פסקי דין על מיכאל מרק אלוני

3027-03/12 תתע     18/04/2013




תתע 3027-03/12 מדינת ישראל נ' מיכאל מרק אלוני








בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו



18 באפריל 2013

תת"ע 3027-03-12 מדינת ישראל
נ' אלוני





בפני

כב' השופט
עופר נהרי




המאשימה
מדינת ישראל



נגד


הנאשם
מיכאל מרק אלוני
ע"י עו"ד סילביה אלוני

הכרעת דין


כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי בעת שנהג ברכב (באופנוע) בצומת הרחובות צלנוב ודרך בגין בת"א, ובעת שהרכב היה בתנועה, השתמש הנאשם,עפ"י הטענה, בטלפון שלא באמצעות דיבורית וזאת בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה.

בישיבת ההקראה אשר התקיימה נשמעה תגובת ההגנה מפי באת כוחו של הנאשם על כי הנאשם כופר במיוחס לו וטוען כי
"
הטלפון הוחזק על ידו בתוך הקסדה כי זה

מכשיר יקר
".
לא היתה כפירה בעובדת הנהיגה ותנועת האופנוע במקום ובזמן כמתואר בכתב האישום.

לנוכח הכפירה נקבע התיק להוכחות ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העיד השוטר מר בסאם הנו (ע.ת.1) ובמסגרת עדותו הוגש הדו"ח שערך (סומן ת/1).

מטעם ההגנה העיד הנאשם.

עמדתי בעקבות מתן הדעת לראיה, לעדויות, ולטיעוני הצדדים בסיכומיהם הינה כי דין הנאשם להרשעה בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

להלן נימוקיה המפורטים של הכרעת הדין :

הוראת המחוקק בתקנה 28 (ב)(1)(א) לתקנות התעבורה הינה כי "
בעת שהרכב בתנועה,

הנוהג ברכב לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות

דיבורית
". (ההדגשה שלי, ע.נ.).
בתקנה 28 (ב)(1)(ב) גם מוסיף ומורה המחוקק כי "
בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב לא

ישלח או יקרא מסרון
(
sms
) ".

עמדתי היא שאחיזת מכשיר טלפון אין הכרח שתתבצע אך בדרך של אחיזה ביד.
כך למשל אם נהג פלוני אוחז מכשיר טלפון בין כתפו לבין אוזנו אגב הטיית הראש (כדי ליצור תמיכה למכשיר בין האוזן לכתף כדי שהמכשיר לא יזוז או יפול תוך כדי הנהיגה) אזי הדעת נותנת כי גם זו ראוי כי תתפרש כ"אחיזת" המכשיר. (לא בידו של הנהג אמנם, אך עדיין אחיזה).
וראה נא בהקשר שכזה את החלטת בית המשפט העליון ברע
"
פ 4534/99 .

כותרתה של תקנה 28 היא אמנם כדלקמן: "
חובה להחזיק בהגה או בכידון
", ואכן, סיפת
תקנה 28 (א) מורה כי על הנהג חובה להחזיק בידו את ההגה או הכידון,
ואולם יושם נא לב שתקנה 28(ב) – (להבדיל מעניינה הכללי של תקנה 28(א) העוסקת בהחזקת ההגה או הכידון) – היא העוסקת "
בטלפון
".
בתקנה 28(ב) הנ"ל עושה המחוקק שימוש במילה "
יאחז
", ואפילו אוסר כאמור על קריאת מסרון – בין אם יש אחיזה של המכשיר ובין אם לאו.
זאת ועוד,
המחוקק גם מתנה את ההיתר של שימוש בטלפון באמצעות דיבורית בכך שהטלפון יהיה מונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו.

ניכר אם כך שהמחוקק ראה חשיבות ראשית - לא רק בכך שלא ייעשה שימוש בטלפון ללא דיבורית, אלא שאפילו לא תהה "אחיזה" בטלפון ע"י נהג בעת שהרכב בתנועה. (שהרי נאמר בתקנה : "
לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא

באמצעות דיבורית
").
שנית

-
ראה המחוקק חשיבות בכך שמכשיר הטלפון יונח ברכב (וגם אופנוע הוא כידוע בגדר "רכב") באופן יציב המונע את נפילתו.

העובדה שתחת כנפי כותרת התקנה 28 בכללותה (הכוונה לכותרת :"
חובה להחזיק

בהגה או בכידון
") מצויה בתקנה 28(ב)(1) (א) ו-(ב) גם התיחסות לשימוש ואף לקריאת מסרון, מלמדת כי המחוקק ביקש בהוראת הסעיף כולו להבטיח קיום שניים:
האחד


- החזקת ההגה או הכידון בשתי ידיים (כאמצעי לשליטה ברכב).
השני
-
תשומת לב הנהג לנעשה בדרך ומניעת הסחת דעת ע"י הנהג – וזאת בין אם ידו על ההגה או הכידון ובין אם לאו (שהרי, למשל, נאסרה כשלעצמה, בסעיף זה גם קריאת מסרון, ונאסר שימוש בטלפון אלא בדיבורית).

כבר ניתנה לעיל הדוגמא האפשרית (והלא נדירה) של "אחיזת" מכשיר טלפון ע"י נהג כשהמכשיר נתון לחוץ בין האוזן לכתף של הנהג וכך נאחז לו מכשיר הטלפון אגב נהיגה.
אלא שניתן לחשוב גם על דוגמאות נוספות שבהן אמנם מחזיק הנהג בהגה בשתי ידיו, אך בד בבד גם מבצע אחיזה של מכשיר טלפון.
כך למשל (וגם זאת לא נדיר) שרואה אתה נהג רכב ששתי ידיו אמנם על ההגה (או הכידון) אך באחת הידיים מצליח הנהג גם להחזיק במכשיר טלפון, וכך נוהג.
מן הנוסח המצוי בתקנה 28(ב)(1)(א) אתה למד כי אף די "באחיזת" טלפון בעת שהרכב בתנועה כדי להיכנס לגדר האיסור.

וכעת לניתוח המקרה הנוכחי:

לא היתה כאמור מחלוקת כי אופנועו של הנאשם היה מצוי בתנועה.

לא היתה מחלוקת בפי הנאשם כי מכשיר טלפון (מסוג סמארטפון במימדים הדומים לזה של "אייפון") היה מצוי אגב הנהיגה הנ"ל בין הקסדה לבין אוזנו לצד פניו של הנאשם ובאופן שבו חלק מן המכשיר אף בלט אל מחוץ לקסדה.

הנאשם טען כי המכשיר היה מצוי במקום שבו הוא היה מצוי וזאת מן הטעם שלא היה מקום אחר להניחו באופנוע או בכיס מכנסיים וכי מדובר במכשיר יקר.
הנאשם טען כי לא עשה שימוש במכשיר בעת הנהיגה.

אניח בצד את התהיות מדוע יימצא לו מכשיר טלפון תחוב דווקא בין הקסדה לאוזן אם אין משתמשים בו.

אתמקד בשאלה האם אפילו לא היה "שימוש" ,האם היתה "אחיזה" או שמא לאו, ובאותו הקשר אף תישאל השאלה האם ניתן לקבוע שההגנה בתיק זה הראתה שהמכשיר
"הונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו"

או שמא לאו.

(וככל שיש צורך תוזכר הגדרת "רכב" בסעיף 1 לפקודת התעבורה, שהרי הגדרה זו איננה מוציאה אופנוע מן הכלל).


הנאשם טען כי המכשיר היה בתוך כיס בתוך הקסדה.
בהקשר זה גם יוזכר כי הנאשם העיד שמכשיר הסמארטפון בלט אל מחוץ לקסדה.

הקסדה לא הוצגה כראיה מטעם ההגנה ואף לא הוצג לחילופין כל צילום של הקסדה או כל מסמך יצרן של הקסדה.

הנאשם בחר לציין בעדותו (בחקירה ראשית) כי "
כיום יש לי קסדה עם דיבורית, עם

רמקול
". (עמ' 3 שורה 27 לפרוטוקול).
הנה כי כן, נלמד מפי הנאשם כי מתקיימים פתרונות מסודרים ובטוחים לרוכבי אופנועים.

לא באה ראיה מטעם ההגנה על כי הדרך אשר בה באירוע הנדון היה תחוב מכשיר טלפון גדול בין הקסדה לבין ראשו של הנאשם וכשהמכשיר בולט אף מחוץ לקסדה, כדי הדרך ההולמת את דרישת המחוקק שלא תהיה "אחיזה".

התכלית החקיקתית אשר בתקנות היא ללא ספק נסיון לשמור על בטחון הנהג ועוברי הדרך האחרים באופן שיישמר בטחון הנהיגה של הנהג הן במובן שלמות היכולת הגופנית לשליטה ברכב ונהיגה נוחה וחסרת הפרעות וטרדות פיזיות לגבי מכשיר הטלפון, והן במובן הריכוז הנדרש מן הנהג ביחס לכביש ומניעת הסחת דעת.

אחיזת מכשיר טלפון גדול תחוב בין האוזן לקסדה בדרך לא דרך (חלקו בולט) מבלי להראות שהקסדה בנויה לאפשר זאת ללא פגימה ביכולות רוכב האופנוע (הנדרש למשל מן הסתם אגב נהיגה להטות ראשו במהירות ובקלות כדי לבחון תנועה מימין ומשמאל טרם סטיה או פניה), כאשר מנגד קיימים (כפי שהעיד הנאשם עצמו) פתרונות מסודרים ובטוחים יותר, איננה יכולה לטעמי לקבל את ברכת בית המשפט.

לכאורה אתה נמצא אומר כי בהעדר קביעה עובדתית בדבר שימוש, יתכן כי העבירה המתאימה יותר היא נהיגה בחוסר זהירות או נהיגה בדרך בה נשללת יכולת הנוהג לשליטה נאותה ברכב.
אלא שאין להפריד את ההקשר.
מכשיר הטלפון הוא אמנם חפץ אך לא רק חפץ אלא גם מכשיר.
המחוקק מצא כאמור להתייחס הן לאחיזה והן לשימוש, ואסר את שניהם.

המסר אשר צריך לטעמי לצאת מבית המשפט אל נהגי כלי רכב דו גלגליים הוא שגם הם כמובן זכאים עקרונית לאשר זכאים לו נהגי מכוניות מבחינת תקשורת בעידן של קידמה, ואולם בפרט ברכב דו גלגלי, טוב יעשו באם ידאגו לכך שאמצעי התקשורת יותקן ויתופעל בדרך שתיתן להם את הבטחון המירבי בדרכים.

ואצטט בהקשר זה מדברי בית המשפט המחוזי בת"א בעפ"ת 24616-01-11 בענין "בריטברט נ. מד"י", כדלקמן:
"כתוב בתקנה, לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית. כל נגיעה להפעלה או לסגירה או לכיוון או לחיזוק הפלאפון בין האוזן לקסדה מסכנת חיים סכנה של ממש, ואם כתוב בעיתון אחרת, צר לי"
. (שם, בעמ' 4 לפסה"ד).

לאחר כל זאת מורשע הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.


ניתנה היום ,
18 אפריל 2013, במעמד הצדדים










תתע בית משפט לתעבורה 3027-03/12 מדינת ישראל נ' מיכאל מרק אלוני (פורסם ב-ֽ 18/04/2013)