פסקי דין על שרה יצהר | פסקי דין על רחל קלמן | פסקי דין על שירותי בריאות כללית

39411-04/13 ברע     25/04/2013




ברע 39411-04/13 שרה יצהר, רחל קלמן נ' שירותי בריאות כללית








בית הדין הארצי לעבודה


בר"ע 39411-04-13



ניתנה ביום

25 אפריל 2013










1. שרה יצהר
2. רות קלמן






המבקשות

-

שירותי בריאות כללית




המשיבה



בשם המבקשת: עו"ד אשר סלע
ועו"ד דפנה אזולאי
בשם המשיבה: עו"ד תמר גולן


ה ח ל ט ה


השופט אילן איטח

1.
ביום 23.7.12 ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופטת הדס יהלום; תע"א 300164/99) בו נפסק כי על שירותי בריאות כללית
(להלן - המשיבה) לשלם לקבוצת עובדות, ובכללן המבקשות, סכומים שונים בגין הפלייתן מטעמי מין בכל הנוגע לתנאי הפרישה. הסכומים השונים נפסקו בהסתמך על חוות דעת אקטואר מוסכם מר אייל בוכבינדר (להלן - האקטואר).

יובהר כבר כעת ולענייננו כי לפי הכרעת ביתה דין, הביא האקטואר בחשבון הסכומים את סכומי "הפתק הצהוב". "הפתק הצהוב" הוא הכינוי לסכום המשולם למבוטחי קרנות הפנסיה הוותיקות שפרשו עד חודש אוקטובר 2003, וזאת על פי הסכם שנחתם בחודש מאי 1996 בין שר האוצר ליו"ר ההסתדרות ובמסגרתו הבטיח האוצר פיצוי למבוטחים אלה בגין מעבר הקרנות משיטת שלוש השנים האחרונות לשיטת הממוצעים.

2.
ביום 13.9.12 הגיש האקטואר לתיק בית הדין חוות דעת מתוקנת, זאת לכאורה מבלי שהתבקש לעשות כן על ידי מי מהצדדים או בית הדין. במסגרת חוות דעתו המתוקנת הודיע האקטואר כי יש להפחית מהסכומים שהגיעו לכל אחת מהבקשות סך של כ- 200,000 ₪. בית הדין האזורי ביקש את תגובת הצדדים להודעת האקטואר.

3.
בין לבין, הגישו קבוצת העובדות, ובכלל המבקשות, ערעור על פסק הדין ושם נטען, בין היתר, כנגד ההתחשבות בסכומי "הפתק הצהוב".

4.
במסגרת תגובתה טענה המשיבה, כי יש לתקן את פסק הדין בהתאם לחוות הדעת המתוקנת של האקטואר, ובכך להשוות את המבקשות לתר הקבוצה בכל הנוגע ל"פתק הצהוב". המבקשות התנגדו לבקשת המשיבה.
בהחלטתו מיום 8.1.13 קבע בית הדין האזורי כי משסיים הוא את מלאכתו ב

פסק דין
, לא ניתן לתקן את הסכומים שנקבעו בפסק הדין לאור חוות הדעת המתוקנת. שני הצדדים הגישו לבית דין זה ערעור על פסק הדין. במקביל הגישה המשיבה לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב תשלום הסכום של 200,000 ₪ לכל אחת מהמבקשות. בהחלטה מיום 4.4.13 נעתר בית הדין האזורי לבקשה והורה כי הסכום השנוי במחלוקת יעוכב. מכאן בקשת רשות הערעור שלפני.

הטענות בבקשה
5.
במסגרת הבקשה טוענות המבקשות כי בית הדין התעלם מכך שהמשיבה לא הוכיחה שייגרם לה נזק כלשהו מביצוע פסק הדין. עוד נטען כי המשיבה אף לא הוכיחה שקיים חשש שלא תוכל להיפרע מן המבקשות אם הערעור שהגישה יתקבל. בקשר לכך נטען כי העובדה שהמשיבה שילמה למבקשות את החלק הארי של הסכום הפסוק (כמיליון ₪ לכל אחת) מעידה על כך שמצבן הכלכלי איתן ולא יהיה כל קושי לגבות מהן כל הסכום אם כך ייפסק.

6.
המבקשות מוסיפות וטוענות כי סיכויי הערעור של המשיבה נמוכים. בקשר לכך נטען כי הסכום אותו הפחית האקטואר בחוות דעתו המתוקנת הינו הפיצוי בגין "הפתק הצהוב". לטענת המבקשות, הפיצוי בגין "הפתק הצהוב" אינו קשור לפנסיה שמקבלים המבוטחים מן הקרן אלא מדובר בתשלום שנעשה במימון משרד האוצר, כאשר קרן הפנסיה מהווה רק "צינור" להעברת התשלומים. לטענתן, המשיבה כלל לא היתה יכולה לעתור לקיזוז תשלומי הפתק הצהוב, שכן לא ניתן לעתור לקיזוז סכום שאין זכות לתבוע אותו. לטענתן, לגבי "הפתק הצהוב" צריך לחול דין זהה למה שנפסק בענין דחיית טענת המשיבה שיש לקזז את קצבת הזקנה. בנסיבות אלה, כך לטענת המבקשות, גם לפי שיטתו של האקטואר, לא היתה כל הצדקה להפחית את "הפתק הצהוב" מן הסכומים המגיעים להן בגין אפלייתן.

7.
עוד נטען כי למרות שהאקטואר הבהיר במסגרת הדיון בבית הדין האזורי כי לגבי העובדות המגיעות לגיל 65 לפני אוקטובר 2003, יש לקחת בחישוב הפנסיה גם את מרכיב "הפתק הצהוב", חוות דעתו בעניין זה לא תוקנה והתקבלה כמות שהיא. בנסיבות אלה, כך לטענת המבקשות, חוות דעתו המתוקנת של האקטואר היא בלתי נכונה ועל כן סיכויי ערעור של המשיבה נמוכים. כן צויין כי יש להתחשב בכך שלפני הגשת הבקשה לעיכוב הביצוע עשתה המשיבה דין לעצמה והעבירה למבקשות המחאות לפי הסכומים הנקובים בחוות דעתו המתוקנת של האקטואר ולא לפי פסק הדין.


הכרעה:
8.
לאחר שנתתי דעתי לטענות המבקשות ולכלל החומר שבתיק, הגעתי למסקנה כי בנסיבות המקרה, דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף מבלי לבקש את תגובת המשיבה. בנסיבות העניין נראה כי החלטת בית הדין האזורי מאוזנת ואין מקום להתערב בה. טעמיי לכך יפורטו להלן:



א.

נקודת המוצא היא כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצועו של

פסק דין
שעליו מערערים. נטל השכנוע כי קיימת הצדקה לחרוג מכלל זה מוטל על המבקש ונסמך על שני שיקולים: סיכויי ההצלחה בערעור ומאזן הנוחות בין הצדדים,
היינו - קיומו של נזק שאינו ניתן לתיקון אם יתקבל הערעור[1]

. כן נפסק כי "בין שני שיקולים אלו מתקיימים יחסים של מעין "כלים שלובים": ככל שסיכויי הערעור נראים מוצדקים יותר, כך ניתן להקל בדרישה שמאזן הנוחות יטה לכיוון המבקש, ולהיפך"[2]

.

ב.
על פני הדברים, בית הדין האזורי שקל את כלל נסיבות העניין לרבות סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. בית הדין מצא שטענותיה של המשיבה ראויות להתברר בערעור גופו, שכן בפסק הדין המשלים לא היתה התייחסות לגופה של חוות דעתו המתוקנת של האקטואר. בהתאם ראה בית הדין לנכון לעכב הסכום השנוי במחלוקת, כ-200,000 ₪ לכל אחת מהמבקשות. בית הדין התחשב בכך שהמשיבה היא גוף ציבורי איתן וכי כבר שילמה לכל אחת מהמבקשות בהתאם לפסק הדין כמיליון ₪, וככל שיתקבל ערעורן המבקשות הן יוכלו לקבל את יתר הסכום מהמשיבה.

לפיכך, האיזון שערך בית הדין הוא האיזון הראוי ואין מקום להתערב בהחלטתו.
ג.
לאמור אוסיף, כי עיכוב הביצוע השווה למעשה את מצבן של המבקשות למצבן של יתר חברות הקבוצה בכל הנוגע ל"פתק הצהוב".

9.
סוף דבר

– בקשת רשות הערעור נדחית. הואיל ולא נתבקשה תגובה לבקשה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום,
ט"ו אייר תשע"ג (25 אפריל 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.








[1]


עע"מ 9177/01 אחים שרבט יוזמים ובונים 1989 בע"מ נ' עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד נו (2) 163, 167 (2001); דנג"צ 2598/95 אדם טבע ודין –אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה (30.4.1995); ע"א 774/04 "אריה" חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' מיכאל שריקי, (2005); רע"א 680/05 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוחה בתיה ממו ז"ל, (2006).
[2]


ע"א 9060/11 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עו"ד אייל ארנברג הנאמן על נכסי החייב אברהם וייס, (17.4.13).







ברע בית הדין הארצי לעבודה 39411-04/13 שרה יצהר, רחל קלמן נ' שירותי בריאות כללית (פורסם ב-ֽ 25/04/2013)