פסקי דין על שרה בר גיל | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

6330-03/13 ברע     18/04/2013




ברע 6330-03/13 שרה בר גיל נ' המוסד לביטוח לאומי








בית הדין הארצי לעבודה


בר"ע 6330-03-13


ניתנה ביום
18 אפריל 2013

שרה בר גיל
המבקשת
-

המוסד לביטוח לאומי
המשיב



החלטה

סגן הנשיאה, השופט יגאל
פליטמן

1.
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה

בחיפה
(סגנית הנשיא איטה קציר; ב"ל 40055-04-12), מיום 28.1.13, בו התקבל חלקית ערעור המבקשת על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 26.3.12 (להלן- הוועדה).

2.
בישיבתה, מיום 26.3.12, הקשיבה הוועדה לתלונות המבקשת. הוועדה עיינה בערר על החלטת הוועדה ובחוות דעת עיניים ואורטופדיה. הועדה - בהרכב פסיכיאטר, נוירולוג וראומטולוג - דחתה הערר בתחום הפסיכיאטרי, הנוירולוגי והפנימי, אחר עריכת בדיקה קלינית למבקשת ועיון במסמכים רפואיים בעניינה. על החלטת הוועדה הגישה המבקשת ערעור לבית הדין האזורי.

3.
בית הדין האזורי פסק כי

לא נמצא פגם משפטי בהחלטת הוועדה באשר לנכותה הנפשית של המבקשת. נקבע כי הוועדה נתנה דעתה לעובדה שהמבקשת מקבלת טיפול תרופתי וערכה למבקשת בדיקה פסיכיאטרית. בית הדין דחה טענת המבקשת לפיה הוועדה לא התייחסה למסמכי הפסיכיאטר, פרופ' יונתן בנימין. בית הדין הבהיר כי מדובר בתיעוד רפואי מתוך מעקב טיפולי שגרתי, אשר אינו מהווה מסמך מהותי המחייב התייחסות פרטנית. יתר על כן, קבע בית הדין כי, מעיון בסיכומי הביקור אצל פרופ' בנימין עולה כי בבדיקתה הגופנית של המבקש לא נמצאה החמרה במצבה, כפי שטענה המבקשת. הגם כי בתלונות המבקשת בפני
פרופ' בנימין צוין כי המבקשת עצמה חשה שינוי לרעה במצבה. אשר לנכות בתחום האורטופדי, נפסק כי בלטי דיסק כשלעצמם אינם מצדיקים קביעת אחוזי נכות, בהיעדר הגבלה בפועל, וכי משהוועדה מצאה שאין למבקשת הגבלות בתנועה, בדין נקבע כי אין למבקשת נכות בגין הגבלות בתנועה בעמוד השדרה הגבי או המותני.

4.
בית הדין קמא דחה טענת המבקשת

לפיה הראומטולוג שישב בוועדה לא התייחס לכך שהמבקשת מטופלת במסגרת מרפאת כאב ומקבלת זריקות לצוואר. בית הדין פסק כי המבקשת העלתה תלונותיה בדבר כאבים והיותה טופלת בוולטרן בפני
האורטופד שייעץ לוועדה. בנוסף, המבקשת לא הצביעה על מסמך רפואי המעיד על טיפול או מעקב ראומטולוגי. יתר על כן, הועדה קבעה אחוזי נכות בגין הגבלה בעמוד שדרה צווארי, בגינה המבקשת מטופלת בזריקות, לטענתה, וכי כאבים כשלעצמם אינם מזכים בנכות. עוד דחה בית הדין קמא את טענת המבקשת, לפיה הוועדה לא קבעה לה נכות בגין סחרחורות, כאבי ראש ותחושת רדימות בלחי ימין. נקבע כי בהרכב הוועדה ישב נוירולוג אשר ערך למבקשת בדיקה נוירולוגית שנמצאה תקינה וכי המבקשת לא הצביעה על מסמך רפואי כלשהו המעיד על פגיעה נוירולוגית. טענת המבקשת לפיה הוועדה התעלמה משלושה מסמכים - פרוטוקול וועדת קרן הגמלאות, מסמך רפואי מיום 31.10.11 ומסמך רפואי של ד"ר רודליך - נדחתה. נקבע כי אין מדובר במסמכים מהותיים הדורשים התייחסות הועדה. כך למשל המבקשת לא טענה שהחלטת וועדת קרן הגמלאות מחייבת את הוועדה ואף לא נטען שמדובר בקביעות סותרות, וכי המסמך מהרופא התעסוקתי מתייחס לכושרה התעסוקתי של המבקשת. בית הדין הזכיר כי קביעת שיעור הנכות הינה בתחום סמכות הועדה. לפיכך נדחתה טענת המבקשת באשר לסעיף הליקוי המתאים לכאבים עקב אבנים בכליות, פגיעה במערכת השתן, ומצבה הרפואי לאחר כריתת בלוטת התריס. בית הדין דחה טענת המבקשת לפיה היה על הוועדה לקבוע נכות בגין הרניה דיאפגמתית (בקע סרעפתי). משהמבקשת לא התלוננה בפני
הוועדה בעניין זה, לא הציגה מסמך רפואי המעיד על בקע סרעפתי, וכי ציון כללי של אבחנה בסיכום מידע רפואי, משנת 2003, אין בו די כדי להטיל על הוועדה חובה לקבוע נכות. משלא ברור היכן נמצא הבקע, האם יש לו השלכה תפקודית, האם המצב תוקן ומה האבחנה הרפואית העדכנית.

5.
בית הדין קמא קיבל

טענות המבקשת בשני עניינים, בהסכמת המוסד לביטוח לאומי
,
וקבע כי להשיב עניינה לוועדה על מנת שתשוב ותשקול קביעתה בדבר הנכות בכפות הידיים, ובין היתר תדון בטענת המבקשת לנכות בגין כריתת הגנגליון, וכן בטענתה לכאבים במרפק דו צדדי, כאמור במסמך רפואי מיום 8.8.10. בנוסף הוועדה תנמק קביעתה בדבר מועד תחילת הנכות בגין מגבלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי, אשר נקבעה מיום 1.1.12, ותשקול - על פי המסמכים הרפואיים הקיימים בתיק - האם יש מקום לשנות מקביעתה. בשים לב להסכמת המוסד בדיון, ומשעה שלא התקבלו כל טענות המבקשת, חויב המוסד בהוצאות המבקשת בסך של 1,500 ש"ח. על פסק דינו של בית הדין האזורי הגישה המבקשת הבקשה לרשות ערעור שבפני
.

6.
בבקשתה לרשות ערעור טענה המבקשת כי

בית הדין האזורי טעה בקביעותיו באשר לתחום הנוירולוגי, הפנימאי והראומטלוגי, שכן הועדה קבעה קביעותיה באופן שרירותי ובניגוד למסמכים רפואיים. לטענת המבקשת, בפני
הוועדה עמדו מסמכים ממרפאות כאב וכי מן הראוי היה שהראומטולוג שישב בוועדה היה מתייחס אליהם. אשר לתחום הנוירולוגי, המבקשת טענה, לדוגמא, כי ממסמך רפואי מיום 20.12.09 המבקשת סובלת מ
occipital neuralgia
, מצב רפואי של כאב כרוני בצוואר, בגב הראש ומאחורי העיניים. המבקשת טענה כי הועדה לא נתנה דעתה למסמך זה וכי בית הדין האזורי טעה עת קבע כי המבקשת לא הצביעה על מסמך רפואי המעיד על פגיעה נוירולוגית. המבקשת גרסה כי בית הדין קמא טעה בעניין הבקע הסרעפתי, משבפני
הוועדה עמד מסמך רפואי מיום 31.10.11, בו התלוננה המבקשת על כאבים בבטנה. המבקשת הדגישה כי היה על הוועדה להתייחס לתלונותיה, במיוחד לאור העובדה שהמבקשת מצויה בטיפול אינטנסיבי ומצבה אף הוחמר.

7.
לאחר שעיינתי בפסק הדין האזורי ונתתי דעתי לטענות המבקשת ולכלל החומר המונח בפני
, באתי לכלל מסקנה כי

דין רוב טענות המבקשת להידחות. בתחום הראומטולוגי, המבקשת חזרה על טענותיה בפני
בית הדין האזורי. לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית במסקנת בית הדין האזורי לפיה כאבים כשלעצמם אינם מקנים נכות, וכי המבקשת לא הצביעה על מסמך רפואי המעיד על טיפול או מעקב ראומטולוגי. היועץ לוועדה, האורטופד ד"ר דוד קרת, התייחס, בחוות דעתו לוועדה, לתלונת המבקשת בדבר כאבים. אשר לבקע הסרעפתי, גם בעניין זה חוזרת המבקשת על טענותיה בפני
בית הדין האזורי. אין במסמך הרפואי, מיום 31.0.11, אליו מפנה המבקשת כדי להוסיף על טענותיה בפני
בית הדין האזורי. במסמך זה מצוינת אבחנה של בקע סרעפתי משנת 2003. כפי הנפסק בבית הדין האזורי - לא ברי האם המצב תוקן, לא ברור היכן נמצא הבקע, ומהי האבחנה הרפואית העדכנית נכון למועד התכנסות הוועדה. למעלה מן הצריך, אציין כי במסמכים הרפואיים הרבים בעניינה של המבקשת, שהוגשו לבית הדין קמא, לא מציתי התייחסות בכתובים לתסמיני בקע סרעפתי. ככל שהמבקשת סוברת כי מצבה הוחמר, כאמור בבקשתה לפני, באפשרותה להגיש בקשה להחמרת מצב.
יחד עם זאת, סבורני כי הבקשה מצריכה מענה לשאלה הבאה:
במסמך רפואי, מיום 20.12.09, מטעמה של ד"ר אירנה הירש, המתמחה בכאב והרדמה (להלן - ד"ר הירש), נרשמו תלונות המבקשת בשל כאבים שונים לרבות כאבים בגב צווארי, כאבי ראש, ורדימות בלחי ימין, ונקבעה למבקשת אבחנה של
occipital neuralgia
. אבחנה זו חוזרת במסמכים רפואיים נוספים, ללא תיעוד מועד האבחנה, ובכלל זה במסמך ד"ר הירש,
מיום 26.1.11, בו מתלוננת המבקשת על כאבים.
מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי המבקשת נבדקה על ידי נוירולוג שישב בוועדה, אולם אין בפרוטוקול התייחסות למסמכים הרפואיים שנערכו בעניינה של המבקשת, בתחום הנוירולוגי.
משאלו הם פני הדברים, עולה השאלה האם לא יהא זה ראוי, משעניינה של המבקשת מוחזר לוועדה מכוח פסק הדין האזורי, מושא בקשת רשות ערעור זו, כי הנוירולוג אשר ישב בוועדה יתן דעתו למסמכים הרפואיים בעניינה של המבקשת בתחום הנוירולוגי. הוועדה תשקול האם יש להעניק למבקשת נכות בתחום הנוירולוגי. הוועדה תנמק החלטתה.

8.
המוסד לביטוח לאומי
ישיב על השאלה תוך 30 יום.

9.
אחר קבלת עמדת המוסד לביטוח לאומי
, או בחלוף המועד להגשתה - יועבר התיק לעיוני - לפי המועד המוקדם מביניהם.

ניתנה היום,
ח' אייר תשע"ג (18 אפריל 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.










ברע בית הדין הארצי לעבודה 6330-03/13 שרה בר גיל נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 18/04/2013)