פסקי דין על התאחדות הצופים והצופות בישראל | פסקי דין על מועצה העדה האורתודוכסית נצרת | פסקי דין על אמיר נאסר | פסקי דין על מועצת העדה האורתודוכסית עכו ואח' |

45907-04/13 הפ     16/05/2013




הפ 45907-04/13 התאחדות הצופים והצופות בישראל נ' מועצה העדה האורתודוכסית נצרת, אמיר נאסר, מועצת העדה האורתודוכסית עכו ואח'








בית המשפט המחוזי בחיפה

ה"פ 45907-04-13 התאחדות הצופים והצופות בישראל
נ' מועצה העדה האורתודוכסית נצרת
ואח'



16 מאי 2013



בקשה מס' 1- סעדים זמניים


בפני

כבוד השופט א' קיסרי

מבקשת




התאחדות הצופים והצופות בישראל



נגד

משיבים


1. מועצה העדה האורתודוכסית נצרת
2. אמיר נאסר
3. מועצת העדה האורתודוכסית עכו
4. ג'אד עאקל
5. מדינת ישראל - משרד החינוך (פורמלי)




החלטה

1.
המבקשת הגישה תובענה למתן

פסק דין
המצהיר, בין השאר, כי הסמכות להפעיל את שבטי הצופים במדינת ישראל נתונה לה ולמי שהיא מסמיכה לכך; כי המבקשת הסמיכה כדין את ארגון הצופים האורתודוכסים לפעול מטעמה מול שבטי הצופים האורתודוכסים במדינת ישראל; כי המבקשת אישרה כדין את תקנון ארגון הצופים האורתודוכסים, וכי המבקשת הפסיקה כדין את פעילות שבט צופי נצרת ושבט צופי עכו.

2.
בגדר התובענה עתרה המבקשת לסעדים זמניים אשר, בין היתר, יאסרו על המשיבים 1 ו-2 למנות "ראש שבט צופים" בהליך שנועד להתקיים ביום 26.4.13 ועל המשיבים 3 ו-4 לקיים "תהלוכת צופים" שנועדה ליום 11.5.13.

3.
בצו ארעי שניתן ביום 25.4.13 נעתרתי לבקשה בחלקה, והוריתי כי עד למתן החלטה אחרת המשיבים 1 ו-2 יימנעו מלמנות "ראש צוות צופים" וכי המשיבים 3 ו-4 יימנעו מקיום "תהלוכת צופים". באותה החלטה נקבע הדיון בבקשה ליום 8.5.13, וכתום הדיון שבו שמעתי את טענות באי כוח הצדדים החלטתי לבטל את הצו הארעי הנוגע לקיום "תהלוכת צופים".

4.
החלטה זו היא החלטה משלימה להחלטה שניתנה ביום 8.5.13, ולאחר עיון בבקשה ובתשובות ועל יסוד הטענות שנשמעו בדיון שהתקיים, אני מחליט לדחות את הבקשה לסעדים זמניים (בקשה 1), למעט הנעתר בפסקה ג שלה, היינו לאסור על המשיבים להפעיל את שבטי הצופים האורתודוכסים בנצרת ובעכו בדרך כלשהי שלא במסגרת המתחייבת מפקודת הצופים [נוסח חדש], תשל"ח–1988 ("הפקודה"), מתקנון התאחדות הצופים והצופות בישראל
ומתקנון ארגון הצופים האורתודוכסים (כהגדרתו להלן בהחלטה זו).

5.
המבקשת טענה בבקשה ובתובענה כי התקיים בין הצדדים הליך קודם (ה"פ 37651-07-11 בבית משפט המחוזי בתל אביב) אשר הסתיים ביום 10.10.12 ב

פסק דין
שניתן על יסוד הסכמת הצדדים, אשר בגדרו התחייבו המשיבים לפעול על פי חוקת המבקשת והאורגנים המוסמכים שלה ("פסק הדין"). עוד נטען כי מאז שניתן פסק הדין מפרים המשיבים מעת לעת את ההוראות שבפסק הדין, ובקשר לכך נטען כי הדבר נעשה על דרך של התגרות כאשר, כך הטענה, "מפעם לפעם מוגבה רף הניסיון, מוגבה רף ההתגרות ויש המתנה לתגובתה של המבקשת...". בקשר לכך נטען כי פעולותיהם של המשיבים מערערים את סמכותה של המבקשת – ולכך אתייחס בסמוך להלן – וקיים חשש ששבטי צופים אחרים במגזר הערבי יאמצו דרך התנהלות זו ויפגעו פגיעה נוספת בסמכותה של המבקשת.

6.
המשיבים 1 ו-2 טוענים כי יש לדחות את הבקשה על הסף מחמת שאין יריבות בינם לבין המבקשת. הם טוענים עוד, כי ככל שהמבקשת סבורה שהתנהלותם אינה עולה בקנה אחד עם הוראות פסק הדין, עליה לנקוט בצעדי אכיפה והתובענה איננה אחד מהם. עוד נטען על ידי המשיבים 1 ו-2 כי המשיבה 1 היא עמותה רשומה שחבריה מהווים את הרוב המכריע של בני העדה הנוצרית האורתודוכסית בנצרת ובנצרת עילית, שהיא נותנת שירותים שונים – לרבות שירותי דת, תרבות, ספורט ורווחה – לחבריה ובכלל אלה היא תומכת בחומר וברוח בקבוצת הצופים הקיימת בנצרת בשם קבוצת "צופי וצופות ישוע הנצרתי". עוד נטען כי המבקשת היא התאחדות הכוללת שש קבוצות או הסתדרויות של צופים שבהן ארגון הצופים האורתודוכסים בישראל, וכי שבט הצופים בנצרת הוא חלק מארגון הצופים האורתודוכסים. נטען כי ביום 5.12.10 הדיחה הנהלת שבט הצופים בנצרת את ראש השבט וכי בעקבות כך התגלעה מחלוקת בין המבקשת לבין המשיבה 1, מחלוקת שלימים יושבה בשיג ושיח שהתקיים בין הצדדים. נטען כי המחלוקת היא מחלוקת פנים ארגונית העומדת ברקע החלטת המבקשת להוציא משורותיה את שבטי הצופים בנצרת ובעכו ולהפסיק את פעולתם, וכי החלטה זו של המבקשת נתקבלה באורח לא תקין שאינו עולה בקנה אחד עם תקנונה של המבקשת כמו גם עם המצב החוקי בכללותו.

7.
המשיבים 3 ו-4 טוענים כי לא היו צד בפסק הדין וממילא לא ניתן להסתמך עליו ככל שההליך נוגע למשיבים אלה. עוד נטען כי אין יריבות בין המבקשת למשיבים 3 ו-4, כי חל שיהוי רב בהגשת הבקשה, וכי הסעד המתבקש איננו סעד מניעתי שנועד לשמור על מצב קיים כי אם סעד המהווה שינוי המצב הקיים, שכן שבט הצופים בעכו פועל כרגיל מזה עשרות שנים ואין עילה להפסיק את פעולתו. עוד נטען, בדומה לטענות המשיבים 1 ו-2, כי ביסוד ההליך עומדת מחלוקת פנים ארגונית של המבקשת וכי לפעולות המבקשת בנוגע למשיבה 3 ולשבט הצופים אין בסיס חוקי.

8.
מתן סעד זמני מוסדר בפרק כ"ח של תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד–1984 ("התקנות"). תקנה 362(א) קובעת כי בית המשפט רשאי לתת את הסעד הזמני המבוקש אם שוכנע "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש". תקנת משנה (ב) קובעת כי בהחלטה בדבר מתן סעד זמני על בית המשפט להביא בחשבון את מאזן הנזק וכן שיקולים של תום לב ומידתיות הפגיעה כתוצאה מן הסעד הזמני.

9.
לאחר עיון בתשובות המשיבים אני סבור שיש קושי לקבוע כי התובענה מגלה עילה לכאורה המצדיקה את מתן הסעדים הזמניים כבר בשלב הזה, ובנוסף קיימים שיקולים מאלה המנויים בתקנת משנה (ב) אשר גם הם תומכים במסקנה שאין מקום לתת את הסעדים הזמניים שהמבקשת עתרה להם כבר בשלב
הזה.

10.
פעילותם של הצופים מוסדרת בפקודה אלא שהאסדרה, כפי שניתן להסיק מהוראות הפקודה, היא בעיקרה על דרך של קביעת מעמדה של המבקשת כמי שמארגנת את פעילות הצופים במדינה. סעיפים 3–5 של הפקודה קובעים, על דרך האיסור, כי לא תיעשה פעילות ולא ייעשה שימוש בסמלים, אותות או תגים שלפי חוקת המבקשת התייחדו לפעילות הצופים, וסעיף 6 קובע כי "לא יקים אדם ולא יארגן גוף או חבר בני אדם הטוענים או מתחזים, בלי שהורשו לכך על פי חוקת ההתאחדות (המבקשת, א"ק), שהם צופים או קשורים בכל דרך להתאחדות, לא יעבוד עמם ולא יהיה לו עניין בהקמתם, בארגונם או בעבודה עמם".

11.
מכתבי הטענות עולה כי המשיבות 1 ו-3, שהן עמותות רשומות המקיימות פעילות בתחומי חברה ורווחה של חבריהן (בנצרת ובעכו), אינן חברות במבקשת אשר לפי תקנונה (נספח ב לתשובת המשיבים 1 ו-2) החברות בה אפשרית לארגונים וולונטריים (הסתדרויות של צופים או צופות) שקיבלו על עצמם את חוקת המבקשת וכן יחידים בתנאים שנקבעו בסעיף 13 אשר עניינם חורג מגדר הדיון הנוכחי. כמסתבר, העניינים שעליהם נסבה התובענה, כמו גם הבקשה לסעדים זמניים, מקורם במחלוקות שבין ארגון הצופים האורתודוכסים בישראל לבין שבטי הצופים הן של נצרת והן של עכו. ארגון הצופים האורתודוכסים קיבל ביום 4.12.10 החלטה על ביטול שבט נצרת וביום 8.9.12 החלטה על הוצאת שבט עכו מן הארגון, והמשיבות 1 ו-3 כאחת טוענות כי החלטות אלה לוקות בפגמים כגון אי מתן אפשרות להעלות טענות, וכי לכן אין לנהוג על פיהן. בצד זאת, אין מחלוקת כי ארגון הצופים האורתודוכסים איננו אישיות משפטית נפרדת, ובגדר הדיון גם לא ניתן להבין את המעמד הנורמטיבי של התקנון שלו (נספח ו' לבקשה). כפועל יוצא מכך, איני יכול לקבוע, כפי שעותרת המבקשת, שקיימות ראיות לכאורה לקיומה של עילת תביעה המצדיקה את מתן הסעדים הזמניים שהתבקשו ויותר מכך, בהינתן המועדים שבהם התקבלו ההחלטות האמורות, לא ניתן להתעלם מן השיהוי שחל בהגשת הבקשה. באומרי זאת, איני מתעלם מן העובדה שמאז התקיים כבר הליך בבית משפט שבו ניתן פסק הדין, אולם בעניין זה דומה שצודקים המשיבים 1 ו-2 כשהם מצביעים על כך שאם אכן הופרו הוראותיו של פסק הדין – וכשלעצמי איני בטוח בכך – נקיטה בהליך החדש אינה הדרך לאכוף את פסק הדין. בצד זאת, צודקים גם המשיבים 3 ו-4 כשהם מצביעים על כך שהם לא היו צד להליך שבו ניתן פסק הדין.

12.
אוסיף עוד, כי הנימוק העיקרי שעליו תומכת המבקשת את טענותיה, היינו הפגיעה התדמיתית במעמדה כמי שמסדירה את פעילות הצופים בישראל מכוח פקודת הצופים, איננו מצדיק את מתן הסעדים הזמניים כפי שהתבקשו, זולת הסעד הזמני האוסר על הפעלת שבטי הצופים האורתודוכסים בנצרת ובעכו שלא בהתאם למותווה בהוראות הפקודה. דומני שככל שנגרמת למבקשת פגיעה תדמיתית, הדרך למנוע אותה או להקטינה היא שימוש באמצעים של שכנוע והסברה, ואני בספק אם נקיטת צעדים משפטיים ומתן צווים בגדרם היא הדרך הנאותה. אחרי הכול, פעילות שבטי הצופים בעכו ובנצרת היא פעילות חינוכית וחברתית ולא נטען שכשלעצמה היא בלתי חוקית. גם אם תתברר, בסופו של דבר, נכונותה של הטענה שפעילות זו מנוגדת לפקודת הצופים ולחוקת המבקשת ויש בה כדי ניצול "תמימותם של הילדים והנערים המבקשת בסה"כ לקחת חלק בתנועת הצופים ולהיות חלק ממורשת הצופים העולמית, כמו גם את חוסר הידיעה של הורי הילדים והנערים הללו שסוברים לפי תומם כי הם שולחים את ילדיהם לפעילות צופית טהורה..." (סעיף 27 לבקשה, ההדגשה במקור), אין בכך כדי להצדיק הטלת הגבלות על פעילות שבטי הצופים בעכו ובנצרת, אשר כל עוד הן כשלעצמן פעילויות חוקיות איני רואה את הבסיס המאפשר להגבילן על דרך של מתן סעד זמני. החשש המובע על ידי המבקשת בדבר הטעיית בני נוער והוריהם אינו נראה לי מבוסס מחד גיסא; ומאידך גיסא, הוא ניתן לפתרון על דרך של פעולות הסברה של המבקשת להגברת מודעותם של ההורים ובני הנוער לכך שלפעילות במסגרת שבטים אלה אין גיבוי ותמיכה של המבקשת, ולכן גם אינה יכולה להיחשב כפעילות צופים. על כל פנים, נזק כזה אינו בבחינת נזק שאינו ניתן לתיקון המצדיק את הסעדים הזמניים שהתבקשו, ומשום כך ראיתי לנכון לדחות את הבקשה בעיקרה, בכפוף לסייג שציינתי בפתח ההחלטה, היינו שנאסר על המשיבים להפעיל את שבטי הצופים האורתודוכסים בנצרת ובעכו שלא במסגרת המתחייבת בפקודת הצופים ומתקנון התאחדות הצופים והצופות בישראל
.

13.
לא בלי היסוס החלטתי להותיר את שאלת ההוצאות להכרעה בדיון העיקרי. הטעם לכך הוא שהתרשמתי שיישובה של המחלוקת צריך שייעשה על דרך הסכמה בין הצדדים, ופסיקת הוצאות כבר בשלב הזה טומנת בחובה פוטנציאל של סיכול האפשרות להגיע להסכם.

בשולי ההחלטה אציין כי נראה שמחמת טעות נפתח ההליך כתובענה אזרחית ולא כהמרצת פתיחה, ואני מורה כי המזכירות תפעל לתיקון טעות זו. לאחר מכן יגישו המשיבים תשובות כמתחייב מתקנה 256 לתקנות, זולת אם יודיעו, תוך עשרים ימים, כי תשובותיהם לבקשה זו ישמשו תשובות להליך העיקרי.

החלטה בדבר מועד הדיון תינתן בנפרד.


ניתנה היום,
ז' סיון תשע"ג, 16 מאי 2013, בהעדר הצדדים.




הוקלד על ידי סיגל







הפ בית משפט מחוזי 45907-04/13 התאחדות הצופים והצופות בישראל נ' מועצה העדה האורתודוכסית נצרת, אמיר נאסר, מועצת העדה האורתודוכסית עכו ואח' (פורסם ב-ֽ 16/05/2013)