פסקי דין על רבקה אלייה | פסקי דין על פלאפון תקשורת בע"מ

52919-10/12 תק     04/03/2013




תק 52919-10/12 רבקה אלייה נ' פלאפון תקשורת בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בעפולה



ת"ק 52919-10-12 אלייה נ' פלאפון תקשורת בע"מ







בפני

כב' השופטת
שאדן נאשף-אבו אחמד


תובעת

רבקה אלייה


נגד


נתבעת

פלאפון תקשורת בע"מ




פסק דין



1.
עניינה של תביעה זו בטענת התובעת לחיוב שלא כדין במסגרת מתן שירותים סלולאריים.

עיקר טענות הצדדים

2.
על-פי הנטען בתביעה, התובעת התקשרה עם הנתבעת, חברת פלאפון תקשורת בע"מ
(להלן: "הנתבעת" או "פלאפון") בעסקה למתן שירותים בסלולאריים, מסגרתה רכשה התובעת 3 מכשירים כנגד התחייבות שירות למשך 18 חודשים, החל ממועד עריכת ההסכם בתאריך 12.10.09 ועד ליום 12.10.12. במסגרת ההסכם הנ"ל בוצעה פריסת תשלומים כנגד עלות המכשירים לתקופה של 36 חודשים. התובעת גורסת, כי במהלך תקופת ההתקשרות, התווספו חיובים שלטענתה היא לא אישרה ולא הזמינה אותם מאת הנתבעת.

3.
התובעת טוענת, כי ביום 19.04.12 ניגשה בתה של התובעת, גב' מיטל אליה (להלן: "מיטל") אל סניף הנתבעת בעפולה ושילמה לנציגת הנתבעת בשם סיוון גלזייר, סך של 1,266 ₪ עבור המכשירים. לטענתה, בחודש מאי 2012 היא לא חויבה בעלות המכשיר, ברם גילתה להפתעתה חיוב בסך של 40 ₪ בחשבונית עבור חודש יוני 2012. בעקבות השירות הירוד, שלטענתה, קיבלה מפלאפון ותנאי עסקה גרועים שהועמדו לרשותה, ובעידן התיקון שנערך בחוק התקשורת, פנתה התובעת בתאריך 14.06.12 לחברה המתחרה "סלקום" על מנת לבחון אפשרות ניוד הקווים שלה מחברת "פלאפון" אל חברת "סלקום". הניוד בוצע, לאחר שניתן ע"י חברת פלאפון אישור לביטול העסקאות מתאריכים 14.06.12 ו- 17.06.12. משכך, ביטלה התובעת את הוראת הקבע בתאריך 17.06.12 לאחר מתן אישור לניוד הקווים ע"י פלאפון כאמור וכן ביצוע מלוא התשלומים שהיו לחובתה.
4.
בפועל, כך נטען, המשיכה התובעת להיות מחויבת בגין עלות המכשירים שכבר שולמה את העלויות בגינם. התובעת הפנתה לחשבוניות עבור חודשים יולי-אוגוסט 2012 ששיגרה אליה הנתבעת וכן ציינה קבלת מכתב אזהרה מעו"ד הנתבעת בדרישה לתשלום החיובים הנ"ל.

5.
נטען כי פלאפון הפרה את התחייבויותיה כלפי התובעת, שעה שחייבה את האחרונה בכספים שלא כדין, תוך ניסיון לעשות עושר ולא במשפט לגביית תשלום שונה וגבוה עבור המשך שירות שלא ניתן ועבור מכשירים שעלותם שולמה זה מכבר ע"י התובעת, כאמור. לטענת התובעת, מדובר בהתנהלות חסרת תום לב, תוך ניצול טוב ליבה ויושרה של התובעת, בחיובים שלא התבקשו והוספו לחשבוניות ובחיובים כפולים. עוד נטען, כי התנהלות זו עומדת בניגוד לחובת תום הלב המוטלת על שכמה של פלאפון, כאמור בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.

6.
לטענת התובעת, התנהלותה של הנתבעת מהווה הפרה של הוראות חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, סעיפים 2(ב), 3(ב), ו- 23 לחוק הנ"ל, כאשר ניצלה פלאפון את מצוקתה של התובעת
ואי הבנתה את החשבוניות הסבוכות שהיא שולחת ללקוחותיה, עבירה שבגינה מוטל קנס, כמו כן היא מפרה בכך את האיסור שמוטל עליה שלא להטעות את הלקוחות שלה.

7.
על יסוד כל האמור, עותרת התובעת בגדר תביעתה לחיוב הנתבעת בתשלום פיצוי בגין עוגמת נפש, אובדן השתכרות וביטול זמן המוערך על ידה בסך של 10,000 ₪; פיצוי בגין קבלת ייעוץ משפטי מעורך דין ופעולות משפטיות שביצע עבורה בסך של 1,500 ₪+מע"מ; קנס פי שבעה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכן חיובה בפיצויים לדוגמא בסכום של 10,000 ₪ בהתאם לסעיפים 31א סעיף קטן 2(ב) לחוק הגנת הצרכן. כמו כן- עותרת התובעת שבית משפט זה יורה על הכרזת העסקה, כבטלה ומבוטלת מיסודה.

8.
פלאפון התגוננה מפני התובענה וטענה, כי התובעת היא זו דווקא שהפרה את ההסכם, בכך שביטלה את אמצעי התשלום כלפיה תוך התעלמות מכל ההתראות שנשלחו אליה להסדרת החוב עבור המכשירים שרכשה ובגין חשבונית חודשיות שטרם שולמו.

9.
חברת פלאפון לא חלקה על מועד ההתקשרות עם התובעת ורכישת 3 מכשירים במועד הנקוב ע"י התובעת, אך הוסיפה וציינה כי ביום 16.05.10 רכשה התובעת מכשיר קבוע לרכב מדגם 'טליט' בפריסה ל-36 תשלומים שווים ללא ריבית והצמדה. לטענת פלאפון, ובניגוד לטענת התובעת, נותרה האחרונה חבה כלפי החברה בגין תשלום שתי חשבוניות חודשיות, בגין יתרות המכשיר הקבוע לרכב ותשלום אחרון בגין המכשירים הניידים, כאשר לסכומים האמורים היא חויבה בעלות ביטול הוראת הקבע בה היא מודה, כמפורט על ידה בהרחבה בסעיף 16 לכתב ההגנה. לשיטתה, מגרסת התובעת עולה כי המניע לביטול העסקה נעוץ בכדאיות העסקה שאין בטעם זה כדי להוות עילה לביטול ההסכם. על יסוד טיעונים אלה, המהווים את עיקר טענות ההגנה של הנתבעת, עותרת האחרונה לדחיית התביעה נגדה תוך שהיא דוחה בשתי ידיים את יתר טענות התובעת בדבר הטעיה, התנהלות חסרת תום לב וחיוב שלא כדין, בנוסף לטענה בדבר אי הוכחת קיומו של נזק וקיומו של קשר סיבתי בנסיבות העניין שבדנן.

דיון ומסקנות

10.
במעמד הדיון שהתקיים בפני
י נשמעה עדותה של התובעת בעצמה וכן עדותה של כלתה גב' שמרית אליה (להלן: "שמרית"). מטעם הנתבעת – העיד נציגה מר ניר עוקשי. למקרא עדויות הצדדים ואחר עיון בחומר הראיות שהונח לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. להלן עיקר טעמיי.


11.
התובעת מסרה בעדותה בעניין יתרת החוב, כי "לעניין הטענה שלא שילמתי את כל החיובים השוטפים ואת החוב, אני משיבה ששילמנו להם יותר ממה שצריך ואת כל שהם תבעו וגם את הקנס על סך 1,500 ₪ שהוא קנס היציאה, אבל הם שלחו לנו שאנו חייבים עוד 490 ₪ בערך" (עמ' 1 לפרוטוקול ש' 13-15; וכן עדות שמרית בעמ' 2 לפרוטוקול, ש' 1 ו-5 וש' 11-12 ). ברם, התובעת לא השכילה להוכיח, כי שילמה את מלוא החובות בגין החשבוניות השוטפות, קרי עבור השימוש בקווים וביצוע שיחות. טענותיה אליה נטענו בעלמא ללא שנתמכו בראיות כלשהן, כגון הצגת כל התשלומים שבוצעו על ידה עד למועד ביצוע הניתוק וסגירת החשבוניות הפתוחות.

12.
עוד העידה שמרית מטעם התובעת, כמי שהייתה מעורה בכל הקשור להתקשרות התובעת אל מול פלאפון, כי "הייתה לנו איתם שיחה לפני ניתוק שאנו מעוניינים להמשיך איתם אבל שיוזילו לנו את המכשיר כי אחרי 36 חודשים או 18 חודשים הייתה עלייה במחירים. כשהתקשרתי דיברתי ישירות עם נציגת מכירות, היא שינתה את עלות המכשירים למסלול של 100 ₪ לחמותי ולעוד שני מכשירים. יש לי את הדף שהתכתבתי איתה ביום 2.4.12 היא אמרה שהם יעשו מסלול של 40 ₪ ו-60 ₪ עבור 50 דקות בחודש, סה"כ 100 ₪ ואני אישרתי את העסקה, אז קיבלנו מכתב הביתה שכל מכשיר הוא 180 ש"ח" (עמ' 1 לפרוטוקול ש' 23-28). עוד מסרה שמרית בעדותה כי "הכל היה דרך הטלפון ולא חתמנו על הסכמים" (עמ' 2 לפרוטוקול ש' 14). בהמשך עדותה, ציינה שמרית כי "הטעות שלנו הייתה שלא ביקשנו מהפקידה שתרשום שזה [הכוונה לתשלום 1,266 ₪ - ש.נ.] עבור המכשירים" (עמ' 3 לפרוטוקול ש' 21-23). עוד הוסיפה שמרית וציינה בעדותה, כי "לא הייתה בעיה עם הוראת הקבע. ב-14/6 עברנו לחברת סלקום והופסק עבור השימוש בפלאפונים של הנתבעת וביום 17/6 הופסק השימוש בפלאפון של מיטל אליה. אני לא מבינה את הרישום 'חיוב חד פעמי' בחשבונית". לטענתה, "אנו בכלל לא דיברנו בטלפון בתאריך שמסרתי הפסקתי את ההתקשרות ועברנו לחברה אחרת" (עמ' 3 לפרוטוקול ש' 1-4).

13.
מנגד, העיד נציג הנתבעת כי לחובת התובעת נותר חוב הן בגין שיחות והן בגין עלות מכשירים, כמפורט בפירוט החשבון שצורף על ידה (מוצג נ/1). חב' פלאפון הגישה לתיק בית המשפט מסמכים רבים שסומנו נ/1 עד נ/7 אשר מאששים, לשיטתה, את גרסתה ולפיה ככל שהוטל חיוב על התובעת, מדובר בחיוב כדין.

14.
אכן, לא יכולה להיות מחלוקת כי לקוח המבקש להתנתק מקבלת שירותים סלולאריים, עליו לתת הודעה על כך לספק השירות, לשלם את כל ההתחייבויות המוטלות עליו בהיותו לקוח בהתאם לחוזה השירות שבינו לבין החברה. עוד אין חולק, כי הלקוח נושא בנטל תשלום בגין השירות המתבטא למשל בביצוע שיחות דרך הטלפון או שירותי אינטרנט במידה ונמצא. כמו כן, הוא יהא מחויב בעלות המכשירים במידה והוא רכש אותם דרך החברה.

15.
בענייננו, אין חולק כי בין הצדדים נכרת חוזה למתן שירותי סלולארי לתקופה שבין 12.10.09 עד 12.10.12 (להלן: "תקופת החוזה"). במסגרת התקשרות זו רכשה התובעת 3 מכשירים מסוג 'סמסונג' עם התחייבות לתשלום עלות המכשירים ב-36 תשלומים, קרי החל מחודש נובמבר 2009 ועד חודש אוקטובר 2012 (להלן: "מכשירי סמסונג"). בנוסף לכך, רכשה התובעת ביום 16.05.2010 מכשיר קבוע לרכב בגינו התחייבה לשלם סך של 19.9 ₪ לחודש למשך 36 חודשים, קרי החל מחודש יוני 2010 ועד חודש יוני 2013 (להלן: "מכשיר הרכב"). עוד אין מחלוקת בין הצדדים, כי התובעת רכשה מכשיר לרכב בנוסף למכשירי
מסוג 'סמסונג'. עוד אין חולקין, כי התובעת ביקשה להתנתק ולבצע ניוד לחברה מתחרה, דבר שהתאפשר לאחר הרפורמה בחוק התקשורת, ועקב כך ביטלה את אמצעי התשלום.


16.
בענייננו, טענתה המרכזית של התובעת הינה כי התשלום שבוצע על ידה בתאריך 19.04.12 (בהתאם לקבלה המצורפת לכתב התביעה ועליה אין מחלוקת), מהווה סילוק מלא של התחייבויותיה של התובעת כלפי חברת פלאפון אשר יועד לצורך תשלום יתרת החוב בגין המכשירים. בהתבססה של התובעת על תשלום זה, כאמור, סבורה היא כי בכך היא סילקה את חובותיה כלפי החברה, ועקב כך מנועה הייתה החברה מלשלוח אליה דרישות תשלום נוספות. אלא מאי, מעיון בחומר הראיות נראה, כי התובעת נתפסה לכלל טעות, כאשר הוכח על ידי החברה כי התובעת לא סילקה את מלוא החוב שרבץ על חשבון הלקוח שלה עד למועד הניתוק והניוד של המספרים, היינו עד ליום 17.06.12.
17.
נציג חב' פלאפון הציג בפני
י את כל מסמכי התובעת בחברה לתקופה הרלוונטית, תוך שהוא נותן את הסבריו לכל מסמך ומסמך. אכן, עיון במוצג נ/1, המהווה פירוט של כל החוב שנותר לחובת התובעת, מעלה כי התובעת רכשה 3 מכשירים מסוג 'סמסונג' בעלות של 1,976.39 ₪ לכל אחד מהמכשירים (תשלום חודשי בסך של כ- 164.67 ₪ לכל מכשיר), וכן מכשיר רכב נוסף בעלות של 713.32 ₪ (תשלום חודשי בסך 19 ₪). עוד עולה, כי הנתבעת הנפיקה עבור התובעת חשבוניות חודשיות שלא שולמו. כך למשל, חשבונית חודש מאי 2012 ע"ס 370.38 ₪ שולמה מקצתה בסך של 292.30 ₪ ונשאר בגינה חוב פתוח לחובת התובעת בסך של 78.08 ₪. כמו כן, חשבונית בגין חודש יוני 2012 בסך של 443.90 ₪ לא שולמה כלל וכלל ונותר חוב ע"ש התובעת על מלוא סכום החשבונית בסך של 443.90 ₪.בנוסף, חשבונית אחרונה לחודש יולי 2012 בסך 40.59 ₪ אף היא נותרה ללא תשלום, והותירה חוב בגובה החשבונית, קרי בסך של 40.59 ₪, ובסך הכול חוב בגין שלושת החשבוניות הנ"ל- בסך כולל של 562.57 ₪.

18.
נציג הנתבעת הציג פירוט של הקיזוז שבוצע ע"י החברה במעמד ביצוע התשלום בסך 1,266 ₪ (מוצג נ/2) והעיד, כי "מודגשים שתי חשבוניות בילינג שהן חשבוניות חודשיות שאחת מהן לא ירדה בכלל וזוכתה לגמרי והשנייה זוכתה עד כמה שנשאר מ-1,200 ₪ וחיובה עבור 78 ₪ השאר כל הציוד שרשום זה המכשירים עם זיכוי על תשלומים עבור מכשירים" (עמ' 2 לפרוטוקול ש' 25-27). הנה כי כן, התשלום בסך 1,266 ₪ שבוצע ע"י התובעת בתאריך 19.04.12, לא היה בו כדי להוות סילוק מלא של כל החוב שרבץ על התובעת. כך למשל, ניתן לראות כי בין מועד התשלום בחודש אפריל לבין מועד הניתוק בחודש יוני, נעשה על ידי התובעת שימוש בקווי הטלפון, בעיקר בשני הקווים המסתיימים בספרות 654 ו-051. עיון במוצג נ/4 ו-נ/5 מעלה, כי בוצעו בשני הקווים שימוש רגיל המתבטא בשיחות טלפונית, שירותי הודעות וכו'. משכך- בעדר ראיה אחרת בדבר תשלום- מוטלת החובה על התובעת לשלם את החוב בגין חשבוניות אלה והטלת חובת תשלום כזו על שכמה ע"י חב' פלאפון, נעשה כדין בנסיבות העניין.

19.
כפי שעולה מעדותו של נציג הנתבעת,
במעמד תשלום הסך של 1,266 ₪ ע"י התובעת, עמדה חשבונית שלא חויבה בחשבונה של התובעת והכוונה היא לחשבונית המתייחסת לתקופה שבין 15.3.12 עד 14.04.12 שהייתה אמורה להיות מוגשת לחיוב ביום 10.05.12. סך כל החשבון בגין חשבונית זו עמד על סך כולל של 565.7 ₪ המורכב מ - 381.22 ₪ בגין שיחות וסך של 184.48 ₪ בגין המכשירים (ראו עדות נציג הנתבעת בעמ' 2 לפרוטוקול ש' 29-32). לטענתו, בוצע זיכוי עד לסכום המקסימלי האפשרי ובחשבונית העוקבת לא חויבה התובעת בגין המכשירים, וכך גם ביתר החשבוניות, ובעת שנגמר הזיכוי חזר החיוב בגין עלות המכשירים כפי שניתן לראות בחשבוניות המסומנות כמוצגים נ/6 ו- נ/7, כאשר למשך כל התקופה הנ"ל התובעת ממשיכה לשוחח באמצעות הפלאפון עד שבוצע ניתוק שיחות יוצאות לאחר שהיא ביטלה את אמצעי התשלום תוך כדי הותרת חוב, או אז החליטה לנייד את הקווים שלה לחברה מתחרה.
20.
הנה כי כן, דבריו אלה של נציג חברת פלאפון מוצאים להם חיזוק ועיגון גם במוצג נ/2, כאשר נמצא כי חשבונית 10/05/2012 ע"ס 381.22 ₪ לא הוגשה כלל לחיוב ועודכנה בסטטוס סגור.

21.
נוסף על האמור, עיון בחשבונית חודש אפריל 2012, כפי שניתן ללמוד ממוצג נ/3, מעלה כי בכל המכשירים נעשה שימוש רגיל המתבטא בניצול זמן אוויר וביצוע שיחות וכו'. משכך, הונפקה חשבונית חודשית ע"ס של 381.22 כולל מע"מ. בגוף החשבונית צוין מפורשות בדף הראשון, כי החשבון יחויב ביתרת תשלום נוספת בסך של 184.48 ₪ בגין המכשירים כאשר תשלום זה היווה תשלום מס' 31 בקשר למכשירי 'סמסונג', ותשלום מס' 23 בקשר למכשיר ברכב. משכך- נותרו לגבי המכשירים מסוג 'סמסונג' 5 תשלומים 54.89 ובסה"כ 274.45 ₪; ולגבי מכשיר הרכב נותרו 13 תשלומים כפול 19.81 ₪ = 257.53 ₪.

22.
עיון במוצג נ/6 ו- נ/7 מעלה, כי התובעת חויבה ביתרת התשלומים בגין המכשירים, כאשר לא היה בסכום ששולם על ידה בחודש אפריל 2012 בסך 1,266 ₪ כדי לכסות את התשלומים בגין השימוש בקווים שעשתה מאותו מועד ועד למועד הניוד בפועל בחודש יוני 2012. ככל שהתכוונה התובעת במעמד התשלום שביצעה בחודש אפריל 2012 לשלם עבור המכשירים בלבד, היא הייתה צריכה לדאוג לכך כי דרישה כזו תועלה על הכתב מפורשות ולקבל אסמכתא מתאימה בגינה. יחד עם זאת, אין בדברים הללו כדי לשנות בענייננו, שכן הנתבעת הוכיחה כי התובעת המשיכה לעשות שימוש בקווים, בשיחות ובזמן אוויר עד לחודש יוני לאותה שנה, ובכך לא הוכח על ידי התובעת, בניגוד לראיות המוצקות שצורפו ע"י הנתבעת, כי הוטל על שכמה חיוב שלא כדין.

סוף דבר

23.
משום כל הטעמים שפירטתי לעיל, דין התביעה להידחות.

24.
אני מחייבת את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 300 ₪. הסכום הנ"ל ישולם תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

25.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.





ניתן היום,
כ"ב אדר תשע"ג, 04 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 52919-10/12 רבקה אלייה נ' פלאפון תקשורת בע"מ (פורסם ב-ֽ 04/03/2013)