פסקי דין על אלפרד כהן | פסקי דין על משה בלס

54716-12/12 הפ     05/05/2013




הפ 54716-12/12 אלפרד כהן נ' משה בלס








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו משפט



ה"פ 54716-12-12 בלס נ' כהן

תיק חיצוני
:



מספר בקשה:
1

בפני

הרשמת, כב' השופטת אביגיל כהן


המבקש
- המשיב בה"פ 54716-12-12 :

אלפרד כהן
ע"י ב"כ עו"ד ד' קירשנבוים


נגד


המשיב
– המבקש בה"פ
54716-12-12:

משה בלס
ע"י ב"כ עו"ד נתי חלפין



החלטה

1.
לפני בקשת המשיב בה"פ 54716-12-12
(להלן: "המבקש") לחייב את המבקש בה"פ 54716-12-12 (להלן: "המשיב") בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיו בסך שלא יפחת מ – 100,000 ש"ח, לפי הסמכות הקבועה בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן:"תקסד"א").

2.
עניינה של התובענה בהסכם לרכישת נכס ברח' סירקין 13 בגבעתיים בשותפות מאת הנאמן בפשיטת רגל של
דוד בלס, אחיו של המשיב. במסגרת המרצת הפתיחה מבקש המשיב להצהיר כי בין המבקש לבינו נעשה הסכם שותפות לרכישת הנכס; להצהיר כי המשיב זכאי להירשם כבעלים של 50% מהזכויות בנכס, יחד עם המבקש; לאכוף על המבקש את הסכם השותפות; להצהיר כי עד אשר יירשמו מחצית הזכויות בנכס על שם המשיב, מחזיק המבקש את הזכויות האמורות בנאמנות עבור המשיב; להורות למבקש לחשוף בפני
המשיב את ספרי החשבונות שלו; ליתן רשות לפיצול סעדים.

3.
המבקש
טוען
בבקשה כי
יש להבטיח את הוצאותיו כתנאי לבירור התביעה הואיל ותביעתו של המשיב שקרית וכוזבת ונסתרת בהודאות בעל דין מטעם המשיב ואחיו. לטענת המבקש, אין ממש בהמרצת הפתיחה והיא נועדה על מנת "להלך אימים" על המבקש על מנת שיחדל מלנקוט הליכים משפטיים נגד המשיב ואחיו בעקבות הונאתו ורמייתו על ידם בסכומי כסף ניכרים.
עוד טוען המבקש כי נוכח הודאתם הברורה והחד משמעית של המשיב ואחיו במסגרת ההתנגדות לביצוע שטר בתיק הוצל"פ
01-06041-10 (להלן: "תיק ההוצל"פ") ולפיה המשיב לא שילם למבקש את חלקו עבור השותפות בנכס – כפועל יוצא התובענה דנן הינה תובענת כזב.

4.
המשיב מתנגד לבקשה. המשיב טוען בתגובה מטעמו, כי כפי שהעיד בחקירתו במסגרת תיק הוצל"פ
וכפי שקבעה כב' הרשמת שרון הינדה בהחלטתה מיום 18.10.10 מדובר בשיקים שניתנו למבקש כחלקו של המשיב בשותפות בנכס. כאמור בהמרצת הפתיחה השיקים לא נפרעו שכן בין הצדדים יש לערוך התחשבנות כוללת. המשיב טוען כי אף אם נניח כי חילולם של השיקים נשוא תיק ההוצל"פ עולה כדי הפרת הסכם השותפות על ידו הרי שנוכח הפרה נטענת זו, עמד המבקש בפני
הצורך לבחור בין ביטול החוזה לאכיפתו והמבקש בחר באכיפתו וממילא מנוע מלהעלות טענה לפיה אין המשיב זכאי להיות שותף.


5.
בתשובה לתגובה מבהיר המבקש כי מאחר וגם עפ"י גרסת המשיב השיקים אותם מסרו המשיב ואחיו למבקש נשוא תיק ההוצל"פ נועדו לשמש תשלום עבור השותפות בנכס, הרי שלאחר ששיקים אלה לא נפרעו ע"י מושכת השיקים (חברת ויה מאריס בע"מ) שבשליטת המשיב, אזי גם לשיטתו אין המשיב זכאי להיות שותף בנכס ובכך נשמט הבסיס לתובענה. המבקש טוען כי
השיקים נועדו להוות פירעון של הלוואות כספיות שנתן המבקש למשיב ולאחיו שלא שולמו עד היום.

6.
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות מהנימוקים כדלקמן:

א.
תקנה 519 לתקסד"א המסמיכה את בית משפט לחייב תובע במתן ערובה להוצאות,
מאפשרת לבית המשפט להפעיל את שיקול דעתו, מבלי שהתקנה עצמה קבעה באילו מקרים יש להיעתר לבקשה ובאילו מקרים לדחותם.



כב' הש' צ' זילברטל בהחלטה בברע"א 6353/12 אברהם

נ' יגרמן

(16.1.13) פסק כי:

הלכה היא כי, ככלל, אין להתנות את זכותו של תובע להביא את עניינו לבירור לפני ערכאות שיפוטיות בהפקדת ערובה כספית להבטחת הוצאות הנתבע אלא במקרים נדירים ובנסיבות חריגות
,

וכי
אין לחייב תובע במתן ערובה להוצאות הנתבע מחמת עוניו בלבד; עקרון זה נובע
מ
חשיבותה של זכות הגישה לערכאות שהיא זכות חוקתית... יתרה מכך, חיוב תובע בערובה להוצאות נתבע פוגע בזכות הקניין שלו (שלמה לוין
תורת הפרוצדורה האזרחית (מהדורה שניה 2008) 46, להלן:
לוין). עוד נאמר בחיבור הנ"ל, כי "... השיקולים העיקריים ששימשו עד כה כטעמים להפעלת תקנה 519 [היו] אי ציון כתובתו של התובע בכתב התביעה והמצאות התובע בחו"ל" (
לוין, בעמ' 47-46).

עם זאת נפסק, כי בין יתר השיקולים שניתן לשקול כאשר נבחנת בקשה לחייב תובע בערובה להוצאות נתבע יובאו בחשבון סיכויי קבלתה של התביעה והשאלה כלום מדובר בתביעת סרק. אלא שלטעמי, בין היתר בשל הקושי להעריך את סיכויי התביעה כאשר עסקינן בהליך בערכאה הראשונה, שיקול זה
כשלעצמו אינו יכול, בדרך כלל, להביא לחיוב תובע בערובה להוצאות הנתבע, אלא במקרים של הליך שניתן להגדירו כהליך סרק מובהק.

הלכה היא כי בסוגיה האמורה על בית המשפט לנהוג "במתינות", מה גם שמשמעות אי הפקדת ערובה להוצאות הנתבע היא
דחית התביעה (ע"א 2877/92 אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבניה (קרני שומרון) בע"מ פ"ד מז (3) 846, 850 (1993)). מערכת הכללים הנ"ל משקפת את האיזון הראוי שבין זכות הגישה לערכאות אל מול אינטרס הנתבע להבטחת הוצאותיו (
עניין ונצ'ון, בפסקה 8;
זוסמן, בעמ' 901-900)). בנוסף, וכפי שיפורט להלן, גם מועד הגשת הבקשה לפי התקנה ומועד הדיון בה ביחס לשלב בו מצוי ההליך יכולים להוות שיקול רלוונטי לעניין הכרעה בבקשה להורות על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע".

ב.

בנסיבות העניין הנדון, לא שוכנעתי כי מדובר במקרה יוצא דופן וחריג אשר אמור להצדיק הפקדת ערובה.

הנימוק היחידי שעומד בפני
ביהמ"ש להורות על הפקדת ערובה הינו סיכויי התובענה.
בשלב הנוכחי והמקדמי, מעיון בכתב התביעה לא ניתן עדיין להגדיר את ההליך שלפני כהליך סרק ואין בהחלטה שניתנה ביום 18.10.10 ע"י כב'
בהוצל"פ
לשנות ממסקנה זו.
הטענות שמעלים הצדדים מקומן להתברר במסגרת ההליך העיקרי.

7.
לסיכום:

א.
לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

ב.
המבקש ישא בהוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 4000 ₪.

ג.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.


ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ג, 05 מאי 2013, בהעדר הצדדים.

_________________________
אביגיל כהן
, שופטת

רשמת בית המשפט המחוזי

תל אביב-יפו








הפ בית משפט מחוזי 54716-12/12 אלפרד כהן נ' משה בלס (פורסם ב-ֽ 05/05/2013)