פסקי דין על גלית לוי | פסקי דין על פ.א. השקעות נדל"ן 2007 | פסקי דין על פנרמה אחזקה ( 1999 ) |

40614-03/13 תט     08/05/2013




תט 40614-03/13 גלית לוי נ' פ.א. השקעות נדל"ן 2007 בע"מ, פנרמה אחזקה ( 1999 ) בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"ט 40614-03-13 פ.א. השקעות נדל"ן 2007 בע"מ
נ' היי אנד דיזיין בע"מ ואח'

תיק חיצוני
:
0206961136



מספר בקשה:
8

בפני

כב' הרשמת בכירה
ורדה שוורץ


מבקשת

גלית לוי


נגד


משיבות

1. פ.א. השקעות נדל"ן 2007 בע"מ

2. פנרמה אחזקה ( 1999 ) בע"מ




החלטה

1. בפני
בקשה לבטול החלטה שניתנה ביום 15.4.13 לפיה נדחתה הבקשה לבטול צו עיכוב היציאה מן הארץ שניתן בתיק זה כנגד המבקשת.
ראשיתו של הדיון בין הצדדים הוא במתן צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המבקשת במעמד צד אחד, המשכו בבקשה לביטולו ודיון במעמד שני הצדדים, וסופו במתן החלטה קצרה על דחיית הבקשה לבטול צו עיכוב היציאה מן הארץ בעקבות מחדל של ב"כ המבקשת להגיש מסמכים נוספים במועד, ועל מנת לדייק, המסמכים הוגשו באיחור של 5 ימים ולאחר מתן ההחלטה הדוחה את הבקשה.

2. ב"כ המבקשת הגיש בקשה לבטול ההחלטה והארכת מועד להגשת המסמכים הנדרשים.
לטענת ב"כ המבקשת אכן איחר בהגשת המסמכים אך המחדל רובץ לפתחו בלבד נוכח עומס עבודה רב בעקבות מצוקת כח אדם במשרדו.
ב"כ המבקשת מודה אף במחדל של אי הגשת בקשה להארכת מועד להגשת המסמכים.
ב"כ המשיבות התנגד לבקשה לבטול ההחלטה הן משום שרשלנות עו"ד אינה עילה לבטול החלטה והן משום שלגופו של עניין ממילא ההחלטה שניתנה צודקת לאחר שלא הומצאו מסמכים המועילים למבקשת.

3. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ואף במסמכים שהגישה המבקשת כפי שנדרשה בהתאם להחלטה שניתנה במעמד הדיון, לא מצאתי מקום לבטל ההחלטה והטעם לכך הוא כי אף לגופו של עניין יש לדחות הבקשה לבטול צו עיכוב היציאה מן הארץ.

עיקר המחלוקת בין הצדדים במתן הצו אינו קיומן של ראיות לכאורה לקיומה של עילת התביעה בתיק זה, שהוא אחד התנאים להותרתו של הצו על כנו, אלא בקיומו של התנאי הנדרש בתקנה 384(א) לתקנות סד"א התשמ"ד-1984 והוא קיומו של חשש סביר שהמבקשת עומדת לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין.

4. המשיבות הגישו כנגד המבקשת בקשה לביצוע שטר חוב בלשכת ההוצאה לפועל בסך של 784,667 ₪ אשר העילה לביצועו הוא הפרת הסכם השכירות לאחר שהמבקשת לא שילמה את דמי השכירות והוצאות המושכר כסדרם ואף עזבה את המושכר בטרם הסתיימה תקופת השכירות ועל כן חייבת דמי שכירות בגין יתרת התקופה כמתחייב מהוראות הסכם השכירות.
אין מחלוקת כי המבקשת עזבה את המושכר בטרם עת וכנראה גם שאין מחלוקת בדבר חוב עבר שהותירה שכן לא הובאה לעיוני ההתנגדות שהוגשה, בבקשתה לבטול צו עיכוב היציאה מן הארץ הלינה רק על חיובה בדמי השכירות העתידיים ובמעמד הדיון לא נחקרה המצהירה מטעם המשיבות בענין עילת התביעה.
כל שהוצג באשר לעילת ההגנה הנטענת היא כי המבקשת עזבה את המושכר בהסכמה ובכך ויתרו המשיבות על המגיע להן על פי הסכם השכירות.
יתכן ובפיה של המבקשת עילת הגנה הראויה להידון אך אין ספק כי בנסיבות העניין, הוצגו די ראיות כדי לבסס עילת תביעה הראויה להתברר ובכך התמלא התנאי הראשון הנדרש במתן הצו.

5. עיקר הדיון נסב סביב הראיות המצביעות על כוונתה של המבקשת לעזוב את הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת.
המשיבות טענו כי המבקשת צברה חובות לנושים רבים, חדלה מלנהל את עסקיה בארץ, חסרה כתובת מגורים קבועה ואף מתכוונת להוציא את בתה מבית הספר.
המבקשת הכחישה את טענותיהן של המשיבות אך לא צירפה כל ראיה או פירוט על מנת לסתור טענות אלו.
במעמד הדיון נחקרה המבקשת ובעדותה טענה כי הינה מתגוררת ברח' פיינשטיין בת"א, מנהלת עסקיה בכתובת במנדרין לופט בת"א ומתכוונת לשכור מקום לעסקיה במתחם שרונה.
בנסיבות העניין, ניתנה למבקשת הזדמנות, לפנים משורת הדין, להמציא מסמכים המעידים על טענותיה אלה ואלו המסמכים אשר ב"כ המבקשת איחר בהגשתם.

עיינתי במסמכים ומצאתי כי רובם ככולם אינם מעידים על שורשים עמוקים הנטועים בקרקע המדינה, אלא דווקא על זמניות וכוונות עתידיות בלבד ללא התחייבות.

6. המבקשת טוענת כי לא נחתם הסכם לשכירות מקום מגוריה ברח' פיינשטיין ולכן אין לה מסמך להציגו. במקום זאת מציגה מכתב על נייר חלק המופנה לכל מאן דבעי של אדם בשם שמעון בר לב ובו טוען החתום כי הינו נציג הבעלים של הדירה ברח' פיינשטיין ומאשר כי המבקשת ובן זוגה שכרו את הדירה ולא הפרו את הסכם השכירות.
יש לציין כי תאריך המכתב 18.4.13, נרשם, בניגוד למכתב כולו, בכתב יד.
תוכנו עומד בסתירה לטענת המבקשת כי לא נחתם הסכם שכירות. לא צוין במכתב שהסכם השכירות היה בע"פ – עובדה כשלעצמה תמוהה במיוחד לאור העובדה כי החותם על המכתב מטפל בהשכרה עבור הבעלים השוהים בחו"ל.
המבקשת לא טרחה להציג חשבונות חשמל וארנונה בכתובת זו המעידים טוב יותר על מגוריה בכתובת זו.
המבקשת מציגה טיוטת הסכם שכירות בלתי חתומה המעידה לדבריה על השכרת דירת מגורים אחרת החל מיום 1.5.13. מדובר בטיוטה שאינה מעידה כלל על התחייבות אלא על הליך מו"מ בלבד.

7. לצורך ביסוס טענותיה על עסקים הנטועים על קרקע יציבה, מציגה המבקשת אישורים על ניהול חשבונות בנק (שלה ושל החברה שבבעלותה), הסכם שכירות של הנכס בו היא מנהלת את עסקיה, אישור רו"ח על פעילות עסקית, מספר הזמנות לביצוע ומסמך הבנות לשכירת נכס במתחם שרונה.
אף אחד מהמסמכים שהוצגו אינו מעיד על התחייבות ממשית וארוכת טווח מעבר לחודש ימים.
הוצגו רק אישורים בכתב על ניהול חשבונות בנק ותו לא. לא הוצגו דפי חשבון בנק המעידים על פעילות המעידה על ניהול עסקים כרגיל בחשבונות אלו.
הסכם השכירות של מנדרין לופט שהוצג הוא הסכם שכירות יומי ועל פי דרישה ואף הוצגה חשבונית מס לפיה בכל חודש מרץ שכרה המבקשת את המקום 4 ימים בלבד.
אומנם הוצגו הזמנות של שמלות כלה וערב אך רק אחת מהן למועד אספקה באוגוסט 2013. אחת חלף זמנה זה מכבר ושלוש לתחילת חודש זה.
אישור רו"ח הוא קצר ולקוני ואינו מעיד אלא שהחברה פעילה ומשלמת מיסיה. לא צוין כלל מהו מחזור העסקים של החברה אשר יכול להעיד על פעילות עסקית עניפה שהמבקשת אינה יכולה לוותר עליה.

מסמך ההבנות להשכרת נכס במתחם שרונה אינו אלא טופס חסר התחייבות כלשהיא הן מטעם המבקשת והן מטעם משכירי הנכס שזהותם אינה ידועה מאחר ואין כל כותרת למסמך ואין כל חתימה של המשכיר. כל מהותו של המסמך ומועד חתימתו (על ידי החברה של המבקשת) אינו ידוע ובסופו נרשם "הסכם

בנוסח

מקובל

אצל

החברה יחתם בתוך 30

יום. אין

לראות

בנייר זה משום הצעה

ו
/
או

קיבול

על

ידי

החברה.

מובהר

כי

רק

הסכם

חתום מחייב את החברה
".

8. המבקשת הוסיפה אישור על רישום ללימודים באוגוסט 2013 אך למעט טופס רישום מלא לא צורף אישור על תשלום דמי הרישום בסך 350 ₪ ואף תנאי ההתחייבות לתשלום ודרך התשלום המוצעת נותרו בטופס ריקים מפרטים.
המבקשת צירפה אישור על לימודיה של בתה בבית הספר התיכון אך אישור זה אינו מעיד אלא על ההווה וכל עוד לא עזבה הבת את לימודיה, אירוע שאינו מן הנמנע אם תחליט המבקשת לנטוע את מושבה בחו"ל.
יש לציין עוד כי מעיון בתעודה המפרטת את יציאותיה וכניסותיה של המבקשת מהארץ עולה כי בניגוד לביקוריה בחו"ל עד יולי 2012, לתקופה ממוצעת של 10 ימים בכל פעם, הרי שבסוף שנת 2012 ובתחילת 2013 נעדרה מהארץ לתקופה ממושכת של חודש ימים בכל פעם.
היעדרות ממושכת כאמור מטילה ספק בטענת המבקשת כי מדובר בנסיעות עסקיות אשר מטבען הן קצרות מועד.

9. כל המסמכים שהוצגו דווקא תומכים בגרסת המשיבות בדבר שהותה הארעית וחסרת השורשים של המבקשת בארץ וכל זאת מבלי שאתן דעתי אף על טענת המשיבות בדבר חובותיה של המבקשת לנושים אחרים ואשר המבקשת לא הניחה דעתי כי אין בה ממש.
יש להוסיף כי לא שוכנעתי כי פעילותה העסקית של המבקשת תינזק בכך שלא תוכל לצאת לחו"ל. לא הוצגו כל ראיות לכך כי נסיעותיה של המבקשת היו לצרכי עסקיה וכיצד נסיעות אלו אכן תורמות לעסקיה.
עיקר עסקיה של המבקשת הוא בעיצוב בתחום האופנה בארץ והוצגו ראיות על כך בלבד.





10. סוף דבר הוא כי גם אם הייתי מבטלת את ההחלטה מיום 15.4.13, לא היתה התוצאה שונה והנני מותירה אותה על כנה.
המבקשת תשלם הוצאות הדיון בבקשה זו בסך 1,000 ₪ נוספים על הוצאות שנפסקו בהחלטה הנ"ל.



ניתנה היום, כ"ח אייר תשע"ג, 08 מאי 2013, בהעדר הצדדים.










תט בית משפט שלום 40614-03/13 גלית לוי נ' פ.א. השקעות נדל"ן 2007 בע"מ, פנרמה אחזקה ( 1999 ) בע"מ (פורסם ב-ֽ 08/05/2013)