פסקי דין על עמיחי לנקרי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

26055-10/11 בל     08/05/2013




בל 26055-10/11 עמיחי לנקרי נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

ב"ל 26055-10-11

01 מאי 2013

לפני: כבוד השופט יוסף יוספי


נציג ציבור (עובדים) -
מר יהודה דדון

נציג ציבור(מעבידים)- מר ראובן בצרתי

התובע
:

עמיחי לנקרי
(ת.ז.

-034215376

)
ע"י ב"כ: עו"ד הישראלי




-

הנתבע
:

המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ: עו"ד מיכל כהן



פסק דין


1.
עסקינן
בתובענה, במסגרתה מבקש התובע להכיר בפגיעה שבברכו הימנית (ובליקויים שבה), אשר קרתה באירוע מיום 1.10.09, כתאונת עבודה.

2.
בהחלטה מיום 13.9.12 קבע בית הדין, כי במסגרת האירוע התאונתי מיום 1.10.09 נפגע התובע גם בברכו הימנית. לפיכך, הורה בית הדין על מינוי מומחה לאורתופדיה, אשר התבקש לחוות דעתו במקרה דנן, בהתבסס על התשתית העובדתית כמפורט להלן:

"1.
התובע עובד במפעל. ביום 1.10.09 עלה התובע על שיש מטבח, ביצע פעולה, וביקש לרדת מן השיש באמצעות שרפרף. בעת שדרך על השרפרף, החליק השרפרף לצד, והתובע מעד ונפל על גבו, כאשר ברך ימין שלו נמתחה לצד בחוזקה.
2.
התובע פנה בתחילה לטיפול רפואי בקשר לגבו. אמנם הוא חש כאבים בברך ימין, אולם הוא קיווה שהם יחלפו. משהכאבים התחזקו, פנה התובע ביום 3.11.09 לקבלת טיפול רפואי.
3.
מצבו הרפואי של התובע הינו כעולה מהמסמכים הרפואיים".

3.
לצורך הכרעה בסוגייה מונה ד"ר אלכסנדר ברוסקין כמומחה מטעם בית הדין (להלן:"המומחה"), והוא נתבקש לחוות דעתו בשאלות הבאות:

"1.
ממה סובל התובע בברכו הימנית?
2.
האם הליקוי הקיים, ככל שקיים, נובע מן האירוע אשר יתואר להלן?".

4.
המומחה השיב בחוות דעתו מיום 20.11.12, במסגרתה סקר את החומר שהיה בפני
ו, וציין:

"אי לכך, לדעתי, מצבו האובייקטיבי בברך ימין נובע על רקע תהליך תחלואתי ואינו קשור כלל לנפילה, קשה ככל שהיתה בתאריך 1.10.09".

5.
בהחלטה מיום 25.11.12 ניתנה לצדדים אפשרות לפנות לבית הדין בבקשה להציג למומחה שאלות הבהרה, ונקבע כי במידה ולא יוצגו שאלות
כאמור, יסכמו הצדדים בכתב.

6.
בהחלטה מיום 8.1.13 דחה בית הדין את בקשת התובע לפסילת חוות דעתו של המומחה, והאריך את המועד להגשת בקשה להצגת שאלות הבהרה למומחה. ביום 27.1.13 הגיש התובע בקשה להצגת שאלת הבהרה אחת, והנתבע הגיש תגובתו. בהחלטה מיום 6.2.13
דחה בית הדין את בקשתו של התובע, והורה לצדדים להגיש סיכומיהם. התובע הגיש סיכומיו ביום 8.4.13, והנתבע הגיש סיכומיו ביום 14.4.13.

טענות התובע

7.
לטענת התובע, פקיד התביעות דחה ההכרה בפגיעה בברך ימין, רק בשל העובדה שהתובע התלונן בפני
הרופא המטפל על פגיעה זו כעבור חודש. משקבע בית הדין בהחלטתו מיום 13.9.12 כי התובע נפגע ביום 1.10.09 בברכו הימנית, לא היה מקום למינוי מומחה רפואי, שכן הנתבע דחה את התביעה לעניין עצם הפגיעה בברך ימין, ועניין זה כאמור הוכרע ע"י בית הדין בהחלטתו. שיעור הנכות הזמנית והצמיתה, לרבות ביחס לשאלת "מצב קודם", הינם בתחום הסמכות העניינית של הוועדה הרפואית.

ניכר מקריאת חוות הדעת של המומחה בלבול הסמכויות בו הוא נתון. הדבר מתבטא בכך שהוא סוקר ומנתח את התיעוד הרפואי שעמד בפני
ו, בו בזמן שכבר יש קביעות עובדתיות בהחלטת בית הדין מיום 13.9.12 ביחס לתיעוד הנזכר. המומחה ציין, כי אין בתיק הרפואי כל רישום אודות פגיעה טראומטית בברך ימין, בניגוד להחלטת בית הדין.

לסיכום, טען התובע כי משנקבע שלתובע אירע תאונה והתאונה היתה תוך כדי עבודתו, הרי שהיתה גם עקב עבודתו בהתאם לחזקת הסיבתיות בסעיף 83 לחוק.




טענות הנתבע


8.
לטענת הנתבע, המומחה שמונה עבר על המסמכים הרפואיים של התובע, וכן היה מודע היטב לעובדות שנקבעו. המומחה עיין בתיק הרפואי, וקבע שאין כל רישום אודות פגיעה טראומטית בברך ימין. המומחה קבע, כי מצבו האובייקטיבי של התובע בברך ימין נובע
מתהליך תחלואתי בלבד ואינו קשור כלל לנפילה, קשה ככל שהיתה בתאריך 1.10.09. בית הדין לא הכיר בנזקו של התובע כפגיעה בעבודה, אלא קבע כי מבחינה עובדתית נמתחה ברכו של התובע, ולכן יש צורך בחוות דעת. לא נפל פגם בחוות דעתו של המומחה. מסקנתו ברורה וחד משמעית, לפיה אין קשר סיבתי במקרה דנן. הטענות אודות ברך ימין הועלו כחודש לאחר האירוע הנטען, ולא בסמיכות אליו.

חוות דעתו של המומחה אינה סותרת את קביעות בית הדין בתיק, אלא מתייחסת רפואית למה שאירע.

אירוע הנפילה הוכר על ידי הנתבע רק לעניין החבלה בגב על דרך ההחמרה, ולא ניתן להכיר בפגיעה בברך.

אין מקום להעביר למומחה את שאלת ההבהרה, וזאת הואיל והמומחה שלל קשר סיבתי.

לסיכום, טען הנתבע כי יש לדחות את טענות התובע בסיכומיו, ולדחות את התובענה.

דיון
והכרעה

9.
לאחר לימוד טענות הצדדים, הגענו למסקנה כי דין התובענה להדחות בהתאם לאמור בחוות דעתו של המומחה, והכל מהנימוקים המפורטים להלן.

10.
בפסיקה ובספרות המשפטית נקבע לא אחת המשקל שיש ליתן לחוות דעתו של מומחה מטעם בית הדין, וזאת בהאי לישנא:

"בתי הדין לעבודה מייחסים בד"כ משקל רב לחוות דעת המומחה מטעם בית הדין
, זאת
מטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה
מירבית".

ראה:
עב"ל (ארצי) 411/97 דחבור בוטרוס - המוסד לביטוח לאומי
(2.11.99, פסקה 4 לפסק הדין).
סטיב אדלר, 'מומחים יועצים רפואיים בביה"ד לעבודה', המשפט ב' (התשנ"ה) 199, 212.
יצחק לובוצקי, 'סדר הדין במשפט העבודה', מהדורת 2004, פרק 12 עמ' 45
.

כמו כן, הלכה פסוקה היא כי בשאלות רפואיות "יסמוך ביה"ד את ידיו על חוות דעת מומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן".


ראה:
דב"ע (ארצי) נה/ 79-0 סעדה - המוסד לביטוח לאומי
(29.3.95, פסקה 13 לפסק הדין).



ועוד פסק בית הדין הארצי בהאי לישנא:

" ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה".

ראה :
עב"ל (ארצי) 1035/04 ביקל - המוסד לביטוח לאומי

(6.6.2005, פסקה 5 (ו) לפסק הדין).

לפיכך, במרבית המקרים ראוי להעדיף את חוות דעתו של המומחה שמינה בית הדין מאשר את חוות דעתו של המומחה מטעם אחד הצדדים.

ראה:
דב"ע (ארצי) 37 – 0 המוסד לביטוח לאומי
- נתנאל, פד"ע יח 78, 82.
ע"ע (ארצי) 1274/02 אואקנין - מדינת ישראל, פד"ע לח 370.
יצחק לובוצקי, שם,
עמ' 46.


11.
במקרה שלפנינו, שלל המומחה קיומו של קשר סיבתי בין האירוע התאונתי לבין הנזקים בברכו הימנית של התובע.


המדובר בקביעה רפואית, אשר הובאה במסגרת חוות דעת מפורטת ומנומקת, וראוי לקבלה. המומחה ביסס מסקנותיו על החומר אשר הונח בפני
ו, תוך שהוא קושר היטב בין זה לבין זה.

המומחה פירט ממה
סובל התובע בברכו הימנית, בהתבסס על החומר הרפואי שהועבר לעיונו, והכל בהקשר עם התשתית העובדתית שהונחה בפני
ו, ולבסוף קבע את שקבע.

12.
בין השאר, פירט המומחה את הרישומים הרפואיים הנוגעים לברכו הימנית של התובע, כמו גם בדיקות קליניות ובדיקות הדמייה אותן עבר, ולבסוף קבע כי מצבו הרפואי של התובע בכל הקשור לברך ימין נובע מתהליך תחלואי בלבד, ואינו קשור כלל לאירוע התאונתי.


המומחה ציין בין השאר, כי אין בתיק הרפואי כל רישום אודות פגיעה טראומטית בברך ימין. המדובר בקביעה רפואית גרידא, אשר אינה סותרת כלל את האמור בתשתית העובדתית אשר הובאה בפני
המומחה בהתאם לקביעת בית הדין. קביעתו של המומחה הינה בפן הרפואי בלבד; ולדידו, בברכו של התובע
לא נמצאו פגיעות היכולות לנבוע מהאירוע התאונתי אותו עבר כפי שתואר בהחלטת בית הדין. המומחה אף נתן דוגמאות לפגיעות טראומטיות שכאלה, אשר היה מצופה לראותן בברכו הימנית של התובע. לפיכך, אין לקבל את טענות התובע, לפיהן סטה המומחה מהתשתית העובדתית שהונחה בפני
ו.

13.
כמו כן, היה מקום למינויו של מומחה מטעם בית הדין בנסיבות העניין, שכן הנתבע במסגרת כתב הגנתו טען להעדר קשר סיבתי בין נזקיו של התובע בברכו הימנית לבין האירוע התאונתי.


בהקשר זה יצויין, כי המומחה ציין ממה סובל התובע בברכו
הימנית, ומדוע תחלואה זאת אינה נובעת מהאירוע התאונתי.

14.
המומחה ענה על שנשאל באופן
מפורט, מקצועי וענייני.


מכל האמור לעיל, עולה כי עסקינן בקביעות רפואיות גרידא, מטעם מומחה אשר מונה על ידי בית הדין, בהן בית הדין אינו נוהג להתערב. המומחה הסתמך בחוות דעתו על החומר הרפואי בעניינו של התובע, ועל העובדות דנן מאידך, ולא ראינו סיבה שלא לאמצה.

15.
בשולי הדברים, אך לא בשולי חשיבותם, יצויין כי בפני
התובע היתה פתוחה הדרך להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין להעביר את עניינו של
התובע למתן חוות דעת על ידי המומחה; לאחר שנקבע כי התקיים אירוע תאונתי במהלכו
נפגע התובע בין השאר בברכו הימנית; כמו גם על ההחלטה שלא לפסול את חוות הדעת.
בנוסף, יכל התובע לערער בזמן אמת על החלטת בית הדין שלא לאפשר הצגת שאלת ההבהרה אותה ביקש להציג למומחה, ולא להעלות זאת בשלב הסיכומים.




אחרית דבר

16.
לאור כל האמור לעיל,
דין התובענה להדחות.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

17.
פסק הדין ישוגר לצדדים בדואר.

18.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ח אייר תשע"ג
(
08 מאי 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.






נציג ציבור (עובדים)-

יוסף יוספי
, שופט-

נציג ציבור (מעבידים)-


מר יהודה דדון

מר ראובן בצרתי







בל בית דין אזורי לעבודה 26055-10/11 עמיחי לנקרי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 08/05/2013)