פסקי דין על שרית טישלר | פסקי דין על יוסי חטיאל | פסקי דין על טלי פולק | פסקי דין על איילת כהן |

40653-05/12 א     25/04/2013




א 40653-05/12 שרית טישלר נ' יוסי חטיאל, טלי פולק, איילת כהן








בית המשפט המחוזי בנצרת



ת"א 40653-05-12 טישלר נ' חטיאל ואח'







בפני

כב' השופט
בנימין ארבל


התובעת

שרית טישלר


נגד


ה
נתבעים

1.יוסי חטיאל
2.טלי פולק
3.איילת כהן
4.רשם המקרקעין נצרת



החלטה

לפניי בקשה לתיקון כתב תביעה
אשר הוגשה על ידי המבקשת-התובעת, לתיקון התביעה, באמצעות שינוי הסעד
הנתבע. כך שבמקום סעד הצהרתי, יתבעו סעדים כספיים בלבד, תוך ביטול התביעה לסעד ההצהרתי כפי הנתבע מלכתחילה. כן ביקשה המבקשת את העברת הדיון לבית המשפט השלום, אשר לו תוקנה הסמכות העניינית לדון בתביעה המתוקנת.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה, החלטתי כי אין צורך בתגובת המבקשת, וכי ניתן להגיע לכלל החלטה בהסתמך על כתבי הטענות שבפני
.

רקע

1.
המבקשת-התובעת שרית טישלר
- הגישה ביום
3/6/12 תביעה לסעד הצהרתי, על פיה היא הבעלים
הבלעדי והיחידי של חלקת המקרקעין הידועה
כגוש: 17038 חלקה:24
בכפר תבור וכי קימת
לה
זכות חזקה בלעדית על הקרקע.

2.
בקליפת האגוז אציין, כי לטענת המבקשת, היא רכשה את המקרקעין מבעליהם מר יהודה
כהן וזאת במטרה לבנות לה ולבנותיה בית מגורים. לשם כך פנתה לנתבע 1- המשיב 1- יוסי חטיאל
, אשר הינו יזם של בניה פרטית, לשם בנית בית מגוריה. לשיטתה, השתלט המשיב 1 שלא כדין
על יותר ממחצית מהמקרקעין, מבלי ששילם
לה דבר , תוך שהוא טוען בפני
ה כי קימת חשיבות מיוחדת לכך שירשם בחוזה המכר כקונה נוסף במשותף עימה. המבקשת חתמה במשותף עם המשיב 1 על חוזה מכר כאשר בעל הקרקע אינו יודע כי היא היחידה המשלמת את התמורה עבור הקרקע. לשיטתה, הנתבעת 2- המשיבה 2- טלי פולק
שימשה כאשת קש לצורך פעולות שנעשו במקרקעין, בעוד הנתבעת 3- המשיבה 3- עו"ד אילת כהן באת כוחו של המשיב 1, שיתפה עימו פעולה לצורך גזילת זכויותיה של המבקשת במקרקעין.

3.
ביום 5/6/12 נתן בית משפט, לבקשת המבקשת, צו מניעה האוסר על משיבים 1-2 למכור ו/או להעביר ו/או למשכן ו/או לשעבד ו/או לגרום לכל סוג של דיספוזיציה בזכויותיהם במקרקעין האמורים.

4.
ביום 7/11/12 הגישו ה"ה יורם וסיגל גילת בקשת הצטרפות לדיון שנקבע בתיק ליום
11/11/12. זאת לאור העובדה כי ניהלו מו"מ עם משיב 1 לרכישת דירה בבית דו משפחתי שבנה על המקרקעין. במועד הדיון ולאחר
שהצדדים הגיעו ביניהם להסכמה ניתן

פסק דין

חלקי בהסכמה,
על ידי כבוד השופט יוסף בן חמו, ואלו הם עיקריו:

"בהתאם למוסכם אני מורה על מחיקת התביעה כנגד הנתבעת מס' 3. כמו כן, אני נותן תוקף להצהרת התובעת לפיה היא לא תצרף את הנתבעת לתביעה הקניינית שהיא הגישה כאן או לכל תביעה נוספת או אחרת שעילתה קניינית. .......


צו המניעה שניתן בתיק זה
על זכויות מר חטיאל בנכס בגוש 17038 חלקה 24 (מגרש מס' 6) מבוטל. הביטול יכנס לתוקף רק לאחר שירשם צו לפי סעיף 130 לחוק המקרקעין האוסר על הנתבע 1 לבצע דיספוזיציה כלשהי בנכס שבבעלותו – בית ברח' הזיתים 39 כפר תבור הידוע כחלקה 416 בגוש 17037 וזאת עד לתום ההליכים בתביעה העיקרית כאן. צו זה ניתן לאור הצהרתה של אשתו שהיא מסכימה ומצטרפת להתחייבות זו....


מוסכם על הצדדים שהנתבע רשאי למכור את הזכויות בנכס נשוא ההליך ל"מבקשים להצטרף" ה"ה גילת יורם ת.ז. 23851991 , גילת סיגל ת.ז. 25054735 בהתאם להסכם המכר שנערך בין הצדדים היום (העתק מהסכם הנכס על נספחיו יועבר לעו"ד אייזנקוט). ......


התובעת מצהירה שאין לה כל טענות לגבי הסכם המכר והזכויות המועברות. הכספים שיתקבלו מהמכירה יועברו בלעדית לנתבע 1 – מר חטיאל.

בכל הקשור למסמכים הדרושים לצורך ביצוע העברת הזכויות יהיו רשאים ומוסמכים לחתום הנתבע 1 מר חטיאל והרוכשים בלבד. ...


...........

הנתבע מר חטיאל שומר לעצמו את הזכות לטעון טענות כספיות ביחס לזכויות נטענות שלו באשר לחניה, לגג ולשביל.

מנגד, התובעת שומרת על כל זכויותיה הכספיות הנוגעות לכתב התביעה....."


5.
בדיון שהתקיים בפני
ביום 5/3/13 ציינתי בפני
בעלי הדין, כי הסעדים ההצהרתיים, הנתבעים בסעיף 24 לכתב התביעה אינם עולים בקנה אחד עם פסק הדין החלקי שניתן בתיק וכי על בא כוח המבקשת לשקול דרכו בהתאם.

6.
ביום 4/4/13 הוגשה בקשו זו שלפני לתיקון כתב התביעה והעברת הדיון לבית משפט השלום.

טענות הצדדים

7.
לטענת המבקשת, היא הסכימה להסדר, אשר קיבל תוקף בפסק הדין החלקי
,
כדי לא לפגוע בזכויותיהם של צדדים תמי לב
ה"ה סיגל ויורם גילת,
.

8.
לשיטתה, כעת משברור לה, בנסיבות שנוצרו, אין מקום ל

פסק דין
המורה על בטלות העברת זכויות לטובת המשיבים,
היא מבקשת לתבוע את נזקיה הכספיים.

9.
המבקשת מציינת, כי ההלכה הנוגעת לשינוי נסיבות, המעוררות שאלה באשר לקיומה של
סמכות עניינית
של הערכאה הדנה בתיק
לאחר תיקון התביעה, קובעת, ככלל, כי עדיפה פעולת תיקון כתב התביעה והעברת התיק לבית המשפט המוסמך, על פני מחיקת ההליך והגשתו מחדש.

10.
המבקשת מאזכרת את
רע"א 2992/98 ספקטור לודמילה נ' מגדל, חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(3), 673 (1998),
שם קבע בית המשפט העליון כי אין מניעה לתקן תביעה, אשר עילתה השתנתה אף אם הדבר מביא לפגיעה בסמכותו של בית המשפט היושב בדין. מטעמי יעילות, מניעת אובדן זמן שיפוטי וחסכון בהוצאות, עדיפה האפשרות של תיקון התביעה על פני מחיקתה. לאור דברים אלו מתבקש בית המשפט לאשר את תיקון התביעה ולהעבירה לבית משפט השלום.

11.
מנגד, טוענים המשיבים, כי הלכה למעשה אין המדובר בתיקון כתב התביעה
, אם כי בהגשת תביעה חדשה במעטה וכסות של התביעה המקורית. אין מדובר בהוספת עילה חדשה לעילה קיימת, אם כי בהחלפת העילה המקורית בעילה חדשה. לשיטתם, בקשת המבקשת נעשתה בחוסר תום לב ולאחר שהמבקשת למעשה הבינה כי נכשלה במערכה הראשונה.

12.
טענה נוספת מפי המשיבים היא, כי כתב התביעה החדש עוסק בעילה נזיקית,
בעילה של עשית עושר ולא במשפט ועילה חוזית. זכרן של עילות אלה לא בא בכתב התביעה המקורי, בו תבעה המבקשת להצהיר על זכויותיה הקנייניות במקרקעין.

13.
עוד טוענים המשיבים, כי הואיל ומדובר בעילות חדשות, הנתמכות בעובדות חדשות שלא נכללו בכתב התביעה המקורי, היה מקום לתמוך את הבקשה בתצהיר ערוך כדין. מאחר ולא כך הם פני הדברים, די בכך כדי לדחות את הבקשה.

14.
לחילופין טוענים המשיבים, כי אין המדובר בעילות שונות, אלא בסעד אחר הצומח מאותה עילה
ו/או מסכת עובדתית. אשר גביו היה מקום להגיש בקשה לפיצול סעדים, מאחר והמבקשת לא עשתה כן אף מטעם זה ראוי לדחות את הבקשה ולהשית על המבקשת הוצאות משמעותיות
.

דיון

15.
הסוגיה העיקרית הנדרשת לענייננו היא, אם יש לראות את התיקון המתבקש כתביעה בגין עילה אחרת, וככזה, כתיקון שפוגע בזכויות המשיבים, או שאין בתיקון המתבקש משום שינוי העילה.

תיקון כתבי טענות מוסדר בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת :

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

ככלל, גישת בתי המשפט לתיקון כתב תביעה היא ליברלית ביותר, ובית המשפט רשאי להתיר את התיקון בכל שלב של הדיון. ברע"א 2345/98
סלים דנגור נ' חנוך ליבנה, פ"ד נב(3),427,431-432(1998) נאמר לעניין זה:
"מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב (ע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פ"ד מו(214 (3, רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט
(2) 556). ברם, זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש".

16.
הנה כי כן, בהתאם לתקנה 92, בסמכות בית המשפט להתיר תיקון כתבי טענות "בכל עת", קרי בכל שלב של הדיון. זאת כדי לאפשר גיבוש השאלות האמתיות השנויות במחלוקת בין בעלי) וכדי לייעל את ההליך המשפטי.
עם זאת, לבית המשפט הדן בבקשה לתיקון התביעה שיקולים נוספים, כגון תום ליבו של התובע, התנהגותו והשיהוי בהגשת הבקשה לתיקון. כן יבחן בית המשפט, האם בעקבות התיקון עשוי להיגרם לצד השני עוול ופגיעה בזכויותיו, כגון במקרה בו ישללו ממנו זכויות דיוניות שהיו עומדות לו אילו הוגשה התביעה כעת ולא במסגרת תיקון. ( בר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט(2) 556 (1985); רע"א 1118/03 הראש נ' מדינת ישראל תק-על 2006(3) 33 (2006)).

17.
כאמור, טענו המשיבים, כי אין להתיר את התיקון המבוקש, מהטעם, כי מדובר בתיקון עילת התביעה וכי העילות המוזכרות בכתב התביעה המתוקן זכרן לא בא בכתב התביעה המקורי.

איני מקבל את טענת המשיבים.

כאשר מדובר בבקשה לתיקון כתב תביעה
, מקבל המונח "עילה" משמעות רחבה. כך שעילת התובענה כוללת בחובה את העסקה או המעשה המובא לדין, ואין מניעה להיעתר לבקשת התיקון כאשר התיקון אינו חורג מגדר עילת התובענה כהגדרתה הרחבה. על המגמה המרחיבה והליברלית בתיקון העובדות המהוות את עילת התביעה ניתן ללמוד למשל מפסק הדין בע"א 728/79

קירור - אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' עבד אלחפיז זייד, פ"ד לד(4), 126 , 131-132 (1980) שם נאמר מפי השופט לוין:
"שאלה אחרת היא כיצד מגדירים את הדיבור "עילת התובענה" לעניננו. אכן הלכה פסוקה היא שלא הרי עילת התובענה לענין ניסוח כתב התביעה, כהרי דיבור זה לענין תקנה 228 או לענין התישנות: ע"א 167/63 (פהימה ג'ראח נגד יעקב ג'ראח, פ"ד יז 2617.). לענין אחרון זה מגדירים את "עילת התובענה" הגדרה רחבה, הכוללת את העסקה או המעשה המובא לדיון: ע"א 203/63 (עזבון המנוח אברהם בורנשטיין, ו-3 אח' נגד "עורות" בית-חרושת לעורות בע"מ, פ"ד יח (311 ,306 (1.)".

ברע"א 11137/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' מגן דוד אדום לישראל, תק-על 2006(1), 3837 , 3838 (2006) נאמר מפי השופט גרוניס (כתוארו אז) כך:
"השאלה אימתי יש לראות את עילת התביעה עליה מבוסס כתב התביעה המתוקן כזהה

לעילה עליה נסמך כתב התביעה המקורי, ואימתי ראוי לקבוע כי מדובר בעילה חדשה אשר התיישנה טרם הגשתה של הבקשה לתיקון כתב התביעה, איננה תמיד כה פשוטה (לעניין זה ראו, ע"א 203/63 עזבון המנוח אברהם בורנשטיין נ' "עורות" בית חרושת לעורות בע"מ, פ"ד יח(1) 306 (להלן - פרשת בורנשטיין); ע"א 728/79 קירור - אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126; ע"א 702/86 איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' בן הרוש, פ"ד מד(1) 160; ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214; עוד השוו, ע"א 498/83 אמישרגז החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ נ' מלבין, פ"ד מב(4) 269). התשובה לשאלה האמורה נגזרת מן האופן שבו יפורש המונח "עילת תביעה" לצורך הסוגיה של תיקון כתב תביעה, וכן מרמת ההפשטה בה ייבחן העניין. ברי, כי לענייננו אין לראות את עילת התביעה כמסכת העובדות שיש בהן כדי לזַכּות את התובע בסעד. על פי פרשנות זו, כל שינוי בעובדות הכלולות בכתב התביעה יהווה שינוי עילה. ממילא, תוביל גישה זו לתוצאה בלתי מתקבלת על הדעת, לפיה עם חלוף תקופת ההתיישנות יפקע כוחו של בית המשפט להתיר תיקון כלשהו של העובדות הנזכרות בכתב התביעה (פרשת בורנשטיין; זוסמן, עמ' 346-345, עמ' 352 ה"ש 51)."

18.
ניתן ללמוד על המגמה האמורה בפרשנות עילת התביעה גם מפסק דינו של כב' השופט צ' זילברטל
רע"א 2607/12 אל על נתיבי אויר נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2012(2), 1622 , 1624(2012)
. באותו עניין נדון
תיקון כתב תביעה
לאחר חלוף מועד ההתיישנות, לשם תיקון העובדות והבהרת הקשר בין התובעת לבין הנשגרת על פי שטר המטען. כב' השופט צ' זילברטל קבע כי :

"אכן, ההלכה היא, כנטען על-ידי הנתבעת, שמקום בו יש בתיקון כתב התביעה כדי לקפח את הנתבע, במובן זה שהתיקון ישלול זכות שכבר הוקנתה לו (כמו הזכות לטעון התיישנות), אין להתיר את התיקון. אלא במה הדברים אמורים? כאשר יש בתיקון משום הוספת עילת תביעה חדשה. כאשר מדובר בתיקון העילה המקורית, הרי שלא תיכשל בקשת התיקון גם אם בינתיים חלפה תקופת ההתיישנות. הדברים נקבעו באופן מפורש בפסיקת בית-משפט זה, כאשר אף הודגש, כי המונח "עילת תביעה" לצורך העניין הנדון פורש בפסיקה "בהרחבה", כדלהלן: "העיסקה או המעשה המובא לדיון" (ע"א 702/86 איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' בן הרוש, פ"ד מד(1) 160, 166-165 (1990), להלן: פרשת איטונג). לא יכולה להיות מחלוקת כי במקרה דנן מצוי התיקון המבוקש בדלת אמותיה של עילת התביעה המקורית ואין בו משום העלאת תביעה בעילה אחרת".

ובהמשך הוסיף:
לאמור לעיל יש להוסיף, כי לבית המשפט סמכות רחבה להורות בקדם משפט על תיקון כתבי טענות על מנת שהוא יוכל להכריע בשאלות "שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין" (תקנה 143(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). במקרה דנן ידעה הנתבעת היטב מהי עילת התביעה נגדה, מהו "סיפור המעשה" שבגינו היא נתבעת. אכן, בכתב התביעה היתה חסרה חוליה "בשרשרת היריבות", אך השלמת החסר אינה חורגת מהעילה המקורית, ועל מנת שניתן יהיה לדון במחלוקת האמיתית, היה מקום להתיר את התיקון. במצב זה גם לא נדרש תצהיר מטעם מבקש התיקון, שנעשה בגדר הפעלת הסמכות המסורה לשופט בקדם משפט. (
שם בעמ' 1625)

(
ראו גם לענין זה-
ע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פ"ד מו(3), 214 (1992) רע"א 5215/12 רונדופלסט בע"מ נ' אלכס בירמן, תק-על 2012(4), 67 (2012).
19.
מהאמור, צא ולמד, כי התיקון המבוקש בענייננו אינו מוסיף "עילת תביעה" חדשה, אלא מתבסס ומרחיב את עילת התביעה הקיימת בכתב התביעה המקורי ובכתב התביעה המתוקן. על פי הפרשנות הרחבה הנהוגה למונח עילת תביעה, מדובר באותה העילה, היינו- באותן עובדות המקימות את אותה מסכת עובדתית בשל אותו המעשה.

20.
עוד ראוי לציין, כי התיקון המבוקש אינו פוגע באפשרותם של המשיבים להתגונן. שכן אין המדובר בטענות מפתיעות שהמשיבים לא היו מודעם להן. התיקון המבוקש מתייחס לסעד, וכן מוסיף טענות משפטיות. אך סיפור המעשה זהה. הגנתם של המשיבים לא נפגעה. שכן אין זה משנה האם עמד בפני
הם סיכון הנובע מעילה קנינית, חוזית או אחרת.
התרת התיקון תתרום להגדרתן של הפלוגתאות והנקודות השנויות במחלוקת באופן ברור יותר ובכך יש כדי לייעל את הדיון.

21.
עוד אוסיף, כי לא ברורה לי טענת המשיבים, אשר מחד
טענו כי אין מקום לאפשר את תיקונו של כתב התביעה מאחר ונכללת בו עילה חדשה ומנגד טענו טענה הפוכה וסותרת , לפיה המדובר באותה עילה וכי היה על המבקשת להגיש בקשה לפיצול סעדים. טענות אלו אינו יכולות לדור בכפיפה אחת.

22.
בהתאם לאמור, אף לא מצאתי כל עובדה חדשה בבקשה אשר הצדיקה תמיכתה בתצהיר.

23.
יש לחזור ולומר, כי ככלל,
ככל שהבקשה לתיקון מוגשת בשלב מקדמי של ההליך, כך יטה בית המשפט לקבלה. בענייננו
כך הם פני הדברים עת בעלי הדין מצויים בשלב ההליכים המקדמיים אשר טרם הסתיימו.

24.
לאור האמור,
אני קובע כדלקמן:

א. הבקשה לתיקון כתב התביעה
מתקבלת. המשיבים רשאים להגיש כתב הגנה מתוקן בתוך 30 יום.

ב. לאור העובדה כי הסעד הכספי הנדרש בכתב התביעה המתוקן נמצא בסמכותו העניינית של בית משפט שלום, לאור בקשת המבקשת. בהתאם לסמכות הנתונה לי לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984, אני
מורה על העברת התיק
לבית משפט השלום בנצרת.

ג. על התובעת לשלם, תוך 7 ימים, את האגרה המתחייבת מן התיקון.

ד. אני קובע את הוצאות הבקשה על סך כולל של 5000 ₪, אשר ישולמו על ידי המבקשת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, רק במידה ותביעתה בהליך העיקרי, שיתקיים בבית משפט השלום תדחה או תמחק.

ה. הדיון הקבוע ליום 5/5/13- בטל.

ניתן היום,
ט"ו אייר תשע"ג, 25 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.














א בית משפט מחוזי 40653-05/12 שרית טישלר נ' יוסי חטיאל, טלי פולק, איילת כהן (פורסם ב-ֽ 25/04/2013)