פסקי דין על ויאולטה יעקובוב אבדוב

36539-05/12 פ     12/05/2013




פ 36539-05/12 מדינת ישראל נ' ויאולטה יעקובוב אבדוב





בפני
כב' השופט יחיאל ליפשיץ

המאשימה
מדינת ישראל
נגד

הנאשמת
ויאולטה יעקובוב אבדוב
<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה – עו"ד גב' שגב

ב"כ הנאשם – עו"ד פרידמן

הנאשמת בעצמה
<#3#>
גזר דין

1. הנאשמת הורשעה בשורת עבירות של התחזות לרופאה ועבירות אחרות, וזאת לאחר שהציגה עצמה כרופאת עור ונתנה, שלא כדין, טיפולים רפואיים ל 4 מתלוננות שונות שפנו אליה לקבלת טיפולים רפואיים – קוסמטיים שונים. טיפולים אלה כללו הזרקת זריקות שטיבן לא ידוע ומתן תרופות שלא כדין. לחלק מהמתלוננות נגרמו, כתוצאה מה"טיפולים" שקיבלו מהנאשמת, חבלות ממשיות שהצריכו טיפולים רפואיים ואחת מהמתלוננות אף אושפזה בבית חולים. הנאשמת אף איימה על חלק מהמתלוננות, כאשר אלה פנו אליה כדי לערוך בירורים שונים ולקבל הסברים.

2. הרשעת הנאשמת היתה במסגרת הסדר טיעון שכלל הודיה בעובדותיו של כתב אישום מתוקן. ההסדר כלל את הפנייתה של הנאשמת לשירות המבחן, אך לא כלל הסכמות עונשיות.

3. נפרט להלן את עיקרי עובדות כתב האישום המתוקן:

3.1. עובדת היסוד היא כי הנאשמת מעולם לא הוסמכה כרופאה.
3.2. במועדים הרלוונטיים לכתב האישום עבדה הנאשמת במכוני קוסמטיקה בתל אביב, חיפה וקרית אתא. במסגרת זו, הציגה עצמה הנאשמת בפני
הלקוחות כרופאת עור מומחית. הנאשמת הציעה ללקוחותיה לבצע באמצעותה טיפולים רפואיים שונים שכללו הזרקת חומרים שטיבם אינו ידוע, מתן תרופות וכיוב' – פעולות שרק רופאים רשאים לבצען. עבור אותן פעולות גבתה הנאשמת סכומי כסף שונים.
3.3. האישום הראשון מתייחס למתלוננת ט.ל. (להלן: המתלוננת 1) אשר פנתה אל הנאשמת בסביבות חודש 8/2008, כאשר האחרונה עבדה במכון קוסמטיקה בחיפה. הנאשמת הציגה עצמה כרופאת עור והציעה למתלוננת 1 טיפול פנים נגד קמטים שכלל הזרקת חומר רפואי לפנים. בהמשך, הזריקה הנאשמת לפניה של המתלוננת 1, 5 פעמים שונות, חומר שטיבו אינו ידוע. בסביבות חודש 12/2008 התקשרה המתלוננת 1 לנאשמת כדי לברר עמה אילו חומרים הוזרקו לפניה וכן אמרה שהיא אינה מעוניינת להמשיך בטיפולים. בתגובה, איימה הנאשמת על המתלוננת 1, יחד עם אחר ששמו איגור, בכך שאמרו לה, בין היתר, כי יהיו לה בעיות, שתיזהר וכן ש:"תבדוק בצדדים שלא יפלו עליה אבנים. עוד אמרו השניים למתלוננת 1 שהם יודעים היכן היא מתגוררת ושאיגור מוכן למות עבור הנאשמת וכי המתלוננת 1 תמצא עצמה בבית הקברות.
3.4. האישום השני מתייחס למתלוננת א.נ.פ (להלן: המתלוננת 2), אשר פנתה אל הנאשמת בסביבות חודש 8/2008 כאשר האחרונה עבדה במכון קוסמטיקה בחיפה. הנאשמת הציגה את עצמה כרופאת עור והציעה למתלוננת 2 סדרת טיפולים הכוללת זריקות לפנים לצמצום הקמטים וכן זריקות לבטן לשם המסת שומן. בהמשך, הזריקה הנאשמת לפניה ולבטנה של המתלוננת 2, מספר פעמים, חומרים שטיבם אינו ידוע. לאחר הזריקה השניה, חשה המתלוננת 2 ברע וכן סבלה מכאבי בטן ואודם. היא פנתה בנדון לנאשמת שנתנה לה אנטיביוטיקה מסוג אוגמנטין וכן משחות שטיבן אינו ידוע.משתרופות אלה לא היטיבו את מצבה ומשעלה חום גופה, אושפזה המתלוננת 2 בבית החולים רמב"ם למשך 10 ימים כשהיא סובלת מפצעים רבים בבטן עם סימני דלקת עור בדופן הבטן נפיחות וקשיון תת עורי בפני
ם. לאחר שהשתחררה מבית החולים, הזריקה לה הנאשמת סטרואידים שלא כדין. לאחר מכן, פנתה המתלוננת 2 לנאשמת וביקשה שתציג בפני
ה את תעודת הרופא. בתגובה, איימה עליה הנאשמת, יחד עם איגור, שכך שאמרו לה שהם יעשו לה בעיות ויטרטרו אותה לבתי המשפט גם אם זה יעלה להם בחייהם.
3.5. האישום השלישי מתייחס למתלוננת א.מ.ק (להלן: המתלוננת 3) אשר פנתה אל הנאשמת בסביבות חודש 07/2008, כאשר האחרונה עבדה במכון קוסמטיקה בתל אביב. הנאשמת הציגה את עצמה כרופאת עור, הציגה בפני
המתלוננת 3 תעודות, והציעה לה סדרת טיפולים לצורך המסת צלוליטיס. בהמשך, הזריקה הנאשמת לגופה של המתלוננת 3 עשרות זריקות שהכילו חומרים שטיבם אינו ידוע. כתוצאה מכך, הופיעו על גופה של המתלוננת 3, באזור הזריקות, פצעים מוגלתיים גדולים ושלפוחיות גדולות, אשר גרמו לכאב וסבל ממושכים. הדבר חייב את המתלוננת 3 בקבלת טיפול אנטיביוטי ממושך ולמעקב אצל רופא מומחה.
3.6. האישום הרביעי מתייחס למתלוננת ל.מ.א. (להלן: המתלוננת 4) אשר פנתה אל הנאשמת בסביבות חודש 3/2008, כאשר האחרונה עבדה במכון קוסמטיקה בתל אביב. הנאשמת הציגה את עצמה כרופאת עור, הציגה בפני
המתלוננת 4 תעודות ואף הסבירה לה אודות לימודי הרפואה שלה ועל הסמכתה. הנאשמת הציעה למתלוננת 4 סדרת טיפולים לצורך המסת צלוליטיס והצרת היקפים. בהמשך, הזריקה הנאשמת לגופה של המתלוננת 4 זריקות רבות שטיבן אינו ידוע, וזאת לאחר שמרחה על גופה חומרים מאלחשים שטיבם אינו ידוע אף הוא.

4. העבירות בהן הורשעה הנאשמת היו אלה:
4.1. קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות) – עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: החוק).
4.2. התחזות לרופא (ריבוי עבירות)- עבירה לפי סעיף 48 לפקודת הרופאים [נוסח חדש] תשל"ז – 1976.
4.3. תקיפה (ריבוי עבירות) – עבירה לפי סעיף 379 לחוק.
4.4. איומים (2 עבירות) – עבירה לפי סעיף 192 + 29 לחוק.
4.5. תקיפה הגורמת חבלה של ממש (ריבוי עבירות) – עבירה לפי סעיף 380 לחוק.
4.6. עיסוק ברעלים רפואיים ללא היתר – עבירה לפי סעיפים 60+48 לפקודת הרוקחים [נוסח חדש] התשמ"א – 1981.

5. נסקור את עיקרי תסקיר שירות המבחן:
5.1. הנאשמת הינה ילידת 1970, גרושה ואם ל 3 ילדים בני 16,17 ו 23, אשר עלתה ארצה בשנת 2004. הנאשמת מסרה, כי היא סיימה בארץ מוצאה 10 שנות לימוד וכן מסרה כי היא הוסמכה שם כאחות. לאחר שעלתה ארצה היא לא הצליחה לקבל תעודת הסמכה כאחות ובשנים 2007-2011 היתה בעלת עסק עצמאי בתחום הקוסמטיקה, במסגרתו היא ביצעה את העבירות שפורטו לעיל. לדבריה, היא עובדת כיום בעבודות ניקיון. התסקיר סקר את יחסי בני המשפחה וכן סקר בעיות שונות מהן היא סובלת שלא כאן המקום לפרטן.
5.2. הנאשמת לקחה אחריות על מעשיה, ביטאה הבנה לחומרת התנהגותהולנזקים שגרמה. לדבריה, סברה שהכשרתה בחו"ל כאחות אפשרה לה לבצעם.
5.3. הנאשמת מסרה, כי בעקבות מעצרה ופרסום הפרשה, היא נקלעה למשבר נפשי וכלכלי.
5.4. שירות המבחן ציין, כי מודעותה של הנאשמת לעולמה הפנימי הוא מצומם ולכן, התקשה שירות המבחן, על רקע ההיכרות הקצרה יחסית עם הנאשמת, ליתן הסבר מעמיק אודות מעשיה. עוד ציין שירות המבחן כי הנאשמת זקוקה להתייחסות טיפולית לאירועים טראומטיים שונים שעברה במהלך חייה, וטיפול שכזה יכול להינתן אם במסגרת שירות המבחן ואם במסגרת שב"ס.

6. במסגרת ראיותיה לעונש, העידה המאשימה את מתלוננת 2, שכאמור לעיל אושפזה בבית החולים רמב"ם לתקופה של 10 ימים בעקבות ה"טיפולים" שקיבלה מהנאשמת. המתלוננת 2 מסרה כי עד עצם היום הזה נותרו בבטנה סימנים (הוצגו בנדון תמונות שסומנו ת/2) וגם שפתותיה הינן קשות "כמו אבן", דבר המקשה עליה פעולות פשוטות כגון צחצוח שיניים. המתלוננת 2 מסרה כך:" . . עדיין יש לי כל הסימנים בבטן, זה היה מוגלה במשך 3 שנים, כל הזמן הייתי בבית חולים. השפתיים אבנים וגם בפני
ם אבנים. זה קשה כמו אבן + לא יכולה לפתוח פה כמו שצריך כדי לצחצח שיניים. כשאני שותה, כל המים יוצאים לי החוצה. כל הגוף עם סימנים, זה לכל החיים נשאר. הייתי אצל רופאים והם אמרו לי שניתן לתקן באופן חלקי את הנזקים בבטן וזה יעלה לי 33,000 ₪ אך זה לא יהיה תיקון מוחלט וזה יהיה ככה כל החיים. השתניתי, כל האנשים שהכירו אותי קודם, לא מכירים אותי. אפילו התגרשתי בגלל זה, אפילו נשיקות לבעלי אני לא יכולה לתת בגלל זה." (עמ' 6, שורות 18-25)

7. בטיעוניה לעונש, עמדה המאשימה על חומרת מעשיה של הנאשמת אשר התחזתה לרופאה, נתנה טיפולים רפואיים שונים, ובכלל זאת הזרקת זריקות שתוכנן אינו ידוע ועוד מתן תרופות שונות. בכך, הועמדו המתלוננות בסיכון שלא היה תיאורטי, ולראיה – החבלות שנגרמו למתלוננות. מדובר הן בפגיעה פיזית, הן בפגיעה נפשית והן כאב וסבל שאינם מבוטלים.

כמו כן, אין מדובר באירוע בודד אלא בדרך התנהלות שנפרסה על פני תקופת זמן לא מבוטלת, כללה מספר מתלוננת ועשרות "טיפולים".

משכך, ולאור כלל נסיבות התיק, ציינה המאשימה כי מתחם העונש הראוי, לשיטתה, נע בין 2 ל 4 שנות מאסר. המאשימה עתרה לעונש בתום המתחם לעיל, בנוסף למאסר על תנאי וכן פיצוי למתלוננות.

8. מנגד, העלה ב"כ הנאשמת את כלל הנסיבות הפועלות לזכותה של הנאשמת:

לקיחת האחריות על מעשיה; הבעת החרטה וההודיה (לאחר תיקון כתב האישום) בטרם שנשמעו הראיות;

העובדה כי מדובר בנאשמת נעדרת כל עבר פלילי, אם ל 3 ילדים הסובלת מבעיות שונות שאף פורטו בתסקיר שירות המבחן.

ב"כ הנאשמת ציין, כי בעקבות חשיפת מעשיה הפכה הנאשמת, כדבריו:"לשבר כלי", הן מבחינה נפשית ורפואית והן מבחינה כלכלית.

משכך, נטען כי אין כל חשש שהנאשמת תחזור על מעשיה ובמלים אחרות, מדובר בנאשמת שאינה מסוכנת עוד לחברה.

ב"כ המאשימה אף הפנה לשיהוי שבהגשת כתב האישום – העבירות הינן משנת 2008; התיק הועבר למאשימה בשנת 2010 ורק בשנת 2012 הוגש כתב האישום.

לכן, לשיטת ב"כ הנאשמת, ניתן להסתפק במקרה דנן בעונש של מאסר לריצוי בעבודות שירות, וכן יש מקום לאמץ את המלצות שירות המבחן ולשלב את הנאשמת במסגרת מבחן לתקופה שתקבע.

בדבריה בטרם גזר הדין, מסרה הנאשמת כי היא מבקשת סליחה ומתחרטת על מעשיה.

9. אין מחלוקת אודות חומרת מעשיה של הנאשמת.

הנאשמת הציגה עצמה בכזב כרופאת עור מוסמכת והציעה ללקוחותיה טיפולים רפואיים שכללו הזרקת זריקות וטיפולים רפואיים שונים.

קיימים מקצועות שונים ורבים הדורשים הסמכה ורישיון לעסוק בהם – החל מנהיגה; דרך הנדסה; וכלה ברפואה. מדובר במקצועות שמי שלא הוסמך בהם כחוק, מסכן את חיי הציבור בו הוא מטפל או עמו הוא בא במגע.

דומני, שמבין שלל המקצועות לעיל אשר דורשים הסמכה המובהק ביותר הינו מקצוע הרפואה – שכן מובן לכל כי רק מי שעבר הכשרה רפואית, יהיה מוסמך לאחוז בסכין מנתחים בידו, להזריק לגופו של מטופל חומרים שונים ולהורות על נטילת תרופות.

הנאשמת הרהיבה עוז ולא התייראה מלהציג עצמה כרופאת עור, להזריק חומרים שונים, ללא כל ידע מקצועי לכך, למטופלות שנתנו בה את ביטחונן וגופן, על סמך מצגי השווא שהציגה בפני
הן.

עיון באישומים 3 ו 4 מעלה כי הנאשמת אף הציגה תעודות אודות הסמכתה כרופאה ואף נתנה הסברים בע"פ בנדון.

הדברים נעשו על ידי הנאשמת למען בצע כסף והתקיימו על פני חודשים ארוכים במהלכם הזריקה עשרות פעמים זריקות שתוכנן אינו ידוע, לגופן של המתלוננות, וזאת ללא כל ידע אודות השלכות מעשיה.

אם לא די בכך, הרי שהנאשמת, יחד עם אחר, אף איימה על חלק מהמתלוננות שכל "חטאן" היה כי דרשו הסברים ותשובות בנוגע למעשים שנעשו בהן.

גם אם ניתן לתמוה, ולו במקצת, אודות סבירות פנייתן של המתלוננות אל הנאשמת לקבלת טיפולים כגון "המסת שומן", הרי שתפקידו של בית המשפט הינו להגן במיוחד על סוג אוכלוסיה זה.

לעניין מתחם הענישה הראוי, אני סבור כי מתחם זה, בנסיבות המקרה דנן, צריך להתחיל, ברף התחתון, בענישה מוחשית בדמות מאסר בפועל בסדר גודל של כשנה; והרף העליון צריך להיות סביב 4 שנות מאסר.

מתחם זה, כקבוע בתיקון 113, צריך לשקף וליתן משקל משמעותי לשיקולי הגמול.

לא מצאתי במקרה דנן, כי יש מקום לחרוג, אם לקולא ואם לחומרא ממתחם זה.

לגבי העונש הקונקרטי בתוך המתחם, לקחתי בחשבון את כלל השיקולים שצוינו לעיל:

מחד, את חומרת מעשיה של הנאשמת; את הנזקים שנגרמו למתלוננות, ובכלל זה את עוגמת הנפש וכן את הכאב וסבל שנגרמו להן; את העובדה כי מדובר היה ברצף של מתלוננות; את התחזותה כרופאה – הן בע"פ והן באמצעות תעודות; את האיומים כלפי חלק מהמתלוננות; ועוד.

עוד לקחתי בחשבון, כי על הענישה להרתיע (ובלבד שהעונש לא יחרוג מהמתחם לעיל) אנשים נוספים, הסוברים שבעזרת מצגי שווא יתאפשר להם ליתן "טיפולים" רפואיים באחרים.

מנגד, שקלתי את כלל הנסיבות שהועלו על ידי בא כוח הנאשמת. לקחתי בחשבון בהקשר זה, בין היתר, את הודייתה של הנאשמת בפתח משפטה, את הנסיבות שהועלו בתסקיר ואת קשייה השונים כיום.

עוד לקחתי בחשבון את השיהוי בהגשת כתב האישום אך איני יכול ליתן לשיהוי זה משקל משמעותי, הן לאור חומרת מעשיה של הנאשמת והן משום שאין מדובר בשיהוי משמעותי, באופן יחסי.

10. סוף דבר, אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים:

10.1. מאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים.

הנאשמת תתייצב למאסרה בבית מעצר קישון בתאריך 30/6/13 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותה תעודת זהות או דרכון.

על הנאשמת לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

10.2. הנני דן את הנאשם למאסר לתקופה של 6 חודשים, וזאת על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורה, והתנאי הוא כי הנאשמת לא תעבור את העבירות בהן הורשעה.

10.3. פיצוי בסכום של 5,000 ₪ לכל אחת מהמתלוננות. הפיצוי ישולם עד לתאריך 1/1/2014. המזכירות תעביר את פרטי המתלוננות למזכירות תוך 30 יום מהיום.

11. המזכירות תשלח עותק מגזר הדין לשב"ס.

12. זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.
<#4#>
ניתנה והודעה היום ג' סיון תשע"ג, 12/05/2013 במעמד הנוכחים.
יחיאלליפשיץ, שופט
הוקלד על ידי דגנית אדרי
בית משפט השלום בחיפה
ת"פ36539-05-12מדינת ישראל
נ' יעקובוב אבדוב
12 מאי 2013
11
11








פ בית משפט שלום 36539-05/12 מדינת ישראל נ' ויאולטה יעקובוב אבדוב (פורסם ב-ֽ 12/05/2013)