פסקי דין על דוד ביתן | פסקי דין על דוד קדוש | פסקי דין על הפניקס הישראלי חברה לביטוח |

6933/07 א     17/04/2013




א 6933/07 דוד ביתן נ' דוד קדוש, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בבאר שבע



ת"א 6933-07 ביתן נ' קדוש ואח'


בפני



כב' השופטת
מיכל וולפסון






בעניין:
דוד ביתן

ת.ז 055696447



ע"י ב"כ עו"ד גדעון פנר ואח'
התובע



נגד




1. דוד קדוש
ת.ז
049886641
2. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ




ע"י ב"כ עו"ד עזרא האוזנר ואח'
הנתבעים




פסק דין



1.

בפני
תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975. התובע יליד 1959 עבר תאונת דרכים ביום 1/11/05 כאשר רכב בו נסע בטיול ג'יפים עלה על מהמורה והתובע נחבל בגבו. ביום התאונה התובע לא אושפז אלא שוחרר מבית החולים עם ממצא של "חבלה בגב תחתון" ושוחרר עם הוראה של 3 ימי מחלה.

בהמשך התובע פנה לקופת חולים והופנה לטומוגרפיה ממוחשבת שפוענחה ונמצא קיומו של "בקע אחורי ולימין של הדיסקית
l4-5

עם לחץ על השק הטקלי". בדיקת הדמיה נוספת מיום 27/11/05 הראתה "בקע קטן אחורי ולימין של הדיסקית
l4-5
". התובע היה בטיפול רפואי עם המלצות של טיפול שמרני במהלך שנת 2005, 2006. בהמשך לקבלת זריקה אפידוראלית ביום 22/1/07 במרפאת כאב הומלץ לתובע לעבור בדיקה של תהודה מגנטית חוזרת.
בבדיקה של תהודה מגנטית ב- 28/2/07 אובחנה דיסקית מנותקת ולחץ על השורש
l5
מימין. התובע אושפז ביום 7/3/07 וביום 10/3/07 בוצעה כריתת הדיסקית
l4-5
.
התובע קיבל חופשת מחלה עד ליום 31/5/07 והמלצה לחזרה הדרגתית לעבודה והמשך טיפולי פיזיאוטרפיה.
אין מחלוקת כי התובע קיבל את שכרו לאורך כל התקופה אולם נטען כי הפסיד ימי מחלה.
למועד הבדיקה על ידי מומחה בית המשפט ביום 26/7/09 המשיך התובע להתלונן על כאבים והגבלה בתנועה.

נכות רפואית

2.
לתובע נקבעה על ידי מומחה בית המשפט ד"ר ש'
עמיהוד נכות צמיתה של 5% בגין הגבלה מזערית בתנועות מותניות ללא קיפוח נוירולוגי לפי סעיף 35(1) א'- ב' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז-1956. כמו כן המומחה הכיר בנכות זמנית כדקלמן:

100% מיום 1/11/05- 30/11/05.
100% מיום 10/3/07 – 15/6/07.
בהתייחס לנכות הצמיתה המומחה ייחס מחצית (2.5%) למצב קודם. באי כוח התובע תוקפים את אחוז הנכות ואת ייחוס של מחצית למצב קודם.
המומחה פירט בחוות דעתו את ה"מצב הקודם" שיש בו גם כדי להשליך על המחלוקת לגבי הטיעון לפגיעה בתפקוד.
בהתייחס
לאחוז הנכות עצמו- באי כוח התובע טוענים כי היה צריך לקבוע לו נכות של 10%. החלופות בסעיף 35 (1) בין (א) ל- (ב) הן:
(א)- אין הגבלת תנועה – 0% ו- (ב) קיימת השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או על התנועות – 10%. המומחה מצא בבדיקה קלינית "הגבלה מזערית". אני מקבלת את עמדת באי כוח התובע כי ההבדל בין "מזערית" ל "קלה " אינו מובהר מספיק ולכן אני מעמידה את הנכות הרפואית על 10%.

בהתייחס לייחוס מחצית למצב קודם -
התובע סובל מגאוט משנת 1999, ואי ספיקת כלייתית משמאל משנת 2003 .
קיימים רישומים על כאבי גב תחתון 24/7/88 לאחר הרמת משא כבד,
וצילום מ- 19/8/88 מראה
יישור לורדוסיס מותנית. קיים רישום נוסף על כאבי גב תחתון מיום 1/11/95. ביום 23/1/89 נמצאו שינויים ניווניים בעמ"ש צווארי.
13/6/96 התובע עבר תאונת דרכים והלין על כאבי גב וצוואר. ביום 12/9/97 הוא עבר ת"ד עם חבלה צווארית. ב - 1998 ישנו רישום לקיומם של שינויים בעמ"ש צווארי
וכן
דיקולופטיה צוארית. תלונה על כאבי צוואר משנת 2004 ובסוף שנת 2004 תלונה על כאבי גב תחתון בגלל תנועה לא נכונה. נמצאה רגישות בע"ש מותני בין
l3-5
"ללא קיפוח נירולוגי". ביום 24/6/05 הרים התובע משא כבד והלין על כאבי גב תחתון עם קרינה לרגל שמאל.
ביום 2/12/08 התובע עבר עוד תאונת דרכים עם פגיעה בעמ"ש צווארי.

באי כוח התובע תוקפים את המסקנה כי ניתן לייחס חלק מהנכות למצב קודם כי לטענתם מדובר באירועים ספורדיים של תלונות ולא היו ממצאים קליניים והדמייתים (סעיף 11 לסיכומי באי כוח התובע). אני דוחה טענה זו. התובע הלין על כאבי גב תחתון ב - 1988, 1996, 2004 וביוני 2006 לאחר הרמת משא כבד. העדר ממצאים הם פועל יוצא של הבדיקות שעבר התובע בזמן אמת אך אין בכך כדי להתעלם מכך שהתלונות הם של התובע כאשר שלוש פעמים לפני התאונה הם קשורים לפעולה אקטיבית שלו ישירה (
פעמיים הרמת משא כבד, ופעם תנועה לא נכונה).
לפיכך לצורך ראש הנזק של פגיעה בכושר השתכרות לעתיד הביסוס הוא על פי
5%.

אבדן כושר השתכרות בעתיד

3.

לטענת באי כוח התובע יש לקבוע כי התובע נפגע בכושר השתכרותו בגובה של 10%.
נטען כי התובע לא היה יכול לממש את כל יכולותיו המנטליות, המוטיבציה העזה שלו, נמרצותו וחריצותו בגין הפגיעה הקשה שנפגע בתאונה. הוסף כי תכונות אלו הובילו אותו לביצוע הניתוח הקשה והמורכב כדי להגיע לתפקוד מקסימלי ולהקטין את נזקיו.
נטען כי בגלל התאונה נאלץ התובע לשוב לאחר התאונה לתפקיד מנהלי במקום מבצעי הוא מוגבל גם בפעולות של כיפוף.
לכך משיב בא כוח הנתבעת כי למועד התאונה התובע היה ניצב משנה במשטרת ישראל
ואשר קודם לאחר מכן לתפקיד של סגן מפקד המחוז הדרומי ופורסם שהוא מועמד לקידום לתפקיד מפקד המחוז. אין מחלוקת כי התובע עדיין משרת במשטרת במשטרת ישראל. לאור פער הזמן בין הגשת סיכומי בא כוח הנתבעת למועד כתיבת פסק הדין ניתן להשלים כי התובע לא מונה למפקד המחוז הדרומי על אף הפרסומים אליהם מתייחס בא כוח הנתבעת בסיכומיו. ככל שהקידום גם בדרגות המשטריות הגבוהות הוא תלוי מצבו הרפואי של התובע, השפעת התאונה היא מזערית לאור התמונה הרפואית של התובע. גם אם אתמקד רק בבעיות של גב תחתון.

התובע התגייס למשטרה בשנת 1986 בגיל 27. למועד התאונה התובע היה במחוז הדרומי באגף התנועה או הקהילה בדרגה של ניצב משנה. בהמשך מונה לשמש מפקד מרחב לכיש ומשנת 2009 הוא מפקד על בית ספר לקצינים בכירים בתפקיד מטה (עמ' 13 לפרוטוקול). התובע הסביר כי במשטרה יש תהליך קבוע וחוזר של בדיקות הערכה תפקודית אך גם גופנית ופיזית . לדבריו הוא נכה במובן פעילות גופנית אך לא בפן של עבודה משרדית (עמ' 20 לפרוטוקול). התובע אישר בחקירה נגדית כי יש לו גם מגבלות רפואיות ופיזיות אחרות שאינן קשורות לגב התחתון. גם אי ספיקה של כליה, בעיות אורטופדיות, גאוט, טנטון, סכרת סוג 2 ושומנים בדם.

לאחר ששקלתי את אחוז הנכות, טיב ההגבלה, העדר פגיעה ישירה בהכנסת התובע, אני פוסקת פיצוי גלובלי לעתיד בסך של 30,000
₪ נכון להיום.

אבדן שכר בעבר

4.
התובע קיבל שכר מלא בגין תקופות האי כושר אולם טען כי הורדו לו ימי מחלה. התובע העיד תוך הפנייה לנוהל המשטרתי כי בעת פרישה ניתן פיצוי על אי היעדרות מחמת מחלה שהוא הפער בין מכסת ימי המחלה לפיהם הפורש היה זכאי להם לפי הנוהל לבין הניצול בפועל והפיצוי הוא לעובד שניצל עד 65% מזכאותו למכסת ימי מחלה. התובע מוסיף כי הנזק לא ברור מפני שהוא תלוי בתוצאה במועד הפרישה. באי כוח התובע חישבו את ההפסד להיות 87,232 ₪ לפי שכר מלא כפול 10% כפול 84 חודשים כפול מחצית. החישוב נעשה לפי מחצית חישוב אקטוארי. בא כוח הנתבעת לא חישב ראש נזק זה.
התובע לא צירף תלוש משכורת או אישור אחר מהמעביד למספר ימי מחלה שעמדו לרשותו לפני כל אשפוז או נכון למועד הגשת הראיות. לפיכך לא ניתן לחשב את ההפסד הנטען. יחד עם זאת התובע הפסיד ימי מחלה ולכן אני פוסקת לו סכום גלובאלי של 5,000 ₪ נכון להיום.

5. יתר ראשי הנזק

הוצאות רפואיות בעתיד


התביעה נדחית לאור טיב הנכות והכיסוי של קופת חולים.






נסיעות בעתיד

התביעה נדחית לאור טיב הנכות.

עזרת זולת בעתיד

התביעה נדחית לאור טיב הנכות.

הוצאות רפואיות בעבר

לאור טיב הפגיעה אני פוסקת לתובע סכום גלובאלי בסך של 5,000 ₪ נכון להיום, מעבר להוצאות שכוסו ע"י קופת חולים לאור חלק התאונה במכלול בעיות הגב של התובע.

נסיעות בעבר

אני פוסקת לתובע סכום גלבאלי של 1,000 ₪, נכון להיום.

עזרת זולת בעבר

אני פוסקת לתובע סכום גלובאלי של 5,000 ₪, נכון להיום. לאור טיב הניתוח, וחלק התאונה בסיבה לניתוח.


נזק לא ממוני

סך של 15,000 ₪ כולל ימי אישפוז.

סך הכול:
61,000
₪ נכון להיום.




6.
סוף דבר


הנתבעים ישלמו לתובע כדלקמן:

א.
סך של 61,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום
התשלום המלא בפועל.
ב.
הוצאות משפט בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל. בסכום זה לא יכלל שכרו של מומחה בית המשפט בשלב ישיבת ההוכחות (עמ' 32 לפרוטוקול).
ג.

שכר טרחת עו"ד כדין. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.



זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש
המחוזי בבאר - שבע.
המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, ז' אייר תשע"ג, 17 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.











א בית משפט שלום 6933/07 דוד ביתן נ' דוד קדוש, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 17/04/2013)