פסקי דין על אברהם אברגל | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

5881-03/13 ברע     17/04/2013




ברע 5881-03/13 אברהם אברגל נ' המוסד לביטוח לאומי








בית הדין הארצי לעבודה


בר"ע 5881-03-13



ניתנה ביום
17 אפריל 2013

אברהם אברגל
המבקש


-

המוסד לביטוח לאומי
המשיב



החלטה

סגן הנשיאה, השופט יגאל
פליטמן

1.
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי

בירושלים (השופט דניאל גולדברג, ב"ל 15825-11-11), בו נדחה ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה תש"ל - 1970, מיום 9.10.11 (להלן- הוועדה), אשר קבעה כי אין קשר סיבתי בין פגיעת האיבה במערער, מיום 20.12.00, לבין הופעת מחלת הסוכרת.

2.
נקדים ונציין כי הוועדה מושא בקשת רשות הערעור התכנסה מכוח

פסק דין
(השופטת שרה שדיאור; ב"ל 917-08-10; להלן - פסק הדין הקודם), בו נקבע כזאת:
"העניין יוחזר לוועדה לעניין הסוכרת, הממצאים הנוגעים לה והמבחנים הנדרשים ותנמק אם יש או אין קשר לחבלה נוכח הקביעה כי לפני האירוע לא הייתה לו סוכרת. ומדוע ומהו המבחן או המבחנים המחייבים לקביעה של קיום מחלת הסוכרת, והאם יש בבדיקות אחרי החבלה להקים ממצא או ממצאים אלו לעצם הקביעה באבחנה מהנדרש בטיפול"

3.
בישיבתה, מכוח פסק הדין בהוראתו התכנסה, הקשיבה הוועדה לטענות המבקש, אשר הפנה לקביעת רופא המשפחה, ד"ר מילר (להלן - ד"ר מילר) ופרופ' איתמר רז (להלן - פרופ' רז). הוועדה ציינה כי המבקש אושפז, עקב אירוע האיבה, "לאחר חבלת ראש קלה כתוצאה של פגיעת אבן", כנרשם בסיכום המחלה, וכי הסיבה היחידה שהמבקש אושפז הייתה זיהום בקרקפת שחייב מתן אנטיביוטיקה תוך ורידי. הוועדה הבהירה כי מקובל בספרות הרפואית שחבלת ראש עשויה לגרום לעליה בסוכר, זמנית, אך במקרה זה נמדדו רמות סוכר תקינות. לפיכך, קבעה הוועדה, כי חבלת הראש לא הייתה קשה. הוועדה ציינה כי בבדיקת הסוכר הראשונה, מיום 1.2.01, חודשיים לאחר פגיעת האיבה, נמצאה רמת סוכר של 150 מ"ג. כאשר למבקש לא היו סימנים המעידים על קיום מחלת הסוכרת. למרות ערך זה המבקש לא טופל עד לבדיקת דם נוספת, ביום 14.6.04. מועד בו נמצאה רמת סוכר של 283 מ"ג. הוועדה הפנתה להנחיות האיגוד האמריקאי לסוכרת הקובעות שלצורך אבחנה של סוכרת יש צורך בשני ערכים בצום או שילוב של ערך בצום וערך פטלוגי לאחר המסת סוכר. בעניינו של המבקש, משלא נמצאו בו סימנים קליניים, על מנת לקבוע קיום מחלת סוכרת יש צורך בשתי מדידות פתולוגיות. הוועדה הבהירה כי לו הייתה הולכת לשיטת ד"ר מילר הרי שכבר ביום 23.1.84, בתקופת שירות המבקש בצבא, עת נמצאה בדיקה אחת של סוכר בגובה 120 מ"ג, ניתן היה לקבוע שהחלה סוכרת. התקופה הארוכה שחלפה בין בדיקת הסוכר ביום 11.2.01 לבין הבדיקה ב - 14.6.04, שהציגה רמות סוכר גבוהות ללא כל תסמונת קלינית, מלמדת, כך לסברת הוועדה, שהמבקש לא סבל מסוכרת בתקופה זו אלא בסמוך לגילוייה בשנת 2004. לאור האמור לעיל, קבעה הוועדה כי, לא הוכח שלמבקש מחלת סוכרת מיום 1.2.01 ולכן אין לקבוע קשר בין פגיעת האיבה לבין הופעת מחלת הסוכרת שנים כה רבות לאחר מכן. הוועדה נתנה דעתה לחוות דעת פרופ' רז, שנמנע מלכתוב בצורה פוזיטיבית שיש קשר ברור בין פגיעת האיבה למחלת הסוכרת. על החלטתה זו של הוועדה הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי.

4.
בפסק דינו קבע בית הדין האזורי כי

הוועדה מילאה אחר הוראת פסק הדין הקודם. הוועדה התייחסה לשאלת המבחנים הנדרשים לאבחון מחלת הסוכרת, והסתמכה בהקשר זה על הנחיות האיגוד האמריקאי לסוכרת. אומנם הוועדה לא קבעה במפורש שנייר עמדתו של ד"ר מילר אינו מקובל עליה, אך מסיכום הדיון עולה כי עמדת הוועדה היא כי בדיקה אחת בלתי תקינה יכולה לשמש בסיס לאבחון סוכרת ובלבד שנלווים לה ממצאים קליניים תומכים, אשר לא נצפו במבקש במועד הבדיקה מיום 11.2.01. בהמשך השיבה הוועדה לשאלה האם יש או אין קשר לחבלה נוכח הקביעה כי לפני האירוע לא הייתה למבקש סוכרת. מסיכום הדיון עולה כי הוועדה סברה שבהיעדר ממצאים קליניים תומכים בבדיקה מיום 11.2.01 אין הבדיקה הבודדת מבססת אבחנה של סוכרת, חרף העובדה שהמבקש לא היה סוכרתי עובר לאירוע. בית הדין קמא קיבל עמדת המוסד לביטוח לאומי
(להלן - המוסד) לפיה קיימת מחלוקת רפואית בין גישות ד"ר מילר ופרופ' רז לבין הוועדה. כאשר גישת ד"ר מילר מתבססת על נייר עמדה של הארגון הבריאות העולמי וגישת הועדה מבוססת על הנחיות האיגוד האמריקאי לסוכרת. בית הדין אף קיבל עמדת המוסד לפיה החלטת הועדה הרפואית לעררים בנכות כללית אינה מחייבת את הוועדה הרפואית לעררים הפועלת לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. על

פסק דין
זה הגיש המבקש הבקשה לרשות ערעור שלפני.

5.
בבקשתו לרשות ערעור טען המבקש כי

לצורך אבחנת סוכרת מספיקה בדיקה אחת, ורק לצורך התחלת טיפול, במובחן מאבחנה, יש צורך בבדיקה נוספת לאשרור, בשל כך שמדובר בטיפול לכל החיים. לסברת המבקש, קביעת בית הדין קמא, לפיה קיימת מחלוקת לפי אילו הנחיות לפעול - הנחיות האיגוד האמריקאי או ארגון הבריאות העולמי, מעוררת קושי. שכן דרישת המבקש לא הייתה שקביעת הוועדה תהא לפי הנחיות אחד מהארגונים, אלא שיש להבדיל בין קביעה לצורך אבחנה לבין קביעה לצורך טיפול. המבקש גרס כי קביעות הוועדה מתייחסות לטיפול במובחן מאבחנה, בניגוד לנדרש בפסק הדין הקודם. המבקש הפנה למסמכים רפואיים מטעמם של ד"ר מילר ופרופ' רז, בהם נרשם כי הסוכרת התגלתה בשנת 2001. עוד הפנה המבקש להחלטת הוועדה הרפואית לעררים בנכות כללית, אשר קבעה כי למבקש סוכרת החל משנת 2001. המבקש טען כי ככלל אין קביעת וועדה ראשונה מחייבת את האחרונה, אולם בנסיבות בהם הבדיקה בוועדה לנכות כללית נעשית במועד סמוך לבדיקת הוועדה הרפואית לעניין נכות בעבודה, מחייבת קביעת הוועדה הראשונה את האחרונה.

6.
לאחר שעיינתי בפסק הדין מושא הבקשה ובחנתי הטענות בבקשת רשות הערעור וכלל החומר המונח בפני
, באתי לכלל מסקנה כי

דין הבקשה להידחות. משלא נפלה טעות משפטית בפסק דינו של בית הדין האזורי. על האמור אוסיף הדברים הבאים. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה מילאה אחר מצוות פסק הדין הקודם - הוועדה נימקה האם יש או אין קשר לחבלה, לאור הקביעה כי לפני האירוע לא הייתה למבקש סוכרת; הוועדה השיבה על השאלות "מדוע ומהו המבחן או המבחנים המחייבים לקביעה של קיום מחלת הסוכרת?" וכן האם יש בבדיקות אחרי החבלה להקים ממצאים לעצם הקביעה באבחנה?. בניגוד לטענת המבקש, הוועדה ביססה מסקנתה על יסוד מועד האבחנה של מחלת הסוכרת ולא המועד בו יש להתחיל בטיפול במחלת הסוכרת, וזאת על סמך הנחיות האיגוד האמריקאי לסוכרת. הוועדה נתנה דעתה למסמכים שהוצגו על ידי המבקש ובכללם לעמדות ד"ר מילר ופרופ' רז, הגם שלא הייתה חייבת לעשות כן מכוח הנחיות פסק הדין הקודם. עיינתי בקביעת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), אליה הפנה המבקש, ולא מצאתי מקום לסטות מן הכלל לפיו קביעת וועדה רפואית הפועלת מכוח אחד הפרקים של חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 אינה מחייבת וועדה רפואית הפועלת מכוח פרק אחר של אותו חוק. בנסיבות המקרה, בהם מסקנת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) אינה נסמכת על בדיקה קלינית מטעמה אלא על המסמכים שעמדו לפתחה. משאלו הם פני הדברים, לא מצאתי צידוק משפטי להתערב בפסק דינו של בית הדין האזורי.

6.
סוף דבר - הבקשה לרשות ערעור נדחית. אין צו להוצאות.


ניתנה היום,
ז' אייר תשע"ג (17 אפריל 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.














ברע בית הדין הארצי לעבודה 5881-03/13 אברהם אברגל נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 17/04/2013)