פסקי דין על רינה רוזן | פסקי דין על יוסף רוזן | פסקי דין על בנק מזרחי טפחות נהריה סניף הרצל | פסקי דין על שרון בן עמי |

3394-04/13 א     15/04/2013




א 3394-04/13 רינה רוזן, יוסף רוזן נ' בנק מזרחי טפחות נהריה סניף הרצל, שרון בן עמי








בית משפט השלום בעכו



ת"א 3394-04-13 רוזן ואח' נ' בנק מזרחי טפחות נהריה סניף הרצל
20443 ואח'

תיק חיצוני
:




בפני

כב' השופט
אברהים בולוס


תובעים

1
.
רינה רוזן

2
.
יוסף רוזן


נגד


נתבעים

1. בנק מזרחי טפחות נהריה סניף הרצל
20443
2. שרון בן עמי



החלטה

1.
לפני בקשה שבגדרה המבקשים עתרו למתן צו מניעה זמני.

2.
את בקשתם המבקשים הגישו ביום 3.4.13. בבקשה זו נטען כי הינם הבעלים הרשומים של דירה ברחוב וייצמן 48/8 בעיר נהריה, והידועה גם כחלקה 50/8 בגוש 18169 (להלן: הדירה).

3.
לשם רכישת דירה זו, המבקשים נטלו מאת המשיב מס' 1 (להלן: המשיב) הלוואה בסך של כ-600,000 ₪, ולהבטחת ההחזר
הם הסכימו למשכן את הדירה לטובת המשיב. המשכנתא נרשמה בלשכת רישום המקרקעין.

4.
המבקשים נקלעו למצוקה כלכלית והתקשו לעמוד בפרעון ההלוואה. בשל כך, המשיב פנה בבקשה ללשכת ההוצל"פ למימוש המשכנתא, שכאמור רובצת על הדירה, כן מונה המשיב מס' 2 ככונס נכסים.

5.
בסמוך לאחר המצאת האזהרה לידי המבקשים, הצדדים באו בדברים, ועיקר בקשתם של המבקשים הייתה לעיכוב זמני של המימוש כדי שתינתן בידיהם האפשרות למכירת הדירה בכוחות עצמם דבר שעשוי, כך נטען בבקשה, לצמצם את נזקיהם. המשיב גילה נכונות להקפאה מוגבלת של ההליכים ושגר לידי המבקשים טיוטת הסכם. מעיון בטיוטה זו עולה כי המבקש הביע נכונות לעיכוב כל הליכי המימוש עד 1.5.13, כל זאת בתנאי, בין היתר, כי המבקשים יודו בחובם למשיב כמצוין בתיק ההוצל"פ, כן יוותרו על כל טענה, דרישה או תביעה כנגד המשיב (סע' 8 לטיוטה הנ"ל). לתנאי זה סרבו המבקשים להסכים.

6.
למען שלמות התמונה אדגיש, כי בד בבד עם הגשת הבקשה המבקשים הגישו גם את תביעתם העיקרית. בתביעה זו הם גוללו את העובדות, טענו כי התנאי , שלעיל, אותו הציב הבנק הינו חסר תום לב והינו בבחינת ניסיון לעשוק ולכפות על המבקשים הסדר תוך ניצול
מצוקתם. על יסוד העובדות שלעיל, המבקשים עתרו לשני סעדים. הראשון, למתן אורכה של שנה למבקשים למכירת דירתם בתיאום עם המשיבים, והשני למתן צו למשיב להמצאת כל דפי החשבון והמסמכים הנוגעים לחשבונם ולמשכנתא.

7.
ביום בו הוגשה הבקשה ניתנה על-ידי החלטה שבגדרה הוריתי על עיכוב פינויים של המבקשים מהדירה, כן קבעתי דיון במעמד שני הצדדים שהתקיים בפני
י היום.

8.
ניסיתי רבות להביא את הצדדים להבנות שייתרו מתן החלטה זו, אולם אחרי שכל ניסיונותיי עלו בתוהו שמעתי את סיכומי הצדדים. המבקשים חזרו על הנטען בבקשה ואף צמצמו דרישתם לעיכוב המימוש למשך 5 חודשים בלבד, כן הדגישו כי, אין חולק, שערך הדירה עולה רבות על יתרת ההלוואה הגם שנזקיהם בדחיית הבקשה הינם רבים.

9.
מהצד השני של המתרס, המשיבים הרחיבו בסיכומיהם, טענו לשיהוי, לחוסר ניקיון כפיים. הדגישו כי המבקשים לא אוחזים לא בעילה וגם לא בראיות. כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים הגם שנזקי המבקשים, באם יגרמו כאלה ממימוש המשכנתא, הינם ברי פיצוי.

10.
לפני שאכנס לעובי הקורה אזכיר, שעל העותר לסעד מן היושר כגון צו מניעה, מוטל הנטל להוכיח, לכאורה, את יסודות עילתו. אמנם, בשלב זה, אין הוא נדרש להוכיח את עילת תביעתו ולהניח ראיות ברורות התומכות בעמדתו, אלא מוצבת בפני
ו משוכה נמוכה שעליו לעבור, בכך שישכנע כי תביעתו בעלת סיכויים וכי בראיותיו אצור פוטנציאל להוכחת העילה לה הוא טוען. בעניינו, נראה , לכאורה,
שעילת וטענות המבקשים שקיבלו ביטוי בתביעה הינן רופפות. מטיעוני המבקשים בפני
י, וגם לאחר עיון בבקשה ובכתב התביעה, עולה כי
המבקשים לכל הפחות מודים בחלק הארי של החוב הנטען. אמנם, הם
עתרו למתן צו לקבלת מלוא המסמכים, לשם בדיקת היתרה הנטענת, אולם שעה שטענתם במישור זה אינה ממוקדת, לא זכתה לפירוט כלשהו ואף נראה כי נטענה בעלמה, הרי לא ניתן להשתחרר מהרושם המתקבל כי טענות אלו הועלו בשלב זה אך כדי ליתן בידיהם שהות למכירת הדירה. יתרה מכך, גם ובהנחה כי חלק מהחוב מקורו בחיובי יתר או בהתעלמות מהפקדות, הרי היתרה האחרת, שאין הטוען כי נפרעה, מקנה למשיבים את הזכות לפעול למימוש המשכנתא.

11.
כידוע, התכלית העיקרית העומדת ביסוד מתן סעדים זמניים הינה שמירת הסטאטוס קוו הקיים ערב הגשת הבקשה
לשם
הבטחת ביצועו היעיל של פס"ד שיינתן בסוף ההליך.
בפועל הסעד המבוקש בתביעה להקפאת ההליכים למשך שנה מקומו בבקשה למתן סעד זמני, ואין הוא סעד קבוע. ואילו באשר לסעד האחר למתן צו להמצאת מסמכים, שספק אם הינו בסמכותו העניינית של בית משפט זה משאין הוא ניתן לשומה, הרי אין בינו לבין המבוקש בבקשה למתן סעד זמני כל קורלציה.
מתן מסמכים ובדיקת החשבון, שעה שרוב החוב אינו במחלוקת, לא מבסס, לכאורה,
את הדרישה לעיכוב הפינוי.

12.
חרף האמור לעיל, ולאחר התלבטות, דעתי היא כי נכון לקבל את הבקשה לדחיית הפינוי למשך 4 חודשים בלבד, כאשר מסקנתי זו מושתת על מספר אדנים:


א.
לשם זכייה בצו מניעה זמני חובה, נוסף להוכחה כי אצור בעילה ובראיות פוטנציאל להצלחה, גם להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים. היינו, שהנזקים שעלולים להיגרם להם, בדחיית
הבקשה, עולים על אלה של היריב בקבלת הבקשה. מכירת הדירה בהליכי כינוס נכסים עלולה להסב למבקשים נזקים ממשיים וחששם בעניין זה, כך אני סבור, מוצדק. קיימת אפשרות ממשית כי דירה זו לא תימכר בערכה הריאלי, הגם שהמבקשים יאלצו לשאת בכל העלויות הכרוכות בהליכי המימוש לרבות שכרו של הכונס. מצבם הכלכלי של המבקשים הינו בכי רע, ומתן השהות המבוקשת יש בה כדי לאפשר בידיהם לצמצם את נזקיהם. ואילו מהצד השני הרי החוב הנטען מובטח במשכנתא, כאשר, כפי שעלה מטיעוני הצדדים, שוויה של הדירה עולה משמעותית על יתרת החוב הבלתי
מסולקת. מכאן, סביר לקבוע כי היעתרות למבוקש אין בו כדי לגרום נזק כלשהו למשיב, אלא הוא כרוך אך בדחיית הגביה כאשר היתרה צוברת הפרשי הצמדה וגם ריבית.


ב.
ועוד, נקבע רבות שבין שני תנאי יסוד אלה, קיומה של עילה ומאזן הנוחות, מתקיימים יחסי גומלין והזנה הדדים. כך, ככל ומאזן הנוחות נוטה יותר לטובת קבלת הבקשה תפחת עוצמת הדרישה להוכחת סיכויי ההצלחה בתביעה העיקרית, וההפך גם נכון (רע"א 1719/09 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' ברוך לוק (פורסם במאגרים). כך המצב בענייננו. אמנם העילה הנטענת לוקה בקשיים רבים, אך מאידך מאזן הנוחות נוטה מפורשות ובאופן חד לטובת המבקשים.


ג.
והעיקר הוא, ששיקולי הצדק מטים את הכף לקבלת הבקשה. עוסקים אנו בבקשה לסעד מן היושר התלוי וניזון משיקולי יושר וצדק. על רקע העובדה שהמבקשים שרויים במצוקה כלכלית קשה, אין הם מתנערים מהחוב אלא אך מבקשים לברר את היקפו, גילו נכונות כי המשכנתא תמומש למקרה ולא יעלה בידם למכור את הדירה בפרק הזמן המבוקש, באו בניקיון כפיים ושטחו את כל העובדות בפני
בית המשפט, הרי צודק והוגן ליתן בידיהם שהות מצומצמת למכירת דירתם וסילוק החוב. מסקנה זו מתחזקת באמור מקודם, כי למשיב לא צפוי אף נזק מדחיית הליכי המימוש.


ד.
אוסיף, כי המשיב, כפי כל בעל דין אחר,
חייב לפעול גם במימושו למשכון בהגינות, ביושר ובתום לב. הדבר נכון, ביתר שאת, שעה שהמשיב חב בחובת נאמנות כלפי כלל לקוחותיו וביניהם המבקשים. אין משמעות הדבר שעל המשיב לזנוח את טובתו ולעדיף את זו של המבקשים, אלא מצופה כי ינהג בהגינות תוך התחשבות באינטרסים של הצד האחר שעה שהדבר אין בו כדי לסכל לא זכות דיונית, לא כל שכן מהותית, מזכויותיו של המשיב.


ה.
לסיום, אחזור ואדגיש כי במו"מ שהתנהל בין הצדדים, המשיב גילה נכונות להקפאת ההליכים
לתקופה מוגבלת ביודעו כי החוב מובטח אם כי התנה זאת בתנאי. לעניות דעתי תנאי זה אינו הוגן על רקע הלחץ הכלכלי והנפשי בו
שרויים המבקשים.

סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, הליכי הפינוי מעוכבים עד 15.8.13.

היה ועד למועד זה לא יסולק החוב במלואו , כפי שיופיע באותו שלב בתיק ההוצל"פ, הרי על המבקשים לפנות את הדירה עד לא יאוחר מיום 16.8.13 שעה 16:00, ולהעביר את החזקה
בדירה למשיבים או מי מטעמם.

אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.


ניתנה היום, ה' אייר תשע"ג, 15 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 3394-04/13 רינה רוזן, יוסף רוזן נ' בנק מזרחי טפחות נהריה סניף הרצל, שרון בן עמי (פורסם ב-ֽ 15/04/2013)