פסקי דין על אלברט אוחיון | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

8284-11/12 בל     06/05/2013




בל 8284-11/12 אלברט אוחיון נ' המוסד לביטוח לאומי








st1\:*{behavior: }
בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

ב"ל 8284-11-12


05
במאי 2013

לפני: כב' השופט צבי פרנקל

המערער
:

אלברט אוחיון
(ת.ז.

- 63036040)
ע"י ב"כ: עו"ד עמוס כהן


-נגד-

ה
משיב

:

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד אילנית גדקר-אהרוני


פסק דין

1.
הוועדה הרפואית לעררים בהחלטתה מיום 27.9.12 קבעה למערער דרגת נכות בשיעור 10% בגין אוטם שריר הלב ו- 0% בגין הצלקת הניתוחית.

2.
הוועדה התכנסה בהתאם לפסק הדין בתיק ב"ל 42626-04-12 מיום 25.6.12 בו קבעתי (סעיפים 9 ו-10 לפסק הדין):-
"לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שיש להשיב את עניינו של המערער אל הוועדה הרפואית לעררים על מנת לאפשר למערער ולב"כ לטעון בעניין היותה של הצלקת מכערת או מכאיבה, כפי שקבעה הוועדה מדרג ראשון. מאחר וערר המשיב עסק אך ורק בהכרה בצלקת, וכאמור הוועדה הכירה בצלקת אך בחרה להעניק את ס"ק (א), המערער לא טען כלל בעניין זה אלא טען בקצרה בפני
הוועדה כי יש להכיר בצלקת : "בעניין הצלקת ערר המוסד לא ברור היה ניתוח יש צלקת" ( ראה סעיף 19 לפרוטוקול הוועדה). יש לאפשר למערער לטעון טענותיו בקשר להיותה של הצלקת מכערת או מכאיבה.


סופו של דבר- עניינו של המערער יוחזר אל הוועדה הרפואית לעררים על מנת שתדון שוב בסעיף הלקוי בעניין הצלקת. המערער וב"כ יוכלו לטעון טענותיהם בעניין זה. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת."

3.
המערער טוען כי הוועדה טעתה כאשר לא קבעה שהצלקת מכערת וזאת למרות היותה משמעותית וגדולה באורך של 17.5 ס"מ. המערער טען שיש דוגמאות של החלטות של ועדות אחרות בהן נקבעה שצלקת מסוג הצלקת שלו היא מכערת. לאור זאת מבקש המערער שאקבע כי מדובר בצלקת מכערת מאחר שלדעתו לא מדובר בשאלה רפואית. לחילופין, מבקש המערער להשיב את עניינו אל הוועדה שתשקול מחדש את עמדה.

4.
המשיב טוען, כי לא מצא פגם משפטי בהחלטת הוועדה. הוועדה קבעה שהצלקת אינה דביקה, אינה יתרה, אינה מכערת, אינה מכאיבה ואינה רגישה ולאור זאת לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

5.
הוועדה נשוא הערער קבעה בהחלטתה בפרק הממצאים הרפואיים:-
"בבדיקה צלקת אנכית של מידטנומיה באורך כולל של 17.5 ס"מ מהם 6 ס"מ מקורבים (עליוניים) באורך 6 ס"מ וברוחב 0.2 ס"מ 11.5 ס"מ תחתונים של הצלקת ברוחב 0.9. הצלקת אינה דבוקה אינה צלקת יתרה אינה מכוערת ואינה מכאיבה, היא אינה רגישה. הסטרנום התאחה היטב."

בפרק הסיכום ומסקנות כתבה הוועדה:-
"הועדה חוזרת וקובעת כי הצלקת הקודמת מעל עצם החזה תואמת את סעיף ליקוי 75(1)א 0%."

6.
אינני מקבל את טענת המערער שההחלטה האם מדובר בצלקת מכערת אינה בסמכות הועדה הרפואית. הסמכות להכריע בסוגייה זו מסורה לוועדה הרפואית. יחד עם זאת, מן הראוי שהוועדה תסביר מפני מה, לדעתה, צלקת בחזה במידות שהיא קבעה
אינה מכערת.

7.
המערער צירף לערעורו החלטות של ועדות רפואיות אחרות שקבעו דרגת נכות בגין צלקת כתוצאה מניתוח מעקפים. לא מצאתי שיש מקום להורות לוועדה להתייחס לאותן החלטות, מאחר שלא הוצגו בפני
הוועדה, מה עוד שהן החלטות
של ועדות רפואיות מדרג ראשון, ובערעור זה אנו דנים בהחלטה של ועדה רפואית לעררים.

8.
ב"כ המערער היפנה לפסק דינה של כב' השופטת גנות בבית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק עש"א 7472-11-09 ליידנר נ' משהב"ט אגף השיקום קצין תגמולים (דינים


מחוזי 2010 (128) 1109),
בנושא פרשנות תקנות הנכות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום). הוא הצביע על כך שהשופטת קבעה כי "מבחן הכיעור אינו מבחן סובייקטיבי, כי אם מבחן אובייקטיבי, ומשכך, כאשר מדובר בצלקת באורך של כ- 4 ס"מ וברוחב של כ- 1.5 ס"מ, בעלת גוון כהה אדום יותר מצבע העור ושקועה, אין צורך לראותה על מנת לקבוע ברמה העובדתית כי מדובר בצלקת מכערת".
בסופו של פסק הדין קבעה השופטת:

"אין מדובר בקביעה רפואית אלא בקביעה עובדתית אובייקטיבית ואשר תיאור הצלקת כפי שתוארה כל ידי רופאי הוועדה עונה בהחלט על הדרישות המביאות למסקנה כי מדובר בצלקת מכוערת.
נוכח האמור, הנני מחזירה את התיק לוועדה על מנת שתקבע את נכותו של המערער לפי סעיף 75(א)(2) בשיעור של 10%."

אלא שמן הראוי לציין שהנתונים של הצלקות שונים. בעניינינו מדובר בצלקת בחזה שאורכה הכולל הוא
17.5 ס"מ ורחבה נע בין 0.2 ס"מ ל-0.9 ס"מ.
בענין ליידנר אורך הצלקת היה אמנם
4 ס"מ אך רוחבה
היה 1.5 ס"מ, וכפי שקבעה הוועדה הצלקת היתה "בעלת גוון כהה אדום יותר מצבע העור ושקועה". כמו כן הצלקת בעניין ליידנר היתה במותן ימין.

9.
פרופ' ד' מלר מצביע במאמרו
"נכות בגין צלקות בגוף" (רפואה ומשפט גליון מס' 40 - יוני 2009 עמ' 101) על כך שהניסוח של
תקנה 75(1)
הוא מעורפל במיוחד כשהתקנה מפנה
למונחים שאינם מוגדרים די צרכם ומותירה טווח גדול לפרשנויות אישיות סובייקטיביות. מכאן, שעל הוועדה להבהיר את דעתה בדונה בנכות לפי
תקנה זו, שהרי לה
הסמכות לקבוע זאת.

10.
סופו של דבר, עניינו של המערער יוחזר אל הוועדה הרפואית לעררים על מנת שתסביר ותבהיר מפני מה אין, לדעתה,
מקום לקבוע שצלקת כמו זו שיש למערער
אינה מכערת. המערער וב"כ יוזמנו להופיע בפני
הוועדה ויוכלו לטעון טענותיהם בעניין זה, החלטת הוועדה תהיה מנומקת.

11.
מאחר והערעור התקבל בחלקו בלבד, כל צד ישא בהוצאותיו.

12.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שנתמנה לכך ע"י הנשיאה.

ניתן היום, כ"ו אייר תשע"ג,
(
06 מאי 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.











בל בית דין אזורי לעבודה 8284-11/12 אלברט אוחיון נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 06/05/2013)