פסקי דין על יעד יהודה ברגמן | פסקי דין על עירית נתניה

35620-05/12 תאמ     08/05/2013




תאמ 35620-05/12 יעד יהודה ברגמן נ' עירית נתניה








בית משפט השלום בנתניה



תא"מ 35620-05-12 ברגמן נ' עירית נתניה

תיק חיצוני
:


בפני

כב' השופטת
סמדר קולנדר-אברמוביץ


התובע
יעד יהודה ברגמן

– ע"י עו"ד אלי שיליאן


נגד

הנתבעת
עירית נתניה

– ע"י עו"ד רומית סמסון



החלטה


1.
התובע, ברגמן יעד יהודה הגיש תביעה זו בהליך של סדר דין מהיר כנגד עירית נתניה
להחזר סכומים ששילם בגין ארנונה. כפי שפירט בתביעתו החל מיום החזקתו בנכס המצוי ברחוב אורט 3 בנתניה הוא חויב בתשלומי ארנונה בגין שטח של 160 מ"ר.
ביום 5.5.10 הוא פנה לעיריה לאחר שביצע מדידה עצמאית וביקש לקבל זיכוי שכן גודל הנכס הינו 129 מ"ר בלבד. העיריה לאחר שביצעה המדידה
הסכימה לזכותו מיום פנייתו ומשכך טוען הוא שיש מקום להשבת הסכומים ששילם ביתר ממועד החזקתו. כן טוען לרשלנות העיריה במדידה ובחיוב הארנונה.

2.
הנתבעת טענה כטענה מקדמית בכתב הגנתה שיש מקום לדחות התביעה על הסף בהעדר סמכות. כפי שפירטה
היא הסמכות לדון בהשגה על חוב ארנונה מסורה לועדת הערר לענייני ארנונה המוסמכת מכח חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) התשל"ו – 1976.
החוק התווה את הדרך החוקית והערכאות המוסמכות לדון בשאלות הנוגעות חיובי ארנונה המוטלים על תושבים ומשכך יש לדחות התביעה על הסף.

3.
התובע ביקש להגיב בכתב לטענות אלה, ולאחר שהוגשה תגובתו הוגשה גם תגובת הנתבעת.

4.
התובע בתגובתו טוען שקיימות שתי דרכי תקיפה אפשריות באשר לטענות שאינן מצויות בסמכות ועדת הערר. האחת תקיפה ישירה בפני
ערכאות מינהליות והשניה תביעה במסגרת השבה בפני
בית המשפט האזרחי, כאשר אין אפשרות אחת מבטלת את השינה. ראה לענין זה רע"א 6950/05 עירית אשדוד נ' שמעון צרפתי.
עוד טוען התובע שלאור פסק הדין רע"א 7669/96 עירית נהריה נ' נ. קזס פד"י נ"ב (2) 214, אזי במקום בו עילת התביעה נסמכת על רשלנות, כפי שבמקרה שלפנינו יש מקום לדון בתביעה.

5.
טענת התובע לרשלנות נסמכת על כך שהעיריה פעלה ברשלנות כאשר קבעה את גודל השטח השגוי. התובע אינו מפרט כלל בתביעתו כיצד נהגה התובעת בקביעת השטח.

6.
דרך המלך בהליכים מסוג זה הינה
הגשת הערר. העובדה שבכתב התביעה נטענת טענת רשלנות, מבלי להסביר מדוע קיימת רשלנות מבחינת העיריה בקביעת גודל השטח, האם
מוטלת חובה על העיריה לבצע בדיקות תקופתית של גודל הנכסים בעיר? האם קיימת רשלנות כאשר לא נעשה כן? האם סביר והגיוני מבחינת מדיניות
ציבוריות להטלת חובה מעין זו?

איני סבורה שיש לפתוח את דלת בית המשפט כאשר נטענת טענת הרשלנות, כאשר יש לפחות לבסס העובדות באשר אליה, שאם לא כן ירוקנו
מתוכן הוראות החוק שקבע הליכים ברורים וסדורים להגשת השגה על חישוב הארנונה.

התובע קיבל במשך שנים את חיובי הארנונה אולם לא טרח כלל לבדקם ולא השיג עליהם. מרגע שפנה לעיריה והודיע על גודל הנכס, העיריה פעלה ודאגה להקטין את גודל הנכס, ואף תיקנה חיוביה מיום ההודעה.

חוק הערר הוא המתווה את הדרך החוקית ואת הערכאות המוסמכות לטפל בשאלות הנוגעות לחיובי ארנונה המוטלים על תושבים. הדרך היחידה הפתוחה בפני
תושב המבקש להלין על גודל השטח בו חויב הינה הדרך הקבועה בחוק הערר. הטענה כנגד שטחו של נכס חייבת להעלות בזמן אמת.
העיריה אינה מחויבת לבדוק את גודל הנכסים ועל כן קבע החוק מנגנון פשוט לפיו כל תושב יכול להעלות השגותיו בדבר גודל השטח בו מחויב.

7.
לאור כל האמור לעיל דין התביעה להמחק
על הסף בהעדר סמכות עניינית של בית משפט זה.
התובע ישלם הוצאות בקשה זו בסך 2,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ח אייר תשע"ג, 08 מאי 2013, בהעדר הצדדים.









תאמ בית משפט שלום 35620-05/12 יעד יהודה ברגמן נ' עירית נתניה (פורסם ב-ֽ 08/05/2013)