פסקי דין על רועי קפטה | פסקי דין על גיל כהן | פסקי דין על רומאן-יהודה דזן |

50704-01/11 פ     21/03/2013




פ 50704-01/11 מדינת ישראל נ' רועי קפטה, גיל כהן, רומאן-יהודה דזן








בית המשפט המחוזי בחיפה

ת"פ 50704-01-11 מדינת ישראל
נ' קפטה ואח'



21 מרץ 2013





בפני

כב' השופט
כמאל סעב



בעניין:

מדינת ישראל




המאשימה



נגד



1. רועי קפטה
2. גיל כהן
-
(נידון)
3. רומאן-יהודה דזן
(עציר)
- (נידון)



הנאשמים



גזר דין
– בעניינו של נאשם 1


ראשית דבר:


1
.
נאשם 1 (להלן: "הנאשם") כפר תחילה בעובדות כתב האישום, החלה פרשת התביעה ולאחר שמיעת חלק מהראיות הודיעו הצדדים על כך שהגיעו להסדר טיעון, לכן חזר בו מכפירתו, הוגש כתב אישום מתוקן שסומן באות (מ/1), הנאשם הודה, במסגרת הסדר הטיעון בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בביצוע העבירות הבאות:

א
.

התפרצות

למקום

מגורים

בכוונה

לבצע

גניבה
–
עבירה

לפי

סעיפים 406(ב) ו- 29 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977
(להלן: "חוק העונשין").

ב
.
גניבה – עבירה לפי סעיפים 383, 384 ו- 29 לחוק העונשין.

ג
.
הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – עבירה לפי סעיפים 275 ו- 29 לחוק העונשין.

ד
.
שיבוש מהלכי משפט – עבירה לפי סעיפים 244 ו- 29 לחוק העונשין.

ה
.
מעשי פזיזות ורשלנות בנהיגת רכב – עבירה לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין.

ו
.
תקיפה – עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין. (שלוש עבירות).

2
.
כתב האישום הוגש כנגד הנאשם יחד עם שני נאשמים אחרים, אך משפטו של הנאשם שבפני
נו הופרד ממשפטם של שני הנאשמים האחרים שעניינם התנהל בפני
מותב אחר של בימ"ש זה ואשר הסתיים במתן גזרי דין כנגדם, אליהם אתייחס בהמשך.

3
.
הצדדים

לא

הגיעו

להסדר

לעניין

העונש

וסוכם

כי

כל

צד

יטען

לעונש

באופן

חופשי, זאת לאחר

קבלת

תסקיר

שרות

המבחן.

כתב האישום המתוקן:

4.
בעובדות כתב

האישום המתוקן

צוין

כי

במהלך

חודש

ינואר

או

סמוך

לכך, החליט הנאשם יחד עם גיל כהן
(להלן:"נאשם 2") ורומן דזן (להלן: "נאשם 3") לבצע התפרצויות לדירות מגורים.


5.
ביום 16.1.11,

בסמוך

לשעה 9:40, הגיעו

שלושת הנאשמים

ברכב

מסוג

מאזדה 3 (להלן: "הרכב"), בסמוך

לבניין המצוי ברח' בורלא בנהריה. נאשם 2 ירד מהרכב ונכנס לבניין.

6.
סמוך

לשעה 10:40 הגיעו שלושת הנאשמים

עם

הרכב

סמוך

לבניין 4 שברח' נורדאו בנהריה (להלן: "הבנין ברח' נורדאו"), כשהם

נושאים

עמם

ברכב

אזמל

ומברג.

7.

הנאשם ונאשם 2 נכנסו

לבניין

ברח' נורדאו והתפרצו

לדירה

מס' 7

כדי לגנוב.

נאשם 3 המתין

ברכב.

הנאשם ונאשם 2

חזרו כבידיהם נשאו

מטבע

זהב, מטבע

כסף, שרשרת

זהב, שני

שעונים

ותרמיל גב (להלן: "הרכוש"), אותו נטלו

מהדירה

ללא

הסכמת

הבעלים

ובמטרה

לשלול

אותו

מהם,

שלילת

קבע. לאחר מכן, שלושת

הנאשמים

עזבו

את

המקום.

8.
סמוך

לשעה 11:35, בנוסעם

ברכב

הנהוג

על ידי

הנאשם,


בכביש 4, מנהריה

לכיוון

קרית

ביאליק, עצר הנאשם

את

הרכב

ברמזור

אדום

בצומת

עין

המפרץ. מספר

שוטרים

התקרבו

לרכב

כדי

לעצור

את

הנאשמים, כשהם

קוראים

לעברם "עצור, משטרה".

9.
משהבחין הנאשם בשוטרים, האיץ

את

מהירות הרכב, ביצע

פניה

חדה

שמאלה, פגע

בשוטרים

עופרי

סיני

ויורם

ישראלי, שעמדו

בסמוך

לרכב, התנגש

ברכב

שעמד

בנתיב

הסמוך, מסוג

ניסן

אלמרה (להלן: "הניסן"), על מנת

לפלס

דרך

מילוט

מהשוטרים

ועקב

כך

פגע

בנהג

הניסן – לוי הפוטה (להלן: "המתלונן") וחצה

את

צומת

עין

המפרץ, למרות שהאור ברמזור

היה אדום.

10.
עוד

נטען

בכתב

האישום המתוקן כי הנאשם עשה כל אלה כאשר הוא נוהג

ברכב בדרך נמהרת שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה ונזק לניסן,

במטרה

להימלט

מהשוטרים.

11.
הנאשם המשיך

בנסיעה

מהירה

ופרועה

בכביש
4
לכיוון

הקריות

ובמהלכה

השליכו

הנאשמים

מן

הרכב

קופסת

פלסטיק

ותיק

גב, אותם

גנבו

מהדירה

ברח' נורדאו

וזאת

מתוך

כוונה

להעלים

ראיות

ולהכשיל

הליך

שיפוטי.

12.
בהמשך, ירד נאשם 2 מהרכב

באזור

התעשייה

של

קרית

ביאליק, סמוך

למסעדה

הקרויה "נתקה" ונכנס

לתוכה

בכוונה

להימלט

מהשוטרים

ולהכשילם

בתפקידם.

13.
הנאשם ונאשם 3 המשיכו

בנסיעה

מהירה

לכיוון

כללי

קרית

ביאליק, תוך

שהם

נמלטים

מהשוטרים

שדלקו בעקבותיהם. במהלך

הנסיעה

בקרית

ביאליק

חצה הנאשם

את

צמתי

הרחובות

יוסף ושדרות חן עם

דרך

עכו, כשברמזורים

שבצמתים

אלו

האור

היה אדום.

14.
הנאשם ונאשם 3 נטשו

את

הרכב

ברח' החרובים

בקרית

ביאליק

וברחו

מהמקום

בכוונה

להימלט

מהשוטרים

ולהכשילם

בתפקידם. משהתקרב

השוטר

דן

אברמוביץ, תוך

מרדף

רגלי

אל

הנאשם 3 וזה תקף

אותו

במכת

אגרוף. לאחר מכן הבחין

שוטר

זה בנאשם

ועצר אותו.

15.
בכתב האישום המתוקן נטען כי הנאשמים התפרצו, בצוותא חדא, לדירה

ברח' נורדאו

במטרה

לבצע

גניבה; גנבו

ונטלו

את

הרכוש

מהדירה

ברח'

נורדאו,

ללא

הסכמת

הבעלים, מתוך

כוונה

לשלול

אותו

מבעליו

שלילת

קבע; עשו

מעשה

בכוונה

למנוע

או

להכשיל

הליך

שיפוטי

וכן

עשו

מעשה

בכוונה

להפריע

לשוטר

בעת מלוי

תפקידו

על פי דין.

עוד

נטען כי הנאשם נהג ברכב בדרך נמהרת שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, גרם נזק לניסן, חצה שלושה צמתים באור אדום ותקף שלא כדין את השוטרים אופרי ויורם וכן המתלונן.


תסקירי שירות המבחן:


בעניינו של הנאשם הוגשו שלושה תסקירים.

16
.
בתסקיר מיום 04.09.12, סקר שירות המבחן את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם. המדובר בנאשם בן 31, נשוי ואב לשני ילדים. בהיותו כבן 18 משפחתו חוותה משבר זוגיות במישור היחסים שבין הוריו. הנאשם נרתם לגשר ולפייס ביניהם על מנת שלא ייפרדו על רקע המשבר, אלה פנו לטיפול זוגי והחליטו לשקם את מערכת הזוגיות. אמו עובדת כמוכרת בחנות בגדים, נאבקה במחלת סרטן השד במשך כשנה והחלימה. אביו עובד כסוכן אופנה עצמאי ומשווק בגדים לחנויות.

17
.
הנאשם למד 12 שנות לימוד, הישגיו בלימודים היו טובים, אך בהגיעו לתיכון החל לגלות עניין במוסיקה ועבד כתקליטן, לכן השקעתו בלימודים פחתה. הנאשם התגייס לצבא
והשתחרר כעבור 10 חודשים מטעמי בריאות. הנאשם עבד בעבודות מזדמנות בארץ ובחו"ל עד לשנת 2003. עם חזרתו לארץ המשיך לעבוד בעבודות מזדמנות כולל בעסק של אביו ובהמשך הקים ביחד עם בת זוגו חנות לחיות, אך כעבור שנה, בשל הפסדים והסתבכות כלכלית נסגרה החנות. בהמשך עבד בהובלות והרכבת רהיטים במשך שנתיים ועד למעצרו בתיק דנן, עבד כעוזר חשמלאי. בימים אלה הוא ממשיך לעבוד כעוזר חשמלאי בחברה ובמקביל עובד גם עם אביו בעסק המשפחתי.

18
.
הנאשם מסר כי טרם מעצרו בתיק דנן, התקשה לקחת אחריות על תפקידו המשפחתי, יצר קשרים עם חברים המנהלים אורח חיים מפוקפק והחל לעסוק בהימורים בצורה אינטנסיבית ואף צבר חובות כספיים עקב כך.

19
.
לחובתו של הנאשם הרשעה קודמת משנת 2007, בגין עבירת אלימות.

20
.
באשר לעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, הביע הנאשם חרטה
על ביצוען, אך נטה למזער את חלקו בתכנון, השליך את האחריות על גורמים חיצוניים והתקשה להעמיק את ההתבוננות בנסיבות הרגשיות שהובילו למעורבותו באירוע הפלילי. לדבריו, הוא ביצע את העבירות על רקע רצונו להשיג רווח כספי ומהיר, לנוכח החובות הכבדים שצבר, בעיקר בשוק האפור. הנאשם גילה אמפתיה במידת מה, כלפי הנפגעים.

21
.
שירות המבחן התרשם מבחור, שהתפתח במסגרת משפחתית המקיימת אורח חיים נורמטיבי ובמקביל מאופיינת בגבולות עמומים ומטושטשים.

22
.
שירות המבחן ציין כי הנאשם השתלב בקבוצה טיפולית של עצורי בית, לקח חלק פעיל בתהליך והביע רצון להמשיך בתהליך זה, על מנת ליצור שינוי בדפוסי התנהגותו הבעייתיים, הגם שרמת המודעות והתבונה שלו לקשייו הינה מוגבלת ומצומצמת.

23
.
יוער כבר עתה, כי בטיעונים לעונש הדגיש הנאשם במכתב שמסר לבימ"ש כי הוא נוטל אחריות על המעשה המיוחס לו, הביע צער רב והבטיח שלא יחזור על מעשיו לעולם.

24
.
שירות המבחן התלבט בבואו לגבש עמדה אודות הנאשם, שכן הוא התרשם מהפערים הקיימים בין הצהרתו המילולית בדבר רצונו בטיפול לבין התייחסותו ההגנתית כלפי ההתמכרויות מהן סובל והחלקים האימפולסיביים שבהתנהגותו, לצד חומרת המעשים המיוחסים לו, דבר שמעלה ספק באשר ליכולתו של הנאשם להיעזר בתהליך טיפולי ליצירת שינוי וצמצום הסיכון להישנות התנהגותו בעתיד. יחד עם זאת,
ציין שירות המבחן כי
ניתן להפנות את הנאשם לעמותת אפש"ר לצורך אבחון שיתמקד בדפוסי התמכרותו ויבחן את מידת התאמתו לטיפול המוצע.

25
.
בתסקיר המשלים מיום 08.11.12, תיאר שירות המבחן את התקדמות הנאשם בתהליך הטיפולי שעובר בעמותת "אפש"ר" וציין כי ממידע עדכני שקיבל מעמותת "אפש"ר"
עולה כי הנאשם פנה לעמותה בתאריך 29.08.12 על מנת להשתלב בטיפול ייעודי בסוגיית ההימורים.


הנאשם מתמיד בהגעתו לעמותה ולוקח חלק בפגישות. להערכת העו"ס המטפלת, הנאשם יוכל להפיק תועלת מתהליך טיפולי ממושך בעמותה.

26
.
שירות המבחן קיים פגישה נוספת עם הנאשם אודות התהליך הטיפולי בו שולב וציין כי הגם שמדובר בשלב ראשוני בתהליך הטיפולי, ניתן להתרשם מהנכונות שהנאשם מגלה לאחרונה על מנת להכיר בדפוסי ההתמכרות מהן סבל וליצור בהם שינוי וכן מהתמיכה והסיוע שמקבל מצד בת זוגו, מה שמחזק
את יכולותיו להמשיך את התהליך.

27
.
שירות המבחן המליץ
לדחות
את ההחלטה בעניינו בשלושה חודשים נוספים על מנת להמשיך לעקוב אחר התהליך הטיפולי שעובר הנאשם בעמותת "אפש"ר".

28
.
התסקיר המשלים השלישי הוגש ביום 12.02.13. על סמך המידע העדכני שקיבל שירות המבחן מעמותת "אפש"ר" ולאחר שפגש פעם נוספת את הנאשם, התרשם מהמאמצים שהוא משקיע בתהליך והשינוי החיובי שעובר במסגרת הטיפול בעמותת "אפש"ר" ולכן המליץ בפני
בית המשפט:


"לשקול את האפיק השיקומי לצד הענישתי, על מנת לחזק את החלקים המתפקדים של רועי (הנאשם) ולאפשר לו להשלים את תהליך ההתמודדות עם הדפוסים ההתמכרותיים שבהתנהגותו, כדי למנוע נסיגה במצבו".

29
.
אשר על כן המליץ שירות המבחן להעמיד את הנאשם במבחן עפ"י צו שיינתן למשך שנה וחצי, במהלך תקופה זו ימשיך הנאשם בתהליך הטיפולי.


עוד הציע שירות המבחן להטיל עליו מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה, התחייבות להימנע מביצוע עבירה וכן פיצוי לנפגעים.

טיעוני הצדדים:

א.
טענות המאשימה

:

30
.
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של התפרצות למקום מגורים בכוונה לגנוב, גניבה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, שיבוש מהלכי משפט, מעשה פזיזות ורשלנות בנהיגה ברכב וכן תקיפה סתם.

31
.
הפנתה לנסיבות ביצוע העבירות וציינה כי המדובר בהתנהלות חמורה, בה ביצע הנאשם במהלך האירוע עבירות רבות ושונות. עוד ציינה כי בנוסף לעבירות ההתפרצות והגניבה, הרי הנאשם יחד עם אחרים ביצע עבירות של שיבוש הליכי משפט והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עת שזרקו מהרכב ראיות היכולות לסבכם וסירבו לעצור, כשנתבקשו לעשות כן ע"י השוטרים.


מעבר לכך, הנאשם נהג בצורה נמהרת ופזיזה שסיכנה את המשתמשים בדרך, חצה צמתים ברמזורים אדומים, פגע ברכב חונה, ואף פגע בשלושה אנשים שעמדו בצד הדרך. לטענתה, המדובר בהתנהגות המלמדת על עזות מצח ונכונות לעשות כל דבר כדי להימלט מאימת הדין.

32
.
לעניין עבירות הרכוש, הדגישה כי מדובר בעבירות חמורות הפוגעות בפרטיות האחר, במבצרו וגוזלות לא רק את רכושו היקר ערך, אלא גם ובעיקר את תחושת הביטחון האישי שלו.

33
.
הפנתה לגיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם וציינה כי לחובתו הרשעה אחת משנת 2009, בגין עבירות של הפרעה לשוטר, תקיפת שוטר, איומים והעלבת עובד ציבור. לטענתה, המדובר בעבירות שמלמדות על זלזול בשלטון החוק וגורמי האכיפה, דבר שהתגלה גם בתיק דנן.

34
.
הפנתה לגזרי דינם של השותפים - הנאשמים 2 ו- 3.


ציינה כי אומנם נאשם 2 הוטל עליו עונש לריצוי בעבודות שירות, אולם, לטענתה, נאשם זה לא הורשע בעבירות של נהיגה פזיזה ותקיפה שבהן הורשע הנאשם שבפני
נו. לטעמה, יש בנתונים אלו כדי להצדיק החמרה בעונשו של הנאשם שבפני
נו.



באשר לנאשם 3 עליו נגזרו 15 חודשי מאסר בפועל, ציינה כי אכן לנאשם זה עבר פלילי יותר מכביד ביחס לנאשם שבפני
נו, אך ציינה כי הוא לא הורשע בעבירה של תקיפה (כלפי שלושה אנשים), אלא בעבירה של תקיפת שוטר. מה גם, הוא לא הורשע בעבירה של נהיגה פזיזה ורשלנית. לכן, לטעמה, ההבדלים בעבירות בהן הורשעו נאשם 3 והנאשם דנן מלמדות על כך שאין מדובר במקרה זהה. לטענתה, העבירות בהן הורשע הנאשם שבפני
י מצדיקות החמרה בעונשו אף יותר מעונשו של נאשם 3.

35
.
הפנתה לתסקיר שירות המבחן וביקשה לדחות את המלצת שירות המבחן. ציינה כי שירות המבחן בוחן בעיקר את הפן השיקומי של הנאשם ואינו בוחן שיקולים אחרים
חשובים
לא פחות, כגון הרתעה וגמול. עוד ציינה כי מדובר בהמלצה בלבד, שלטעמה, אינה הולמת. על ביהמ"ש לשקול את מכלול השיקולים והנסיבות.

36
.
הפנתה לפסיקה וטענה כי נסיבות האירוע ועברו הפלילי של הנאשם מלמדות על הצורך בהרתעת הנאשם מביצוע עבירות נוספות בדרך של ענישה מחמירה שתכלול מאסר בפועל שלא בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה, קנס ופיצוי.

ב.
טענות ב"כ הנאשם:

37.
ההגנה העידה מטעמה עד אופי מנחה קבוצה טיפולית של מכורים להימורים, מר בן דוד, שמושבה בעמותת אפש"ר.

העד מסר כי הנאשם הגיע לקבוצה לפני חצי שנה והצהיר כי הוא מכור להימורים. ציין כי הנאשם נכח בכל הפגישות, מופיע בצורה סדירה בקבוצה, פעיל מאוד, משתלב ועוזר לחברים שמצטרפים לקבוצה.

עוד ציין כי אי השתתפות מצידו בקבוצה הן במסגרת עמותת אפש"ר והן בקבוצה הפתוחה, יכולה לפגוע בשיקומו של הנאשם.

38.
אמו של הנאשם העידה ומסרה כי הנאשם הינו הבן הבכור, הפנתה למצבה הרפואי וציינה כי הוא לקח חלק פעיל בהחלמתה ממחלה ממאירה וסייע לה רבות. ביקשה להתחשב בנאשם ולאפשר לו להמשיך בתהליך הטיפולי. ציינה כי כל המשפחה נרתמה לעזרתו. מסרה כי בעקבות פניית הנאשם להליך הטיפולי, בהתנהגותו, חל שינוי ניכר לטובה ותיארה
אותו כאדם אחראי שדואג למשפחתו.

39.
אשתו של הנאשם העידה, גם היא, ומסרה כי עזרה לו מאוד, תמכה בו לאורך כל הדרך על מנת שייגמל מבעיית ההימורים ויעבור את ההליך הטיפולי בהצלחה. ציינה כי בעבר הנאשם לא שיתף אותה בענייני המשפחה והילדים, אבל היום בעקבות ההליך הטיפולי שהוא עובר חל שינוי חיובי בהתנהלותו, הוא הפך לבעל אחראי שדואג למשפחתו ולילדיו.

40
.
באשר לפסיקה שהגישה המאשימה ביקש הסנגור לאבחן בין המקרים שהובאו שם, שהם מקרים חמורים ביותר, לבין המקרה שלפנינו שכן הענישה הינה אינדיבידואלית.

41
.
הסנגור לא התעלם מחומרת העבירות. ברם, לגישתו, כתב האישום המתוקן מייחס אותן עבירות בהן הורשע הנאשם, לכל הנאשמים, למעט עבירת התקיפה, ולכן לטעמו אין כל שוני בין הנאשמים מבחינת העבירות.

42
.
הפנה למכתב
של המתלונן (נ/5), וציין כי מכתב זה מדבר בעד עצמו. המתלונן ציין במכתב כי הנאשם פנה אליו באמצעות הוריו בכדי להתנצל על מעורבותו ופגיעתו ברכב המתלונן. המתלונן ציין כי לטעמו הנאשם הביע חרטה כנה על מעשיו. עוד ציין המתלונן כי הוא מקבל התנצלותו הכנה של הנאשם ואין לו שום כעס כלפיו או תביעה נגדו.

43
.
עוד הפנה למכתב של עמותת "ארוחה חמה, קרית אתא" (נ/1) וציין כי הנאשם ביצע פעילות התנדבותית שתורמת לציבור הנזקק.

44
.
העבירות בוצעו לפני למעלה משנתיים, מאז לא נפתחו נגד הנאשם תיקים נוספים. הנאשם היה עצור בתיק זה במעצר של ממש מעל חודשיים והיה נתון במעצר בית מלא גם למעלה מחודשיים, שאחריהן הקל בימ"ש בתנאי שחרורו ואפשר לו לעבוד. עוד ציין כי הנאשם משוחרר כבר מעל שנה ללא כל הגבלה כשבמהלך תקופה זו הוא לא חזר לסורו. לטענתו, הנאשם נגרר אחרי הנאשמים האחרים בשל חובות כספיים.

45
.
הפנה לגזר דינו של נאשם 3 וציין כי המדובר בעבריין שלחובתו 13 הרשעות קודמות, כאשר בעת שחרורו ממעצרו בתיק זה, שב ונעצר בשנית עקב ביצוע עבירות רכוש נוספות תוך הפרת צווים של בימ"ש. מה גם, שירות המבחן לא בא בכל המלצה חיובית
לגביו ומכאן ששליחתו למאסר מאחורי סורג וברי, הייתה מוצדק.

46
.
הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם שבפני
, כפי שבאו לידי ביטוי בתסקירי שירות המבחן. הנאשם יליד 1981, עברו קל ביותר, כאשר לחובתו הרשעה אחת בלבד בגין עבירה שבוצעה מלפני 6 שנים ושבעקבותיה הוטל עליו מאסר על תנאי. ציין כי הנאשם הודה, חסך זמן שיפוטי יקר והביע חרטה כנה ואמתית. עוד ציין כי הנאשם מסכים לצו מבחן ומתחייב להמשיך ולהתמיד בתהליך הטיפולי.

47
.
עדי האופי שהעידו מטעמו של הנאשם מסרו כי הנאשם שינה את דרכו, המשפחה נרתמה לצדו ועזרה לו ועל כן הוא פנה לטיפול פרטי.

48
.
לסיכום ביקש ב"כ הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן שנתן משקל לפן השיקומי. גם הנאשם הוכיח כי הוא בר שיקום. עוד ביקש להטיל על הנאשם מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות וכן צו פיקוח. בנוסף ביקש ב"כ הנאשם לא להטיל על הנאשם קנס או פיצוי וציין כי לא הוכח כל נזק למתלונן ואף האחרון עצמו לא
ביקש כל פיצוי והסתפק
בחרטתו של הנאשם, חרף רצונה של המשפחה לפצותו.

ג.
דברי הנאשם:

49
.
הנאשם בחר לומר את דבריו בכתב והוגש לבימ"ש את נ/6. במכתבו הביע הנאשם צער על מעשיו והבטיח כי לא יחזור לסורו. ציין כי הבין את הבעיה הגדולה שסיבכה אותו ושזו התמכרותו להימורים לכן החליט להתגבר על בעיה זו בתהליך טיפולי. עוד ציין כי בעזרת משפחתו ותמיכת אשתו התחיל בהליך טיפולי והתחבר לאנשים טובים ובעקבות זאת הוא הפך לאדם אחר שדואג למשפחתו ולילדיו. לכן ביקש לתת לו הזדמנות להתחיל חיים חדשים.


גזירת הדין:

50
.

הנאשם הורשע, בין היתר, בביצוע עבירות של התפרצות וגניבה. אין צורך להכביר מילים על חומרת מעשיו של הנאשם

ועל פגיעתם הרעה ברכוש הציבור ובתחושת הביטחון שלו
.

עבירות רכוש, מעין אלו, מבטאות זלזול עמוק בקניינו של האדם, ופוגעות בפרטיותו ובכבודו של הקורבן, ולכן יש צורך במענה ענישתי ראוי, אשר יביא לידי ביטוי את הסלידה החברתית ממעשים אלו ובדרך של הטלת עונש הולם, יוקיע אותם – ראו

רע"פ 6285/12
וקנין נ' מדינת ישראל

(ניתן ביום 29.8.12)
.
cע"פ 7453/08

מדינת ישראל
נ' אואזנה
(31.12.08)
, נאמרו
דברים יפים, גם לענייננו

:

"פריצה לביתו של אדם, טומנת בחובה לעיתים קרובות לא רק נזק כלכלי רב, אלא גם צער ועוגמת נפש הנגרמים לקרבנות של עבירות אלה. הנה כי כן, אין מדובר בעבירות נגד רכוש גרידא, אלא בעבירות המפרות את פרטיותו של האדם בצורה הגבוהה ביותר. זאת ועוד הגדרת עבירות אלו כ'עבירות רכוש', נותנת תחושה מצמצמת וקונוטציה שגויה - לסובבים, באשר למהות העבירות שהתבצעו, הפוגעות במהות המתמצית באמירה: 'ביתו של האדם - מבצרו'. ברגע שביתו של אדם נפרץ, תחושת חוסר אונים וחוסר ביטחון ממלאת את ליבו. הנה כי כן, הפריצה אינה רק לבית - מבחינה פיזית, אלא בעיקרה חדירה לתוך התא האישי-משפחתי השמור ביותר של האדם"
(שם,
בפסקה 8).

דברים יפים והולמים לענייננו.

51
.
הנאשם הוסיף חטא על פשע כשנמלט מהמקום בצורה פרועה, תוך נהיגה פזיזה ורשלנית ברכב,
התנהגות שסיכנה חיי אדם, גרמה חבלה ונזק לרכב, חצה שלושה צמתים באור אדום, תקף שלא כדין שני שוטרים וכן את המתלונן. נהיגה מעין זו מחייבת תגובה עונשית מרתיעה והולמת – ראו לעניין זה
ע"פ 5751/98 וואיל זיר נ' מדינת ישראל
פ"ד נג
(2) 712, שם נאמרו הדברים הבאים:

"נהיגה המעמידה בסיכון ממשי חיי אדם, מצדיקה ומחייבת כאחד הטלת עונשים מרתיעים".

חומרה יתרה יש לראות במעשים המיוחסים לנאשם, אשר ביצע גם עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ושיבוש מהלכי משפט.

52
.

מכל מקום, יש לבחון כל מקרה ונסיבותיו, לרבות הנסיבות האישיות של הנאשם שעומד לדין בפני
בית המשפט. וכך נקבע בע"פ 3210/06
עמארה נ' מדינת ישראל

, (ניתן ביום 18.03.07):

"הפרמטרים הרלבנטיים האפשריים לגזירת העונש על עבירה זו כשלעצמה, הם חומרת התוצאה, השאלה האם היו בני אדם במקום והועמדו בסכנה, עברו הפלילי של הנאשם וכיוצא בזה.".

על כן, ובשל כל אשר הובא לעיל, על ביהמ"ש להטיל עונש שיהיה בו כדי לאזן בין מכלול השיקולים ומבלי שיהיה בו כדי לפגוע בסיכויי הנאשם לעלות על דרך המלך, לחזור למוטב להמשיך את התהליך השיקומי, וכל זאת מבלי להתעלם מחומרת העבירה והחובה להגן על רכוש הציבור, בהתחשב בשיקולי הענישה שבאינטרס הציבורי.

53
.
כאמור בענייננו, גזרי הדין של השותפים – הנאשמים האחרים, ניתנו כבר; האחד ביום 21.12.11 והשני ביום 05.02.12.

נאשמים 2 ו-3 הורשעו על פי הודאתם בביצוע עבירות של התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה, גניבה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ושיבוש מהלכי משפט. בנוסף לכך הורשע נאשם 3 גם בעבירה של תקיפת שוטר.

על נאשם
3, הוטלו 15 חודשי
מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים שלא יעבור כל עבירת רכוש מסוג פשע, 6 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירה של שיבוש מהלכי משפט, הכשלת שוטר או תקיפת שוטר, פיצוי למתלוננים בעלי הדירה בנהריה בסך 1500 ₪ ולשוטר בסך 1000 ₪.

על נאשם 2 הוטלו 6 חודשי מאסר, אשר ירוצו בעבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים שלא יעבור כל עבירת רכוש מסוג פשע, 7 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור כל עבירת רכוש מסוג עוון, או עבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו או עבירה של שיבוש מהלכי משפט, צו מבחן למשך 18 חודשים, חתימה על התחייבות להימנע מעבירה למשך שנתיים על סך 10,000 ₪ וכן לשלם פיצוי למתלוננים בסך של 1500 ₪ .

54
.
באשר לתחולת עקרון אחידות הענישה במקרה דנן, אכן בהלכה הפסוקה נקבע, כי:

"עקרון שוויון הנאשמים בפני
החוק, ממנו נגזר עקרון אחידות הענישה, הוא כלל יסוד בתורת הענישה. הוא מורה כי על מצבים דומים מבחינת אופי העבירות ונסיבות אישיות של נאשמים, ראוי להחיל, במידת האפשר, שיקולי ענישה דומים...
עקרון אחידות הענישה הוא כלל חשוב הבא למנוע קיום הפלייה בין שווים או דומים, למען עשיית צדק עם נאשמים, ולצורך שמירת אימון הציבור בהליך הפלילי. עם זאת, עקרון זה נושא עמו משקל יחסי ביחס ליתר שיקולי הענישה, ואם קיימים שיקולים כבדי משקל המצדיקים סטייה ממנו מטעמים של צדק ואינטרס ציבורי כי אז על בית המשפט לחרוג ממנו ולהעדיף שיקולי ענישה אחרים"

(
ע"פ 9792/06
חמוד
נ. מדינת ישראל
, (ניתן ביום 1.4.07).

55
.
במקרה דנן, לא ניתן להתעלם מהעונשים שהושתו על השותפים בהינתן נסיבותיו ונתוניו האישיים והמשפחתיים, לרבות סיכויי שיקומו, בעת גזירת דינו של הנאשם כאן.

אומנם הנאשם והשותפים היו מעורבים באותה פרשה, יחד עם זאת, ישנם קווי שוני מסוימים, בנסיבות הקשורות לכל אחד מהם, המצדיקים ליצור שוני מסוים ואף פערים בענישה. כך שעניינו של נאשם 3 שונה באורח מהותי מזה של הנאשם. אכן הנאשם הורשע בעבירה
נוספת של מעשי פזיזות ורשלנות וכן תקיפה, אך גם נאשם 3 הורשע בעבירה נוספת של תקיפת שוטר. מה גם, כמתואר בכתב האישום המתוקן הרי הנאשם שבפני
והנאשם 3 המשיכו בצוותא חדא בנסיעה מהירה בכוונה להימלט מהשוטרים.

56
.
אכן מתבקש שוני והבדל בענישה בין הנאשם שלפנינו לבין נאשם 3 וזאת נוכח העובדה כי לנאשם 3 עבר פלילי מכביד, שירות המבחן נמנע ממתן המלצה בעניינו, עקב הבעייתיות שבהתנהגותו והקושי מצדו להירתם לתהליך טיפולי ובפיקוח שירות המבחן.

בעוד לנאשם שלפנינו הרשעה קודמת אחת בגין עבירת אלימות שביצע בשנת 2007 ושבגינה הוטל עליו מאסר על תנאי וקנס. כמו כן, בתיק דנן המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם צו מבחן במהלכו ישולב בתהליך טיפולי שכבר החל בו לפני כחצי שנה. כל אלה, לרבות נסיבותיו האישיות של הנאשם והעדפת הפן השיקומי בעניינו מצדיקים הקלה בעונשו.

57
.
יוער כאן כי עיון בכתב האישום המתוקן מעלה כי העבירה של מעשה פזיזות ורשלנות בנהיגת הרכב מיוחסת לשלושת הנאשמים, לכן על אף שרק הנאשם שבפני
נו הורשע בעבירה זו, הרי יש לתת לזה ביטוי כשבאים לאבחן עניינו של הנאשם שבפני
נו מעניינם של שני הנאשמים האחרים ובעיקר, שמדובר בפרשה עובדתית אחת.

58
.
אומנם נאשם 2 לא הורשע בכל העבירות בהן הורשע הנאשם שבפני
נו, אך המדובר בפרשה עובדתית משותפת. מה גם, קיימות נסיבות דומות בין נאשם 2 לנאשם שלפנינו, לרבות סיכויי שיקומם והשתלבותם בחברה והמלצת שירות המבחן החיובית.

59
.
בענייננו גם הנסיבות האישיות והמשפחתיות של הנאשם לא קלות ויש בהן כדי להטות את הכף למידת החסד והרחמים. מצאתי לתת משקל לגילו הצעיר של הנאשם, לעברו הקל, להמלצת שירות המבחן ולפן השיקומי בו הוא מצוי, גם מההיבט האישי הפרטני וגם מבחינת האינטרס הציבורי, כשלטעמי במקרה דנן השיקול השיקומי של הנאשם אינו מתנגש משמעותית ומהותית עם השיקול ההרתעתי, כפי שיובהר להלן.

60
.
מן הפן ההרתעתי, אני סבור כי בהתחשב בתקופה בה שהה הנאשם במעצר ממש, תקופת מעצר הבית וההליך המשפטי בכללותו, זאת לצד עונש המאסר בפועל, עונש המאסר המותנה, הקנס והפיצוי שיושתו עליו, יש בכל אלה כדי להרתיעו וכדי ליצור את האיזון הדרוש בענייננו במידה ראויה ונכונה.

די אם אפנה לע"פ 8501/09

אבי בוכרע נגד מדינת ישאל
(ניתן ביום 10.8.10), שם הורשע הנאשם, על פי הודאתו בבימ"ש המחוזי, בעבירת הצתה ונגזרו עליו, בין היתר, 22 חודשי מאסר בפועל, אך בימ"ש העליון קיבל את הערעור, הקל בעונש והעמיד את עונש המאסר על 6 חודשים שירוצו בדרך של עבודות שירות תוך קביעה כי:

"אכן, אין להקל ראש במעשיו של המערער. מדובר במעשים חמורים אשר היו עלולים – אילו התפתחו הדברים בצורה אחרת – להביא לפגיעה בבני אדם ולא רק ברכוש ובבעל חיים. על אף החומרה שבמעשי המערער, במקרה זה, השיקול השיקומי גובר על שיקולי הגמול וההרתעה ... רף הענישה בעבירות הצתה אינו אחיד וכל מקרה נשקל לגופו ... במקרה שלפנינו, בהתחשב בשיקולים השונים שהוזכרו לעיל, יש מקום, לדעתי, הן להקל בעונשו של המערער והן לאפשר לו – בהמשך להמלצת שירות המבחן והממונה על עבודות השירות – לרצות את עונשו בדרך של עבודות שירות".

גישה זו הדריכה אותי בקביעת העונש בהתחשב במכלול השיקולים ובין השאר סיכוי הנאשם הטובים להשתקם בתהליך שזה מכבר התחיל בו והצהרתו כי הוא לא יחזור על מעשים אלו.

61
.
צודקת ב"כ המאשימה שהמלצת שירות המבחן אינה מחייבת את בית המשפט אולם, המלצה זאת, הנתמכת בבדיקה מעמיקה ויסודית כבמקרה זה, הינה, וכך ראוי לה להיות, אחד השיקולים המרכזיים בענישה ואין אנו מוצאים בעניינו של הנאשם, לסטות מהמלצת קצין המבחן בדבר הטלת מאסר שירוצה בעבודות שרות; המלצה אשר ניתנה אחרי בדיקה ובחינה ממושכת בעניינו של הנאשם ושנמשכה קרוב לחצי שנה, בה השתלב הנאשם בהליך טיפולי בעמותת "אפש"ר" והתרשמות שירות המבחן מהמאמצים שהוא משקיע בתהליך והשינוי החיובי שנראה עקב זאת. בכגון דא נאמר:

"עבודת שירות המבחן היא ללא ספק עבודה ברוכה. השירות עושה עבודתו נאמנה, ומשקיע ידע זמן ומשאבים כדי להגיע לעומקו של כל מקרה ומקרה. זוהי עבודה בעלת חשיבות ממדרגה ראשונה הנותנת בידי השופטים כלי חשוב ביותר להעזר בו במלאכת האיזון בין כל השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהטילו על העבריין את העונש ההולם..."
(
ע"פ 4872/95 מדינת ישראל
נ' גל אילון, פ"ד נג
(3), 1).

62
.
מבלי להתעלם מחומרת העבירות ונסיבותיהן, אין לומר שבפני
נו נאשם שעשה את הפשע כדרך חיים. אדרבא, המדובר בנאשם שבעברו הרשעה קודמת אחת ובאופיו אינו בעל דפוסי התנהגות עברייניים, כך ששליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח עלולה להוביל להפנמת דפוסים שליליים ועברייניים. מה גם, המדובר בנאשם צעיר שהתנהג לרוב באורח נורמטיבי, עובד ומפרנס בכבוד את משפחתו, מנהל אורח חיים מאוזן וחיובי במהלך חצי שנה בה השתלב בהליך טיפולי בעמותת "אפש"ר". ראוי להביא בחשבון, גם את תקופות המעצר הן זו הממשית (כחודשיים) בה שהה הנאשם מאחורי סורג ובריח והן תקופת מעצר הבית בה היה בתנאים מגבילים.

63
.
בית המשפט עליון הדגיש בעבר ושב והדגיש זאת לאחרונה, שיש לתת משקל לגילו של הנאשם כך למשל, ככל שהנאשם צעיר יותר, יטה בית המשפט להעדיף הפעלתם של אמצעים שיקומיים על-פני אמצעים עונשיים (ראו
ע"פ 7228/11
פלוני נגד מדינת ישראל

(ניתן ביום 4.4.12) (להלן: "פלוני"), ראו גם

ע"פ 49/09

מדינת ישראל
נ' פלוני
(ניתן ביום 8.3.09).


ב

פסק דין
פלוני הפנה בית המשפט העליון לתיקון 113 לחוק העונשין
הקובע כי גילו של נאשם יכול להוות שיקול הן בקביעת מתחם הענישה הראוי, והן בחריגה לקולא ממתחם ענישה זה (ראו סעיפים 40ג(ב), 40ד לחוק העונשין).

64.

מכל האמור לעיל אני מגיע למלאכת גזירת הדין הקשה, כדברי חכמים, מקריעת ים סוף -
ראו
ע"פ 4272/04 פלוני נגד מדינת ישראל
, פ"ד נט
(6), 175 וע"פ 1399/91
ליבוביץ נגד מדינת ישראל
, פ"ד ז
(1) ועל כך אומר כי: יהיו נאשמים שלא יחזרו על מעשיהם, גם כשמוטל עליהם עונש קל החורג לקולא מרמת הענישה המקובלת ויהיו כאלו שכל עונש שיוטל עליהם ולו זה המכביד והקשה שבענישה, שלא ירתיע אותם ומכאן ההלכה החשובה והקובעת כי הענישה במקומותינו היא: אינדיווידואלית ומותאמת לנאשם הספציפי שנותן את הדין בפני
בית המשפט.


סוף דבר:

65
.
לאחר ששקלתי ונתתי דעתי למכלול השיקולים והנסיבות שפורטו לעיל לקולא ולחומרה ומבלי להתעלם מחומרת העבירות, אני רואה שלא למצות את הדין עם הנאשם שבפני
ומחליט לגזור עליו את העונשים הבאים:

א.
6 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות, אם ימליץ על כך הממונה על עבודות השירות.

ב.
12 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך 3 שנים כל עבירת רכוש מסוג פשע או עבירה של נהיגה ברשלנות ובפזיזות.

ג.
7 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך 3 שנים כל עבירת רכוש מסוג עוון, או עבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו או תקיפת שוטר או עבירה של שיבוש מהלכי משפט.

ד.
הנאשם יועמד למבחן בפיקוח שירות המבחן למשך שנה וחצי ממועד סיום ריצוי העונש במסגרת עבודות השירות.

ה.
על הנאשם לחתום על התחייבות להימנע מעבירה על סך של 10,000 ₪ ולמשך שנתיים.

ו.
אני מחייב את הנאשם לשלם קנס כספי בסך 2000 ₪ או 15 יום
תמורתו. הקנס ישולם בארבעה תשלומים שווים ורצופים, כאשר הראשון יהיה תוך 30 יום מיום סיום ריצוי עונש המאסר.

ז.

כמו כן מחייבו בתשלום פיצוי למתלונן בסך של 1500 ₪. הסכום ישולם בחמשה תשלומים שווים ורצופים, כאשר התשלום הראשון יהיה תוך 30 יום לאחר ריצוי עונשו. התשלומים יופקדו בקופת בית המשפט ויועברו למתלונן ע"י המזכירות.

בנסיבות אלו על הממונה להגיש את חוות דעתו עובר למועד שיקבע להלן. הממונה יוכל לזמן את הנאשם לראיון באמצעות בא כוחו עו"ד רונן חליווה בטלפון 0505465935 או פקס 048112031.

אני קובע ישיבה נוספת ליום
11.4.13, שעה 09:00.

המזכירות תמציא לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות עותק מגזר הדין.

הוסברה לנאשם חובתו להתייצב לדיון הנ"ל ולשתף פעולה עם הממונה על עבודות שירות.

ניתן היום,
י' ניסן תשע"ג, 21 מרץ 2013, במעמד ב"כ המאשימה עו"ד איטסקו גולד, הנאשם בעצמו וב"כ עו"ד רונן חליוה.










פ בית משפט מחוזי 50704-01/11 מדינת ישראל נ' רועי קפטה, גיל כהן, רומאן-יהודה דזן (פורסם ב-ֽ 21/03/2013)