פסקי דין על עמית בנטל | פסקי דין על טען בשמו עו"ד אסף ישראל | פסקי דין על טען בשמה עו"ד טל עופר

34207-02/13 עפת     17/04/2013




עפת 34207-02/13 עמית בנטל, טען בשמו עו"ד אסף ישראל נ' טען בשמה עו"ד טל עופר








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים



16.4.13

עפ"ת 34207-02-13 בנטל נ' מדינת ישראל







בפני

כב' השופט
כמאל סעב

מערער
עמית בנטל
טען בשמו עו"ד אסף ישראל


נגד

משיבה
מדינת ישראל
– ע"י פרקליטות מחוז חיפה - פלילי
טען בשמה עו"ד טל עופר




פסק דין


ראשית דבר:

1.
לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: "בית משפט קמא"), אשר ניתנה ביום 29/01/13,
על ידי השופט שמואל יציב, בתיק 343-01-12.

2.
הערעור מופנה כנגד החלטת בית משפט קמא לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר ולחילופין, לעניין חומרת העונש.

ההליך בבית משפט קמא:

3.
המערער הובא לדין בבית משפט קמא בגין עבירה של אי ציות לתמרור 301 – עבירה לפי תקנה 64 (ג) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "התקנות") ביחד עם סעיף 38 (2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א -1961 (להלן: "הפקודה"), נהיגה רשלנית – עבירה לפי סעיף 62 (2) לפקודה בצירוף סעיף 38 (2) לפקודה והתנהגות שגרמה נזק לרכוש וחבלה לגוף – עבירה לפי תקנה 21 (ב) לתקנות.

4.
בכתב האישום נטען כי ביום 17/10/10, נהג המערער ברכב פרטי ברחוב אלנבי שבחיפה והגיע לצומת עם רחוב הבנקים. אותה עת, נסע ברחוב הבנקים רכב אחר שהגיע לצומת רחובות הבנקים - אלנבי. הרכב האחר הגיע מימין לכיוון נסיעת המערער ונכנס לצומת. המערער נהג ברשלנות בכך שלא שם לב לדרך וללא כל סיבה סבירה לא הבחין ברכב האחר, לא ציית לתמרור 301 - "תן זכות קדימה", המוצב לפניו, עקב כך התנגשו כלי הרכב ואירעה תאונת דרכים. כתוצאה מהתאונה, נחבלו בגופם המערער ונהג הרכב האחר ואף נגרם נזק לרכב.

5.
המערער זומן לדיון בבית משפט קמא ליום 29/10/12, אך לא התייצב. על כן, הורשע בהיעדרו והטיעון לעונש נדחה ליום 29/01/13.

6.
המערער הגיש ביום 21/01/13 בקשה לביטול הכרעת הדין שניתנה בהיעדר. בית משפט קמא קבע כי הדיון בבקשה יתקיים במועד הקבוע. ביום 29/01/13, שמע בית משפט קמא את טענות הצדדים בבקשה לביטול הכרעת הדין שניתנה בהיעדר והחליט לדחותה.

7.
בית משפט קמא שמע את טענות הצדדים לעניין העונש והטיל על המערער את העונשים הבאים:

3 חודשי פסילה בפועל בניכוי 2 חודשי פסילה מנהלית, 3 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים וקנס בסך 1,800 ₪.

8.
לבקשת המערער, הוריתי על עיכוב ביצוע גזר הדין עד למתן

פסק דין
בערעור.

9.
כאמור, הערעור מופנה כנגד החלטת בית משפט קמא לדחות את הבקשה לביטול הכרעת הדין שניתנה בהיעדר ולחילופין, לעניין חומרת העונש.

טענות הצדדים:

10.
המערער מיקד את טענותיו בערעור זה בעילה של החשש לעיוות דין, תוך שהוא מפנה לחומר החקירה, מיקום הנזק בכלי הרכב ומיקום התרחשות התאונה בכביש, וטען כי האחריות לתאונה מוטלת על הנהג האחר.

11.
בא כוח המערער טען כי המערער הספיק לחלוף על פני חלק ניכר מהצומת ולכן הרכב האחר פגע בחלקו האחורי של רכב המערער.

12.
לדעת המערער, יש לקבל את הערעור ולהחזיר את הדיון לבית משפט קמא כי סיכויו להוכיח שהאחריות לאירוע התאונה מוטלת על נהג הרכב האחר, די טובים. לחילופין, טען כי יש לקבל את הערעור ובהתחשב בנסיבות לצמצם את עונש הפסילה לחודשיים.

13.
המשיבה סבורה שיש לדחות את הערעור. בא כוח המשיבה טען לעניין העילות לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר והתייחס לעילה הראשונה שהיא קיומו של הצדק סביר להיעדרות מן הדיון ובהמשך טען לעניין החשש הממשי לעיוות דין, תוך שהוא מפנה לחומר החקירה ממנו עולה כי אחריותו של המערער לאירוע התאונה ברורה ואינה מוטלת בספק.

14.
היה על המערער להאט ולתת זכות קדימה לרכב שהגיע מימינו. לרכב האחר הייתה הזכות הראשונית בדרך ומשהמערער לא נתן זכות הקדימה לאותו רכב ונכנס לצומת מבלי לשים לב לרכב האחר, הוא זה שגרם לתאונה ומכאן אחריותו לתוצאותיה.

15.
המשיבה ביקשה לדחות את הערעור הן ביחס להחלטה לדחות את הבקשה לביטול הכרעת הדין שניתנה בהיעדר והן ביחס לחומרת העונש.

דיון והכרעה:

16.
לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, בהחלטת בית משפט קמא ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את הערעור.

17.
עיינתי בחומר החקירה ממנו עולה כי בצומת ובכיוון נסיעת המערער מוצב תמרור- האט ותן זכות קדימה. אין מחלוקת כי רכב המערער המשיך את נסיעתו ונכנס לצומת ואז התרחשה התאונה. זכות הקדימה נתונה לרכב האחר ומשהמערער נכנס לצומת שלא בזהירות ועקב כך התרחשה תאונה, שהאחריות להתרחשותה מוטלת על המערער. מעבר לנדרש אציין כי גם על פי כלל הדרך, האחריות לתאונה מוטלת על המערער.

18.
בחנתי את טענות המערער ביחס למיקום התרחשות התאונה בכביש והנזק ברכב ולא שוכנעתי כי יש בטענות אלה כדי להצדיק בירור עובדתי בדרך של שמיעת עדים.

19.
המערער בעצם אינו מעלה כל טענה ביחס לעילה הראשונה קרי, קיומו של הצדק סביר להיעדרות מן הדיון וכי טענותיו ביחס לחשש הממשי לקיומו של עיוות דין, הן טענות בעלמא שלא מצאתי להן תשתית עובדתית ראויה ונכונה.

20.
בנסיבות העניין, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא ושעל פיה נדחתה הבקשה לביטול הכרעת הדין שניתנה בהיעדר הגם שהחלטה לא נומקה.

21.
בחנתי את טענות המערער ביחס לעונש, וגם בעניין זה לא מצאתי ממש בערעור. בית משפט קמא הטיל עליו את עונש הפסילה המינימאלי הקבוע בחוק ועל כך לא ניתן לומר כי עונש זה שנקבע על ידי המחוקק כעונש מינימום, הוא עונש החורג באופן קיצוני מרמת הענישה המקובלת. יתר רכיבי הענישה גם כן נראים בעייני סבירים ומדודים ואין כל הצדקה להתערב בהם.

22.
סוף דבר: אני מחליט לדחות את הערעור על שני חלקיו ומבטל בזה את צו עיכוב ביצוע גזר הדין.

על המערער להפקיד את רישיונו לצורך תחילת מניין יתרת עונש הפסילה וכן לקיים את גזר הדין בהתאם להוראות בית משפט קמא כשמניין הזמן הוא מיום מתן

פסק דין
זה.

23.
המזכירות תשלח לצדדים עותק מ

פסק דין
זה בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום,
ז' אייר תשע"ג, 17 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.














עפת בית משפט מחוזי 34207-02/13 עמית בנטל, טען בשמו עו"ד אסף ישראל נ' טען בשמה עו"ד טל עופר (פורסם ב-ֽ 17/04/2013)