פסקי דין על אופק דורון | פסקי דין על אופק ניסים | פסקי דין על עו"ד הוכמן בצלאל

14881/01 תק     25/04/2002




תק 14881/01 אופק דורון , אופק ניסים נ' עו"ד הוכמן בצלאל




1
בתי המשפט
תק 014881/01
בית משפט לתביעות קטנות ת"א
25/04/2002
תאריך:
כב' השופטת אביגיל כהן

בפני
:

1 . אופק דורון

2 . אופק ניסים

בעניין:
התובע/ת
נ ג ד
עו"ד הוכמן בצלאל
הנתבע/ת
פסק דין
1. התובעים, אב ובנו, הגישו תביעה על סך 14,742 ₪ נגד הנתבע, עו"ד מקצועו.

2. במהלך חודש אוגוסט 99 שכרו התובעים את הנתבע לצורך טיפול בתיק גירושין של התובע 1 (להלן: "דורון").
התובעים, או מי מהם שילמו לנתבע שכ"ט בסך של 14,742 ₪.
על ההתחיבות לתשלום שכ"ט לנתבע, חתם האב - התובע 2.

3. תמצית טענות התובעים:
א) בהתאם להסדר עם הנתבע, היו אמורים לשלם התובעים לנתבע סך של 7,371 ₪ וזאת במידה ותיק הגירושין יסגר בטרם יתחיל בשלב הוכחות, (להלן: "התשלום הראשוני") וסך 7,371 ₪ נוספים היו אמורים להיות משולמים אם יגיע תיק הגירושין לשלב ההוכחות - (להלן: "התשלום השני").

ב) התשלום הראשון בסך 7,371 ₪ שולם לנתבע ביום 30/8/99.
הנתבע דרש את יתרת שכרו לקראת דיון מקדמי בשאלת הסמכות המקומית וזאת למרות שטרם התחיל שלב ההוכחות בתיק.

ג) התובעים טענו כי יש להחזיר להם את התשלום השני אשר שולם לנתבע בניגוד למוסכם.

ד) התובעים טענו כי הנתבע התרשל בעבודתו ולפיכך החליטו להפסיק את שירותיו בתיק (כך למשל טענו כי הנתבע לא טען כי הסמכות המקומית היא לחלופין בבאר-שבע, איחר לפגישה עימם, לא הכין את התובע לדיון ועוד).
ולפיכך, עליו להשיב להם גם את התשלום הראשון בסך 7,371 ₪.

ה) התובעים טענו, כי הנתבע הציע להם החזר חלקי בסך 4,500 ₪ אך הם סרבו להצעה זו.

4. תמצית טענות הנתבע:
א) בהתאם לכתב התחיבות לתשלום שכ"ט (נספח א' לכתב ההגנה) שכרו של הנתבע הוא 3,000 דולר + מע"מ בעת קבלת התיק ונקבע כי "במידה ויהיה הסכם לפני תחילת הדיונים הסכום יהיה 1,500 דולר.
הדיונים בביהמ"ש החלו, ואף התובעים מודים כי התקימה ישיבת קדם משפט בנצרת ועל כן על התובעת היה לשלם שכ"ט מלא בסך 3,000 דולר + מע"מ עפ"י כתב ההתחיבות.

ב) הנתבע השקיע עבודה רבה בתיק, ניהל שיחות עם התובע ובני משפחתו, נעשו נסיונות להגיע להסכם גירושין עם ב"כ אשת התובע, הוגשה תביעה לשלום בית לביה"ד הרבני בת"א והתבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד אשת התובע ועוד.
התקיים דיון בנצרת ביום 28/9/99 בנושא סמכות מקומית והסדרי ראיה זמניים - ונקבעו באותו יום הסדרי ראיה לתובע.

ג) התובע ובני משפחתו שוחחו עם הנתבע בטרם החל הדיון בנצרת והתובע הוכן כדבעי לדיון.
ד) הנתבע טען, כי התובע ציין בפני
ו ביום 4/10/99, כי הוא מבקש את התיק, שכן מצבו הכלכלי קשה.
והנתבע לפנים משורת הדין וכמעשה חסד, הסכים להשיב לתובע, בשל מצבו, סך 4,000 ₪.

ה) באשר לסמכות המקומית:
לו התיק היה מנוהל בבאר-שבע, היו גדלות הוצאות התובע ובא כוחו.

5. לאחר עיון בטענות הצדדים ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש לדחות את התביעה מהנימוקים כדלקמן:
א) הנתבע דרש כדין תשלום 3,000 דולר + מע"מ עפ"י כתב התחייבות.
לשונו של כתב התחיבות הוא כדלקמן:
"...הנני מתחייב לשלם לו שכר טרחה כמפורט להלן:
א. א. בעת קבלת התיק 3,000 דולר ארה"ב, במידה ויהיה הסכם לפני תחילת הדיונים הסכום יהיה 1,500 דולר".
לא צוין כלל כי רק אם יתחיל שלב ההוכחות בתיק, יעמוד החיוב ע"ס 3,000 דולר אלא אם יתחילו הדיונים.

אין ספק שישיבת קדם משפט היא בגדר "דיון", ועל כן עפ"י לשונו של כתב ההתחיבות, משלא הושג הסכם לפני קיום דיונים בבימ"ש הרי מלוא החבות בעינה עומדת.

ב) ב) התובעים למעשה, טוענים טענה בע"פ נגד מסמך בכתב, ובענין זה חל סעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומנית 1938.
ראה לענין זה, גם ספרו של כב' השופט י.קדמי, על הראיות, חלק שלישי בעמוד 1139
"הכלל הוא, שכאשר מסמך הוא ברור על פניו - אין מקבלים ראיות להוכחת "כוונת הכתוב", ויש ליתן למסמך את המשמעות המתחייבת מן הלשון הברורה שבה הוא כתוב".
התובעים לא הצליחו להוכיח את הטענה בע"פ אשר סותרת את המסמך בכתב.

ג) התובע דורון אישר בעדותו כי לא נכח כלל במעמד החתימה על כתב ההתחיבות וכן ציין:
"אני לא יודע מה עו"ד הוכמן הסביר לאבא שלי...". (עמוד 2 שורה 6) התובעים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח, כי הובטח להם שישלמו את התשלום השני רק עם תחילת שלב ההוכחות בתיק.

ג) יצויין, כי עצם העובדה שהתובעים שכרו בסופו של דבר עו"ד בעלות של 10,000 דולר, מחזקת את טענת הנתבע ולפיה כתב הההתחיבות נחתם בהתבסס על כך שהנטיה היתה להגיע להסדר מוסכם לפני תחילת דיונים בימ"ש. (והתובע 2 אישר זאת בעדותו עמ' 5 שורות 1-4), שכן שכה"ט עליו סוכם היה בסך של 3,000 דולר, מחיר נמוך לאין ערוך מהסכום אשר שילמו התובעים לעו"ד אחר אשר טיפל בתיק מהשלב שבו שוחרר הנתבע מיצוג ועד לסיומים של הליכים המשפטיים.

ד) לא הוכחה רשלנות מקצועית:
התובעים לא הוכיחו כלל כי הנתבע לא פעל, כפי שהיה מצופה מעו"ד סביר בנסיבות המקרה.
בכתב הגנה אשר הגיש לביהמ"ש לעניני משפחה בנצרת (נספח י' לכתב ההגנה) נטען כי אין סמכות ענינית לביהמ"ש ולחלופין - יש להעביר התביעה לבימ"ש לעניני משפחה במחוזות ת"א והמרכז.
בסעיף 2 לכתב ההגנה נרשם:
"הנתבע יטען כי מקום מגורים האחרון של המשפחה היה בחולון".
לביהמ"ש לעניני משפחה צורף תצהיר של התובע דורון ובו הוא מאשר כי האמור בכתב ההגנה הוא אמת.
הטענות נטענו בהתבסס על טענת התובע דורון, ולפיה מקום מגורי הזוג היה בחולון, זו טענה עובדתית שביהמ"ש לעניני משפחה בנצרת לא קיבל אותה אך אין זה אומר שהנתבע התרשל כאשר טען את הטענה העובדתית שציין בפני
ו דורון.
לא יעלה על הדעת, שבכל עת שבה בימ"ש לא יקבל טענה מסוימת של מתדיין, הוא יטען כי בא כוחו נהג ברשלנות מקצועית!!!

ה) יודגש, כי אף לגופו של ענין לא ברור איזו תועלת היתה צומחת לתובעים מהעברת התיק לבאר שבע שכן הם מתגוררים בחולון, וכלל לא באזור באר שבע.

מחומר הראיות עולה, כי הנתבע הגיש כתבי בי-דין לביהמ"ש לעניני משפחה בנצרת ולבית הדין הרבני בתל אביב, התקימו לפחות 5 ישיבות במשרד הנתבע עם התובעים או מי מהם (עמ' 3 שורה 27), נוהל מו"מ עם ב"כ אשת התובע - אשר לא צלח, הנתבע הופיע לדיון בימ"ש בנצרת ולא הוכח ולו לכאורה, כי נהג ברשלנות כלשהי.

נטל ההוכחה הוא על התובעים, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" והתובעים לא עמדו כלל בנטל, ולו לכאורה.

התובעים, ושיקוליהם עימם, בחרו שלא להמשיך בקבלת שירותיו המקצועיים של הנתבע, אך לא הוכיחו כל עילה המצדיקה את השבת הכספים אשר שולמו כדין לנתבע.

טוב עשה הנתבע, כאשר הציע לתובעים, בטרם הוגשה התביעה להשיב להם סכום מסוים מהסכום ששולם לו, אך אכן עשה זאת לפנים שורת הדין, ואין מקום לכפות עליו לנהוג לפנים משורת הדין.
הנתבע אף הסכים להצעת ביהמ"ש ולפיה התביעה תידחה ללא צו הוצאות, אך התובעים סרבו לכך.
6. לסיכום:
א) משלא הוכיחו התובעים את תביעתם כלל, הרי שלאור האמור לעיל יש לדחות את התביעה.

ב) התובעים ביחד ולחוד ישאו בהוצאות הנתבע בסך 2,000 ₪ (כולל מע"מ).
הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום פסה"ד ועד התשלום בפועל.

ג) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום י"ג באייר, תשס"ב (25 באפריל 2002) בהעדר הצדדים
אביגיל כהן
, שופטת








תק בית משפט לתביעות קטנות 14881/01 אופק דורון , אופק ניסים נ' עו"ד הוכמן בצלאל (פורסם ב-ֽ 25/04/2002)