פסקי דין על איליה כץ | פסקי דין על פטר קירשנר | פסקי דין על מיכאל קירשנר ז"ל |

59337-12/12 הפב     05/05/2013




הפב 59337-12/12 איליה כץ נ' פטר קירשנר, מיכאל קירשנר ז"ל








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו משפט



הפ"ב 59337-12-12 כץ נ' קירשנר ואח'

תיק חיצוני
:


בפני

כב' השופטת
שבח יהודית


המבקש

איליה כץ
ע"י ב"כ עו"ד דוד בלודז



נגד


המשיבים

1. פטר קירשנר
2. מיכאל קירשנר ז"ל

ע"י ב"כ עו"ד מקסים ליפקין




החלטה

בקשה למינוי בורר

1.
בקשה למינוי בורר בסכסוך שנתגלע בין הצדדים, על רקע חוזה לשיתוף פעולה והתאגדות שנכרת ביניהם ביום 30.3.02 (להלן – החוזה).
המבקש סומך בקשתו על הסיפא לחוזה הקובעת כי
"סכסוכים משפטיים המתעוררים בין הצדדים ייושבו בבוררות בהתאם לדיני מדינת ישראל" (להלן – תניית הבוררות).
המשיב 2, בנו של המשיב 1 (להלן- המשיב) נפטר למרבית הצער, והמבקש
אינו מתנגד למחקו מההליך.

2.
המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו בית המשפט בישראל משולל סמכות להורות על מינוי בורר, שכן תניית הבוררות אינה מקנה לבית המשפט בישראל סמכות להורות על בורר ישראלי, אלא רק קובעת כי הדין לפיו תתנהל הבוררות יהיה הדין הישראלי. המשיב מדגיש כי תרגום נכון של תניית הבוררות (מרוסית לעברית) מלמד כי הצדדים הסכימו שסכסוכים משפטיים בין הצדדים ייושבו בהתאם "לחוקי מדינת ישראל" – קרי: חוקי הכנסת בלבד, ולא ל"דיני מדינת ישראל" – שהינם כל מקור נורמטיבי.
עוד נטען כי דין מושב הצדדים (דין הדומיסיל) הינו אוקראיני; החברה הרלוונטית לחוזה התאגדה בקפריסין;
החוזה נחתם בקפריסין ומקום ביצוע החוזה נועד להיות מחוץ לישראל (קפריסין, אוקראינה, ארצות הברית ורוסיה). לפי מבחן מירב הזיקות - על הבוררות להתנהל מחוץ לגבולות ישראל, אם כי לפי הדין הישראלי – כאמור בחוזה.

3.
יש לבחון, איפוא, מהו כלל ברירת הדין החל בישראל בדיני החוזים. לא אחת נקבע בפסיקת בית המשפט העליון כי בהעדר דבר חקיקה המסדיר נושא זה, כלל ברירת הדין הישראלי בדיני חוזים הינו דין החוזה שהצדדים אימצו, דהיינו, מבחן הסכמת הצדדים [ראו: ע"א 8946/04
television distribution

warner bros. international
נ' רו"ח צבי יוכמן נאמן ומנהל מיוחד של תבל, גוונים וגוונים קריות
ואח' (מיום 1.8.10)].
רק בהעדר דין חוזה מוסכם, יש לפנות לדין בעל "מירב הזיקות" ["כללו של דבר, המבחן המקובל לברירת הדין בדיני חוזים הוא מבחן הסכמת הצדדים, ובהיעדרה – מבחן "מירב הזיקות"..." (סעיף 18 לפסק הדין שניתן בבג"צ 5666/03 עמותת קו לעובד נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, מיום 10.10.07)].

4.
במקרה דנן, אין חולק כי הצדדים הסכימו כי הדין שיחול עליהם יהיה הדין הישראלי, לפיכך אין לקבל את טענת המשיבים, לפיה יהיה זה "מלאכותי" לכוף על החוזה בורר ישראלי – שהרי אך טבעי הדבר שבורר ישראלי הוא שבקיא בדין הישראלי. אכן, לו היה בהסכם סעיף הקובע כי הבוררות תתנהל בארץ אחרת, תוך החלת הדין הישראלי, שונים היו פני הדברים, אלא שבהסכם נקבע רק כי הדין שיחול על הבוררות יהא הדין הישראלי, אמירה המזמינה את המסקנה כי מיקום הבוררות, אף הוא יהא בישראל.

5.
למעלה מן הצורך אף ראיתי להוסיף כי לתוצאה זו הייתי מגיעה גם אם הייתי פונה למבחן מירב הזיקות כפי שהציע לעשות המשיב. אין לקבל את הטענה לפיה דין הדומיסיל של הצדדים הינו אוקראינה. דין הדומיסיל הינו מקום מושבם של הצדדים, להבדיל מאזרחותם. לפיכך, גם אם כל אחד מהצדדים מחזיק גם באזרחות אוקראינית – בנוסף לאזרחות הישראלית – עלינו לבחון מהו מקום מושבם על מנת לקבוע את דין הדומיסיל. במקרה דנן, אין חולק כי המבקש מתגורר בארץ. בנוגע למשיב – אמנם בתגובה נטען כי המשיב 1 "...מתגורר מרבית הזמן מחוץ לישראל" – אך
טענה כללית זו לא נתמכה בראיות. אף שנטען כי מצורפת לתגובה תעודת בירור פרטים על נוסע-
התעודה לא צורפה. מנגד, המבקש הציג בתשובתו העתק מתעודת הנישואין של המשיב 2 המנוח מיום 27.11.03, בה צויין כי כתובת מגוריו הינה בארץ, ברח' גינוסר 5 בבת ים.
כך גם צויין על מסמך רישמי של החברה, בהנהלתם של המשיבים, כי מקום מגוריהם הינו בישראל (ברח' גינוסר 5 בבת ים).
הנה כי כן, אף לפי מבחן מירב הזיקות, עסקינן בצדדים אשר דין המקום החל עליהם הינו ישראל.

6.
אשר על כן, הבקשה מתקבלת.
אני מורה על מינוי השופט בדימוס דוד גלדשטיין מבית אסיה, כבורר בין הצדדים.
בהתאם לאמור בחוזה, הבורר יפסוק לפי הדין הישראלי.

המזכירות תשלח לצדדים העתק ההחלטה

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ג, 05 מאי 2013, בהעדר הצדדים.









הפב בית משפט מחוזי 59337-12/12 איליה כץ נ' פטר קירשנר, מיכאל קירשנר ז"ל (פורסם ב-ֽ 05/05/2013)