניין זה קבע בית המשפט העליון ברע"א 296/11 מוחמד נג'אר נ' שאוקי חמדאן עליאן [23.02.2012]:
"הודאת

הנתבע

בעובדות

מסוימות

מצמצמת

את

המחלוקת

ועשויה להקל

על

הראיות

שעל

התובע

להציג,

ואף

עשויה

להעביר

אל

הנתבע

את נטל

הבאת

הראיות
.
"

9.
טענתה של טויל כי אליהו סטה בחדות לתוך נתיב נסיעתה, לא נתמכה בראיה או באסמכתא כלשהי. אליהו הכחיש כי היה בנתיב לפניה שמאלה או כי סטה מנתיבו, וגרסתה של טויל לא נתמכה בעדותה של חיים, אשר הבהירה כי הבחינה ברכב מאחוריה בנסיעה בין הנתיבים, כשהוא מזגזג ונוסע "כמו משוגע". בנסיבות אלה יש לקבוע כי טויל לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את גירסתה באשר לסיבה בעטיה פגעה ברכבו של אליהו, ועל כן אני דוחה את טענתה ומקבלת את עמדתו של אליהו כי נסע בנתיב השני משמאל, בעת שנפגע מאחור מרכבה של טויל.

אמנם, התמונות שהוגשו נ/3 מצביעות על עמידת כלי הרכב של חיים ושל אליהו לאחר התאונה באופן שאינו תואם את גרסת אליהו, אלא שתמונות אלה שונות גם מהמתואר על ידי חיים, ועדותה היתה מהימנה עלי. לא ניתן לפסול את האפשרות כי
כלי הרכב הוזזו לאחר האירוע ולפני שצולמו התמונות. לפיכך, אין בתמונות אלה כדי לשנות ממסקנתי כפי שיפורט להלן.
10.
אני מקבלת את עדותה של חיים כמהימנה, שכן היא הנהגת היחידה שאינה אחראית כלל לאירוע זה, ואין לה עניין בחלוקת האחריות בין הנהגים האחרים. חיים הבהירה כי
"הרכב שפגע בי פגע בכמה רכבים, אני לא יודעת באיזה – אולי בשניים או שלושה לפניי ואז הגיע אליי",
ובהודעתה למשטרה תיארה בדומה את האירוע כך:
"ראיתי רכב שפוגע במספר כלי רכב כמו משוגע ובא לכיווני"
. חיים תיארה בעדותה את אופן נהיגתו של אליהו לפני שפגע בה,
"כשהוא נוסע בזיגזג כמו באיבוד שליטה"
וחזרה על כך בחקירתה הנגדית וציינה כי אליהו נחזה בעיניה כ"משייט בין הנתיבים".
11.
לאור דברים אלה, אינני מקבלת את טענתו של אליהו כי היה בנסיעה איטית, או כי הרכב שלו "התחיל להשתולל". מהירות הנסיעה המשמעותית של אליהו עולה בבירור מהנזק שנגרם לחלקו הקדמי של רכבו, שעה שחלף פרק זמן של מספר שניות לפחות
בין פגיעתו על ידי טויל לבין ההתנגשות בוולקסווגן. אם נקבל את טענתו של אליהו שבלם בחוזקה ואף הרים את בלם היד, וחרף זאת פגע בעוצמה גבוהה ברכבה של חיים, יש להסיק מכך שאליהו נסע במהירות גבוהה, אשר לא איפשרה לו להגיב כראוי ואף גרמה לו לאיבוד שליטה על הרכב.
12.
לעניין מופע האור ברמזור לנסיעה ישר, אציין כי טויל טענה כי האור היה ירוק ואילו אליהו טען (וכך גם אשתו) כי הרמזור היה בתחילה ירוק, המכוניות נסעו והוא אחריהם, ואז התחלף הרמזור לאדום והוא האט.
13.
לאור האמור, אני קובעת כי התאונה התרחשה כך:
חיים עמדה בנתיב השמאלי, בנתיב הפונה שמאלה, ממתינה שהאור האדום ברמזור יתחלף לירוק והיא תוכל להתחיל בנסיעה. אליהו עבר רמזור אחד, והיה בנסיעה בין שני הרמזורים. האור ברמזור היה ירוק ונסיעתו היתה מהירה יחסית. טויל נסעה מאחורי אליהו וראתה את האור הירוק ברמזור, היא האיצה את נסיעתה מאז החלה בנסיעתה ברמזור הקודם – והגיעה לדבריה למהירות של 40-50 קמ"ש. אליהו החל להאט כאשר הבחין כי האור ברמזור מתחלף, ואילו טויל המשיכה בנסיעה מהירה תוך האצה, וברגע האחרון ראתה את רכבו של אליהו קרוב לפניה באופן שלא הספיקה לעצור.
טויל פגעה עם הפינה הקדמית ימנית של רכבה בפינה שמאלית-אחורית ברכבו של אליהו. ניתן להסביר את מיקומי הפגיעה בשני כלי הרכב בכך שטויל ניסתה לסטות ימינה כדי להימנע מהפגיעה, או בכך שהפגיעה התרחשה כאשר טויל היתה במהלך מעבר מהנתיב השני מימין, לנתיב השלישי מימין.
14.
האחריות לאירוע

טויל, כאמור, לא הוכיחה כי אליהו סטה מנתיבו וחסם את דרכה.

אליהו מצידו לא הוכיח את הסיבה לאיבוד השליטה על הרכב. אין בסיס ראייתי כלשהו לקבוע כי איבוד השליטה היה תוצאה ישירה ובלעדית של הפגיעה מאחור, ואפשר שהיו סיבות אחרות לכך: מהירות הנסיעה, הטייה חדה או סיבוב חד של ההגה לצד זה או אחר, הרמת בלם היד תוך כדי נסיעה מהירה – או כל סיבה אחרת. אין בידי בית המשפט את הכלים לקבוע את הסיבה לאיבוד השליטה ולפיכך אליהו לא הצליח להוכיח את טענתו כי טויל היא האחראית לאיבוד השליטה ברכבו, ברמת ההוכחה הנדרשת.

בנסיבות האמורות אני קובעת כי האחריות לפגיעה בחלקו האחורי של רכב המאזדה של אליהו מוטלת כולה על טויל, ואילו האחריות לפגיעה במוקד הקדמי במאזדה וכן לפגיעה בפולסקווגן, מוטלת כולה על אליהו.
15.
הנזקים בת"ק 59382-12-12

הפולקסווגן ניזוקה כאמור בחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה. התובע הפעיל את פוליסת הביטוח שלו, ונגרמו לו נזקים כפי שנרשם באישור ההפסדים – 276 ₪ בגין קימום הפוליסה, 1,522 ₪ השתתפות עצמית בנזק, ו- 2,368 ₪ השתתפות עצמית בירידת הערך. הנזקים בגין הוצאות נסיעה והפסד יום עבודה לא הוכחו. הנזק הכולל לפיכך הינו בסך של 4,166 ₪.

לאחר ששקלתי את הוצאות המשפט, את שערוך הפיצוי ליום פסק הדין ואת התייצבותה של אשת התובע להעיד, אני מעמידה את הסכום הכולל לתשלום ליום מתן פסק הדין על סך של 4,900 ₪.



בשים לב לקביעה בשאלת האחריות, מר אליהו אליהו
ואליהו חברה לביטוח בע"מ
ישאו, ביחד ולחוד, בתשלום מלוא נזקים אלה.
16.
הנזקים ברכב התובע בת"ק 19165-03-13

המאזדה נפגעה הן בחזית והן מאחור, כמפורט בחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה. גם אליהו הפעיל את פוליסת הביטוח שלו, והוא צירף לכתב התביעה אישור ההפסדים המציין שני נתונים אלה: חיוב בסך 690 ₪ בגין קימום הפוליסה, וחיוב נוסף של 1,269 ₪ בגין השתתפות עצמית בנזק. באותו אישור נרשם כי
"בעקבות


הנזק

הנ
"
ל

עלול

להיגרם

לך

הפסד

הנחת

העדר

תביעות

בעת

חידוש

הפוליסה"
. צורף מסמך הקובע כי נגרם לאליהו הפסד כאמור בסך של 555 ₪. בהתאם, אני מעמידה את הנזק הכולל בסכום של 2,514 ₪.

הנזק במוקד האחורי - לו אחראית טויל - נקבע בחוות דעת השמאי בסך של 50,956 ₪ (כולל ירידת ערך), ואילו הנזק במוקד חזית שמאלי - לו אחראי אליהו - נקבע על ידי השמאי בסך של 48,596 ₪ (כולל ירידת ערך). מכאן כי הנזק הכולל הוא בסכום של 99,552 ₪, ואחריותה של טויל הינה לנזקים בשיעור של 51% מתוך כלל הנזקים למאזדה, בהתאם ליחס בין הנזקים בשני המוקדים.

לאור האמור, על הנתבעים בתיק זה לשלם לאליהו סך של 2,036 ₪ (שהם 51% מהנזקים שנקבעו כאמור לעיל).

לאחר ששקלתי את הוצאות משפט, את חלוקת האחריות, את שערוך הפיצוי ליום פסק הדין ואת התייצבותה של גב' דליה אליהו להעיד, אני מעמידה את הסכום שעל גב' ליז טויל
והכשרה חברה לביטוח בע"מ
,
ביחד ולחוד, לשלם לתובע, בסך של 2,300 ₪.


17.

סיכום

הנתבעים 1 ו- 3, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע מר חיים שי, סך של 4,900 ₪.

הנתבעים 2 ו-4, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע מר אליהו אליהו
סך של 2,300 ₪.

הסכומים האמורים ישולמו על ידי הנתבעים כפי שנפסק, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצל כל אחד מהנתבעים שחוייבו בתשלום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.
הגשת בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום

לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.




ניתן היום,
כ"ד ניסן תשע"ג, 04 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.











תק בית משפט לתביעות קטנות 59382-12/12 שי חיים, אליהו אליהו נ' ליז טויל, אליהו חברה לביטוח בע"מ, הכשרה חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 04/04/2013)