פסקי דין על ז'קלין אוחנה | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

38343-06/10 בל     24/03/2013




בל 38343-06/10 ז'קלין אוחנה נ' המוסד לביטוח לאומי










בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

ב"ל 38343-06-10
24 מרץ 2013


לפני כב' השופט שמואל טננבוים
, סגן נשיא
נציגת ציבור (עובדים) גב' חנה נאמן גלאי
נציג ציבור (מעבידים) מר צבי זייד

התובעת
ז'קלין אוחנה
ע"י ב"כ עו"ד לנג





-


הנתבע
המוסג לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אהרון



החלטה

1.
זוהי תביעה להכרה בפגימות מהן סובלת התובעת בברכיה, כפגיעה בעבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995.

רקע
2.
ביום 1.6.09 הגישה התובעת תביעה לנתבע להכיר בפגימה שבברכיה כפגיעה בעבודה. בטופס התביעה נטען כי המלך 30 שנות עבודתה כטבחית ביצעה התובעת עבודתה כשהיא עומדת במשך שעות ארוכות על רגליה, בין היתר תוך ביצוע עבודה פיזית, וכתוצאה מכך נגרמו לה שינויים שחיקתיים בברכים.

3.
התביעה נדחתה בנימוק כי לתובעת לא ארעה פגיעה בעבודה מסוג מיקר טראומה , כי אין קשר סיבתי בין עבודתה לבין מצב הברכיים וכי השפעת העבודה על מצבה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים לרבות מצבה הקונסטיטוציוני.


מכאן התביעה שבפני
נו.

4.
מתצהירה של התובעת עולות העובדות הבאות:

א.
התובעת ילידת 1948, במשך כ- 30 שנה עבדה הן כטבחית שכירה והן כמפעילת מזנון עצמאית, כאשר אופי העבודה היה זהה לאורך כל השנים.

ב.
במשך השנים עבדה בממוצע כ- 9 שעות ביום.

ג.
עבודת המטבח כללה הכנת סלטים, מאכלים מבושלים וכיוב' ובמסגרתה נדרשה התובעת לבחישת סירים, חתוך של מוצרים קפואים / קשים באופן בו נגרמות תזוזות רבות רצופות של הברכיים.

ד.
כמו כן כללה העבודה הרמת סירים כבדים, ארגזי ירקות, פחי שמן, כלים כבדים וכן בשרים קפואים.

ה.
עבודתה כטבחית בוצעה כשהתובעת מצויה בעמידה ממושכת "על הרגליים" במשך כל שעות העבודה, כאשר חלק מן העבודה מבוצעת בעמידה סטטית וחלק תוך ביצוע תזוזות של הברכיים. מעת לעת נאלצה להעביר את משקל הגוף מרגל לרגל עקב העמידה הממושכת.

ו.
לטענת התובעת כתוצאה מהעבודה נגרמו לה שינויים שחיקתיים בברכיים והיא סובלת מכאבים עזים.

5.
בהודעתה לחוקר המוסד (ת/3) נשאלה התובעת כיצד היא מקשרת את הבעיות בברכיים עם עבודתה והשיבה:
" אני מקשרת את זה מפני שכל החיים שלי אני עובדת בעמידה ".

6.
לטענת הנתבע יש לדחות את התביעה שכן על פי ההלכה הפסוקה פעולת "עמידה" אינה יכולה להוות תשתית עובדתית בעילה של מקרוטראומה. פסקי הדין בהם ניתנה הסכמת המוסד למינוי מומחה רפואי כאשר עילת התביעה התבססה על "עמידה ממושכת" דיברו כולם על פגימה של "דליות ברגליים" אשר הוחמרו בעקבות אותה עמידה, ועל כן אינם רלוונטיים לענייננו. מה גם שבתיק זה החומר הרפואי תומך בכך שמדובר בשינויים ניווניים על רקע מחלת פרקים כללית.
עוד טוען ב"כ הנתבע כי הוכח שהתובעת במהלך השנים ניהלה עסק עצמאי של הסעדה ועל כן במסגרת עיסוקה אין את אותו רצף מונוטוני שמתבקש.

7.
ב"כ התובעת מבקש למנות מומחה רפואי שיקבע בנוגע לשאלת הקשר הסיבתי שבין עבודתה של התובעת לפגימה בברכיה, וזאת תוך שהוא מפנה לפסיקה עדכנית בנושא.

דיון והכרעה
8.
כבר נקבע כי תנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה הוא "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. ... לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע"
(עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי
נ' אשר יניב, פד"ע לה 523, 533)
.
כמו כן נקבע, כי "יסודותיה של הפגיעה הזעירה המרכיבה את המיקרוטראומה ..., בדומה ליסודותיה של התאונה בעבודה; הינם שניים, דהיינו - הארוע החיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה והנזק הזעיר והבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל תנועה שכזאת"
(עב"ל 1012/00 אלי שבח נ' המוסד לביטוח לאומי
, מיום 28.7.02)
.

9.

אכן, כפי שטוען ב"כ הנתבע כבר נפסק כי פעולת "עמידה" אינה יכולה להוות תשתית עובדתית בעילה של מקרוטראומה
(ראו לעניין זה -
עב"ל 373/08
רינה אדיבי נ' המל"ל
, מיום 18/11/08)

.
אולם לאחרונה הכירו בתי הדין האזוריים באפשרות שעמידה ממושכת תקים תשתית עובדתית לפגיעה מסוג מיקרוטראומה לצורך מינוי מומחה רפואי. נכון הוא כי ברובם המכריע של המקרים דובר בפגימה של " דליות ברגליים"

(ראו: בל (ת"א) 7301/07 רודיטי נ' המל"ל, מיום 4.1.11 ; בל (נצ') 2308/09 עליזה כהן נ' המל"ל, מיום 19.9.10; בל 12652-06-10 טבול נ' המל"ל, מיום 1.8.10)
כאשר הנתבע נתן הסכמתו למינוי המומחה בטרם ניתנה הכרעה שיפוטית.
אלא שבכל אותם פסקי דין לא נקבע כי הדברים נכונים אך למחלה זו בלבד. כמו כן בפסק הדין בעניין ננה טורי
(עב"ל 25106-09-11 ננה טורי נ' המל"ל, מיום 2.7.12)
שם דובר במוכרת בחנות נעליים
אשר נקבע לגביה שעבודתה מבוצעת בעמידה שאינה סטטית אלא מחייבת מצב של תנועתיות,
מינה ביה"ד הארצי מומחה רפואי בקובעו כי
"המומחה היועץ הרפואי יוכל לסייע לבית הדין בקביעה אם
התנועות הללו, הדומות במהותן פועלות על מקום מוגדר, כדרישת הפסיקה בעניין תורת המיקרו טראומה"
.


10.
בדומה
לפי המתואר בתצהיר המערערת ובעדותה, שלא נסתרו, עבודתה של התובעת לא בוצעה תוך עמידה סטטית. התובעת נדרשה להכין מוצרי מזון שונים ובמסגרת זו הייתה העבודה כרוכה בפעולות לוואי של חיתוך, ערבוב, הרמת כלים ומצרכים, תוך הפעלת כוח פיזי על הרגליים
(ראה - עדות התובעת בעמ' 3 ש' 19-20 וכן תצהיר התובעת)
.
על כן אנו סבורים כי בדומה לפסה"ד בעניין ננה טורי יש למנות מומחה רפואי אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין תנאי עבודתה של התובעת לבין הפגימה בברכיים
(ראה גם - פסק הדין בעניין עבל 20843-02-11 גד פלם נ' המלל – שם דובר בשף אשר סבל משינויים שחיקתיים בקרסוליים והוחלט על מינוי מומחה רפואי )
.

11.
לפיכך ימונה מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין הליקוי הרפואי ממנו היא סובלת בברכיה.

12.
החלטה על מינוי מומחה רפואי תינתן בנפרד.

13.
ההעתק ההחלטה יועבר לצדדים בדואר ע"י המזכירות.

ניתנה היום י"ג ניסן תשע"ג, 24/03/2013 בהעדר הנוכחים.
























נ.צ. (ע) גב' חנה נאמן גלאי

שמואל טננבוים
, שופט
סגן נשיא

נ.צ.
(מע) מר צבי זייד

קלדנית: דפנה ענוה-רז







בל בית דין אזורי לעבודה 38343-06/10 ז'קלין אוחנה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 24/03/2013)