Google

עופרה יהלום, דב יעקב יהלום, יוסף אהרונסון - דניאלה פרזס, רון צבי פרזס

פסקי דין על עופרה יהלום | פסקי דין על דב יעקב יהלום | פסקי דין על יוסף אהרונסון | פסקי דין על דניאלה פרזס | פסקי דין על רון צבי פרזס |

32480-03/13 א     29/04/2013




א 32480-03/13 עופרה יהלום, דב יעקב יהלום, יוסף אהרונסון נ' דניאלה פרזס, רון צבי פרזס








בית משפט השלום בחדרה



ת"א 32480-03-13 יהלום ואח' נ' פרזס ואח'

תיק חיצוני
:




בפני

כב' השופט
נאסר ג'השאן


תובעים

1
.
עופרה יהלום

2
.
דב יעקב יהלום

3
.
יוסף אהרונסון


נגד


נתבעים

1. דניאלה פרזס
1. רון צבי פרזס



החלטה

1.
בפני
י בקשת הנתבעים להעברת הסכסוך לבית המשפט המחוזי בחיפה, שעל פי הנטען, לו הסמכות העניינית לדון בתובענה שלפניי.

2.
על מנת להכריע במחלוקת, נביא את עיקרי טענות התובעים בתביעתם.

3.
התובעים והנתבעים הם בעלי דירות או מחזיקים בדירות בשיכון רסקו בכרמל המערבי בחיפה, אשר נבנה בשנת 1949 ומורכב ממספר בניינים, כאשר כל בניין מורכב ממספר דירות.

4.
בכתב התביעה הבהירו התובעים, בעלי שתי דירות במתחם הנ"ל, את הזכויות המשפטיות של הדיירים במקום; על פי הנטען, שטח השיכון היה בבעלות חברה בע"מ בשם מעונות רסקו של הכרמל המערבי בע"מ (להלן : "החברה"), כאשר לכל אחד מ- 22 הדיירים במתחם מניה אחת בחברה. כמו-כן נטען, כי כל אחד מהדיירים חותם על הסכם חכירה לטווח ארוך עם החברה, לפיו חוכר הוא את שטח דירתו ואת שטחי השירות המשרתים את הדירה.



5.
על פי כתב התביעה, החל מסוף שנות ה- 80 ביצעו הנתבעים מספר מעשי הסגת גבול אל שטחים ציבוריים ופרטיים המשמשים את דיירי המתחם. כך למשל, בשנת 1995 גידרו הנתבעים חלקה בצד האחורי של דירתם וחסמו את הגישה למחסנים בבניין שלם ולשעוני גז ומתקני גז הנמצאים במקום ובשנת 1997 פרצו דרך קיר אחורי בדירתם של הנתבעים למחסן שהתרוקן, סגרו את הכניסה למחסן תוך שהם הופכים את המחסן לחלק מדירתם. עוד טענו התובעים, כי הנתבעים בנו חדר נוסף בגינתם.

6.
התובעים טענו כי כל הבנייה הנ"ל בוצעה בלא היתר בנייה ואף הוגש כתב אישום כנגד הנתבעים בגין חלק מהבנייה שביצעו. עוד נטען ע"י התובעים, כי בקשתם של הנתבעים לוועדה המקומית לתכנון ובנייה להכשיר את הבנייה הלא חוקית, נדחתה נוכח התנגדות התובעים.

7.
התובעים מנו בכתב תביעתם את נזקיהם ואת סעדיהם. התובעים מבקשים
כי הנתבעים יסלקו ידיהם מכל שטח שאמור להיות בבעלות משותפת של בעלי הדירות, לרבות המחסנים, מחסן בחצר ושטח אדמה מגודר מאחורי המחסן. כמו כן, עתרו התובעים להרוס כל מבנה בלתי חוקי במקום.

8.
בנוסף, עתרו התובעים לפצותם בגין נזקיהם ובגין דמי שימוש ראויים בשטחים אליהם פלשו הנתבעים, והעמידו את תביעתם על סך 32,070 ₪.

9.
בבקשתם שבפני
י, עותרים הנתבעים להעביר את התביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה. לטענתם, בעלי הדין בתביעה, כולם, הם בעלי מניות בחברת "מעונות רסקו כרמל מערב בע"מ" ח.פ. 51-0046675 הרשומה ברשם החברות מיום 9.2.1948, ומאחר וסעיף 40(5) לחוק בתי המשפט קובע כי הסמכות העניינית לדון בתביעות המוגשות לפי חוק החברות תשנ"ט – 1999 נתונה לבית המשפט המחוזי, הרי נעדר בית משפט זה סמכות עניינית לדון בתביעה ועליו לסלק התביעה על הסף או להעבירה לבית המשפט המחוזי בחיפה, לו הסמכות המקומית והעניינית לדון בתביעה.

10.
התובעים הגישו תגובה בגדרה טענו כי הסכסוך נוגע להסגת גבול הנתבעים ברכוש משותף והם מפנים לסעיף 72 ב' לחוק המקרקעין- התשכ"ט - 1969 (להלן : "חוק המקרקעין") אשר קובע כי "סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר הסגת גבול בעל דירה אחרת או לגבי הרכוש המשותף רשאי התובע להביא לפי בחירתו לפני בית המשפט המוסמך או בפני
המפקח". כמו כן, מפנים התובעים לסמכותו הייחודית של בית המשפט השלום לדון בתביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין.

11.
עיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה ומצאתי כי דין הבקשה להידחות, זאת מאחר ובית משפט זה מוסמך לדון בתביעה.

12.
המבחן הקובע לגבי סמכותו העניינית של בית המשפט הוא מבחן הסעד (ראו לדוגמא:
ע"א 27/77

יהודה טובי

נ'

שמעון

רפאלי


פ"ד לא(3) 561
;
ע"א 4796/95 אלעוברה נ' אלעוברה פ"ד נא(2) 669
) ולא מבחן העילה או מבחן "נושא התביעה" (ע"א 2846/03 ריצ'רד בן אלדרמן נ' ד' ארליך (ניתן ביום 29.11.2004) . יהיו נושא התביעה ומהות הסכסוך אשר יהיו, אם הסעד המבוקש נופגל בגדר סמכותו של בית המשפט, קונה הוא סמכות עניינית.

13.
הסעד הכספי הנתבע נופל בגדר סמכותו העניינית של בית המשפט.
אף הסעד בדבר סילוק יד מצוי בסמכותו של בית המשפט השלום, זאת על פי סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984, אשר קובע כי הסמכות הייחודית לדון בתביעות חזקה ושימוש, נתונה לבית המשפט השלום. לאמור לעיל אוסיף כי סעיף 77ב לחוק המקרקעין מחיל את הוראות סעיף 72 לחוק המקרקעין על מבנים הכוללים מספר דירות ואינם רשומים כבית משותף, כאשר סעיף 72 (ב) קובע, כי "סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר הסגת גבול מצד בעל דירה לגבי דירה אחרת או לגבי הרכוש המשותף, רשאי התובע להביאו, לפי בחירתו, לפני בית משפט מוסמך או לפני המקפח". כאמור, אמרנו כבר כי בית המשפט המוסמך הוא בית המשפט השלום ועל כן מוסמך בית משפט זה לדון בתביעה.





14.
תהא מהות הסכסוך אשר תהא, המבחן הקובע לענייננו הוא "מבחן הסעד". העובדה כי הצדדים שלפניי הם בעלי מניות בחברה אחת, שפרץ ביניהם סכסוך והעובדה כי יחסיהם המשפטיים של הצדדים מושתתים, כך לטענת הנתבעים, על תקנון החברה ועל דיני החברות, אינה גורעת מסמכותו של בית משפט זה, זאת מאחר ובית המשפט קונה סמכות בהתאם לסעד שבתביעה.

15.
הבקשה להעברת התביעה לבית המשפט המחוזי נדחית.

16.
בכתב התשובה לתגובה טענו הנתבעים כי בכל מקרה יש להעביר את התביעה לבית המשפט השלום בחיפה. מאחר והנתבעים ביקשו להעביר את התביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה, הרי מודים הם, כי לבתי המשפט במחוז חיפה סמכות מקומית לדון בתביעה (בשים לב למקום מגורי הנתבעים ומקום המקרקעין מושא המחלוקת) ומאחר ובית המשפט השלום בחדרה נמנה על בתי המשפט המצויים במחוז חיפה, מוסמך הוא, מבחינת המקום, לדון בתביעה.

17.
הבקשה נדחית, אפוא. הנתבעים יישאו בהוצאות התובעים ובשכ"ט עו"ד בגין הבקשה- בסך כולל של 1,200 ₪ (כולל מע"מ). הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.



ניתנה היום, י"ט אייר תשע"ג, 29 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 32480-03/13 עופרה יהלום, דב יעקב יהלום, יוסף אהרונסון נ' דניאלה פרזס, רון צבי פרזס (פורסם ב-ֽ 29/04/2013)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים