פסקי דין על שלמה ענתבי | פסקי דין על הוט טלקום שותפות מוגבלת

29581-06/12 תאמ     01/05/2013




תאמ 29581-06/12 שלמה ענתבי נ' הוט טלקום שותפות מוגבלת








בית משפט השלום בחיפה



תא"מ 29581-06-12 ענתבי נ' הוט טלקום שותפות מוגבלת




בפני

כב' השופט
יואב
פרידמן

התובע
שלמה ענתבי

ת.ז. 50775766


נגד

הנתבעת
הוט טלקום שותפות מוגבלת




פסק דין


תביעה בסדר דין מהיר על סך 25,000 ₪. ההנמקה תהא תמציתית כאמור בתקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.

1. התובע הוא בעל סוכנות ביטוח ולדבריו גם בעל חברת לימוזינות.

2. אין חולק כי התובע לקוח ותיק של הנתבעת, שסיפקה למשרדו שני קווי טלפון: אחד המשמש להוצאת וקבלת שיחות טלפון והשני המשמש לצורך פקס.

3. חיובי הנתבעת כובדו מאז ומעולם באמצעות הוראת קבע שהיתה לתובע. התובע מציין בתביעה כי במהלך חודש אפריל 2012 שינתה הנתבעת את קוד המוסד ששימש בהוראות הקבע שלה. כתוצאה מכך חזר חיוב בחשבונו בסך 60.71 ₪. לתובע לא היתה ידיעה מוקדמת בדבר חזרת הוראת הקבע.

4. טוען התובע כי ב- 22.5.12 ללא התראה, ניתקה הנתבעת את
הן את קו הטלפון ואת קו הפקס במשרדו (סעיף 11 לתביעה). ואילו ב- 4.6.12 התקבלה במשרדו הודעה לפיו עליו להסדיר חוב בסך 60.71 ₪ - מכתב שהוצא ע"י הנתבעת ביום 22.5.12 כשקווי הטלפון במשרדו כבר נותקו. התובע טוען שניסה אין ספור פעמים לקבל סיוע מהנתבעת בעזרת מענה טלפוני, לצורך חיבורם מחדש של שני הקווים, אך לא הצליח. בנוסף לכך שלח חמישה או שישה פקסים לנתבעת בין התאריכים 10.6.12 ל- 17.6.12.

5. במהלך חקירתו, לא ידע התובע לומר מתי נודע לו שחזרה הוראת הקבע שלו בשל שינוי קוד המוסד של הנתבעת. ברור שב- 10.6.12 כבר היה הדבר ידוע שכן בפקס הראשון ששלח במועד זה ציין "מצורפת ההוכחה שאתם שיניתם את קוד המוסד שלכם בבנק". באותו מכתב התריע התובע שהוא דורש לחבר מיד את הטלפון שלו וכי התביעה על הנזקים בדרך. ניתן לקבוע בסבירות כי כבר ב- 4.6.12 או יום - יומיים לאחר מכן בירר בבנק וגילה מדוע חזרה הוראת הקבע. כך לאור דבריו "לשאלת בית המשפט הלכתי לבנק ברגע שאמרו לי שחזרה הוראת קבע" (עמוד 6 שורה 21). כאשר למעשה בהליך התברר כי הניתוק בוצע לאשורה ב- 4.6.12 ולא ב- 22.5.12.
זאת ועוד, כפי שיחוור, עולה שגם כי הניתוק היה ב- 4.6.12 , ולא כטענת התובע: אז נותקו שני הקוים לשיחות יוצאות, וב- 6.6.12 נותק קו הפקס (בלבד) גם לשיחות נכנסות. ברור אפוא שבסמיכות ל 4.6.12
לאור הניתוק, נזעק התובע ובירר בבנק מה פשר החוב שנוצר, על פי המכתב המתריע על חוב; מכתב שהגיע אליו אף הוא ב 4.6.12 (מדובר כאמור על מכתב שנושא תאריך 22.5.12, והחוב הוא בן 60.71 ש"ח בגובה דמי המנוי החודשי של התובע. המכתב צורך כנספח א' לתביעה). פנייתו הזריזה לבנק התבקשה, לאור הניתוק בצירוף העובדה שידע שיש לו הוראת קבע, באמצעותה שולמו חשבונות הנתבעת כל השנים.

6. ב 27.6.12 הגיש התובע בקשה לצו עשה זמני שיחייב את הנתבעת לחבר מחדש את הקווים ולכבד הוראת הקבע הקיימת. עם הגשת תשובת הנתבעת לבקשה, ובמהלך חקירתה היום של נציגת הנתבעת, גב' שירן אסולין, התברר כי בעבר היה התובע מנוי גם לשירותי האינטרנט של הנתבעת והוא נותק מהם בהתאם לבקשתו. בשל טעות אנוש של הטכנאי שנשלח לבצע את ניתוק שירות האינטרנט ביום 7.3.12, ניתק אותו טכנאי בשוגג גם את קו הטלפון של התובע במשרד. יומיים לאחר מכן התלונן התובע על ניתוק הקו ובאותו היום התגלתה איפה הטעות, וקו הטלפון המשרדי חובר אפוא מחדש. התובע לא חלק על נתונים אלה שצוינו כאמור עוד בתשובה לבקשה לצו עשה. פרשה זו קודמת בכלל לאירועים שבבסיס עילת התביעה. עם זאת תובהר להלן הרלוונטיות:

על פי תשובת הגב' אסולין בחקירה, מסתבר שהנתבעת אמנם שינתה את קוד המוסד שלה. אך עשתה זאת, בשונה מהנחת התובע בתביעתו לא
באפריל 2012, אלא עוד ב 2009 (טעותו של התובע מובנת בענין אחרון זה, שכן אז חזרה הוראת הקבע שלו, עניין שעליו למד כאמור רק בדיעבד עם ניתוק הקווים לשיחות יוצאות). התובע
לא יכול וגם לא צריך היה לדעת על כך,
שכן כפי שהעידה הגברת אסולין הדבר לא יצר בעיה והלקוחות הקיימים הוסיפו לשלם באמצעות הוראות הקבע הקיימות "שהוסבו" אוטומטית מבחינת המיכון לקוד המוסד החדש. אלא מאי?: עם ניתוק הקו של התובע שבוצע בשוגג כאמור במרץ 2012 נוצרה בעיה מיכונית-טכנית אצל הנתבעת ושוב לא ניתן היה לעשות שימוש בהוראת הקבע הקיימת והיה צריך לחתום על הוראה חדשה. ממילא לא תפס עוד קוד המוסד הישן של הנתבעת שהיה קיים באותה הוראת קבע שאמנם לא בוטלה, אך חזרה מסיבה זו.

7. מעדותה של הגב' אסולין, כמו גם מן הרשומות המוסדיות שצורפו ע"י הנתבעת (בלא
התנגדות או סייג) עולה כי התמונה לה טען התובע כאילו פעלה הנתבעת בחטף ובלא שניסתה לתן התראה בטרם ניתוק, על חוב זניח של 60 ₪ ללקוח ותיק – אינה התמונה המלאה. לעת הניתוק חלפו מבינת הנתבעת כחודשיים מאז חזרת הודעת הקבע באפריל, והחוב כבר עמד על 274 ₪ בקירוב.


השוני בחוב אינו עושה הבדל עקרוני, אך מבחינת הנתבעת ברור שלא ניתן לתן שירותים בלי קץ וגבול בלא אמצעי תשלום סדיר, ולכן אכן נעשתה פעולת ניתוק הקוים לשיחות יוצאות, בהתאמה לסע' 13.1 להסכם בין הצדדים המאפשר לנתבעת לנתק השירות למנוי כולו או חלקו לאחר הודעה מוקדמת בת 10 יום בכתב, במקרה שהמנוי לא שלם חוב, גם אם מדובר בחוב לא גדול.

בטרם פעולת הניתוק נעשו על ידי הנתבעת מס' נסיונות לתן התראה.
ב- 1.5.12 וב- 17.5.12 וב- 21.5.12 נשלחו מסרונים לתובע, למספר נייד שמסר לנתבעת ומעודכן אצלה (נייד 052/4706600), ראה נספחים 1 ו- 3 לכתב ההגנה.

בנספח 1 אף מצוינת שעת משלוח האס.אם.אסים וזהות השולח. ב- 28.5.12 נשלח מייל לתובע על פי המייל שמסר. לא זו אף זו, בטרם בוצעה חסימת השיחות היוצאות ב- 4.6.12 ביצע נציג הנתבעת ניסיון לשוחח עם התובע בטלפון אלא שכמפורט בנספח 1 – לא היתה תשובה. אז אכן בוצע ניתוק שני הקווים לשיחות יוצאות וב- 6.6.12 בוצע ניתוק קו הפקס גם לשיחות נכנסות. לא זו אף זו ב- 6.6.12 התקיימה שיחה בין התובע לאותו נציג של הנתבעת שניסה לשוחח עמו ב- 4.6.12, והותיר הודעה. גב' אסולין ביארה כי מושארת הודעה ללקוח, כשהוא יכול ללחוץ על מקש ולחזור אל נציג השירות, וכך אכן עשה התובע ושוחח ב- 6.6.12 עם נציג הנתבעת, כאמור באותה רשומה מוסדית שצורפה.

8. זה המקום לבאר כי
בעל דין החפץ בהגשת פלטי מחשב המהווים רשומה מוסדית , דוגמת נספחים 1-3 לכתב ההגנה שצירפה הנתבעת, צריך להמחיש שלושת תנאי הקבילות שבסעיף 36 לפקודת הראיות. ואולם ברירת המחדל בעניין זה אינה שונה ממקרים אחרים שבדין האזרחי: אם לא מעורר הצד שכנגד התנגדות לקבילות הרשומה המוסדית נחשב הוא כמי שהסכים לכך שהתמלאו אותם שלושת תנאי הקבילות.
כמובן שמשקל לחוד וקבילות לחוד, ויכול שגם אם קבילה הרשומה המוסדית הרי כל תוכנה הינו עדות שמיעה, או שאין בה פרוט מספיק או שייפגם משקלה מטעם אחר כלשהו. רשאי אף בעל הדין שכנגד לעמוד על זימונם של עדים מטעם בעל הדין שהגיש הרשומה המוסדית, לשם הזמת תוכנה, ולחקור אותם עדים בחקירה נגדית.
לסיכום הדין החל בענין זה, ראה סע' 5 עד 7 לפסק דיני בת.א. (חי) 16868/05 עירית נשר נ' מוסך תל חנן (אופל) בע"מ.

ואולם במקרה זה התרשמותי מן התובע הנה שלא ידע לדייק בתאריכים ובפרטים ואף לא היה ער למה שצרף הוא עצמו לתביעתו, כאשר טען למשל בחקירתו, שצירף אסמכתאות ומסמכים בדבר נזק ממוני שנגרם לו בתקופת ניתוק הקווים, ואין שמץ של אסמכתא או מסמך שצורפו בעניין זה.

אין אפוא סיבה שלא לקבל את הרשומה המוסדית כראיה לתוכנה ומבלי שיגרע אותו תוכן.

בקדם המשפט שהתקיים לאחר שהוגש כתב ההגנה (על הרשומות המוסדיות שצורפו לתצהיר התמיכה שבסדר דין מהיר מטעם גב' אסולין)
לא התבקש שהנתבעת תזמן לעדות את מי מן הנציגים שעשו הפעולות הנזכרות ברשומה המוסדית. בפרט את אותו נציג גביה שהקליד ששוחח עם התובע ב 6.612 , הסביר לו נושא יתרת התשלום והסדרת פת"ש ושלח לו הוראת קבע חדשה של בנק הפועלים. או נציג אחר, מר סלי, שרשום שניסה לתפוס התובע טלפונית ב 4.6.12 (הנוסח "נסיון גביה – אין תשובה") ומשלא נענה ביצע הניתוק.

על פי הרשומה שוחח התובע ב 6.6.06 גם עם אותו מר סלי , בטרם שוחח עם הנציג השני שצוין, וקיבל ממר סלי הסבר על חסימת השיחות שבוצעה.

במקרה דנן הרשומה המוסדית
נותנת פירוט מספיק, במובן זה שמצוינים
מועדי ביצוע הפעולות על ידי נציגי הנתבעת (גם אם מדובר בשעת הזנת נתונים מקורבת), זהות מבצע הפעולה, ובאיזו פעולה מדובר. אי מתן פירוט עשוי שיפגע במשקלה של הרשומה המוסדית שכן כאמור זכותו של הצד השני לבקש לחקור את מי ממבצעי הפעולות המצוינות ברשומה.
כאמור – הדבר לא התבקש כאן למרות שניתן פירוט מספיק ברשומה המוסדית לצורך המחלוקת בה עסקינן
(פירוט שנעדר לעתים מחלק מן הרשומות המוסדיות המוגשות כיום כדבר שבשגרה על ידי בעלי דין). כך שאין סיבה שייגרע כאן ממשקל אותם פלטי מחשב שצירפה הנתבעת כרשומה מוסדית.

9. מקובל עליי אפוא כי הנתבעת הוכיחה שהניתוק בוצע ב- 4.6.12, ורק לשיחות יוצאות משני הקווים , לאחר שניסיונות ליצור קשר עם התובע במשלוח שלושה אס.אם.אסים, מייל ושיחה החל מ- 1.5.12 ועד 4.6.12 - עלו בתוהו. ב 6.6.06 נחסם כאמור אף קן הפקס לשיחות נכנסות.

10. התובע הדגיש כי אין הוא עובד עם מיילים או מסרונים והוא נשען רק על טלפונים, מכתבים ופקסים.
אולם כאמור גם שיחת טלפון למספר הטלפון שמסר הוא עצמו – לא נענתה. יכול והיה ראוי כי הנתבעת תנסה לבצע עוד שיחת טלפון אחת או שתיים כדי לתפוס את התובע, בטרם תבצע הניתוק. אולם התמונה שצוירה כאילו ביצעה ניתוק בחטף מבלי שניסתה להתריע באמצעים שעמדו לרשותה – אינה נכונה. מכל מקום, הדבר אינו מעלה או מוריד בסופו של יום.

הוא לא מעלה או מוריד, שכן לטעמי נושאת הנתבעת ממילא באחריות שמכוח התרשלות לעצם פעולת הניתוק של שני הקוים, וגם אם מדובר היה "רק" בשיחות יוצאות: אין מדובר בהוראת קבע שחזרה באין תשלום.

מדובר בטעות מתגלגלת של הנתבעת. ראשיתה בשגגה של הנתבעת, שטכנאי מטעמה ניתק בטעות במרץ קו הטלפון של התובע, ואז חיבר אותו מחדש. עניין זה כאמור אינו נשוא התביעה, ואולם בשל אותה התרשלות ראשונית, ארע
גם כשל שיסודו בבעיה מיכונית זו או אחרת , במגרשה של הנתבעת, ובעטיה חזרה הוראת הקבע של התובע, שעד אז שימשה אותו בלא בעיה. התובע כאמור לא היה יכול לחשוד ולא צריך היה לחשוד שיש בעיה כלשהי, שכן כל השנים שילם חשבונות הנתבעת באופן סדיר באמצעות אותה הוראת קבע, למרות שקוד המוסד של הנתבעת
שונה כבר ב- 2009 (עניין שגם אותו לא היה אמור לדעת כאמור).

11. אם כן, הניתוק בוצע בשל כשל שנפל במקור במגרשה של הנתבעת, ובעטיו היא חבה בפיצויו של התובע.
הן מכוח עוולת הרשלנות והן מכוח הפרת חובתה החוזית להמשיך לספק השירות באין עילה לניתוק.

אלא מה?:
נושאת היא באחריות לניתוק קו טלפון ופקס לשיחות יוצאות מעסקו של התובע אך זאת לתקופה של שלושה - ארבעה ימים בלבד.
אמנם קווי משרדו של התובע חוברו בסופו של יום מחדש רק לאחר דיון בסעד הזמני, ולאחר שהתובע קיבל המלצתי לחתום על הוראת קבע חדשה
(ראה פרוטוקול הדיון מיום 5.7.12). אלא שפעולה זו של חתימה על הוראת קבע חדשה יכול היה לעשות כבר ב- 6 או ב- 7 לחודש יוני 2012:
יומיים שלושה לאחר שנותקו שני הקווים לשיחות נכנסות ויום לאחר שנותק קו הפקס גם לשיחות יוצאות. את ההסבר שנדרשת חתימה על הוראת קבע קיבל מנציגי הנתבעת טלפונית כאשר חזר אליהם ב 6.6.12, ונשלחה לו הוראת קבע חדשה לחתימה.

אין חולק כי התובע מאן לחתום על הוראת קבע חדשה, שלפי אותה רשומה מוסדית
נשלחה אליו כבר ב- 6.6.12 בעקבות השיחה. במקום לבצע פעולה פשוטה של ביטול הוראת קבע קיימת וחתימה על הוראת קבע חדשה, בחר התובע לגרור את העניין שבועות, ולהציף את הנתבעת בפקסים בדרישה שתכבד ההוראה הקיימת. זאת במקום לבצע פעולה פשוטה ואלמנטרית של הקטנת נזק שהיתה פותרת כל הבעיה מעיקרא, ומאפשרת חיבור מחדש בטווח של שלושה, ארבעה ימים. הוא מאן לעשות כן מן הטעם העקרוני שיש לנתבעת הוראת קבע תקפה שלא בוטלה על ידו, וכי הנתבעת היא "האשמה" בכך ששינתה את קוד המוסד, ראה עמוד 6 שורות 6-8. "אשמה" לחוד, ופעולה פשוטה שתפתור הבעיה שנוצרה – לחוד.

12. לטעמו של התובע גם הרימה הנתבעת מכשול טכני זה או אחר שלא אפשר לו להתחבר לחברה אחרת -
013 . שכן לדבריו אותה חברה עובדת רק על קווי אינטרנט והם בררו קודם אם יש קו, נאמר להם שאין קו, הגיע טכנאי ניסה להתקין
קו ולא הצליח.
כאשר הנתבעת ניתקה גם את האינטרנט, ולכן לא יכול היה להתחבר לשירותי חברה אחרת. אלא שכזכור התובע עצמו ביקש לנתק את חיבורו לאינטרנט עובר בכלל לאירועים נשוא התביעה, ואז נותק בשגגה כזכור גם קו הטלפון שלו בחודש מרץ 2012. כאשר נשאל התובע בחקירה האם הוא זוכר שבאותו מועד בכלל לא היה מנוי לשירותי אינטרנט בהוט השיב שאין הוא זוכר. מעבר לכך לא הוכיח התובע כל כשל טכני בעטיה של הנתבעת , שגרם כביכול לחוסר יכולת "טכנית" לעבור לחברה אחרת.

13. רשלנות לחוד, והקטנת נזק לחוד. הנתבעת לא פעלה בשרירות וניסתה כאמור ליצור קשר עם התובע בטרם ניתוק, מספר פעמים,
באמצעי הקשר שמסר לה (מייל, מסרונים לנייד שמסר ושיחה טלפונית שלא נענתה).
גם אם לא משתמש התובע במסרונים ולדבריו המכשיר הנייד שלו גם לא מקבל הודעות קוליות, הרי הנתבעת פעלה באמצעי הקשר שעמדו לרשותה, גם אם ראוי היה בעיניי שתרים עוד טלפון אחד או שניים לתובע בטרם תנקוט באמצעי הניתוק, ולא תסתפק בניסיון אחד לתפוס התובע בטלפון.

ממילא כאמור, נושאת הנתבעת באחריות לניתוק. אולם עמדתו העיקשת של התובע אינה יכולה להתקבל.
חובת הקטנת הנזק חלה הן בחוזים הן בנזיקין ולא יכול אדם "לטפח" ניזקו במקום להקטינו, ולו מטעמים עקרוניים אלו או אחרים. חובת הקטנת הנזק מניחה חובת הניזוק
לפעול באופן סביר לשם הקטנת הנזק ולא מעבר לכך. אין הוא צריך לצאת מגדרו כדי לשרת עניינו של המעוול או המפר החוזי. אין הוא נדרש לביצוע פעולה הכרוכה במאמץ בלתי סביר. ואולם אותה פעולה שנדרשה מן התובע לשם הקטנת הנזק, היתה פעולה קלה ופשוטה שנכנסת לדלת אמות החובה המשפטית לפעול להקטנת הנזק. כל שהיה צריך לעשות היה לבטל הוראת קבע אחת ולחתום על הוראת קבע חדשה. במצב דברים זה היה סובל התובע מן הניתוק לשיחות יוצאות לקווי הטלפון והפקס מספר ימים זעום - שלושה או ארבעה ימים ותו לא. מאומה גם לא היה נגרע מעילת תביעתו במצב דברים זה, לבד מכך שהנזק לא היה מוגדל אלא נחסך, בהתאם לקיצור תקופת הניתוק.

יש מקום אפוא לפצות את התובע עבור אותם שלושה, ארבעה ימים בהם היה עסקו מנותק משיחות יוצאות , אף לו מילא חובתו להקטנת הנזק.

14. לבד מזאת כאמור, לא צרף התובע שום מסמך על נזק שנגרם לו. הוא טען שנגרמו לו
טרטורים כשהיה צריך לנסוע לחברות הביטוח בחיפה ובתל אביב ולספק שירותים חריגים בהתאם לצרכי השעה, בשל ניתוק הקווים. זאת במהלך כל התקופה עד שחובר מחדש לאחר הדיון בסעד הזמני ב- 5.7.12. גם אם נאלץ להוסיף עוד מספר נסיעות (והרי ניתן גם לקיים שיחות יוצאות ויזומות מן הנייד) הרי
שכמעט את כל התקופה ניתן היה לחסוך בקלות יתרה בפעולה פשוטה של התובע. למעשה גם את הדיון בסעד הזמני ניתן היה לחסוך שכן ב"כ הנתבעת הציעה יום קודם את אותה הצעה (חוזרת) של חיבורו מחדש של התובע לקווים, כנגד חתימה על הוראת קבע חדשה. לטעמי צודקת הנתבעת כי יש לקזז מן הפיצוי את הוצאות הדיון בסעד הזמני, שניתן היה לייתר במעט רצון טוב ושכל ישר.

לסיכום: הנתבעת נושאת באחריות לעצם פעולת הניתוק אך אין להפוך הנזק לקרדום לחפור בו.
לפיכך יפוצה התובע רק בגין ארבעה ימים שהם התקופה בה היה עסקו מנותק ממילא לשיחות יוצאות, אף לו פעל בסבירות להקטנת הנזק. לבד מזאת לא צרף כאמור התובע שום מסמך על נזק ממוני שנגרם לו ומדובר אפוא על עוגמת נפש בגין עצם הניתוק הלא מוצדק לתקופה של ארבעה ימים . אין הצדקה אפוא לסך הנתבע של 25,000 ₪ שהביא בחשבון את מלוא התקופה בה היו הקווים מנותקים לשיחות נכנסות, ואף הכיל רכיבים של נזק ממוני ופגיעה במוניטין שלא הוכחו.

15. אני מחייב הנתבעת לשלם לתובע סך של 4000 ₪, וכן שכר טרחת עו"ד בשיעור 2,000 ₪ והאגרה ששילם התובע. סכום זה שנפסק הינו לאחר שכבר הבאתי בחשבון סך של 1500 ₪ כהוצאות הדיון בסעד הזמני והישיבה שמיום 5.7.12; בהחלטה מאותו יום צוין שברור שכל צד טוען שיש לפסוק לזכותו הוצאות, ולגבי הוצאות הישיבה יוכלו הצדדים לטעון בסיכומיהם שבהליך העיקרי. אותו סכום של 1,500 ₪ הופחת אפוא מן הפיצוי, והסכום שנפסק הינו לאחר ההפחתה.

את הסכום שנפסק יש לשלם בתוך 30 יום.



ניתן היום,
כ"א אייר תשע"ג, 01 מאי 2013, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 29581-06/12 שלמה ענתבי נ' הוט טלקום שותפות מוגבלת (פורסם ב-ֽ 01/05/2013)