פסקי דין על אנטולי אייזיקוב | פסקי דין על אהרון ירושלים | פסקי דין על כלל חב' לביטוח |

14961-01/12 תאמ     08/04/2013




תאמ 14961-01/12 אנטולי אייזיקוב נ' אהרון ירושלים, כלל חב' לביטוח בע"מ








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בראשון לציון



תא"מ 14961-01-12 אייזיקוב נ' ירושלים ואח'






מספר בקשה:9

בפני

כב' השופט
איל באומגרט


התובע

אנטולי אייזיקוב



ע"י ב"כ עו"ד בקסנסקי דימיטרי
נגד


הנתבעים

1.אהרון ירושלים
2.כלל חב' לביטוח בע"מ


ע"י ב"כ עו"ד לירון הראל


פסק דין


1.
לפניי תביעה כספית על סך 23,335 ₪, בגין נזקי רכוש שלטענת התובע נגרמו לרכבו בגין נהיגה רשלנית של הנתבע 1
(להלן:"הנתבע").

2.
התביעה הוגשה בסדר דין מהיר ועל פי תקנה 214טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 פסק הדין הינו תמציתי תוך התייחסות לעיקרי טענות הצדדים.

3.
כעולה מכתב התביעה, התובע הינו הבעלים של הרכב הנפגע, רכב מסוג אופל (להלן:"הרכב הנפגע"). עוד עולה מכתב התביעה כי הנתבע היה הבעלים והנהג של רכב היונדאי (להלן:"הרכב הפוגע"), והנתבעת 2 הייתה חברת הביטוח שביטחה את הרכב הפוגע בביטוח כנגד נזקי צד שלישי במועדים הרלוונטיים.

4.
לטענת התובע, וכעולה מכתבי הטענות, התאונה (להלן:"התאונה") התרחשה ביום
19.06.07 בשעה 16:30 לערך, עת נסע הרכב הנפגע ברחוב אורט ישראל בעיר בת ים ברחוב ראשי מדרום לצפון והרכב הפוגע אשר הגיע מרחוב המסגר, לא עצר בתמרור עצור ופגע ברכב הנפגע.

5.
לטענת הנתבעת 2 אין היא חולקת על אחריות הנתבע 1 בתאונה. אולם, לשיטתה הנזק הנטען בכתב התביעה אינו קשור לאירוע התאונה וכן שווי הרכב הנטען בחוות דעת השמאי מטעם התובע אינו משקף את שווי השוק האמיתי של הרכב הנפגע. בנוסף טוענת הנתבעת לאשם תורם של התובע.

6.
כעולה מעדות התובע ומצירוף התמונות, הפגיעה ברכב הנפגע הייתה בחלק הקדמי בכנף צד שמאל.

7.
מטעם התובע העיד התובע עצמו, השמאי אבי צרפתי (להלן:"שמאי התובע") ומעסיקו של התובע, יום טוב שמואל (להלן:"שמואל").

8.
התובע בעדותו העיד כי נסע בכביש ראשי במהירות של ארבעים קמ"ש עת נכנס לצומת, לפתע הגיע הרכב הפוגע, אשר לא עצר בתמרור עצור, ופגע ברכבו בחלקו השמאלי הקדמי. לטענת התובע, הוא צפר וניסה לבלום, על מנת למנוע את התאונה אך ללא הואיל.

9.
שמאי התובע העיד כי לרכב הנפגע אין מחיר במחירון ומחירו של רכב זה נקבע על פי היצע וביקוש. בבדיקה שערך אצל סוחרי רכבים לצורך כתיבת חוות הדעת הוא קיבל הצעות אשר נעו בין 18,000 ₪ ל- 25,000 ₪ , לפיכך עשה שקלול אשר והעמיד את שווי הרכב ביום התאונה על סך של 20,000 ₪. מסכום זה יש לנכות סך של 2,000 ₪ עבור שרידי הרכב. עוד הוסיף שמאי התובע בתשובה לשאלה אם בדק את עברו של הרכב כי הוא קבע את שווי ערכו של הרכב בהנחה שלא היו לו תאונות קודמות ולשיטתו, מצבו של הרכב ביום התאונה היה מצב סביר.

10.
מר שמואל העיד כי הגיע לזירת התאונה כדקות ספורות לאחר שזו התרחשה. וכך הוא מתאר את אירוע התאונה:

"הוא (התובע) בא מכוון המוסך שהוא יכול לנסוע ישר ואין כלום, הנתבע יש לו שלט עצור והייתה שם משאית גדולה שחסמה את הצומת אי אפשר לראות את הצומת, היונדאי היה צריך לעצור והייתה משאית גדולה שעומדת והנתבע לא יכול היה לראות...".

עוד העיד שמואל כי הנזקים שהופיעו בחוות דעת שמאי התובע הם אכן הנזקים אשר נגרמו לרכב הנפגע בתאונה נשוא התביעה. (ראו עמוד 8 שורות 25-28 וכן עמוד 9 שורות 5-6 לפרוטוקול).

11.
מטעם הנתבעים העידו השמאי אורן יעקב (להלן:"שמאי הנתבעת") ומר אלון כפתורי, חוקר מטעם הנתבעת 2.

12.
שמאי הנתבעת העיד כי בבואו לכתוב את חוות הדעת לא עמד לרשותו הרכב הנפגע לבדיקה אלא הוא הסתמך על חוות דעתו של שמאי התובע וכן על תמונות הרכבים. כן לא עמדו לרשותו הנתונים בדבר עברו הביטוחי של הרכב. לשיטתו, סביר להניח כי רכב בן 17 שנים עבר במהלך חייו תאונות נוספות.

13.
שמאי הנתבעת העיד כי המחלוקת בין חוות דעתו לבין חוות דעתו של שמאי התובע אינה לעניין שווי הנזקים, אותם הוא מקבל, אלא לגבי שווי ערך הרכב הנפגע ולעניין הנזק שנגרם לרכב הנפגע מן התאונה בהתייחס לנזק שנגרם לרכב הפוגע. לשיטתו, דרך קרות התאונה מלמדת כי התאונה נשוא התביעה לא גרמה לנזק לרכב הנפגע כפי שנקבע בחוות דעת שמאי התובע.

14.
לפיכך לשיטת שמאי הנתבעת שווי ערך הרכב בשוק, נכון ליום האירוע הינו בין 8,000 ₪ ל- 10,000 ₪. המדובר לשיטתו, ברכב מיושן במצב כללי לא הכי טוב והתמונות הצבעוניות מלמדות כי הרכב עבר תיקון צבע או כי מצב הצבע ירוד עד מאוד.

15.
הנתבע 1, נהג הרכב הפוגע לא התייצב לישיבת ההוכחות. בהודעה לחברת הביטוח מאת הנתבע 1 נכתבו הדברים הבאים: "יצאתי מתמרור עצור הייתי כבר בסוף הצומת כשלפתע הגיע רכב אופל ופגעתי בו בצד קדמי".

16.
לאחר שבית המשפט שמע את הצדדים ועיין בתמונות שהוגשו, המסקנה היא כי שני הנהגים נסעו בעת התאונה אולם מרבית האשם רובץ לפתחה של הנתבע 1 שכן בבואו להיכנס לצומת עליו להישמע להוראות תמרור העצור המוצב לפניו וליתן זכות קדימה לאלה המבקשים לחצות את הצומת בנסיעה על הכביש הראשי.

17.
בענייננו, עדותו של התובע הייתה מהימנה על בית המשפט וטופס ההודעה שבו הודה הנתבע בחבותו בתאונה מלמדים כי גרסת התובע היא הנכונה, בעיקרה.

18.
אולם במקרה דנן, נראה כי לא נכון יהא לחייב את הנתבעים במלוא נזקיו של התובע. הטעם לכך הינו כי גם על נהג שלזכותו זכות קדימה מוטלת חובת זהירות כלפי הנוהגים האחרים בדרך, בחזקת זכות קדימה מקבלים ולא נוטלים.

19.
לעניין זה יפים דבריו של בית המשפט העליון שנקבעו בע"א 553/73, אליהו נ' חנחן ואח', פ"ד כט(2), 341 :
"נקבע כי זכות קדימה כזאת אינה זכות מוחלטת אלא זכות יחסית, וכדברי השופט גויטיין (שם, בע' 1257) אין להשתמש בה "בעיניים עצומות". "נהג, על-אף היותו בעל זכות דרך, צריך להיות ער לנעשה בכביש".

20.
בענייננו, נכנס נהג הרכב הנפגע לצומת על אף שלא היה ביכולתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו
ללא הפרעה וזאת למרות שזכות קדימה התירה את הכניסה לצומת שכן נסע בכביש הראשי.




התובע העיד בחקירתו החוזרת (עמוד 8 שורות 9-10 לפרוטוקול) את הדברים הבאים:
"ש. אמרת על המשאית שבצד ימין של הנהג השני יונדאי עמדה משאית.

ת. המשאית לא קשורה, אלא הפריעה לי כי לא יכולתי לדעת מישהו נסע. אבל לא הפריעה ליונדאי.
"

גם העד מטעם התובע, מר שמואל העיד כי בזירת התאונה הייתה משאית גדולה אשר חסמה את שדה הראייה בצומת. (עמוד 8 שורות 21-22 לפרוטוקול).

קרי, בזירת התאונה חנתה משאית אשר חסמה את שדה הראייה בצומת, במצב דברים שכזה נסיעתו של התובע במהירות 40 קמ"ש מבלי לדעת בוודאות כי אף רכב אינו מבקש להיכנס לצומת עולה כדי רשלנות.
על פי כן מוחלט בזאת להשית על התובע אשם תורם בשיעור של 10% בשל רשלנותו.

21.
באשר לטענת שמאי הנתבעת כי הנזקים אשר נגרמו לרכב הנפגע לא יכלו להיגרם מן התאונה הרי שדין הטענה להידחות. מר שמואל, שאינו בעל דין ואינו בעל עניין בתוצאות ההליך שהרי איננו מעסיק עוד את התובע, העיד בעדותו כי הגיע לזירת התאונה מייד לאחר שזו התרחשה, וזיהה את הנזקים ברכב, לא זאת אף זאת, הרכב אף נגרר למוסך שבבעלותו ומר שמואל אישר כי לא ניתן היה להזיז את הרכב ולרכב לא נגרמו נזקים נוספים.

22.
נזקי התובע כפי שהוערכו על ידי חוות דעת שמאי

– באשר לנזקי התובע הרי שהצדדים הגישו חוות דעת שמאי מטעמם. לאחר שמיעת העדויות ובחינת התמונות מתקבלת חוו"ד השמאי מטעם התובע להוכחת נזקיו. טעם לכך הינו כי שמאי התובע בדק את הרכב הנפגע לאחר התאונה ואילו שמאי הנתבעת הסתמך על תמונות ועל חוות דעת שמאי התובע.
השמאי מטעם התובע העריך את נזקיו בסך כולל של 18,000 ₪, מסכום זה יש לקזז אשם בשיעור של 10%, כלומר על הנתבע לשלם לתובע סך של 16,200 ₪.

23.
שכ"ט השמאי

- התובע שילם לשמאי שכ"ט בשיעור של 1,170 ₪. לטעמי זהו שכ"ט סביר לבדיקת הנזקים נשוא התביעה. לפיכך ישלם הנתבע לתובעת בגין ראש נזק זה סך של 1,170 ₪ בניכוי של 10% רשלנות תורמת, שהם 117 ₪.

24.
כעולה מן המקובץ, על הנתבעים לשלם לתובע סך של 17,253 ₪. עוד יש לפסוק לתובע אגרת בית משפט בסך 365 ₪ והוצאות שכ"ט עוד בסך של 1,200 ₪ כולל מע"מ. כל הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום עד לתשלום בפועל.


המזכירות תשלח עותק מפסה"ד לצדדים בדואר.


ניתן היום,
כ"ח ניסן תשע"ג, 08 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 14961-01/12 אנטולי אייזיקוב נ' אהרון ירושלים, כלל חב' לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 08/04/2013)