פסקי דין על יוסי פרדו | פסקי דין על אברהם גואטה

13625-11/12 תק     13/03/2013




תק 13625-11/12 יוסי פרדו נ' אברהם גואטה








בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה



ת"ק 13625-11-12 פרדו נ' גואטה







בפני

כב' הרשמת בכירה
איילת הרץ


תובע

יוסי פרדו


נגד


נתבע

אברהם גואטה




פסק דין


1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 10.6.12 בכביש מספר 4.

2. לטענת התובע, נהגה אשתו את התובע ברכבו של התובע בכביש מספר 4 לכיוון צפון. הנהגת טענה כי התנועה בכביש היתה כבד. הנהגת נסעה בנתיב הימני כשלפתע הגיח רכב הנתבע מאחוריה מצידו השמאלי של רכבה. בניסיון כושל להשתלב בתנועה ללא נקיטת אמצעי זהירות פגע ברכבה וגרם לו לנזק לאורך שתי הדלתות שבחלקו השמאלי של הרכב. הנהגה טענה כי לאחר התאונה ציין בפני
ה הנתבע כי לא הבחין בה וכי עליה ללמוד "שמשאיות לא רואות".

3. לטענת הנתבע הוא שנסע ישר בנתיב הימני ואילו הנהגת הגיחה מצד ימין בנתיב המשתלב לנתיב נסיעתו. הנתבע טען כי בניסיון להשתלב תוך כדי עקיפת המשאית מימין התחככה בדופן מכוניתה השמאלית בפינה הימנית קדמית של המשאית, כאשר מדובר בשטח "מת" לנהג משאית.

4. בדיון שנערך בפני
העידו אשת התובע והנתבע 1, הם הנהגים המעורבים בתאונה.

דיון:

5. הנהגת חזרה בפני
על גרסתה לפיה נסעה בנתיב הימני המשתלב לכביש 4 בו קיימים ארבעה נתיבים. הנהגת שמעה צפוף מאחוריה והבחינה בנהג המשאית מאחוריה אך חלק מהמשאית היה בנתיב השמאלי יותר. לאחר כמה דקות הרגישה שהיא נדחפת מן הכביש ע"י המשאית. לאחר התאונה ציין בפני
ה הנתבע כי לא הבחין בה וכיעליה להבין שנהגי משאית אינם יכולים להבחין ברכבם הנמצא לצידם.

6. הנתבע גם הוא חזר על גרסתו וציין כי נסע בפקק תנועה ישר בנתיב הימני בעוד הנהגת הגיע מנתיב ההשתלבות מימינו.
לפתע הרגיש משהו זז מימינו ועצר את רכבו. הנתבע
הכחיש כי התובעת נסעה לפניו אך הודה כי לא הבחין בה כלל. הנתבע טען כי נותר במסלולו במשך כל אותה העת.

7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני מעדיפה את גרסתו

של התובע וקובעת שהאחריות לתאונה מוטלת על הנתבע, מעיקרי הטעמים הבאים:


בראש ובראשונה, התרשמתי לחיוב מעדותו הרהוטה, הבהירה והעקבית של התובעת והיא מהימנה עלי. בנוסף, הנתבע עצמו הודה כי לא הבחין ברכב התובע עד לקרות התאונה. שלישית, מיקום הנזקים מעיד כי רכב התובע היה קודם לרכב הנתבע, קרי הנהגת כבר עמדה לסיים את ההשתלבות ומכאן שהיה על הנתבע להבחין בה.

8. הואל והתאונה ארעה בעת שהנהגת עמדה בנתיב ההשתלבות קודם לרכבו של הנתבע היה על הנתבע לשים לב וליתן לנהגת לסיים את ההשתלבות לנתיבו בצורה זהירה. על הנתבע לוודא כי הדרך פנויה, בפרט כאשר הנתבעת עמדה לסיים ההשתלבות ולטענת הנתבע עצמו היה מדובר בשעה עמוסה בה הרכבים השתלבו זה בזה וכאשר הוא מודע לכך שלמשאיתו קיים שטח מת באזור בו נסעה הנהגת. משלא עשה כן הרי הוא האחראי לקרות התאונה.

9. יחד עם זאת, אני סבורה שלנהגת "אשם תורם" לקרות התאונה. הנהגת היא שהשתלבה לנתיב נסיעתו של הנתבע ועל כן היה עליה להמתין עד שהמשאית תעבור בטרם תשתלב בתנועה.

משכך, מצאתי לנכון לייחס לנהגת "אשם תורם" של 15% לקרות הנזק.

מובהר כי לרכיב טרחה ועוגמת הנפש, יינתן ביטוי במסגרת פסיקת ההוצאות.

סוף דבר:

10. התביעה מתקבלת בחלקה. הנני מורה לנתבע לשלם לתובע סך של 3,500₪ (המהווים 85%) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ביום 8.11.12 ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום,
ב' ניסן תשע"ג, 13 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 13625-11/12 יוסי פרדו נ' אברהם גואטה (פורסם ב-ֽ 13/03/2013)