פסקי דין על שי דימנט | פסקי דין על רון שוחט | פסקי דין על שרון זילבר-איצקוביץ | פסקי דין על שוגר יזמות נווה צדק |

6891-06/11 א     13/05/2013




א 6891-06/11 שי דימנט נ' רון שוחט, שרון זילבר-איצקוביץ, שוגר יזמות נווה צדק בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 6891-06-11 דימנט ואח' נ' שוחט ואח'

תיק חיצוני
:


13/5/2013
בפני

כב' השופטת
חנה פלינר


תובע

שי דימנט
ע"י ב"כ עו"ד רועי ויסמן


נגד


נתבעים

1. רון שוחט
ע"י ב"כ עו"ד עמנאול צנטלר
2. שרון זילבר-איצקוביץ
3. שוגר יזמות נווה צדק בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד וילי יצחק ושות'



החלטה


1. מונחת לפניי בקשה למתן צו גילוי ועיון במסמכים ספציפיים. בתמצית, המדובר בתביעה שהגיש מר שי דיאמנט (להלן: "התובע"/"המבקש") כנגד מר רון שוחט
(להלן: "הנתבע"); הגב' שרון זילבר איצקוביץ (להלן: "הנתבעת"/"המשיבה") ושוגר יזמות נווה צדק בע"מ
(להלן: "החברה"; הנתבעת והחברה יקראו יחד להלן: "המשיבות"). על פי כתב התביעה, הנתבע החזיק ב- 2,000 מניות רגילות המהוות שליש מהמניות בחברה. יחד עם הנתבע החזיקו בחברה בחלקים שווים הנתבעת ואדם נוסף. החברה הפעילה בזמנים הרלוונטיים לתביעה גלידריה בשם "ונילה" במתחם "התחנה" בנווה צדק בתל אביב. התובע והנתבע ניהלו מו"מ למכירת מניות הנתבע בחברה לתובע שהסתיים בהסכם מחייב (כך לשיטת התובע). אולם, הנתבע פרש מהתחייבויותיו בחוזה בחוסר תו"ל בטענה לתנאי מתלה לעסקה, קרי הסכמת נותנת הזיכיון והסכמת יתר השותפים. טענה זו לא עלתה במהלך המו"מ. בדיעבד הסתבר כי החברה והנתבעת האשימו את הנתבע ב"אי סדרים" כספיים העולים לכדי מעילה, גם נתון זה לא הובא לידיעת התובע במו"מ, בחתימה על ההסכם ותקופה ארוכה לאחר מכן. הנתבעת והחברה נהגו בחוסר תו"ל וגרמו להפרת החוזה בין התובע לנתבע בכך שאילצו את האחרון למכור לנתבעת את מניותיו בחברה בניגוד לחוזה עם התובע עליו ידעה הנתבעת ובמחיר מוזל. בין יתר טענותיו טוען התובע כי שווי החברה במועד החתימה על ההסכם היה 1.2 מיליון ₪ ואילו במועד הגשת כתב התביעה המקורי עלה שוויה של החברה ב- 800,000₪. התובע טוען בין היתר כי זכאי לפיצוי קיום החוזה מהנתבע ולקבלת עליית שווי המניות ממועד החוזה ועד הגשת התביעה בסך 266,666 ₪.

2. בבקשה דנן, עותר המבקש לגילוי ספציפי של הדוחות הכספיים המבוקרים של החברה לשנת 2010 (מועד כריתת החוזה) ולשנת 2011 (השנה בה חל הגידול בשווי החברה); העובדה כי בדיון ביקשו המשיבות לפצל את הדיון בשאלת האחריות ובשאלת שיעור הנזק (הבקשה נדחתה) מלמדת עד כמה חפצו המשיבות לעכב את חשיפת הנתונים הכספיים. עם חשיפת הנתונים הללו ייחשף המניע של המשיבה לגרום להפרת ההסכם ולהפרכת טענתה כאילו לא ידעה בזמן אמת על ההסכם מושא התביעה. לגישת המבקש, היות ותובע כ"פיצויי קיום" את ההכנסות ו/או שווי החברה שנמנעו ממנו הרי שנתוניה הכספיים של החברה הינם מעניינה של התובענה. המשיבות כבר חשפו מיוזמתן במסגרת גילוי המסמכים במקום שבו מצאו הן כי הדבר ישרת אינטרס אחר שלהן תכתובות עם רוה"ח המבקר שמונה ע"מ לברר את המעילה הנטענת תוך פירוט רחב ביותר של נתוני הכנסות החברה על פני תקופות מסוימות וכספים שהנתבע משך שלא כדין.

3. המשיבות מתנגדות לבקשה הן מסיבה פרוצדוראלית והן מסיבה מהותית. לגישתן ההליכים המקדמיים הסתיימו והבקשה הוגשה באיחור של למעלה מחודש ימים מבלי שנתבקשה אורכה וללא כל נימוק; לגופו של עניין טוענות לסוד מסחרי: המדובר במידע עסקי אשר אינו נמצא בנחלת הרבים ואינו ניתן לגילוי בנקל ע"י אחרים. המידע המצוי מקנה יתרון עסקי לבעליו והמשיבות נוקטות אמצעים סבירים לשמור על סודיותו; המבקש לא הציג תשתית ראייתית לעילת התביעה שלו כנגד המשיבות ואף ציין מפורשות בכתב התביעה כי אינו בטוח בנוגע לקיומה של עילת תביעה כנגד המשיבות. מנגד המשיבות הציגו תשתית ראייתית הדוחה את טענות המבקש ובכלל זה תקנון החברה לפיו הנתבע לא היה רשאי להעביר את מניותיו למבקש ולמשיבה היתה זכות לסרב, כי העברת מניות כפופה לאישור בעלת הזיכיון, כי ההסכם הנטען אינו מהווה הסכם מחייב; אין בעובדה שהמשיבות בחרו לחשוף תכתובות עם רו"ח כדי להשליך על העובדה שהדוחות הכספיים מהווים סוד מסחרי; לגבי הטענה בעניין פיצול הדיון טוענות המשיבות כי ביקשו לפצל את הדיון בשאלת חבותן וחבות הנתבע מאחר שאם התביעה תדחה כנגד האחרון הרי שכפועל יוצא תדחה התביעה כנגדן; בקשה זו אינה אלא תביעה למתן חשבונות, סעד שלא התבקש. הלכה היא כי בתביעה למתן חשבונות יש להורות על גילוי מסמכים רק כשהצעד נדרש לליבון השאלה האם יש מקום ליתן סעד של מתן חשבונות ואין ליתן צו לגילוי מסמכים שיש בו משום הגשמה של הסעד הנדרש בתביעה העיקרית. משהמבקש לא היה זכאי לדרוש עיון במסמכים במסגרת תביעה למתן חשבונות קל וחומר שאין הוא זכאי לעיון בהם במסגרת הליכים מקדמיים; בחודש 8/2011 מכרה החברה את פעילותה לחברה אחרת שאינה מעורבת בהליך זה. בקשתו של המבקש שהמשיבות תחשופנה בפני
ו מסמכים שונים הנוגעים בפועל לצד ג' פוגעת בזכויות האחרון (צד ג'), שאינו צד להליך.

4. בתשובה לתגובה מוסיף וטוען המבקש כי ממכתבו של השותף השלישי בחברה עולה כי ממועד כריתת ההסכם ועד להפרתו וביתר שאת עד למועד הגשת התביעה חל גידול משמעותי בהיקף הכנסות החברה (נספח 1 לתשובה). המבקש יוכיח בדיון כי כפועל יוצא מגידול בהכנסות נוצר אצל המשיבה המניע הפסול לרכישת מניות הנתבע בעסקה נוגדת בידיעת המשיבה ובאישורה; המבקש הודף את הטענה להעדר תשתית מספקת כדי לחייב את המשיבות בגילוי מסמכים וטוען כי טענה זו היה על המשיבות לטעון בבקשה לסילוק על הסף. המבחן הרלוונטי לגילוי הינו "מבחן הרלוונטיות". הדוחות הכספיים רלוונטיים לעילת גרם הפרת החוזה לרבות למניע שהיה למשיבה ולהוכחת שיעור התעשרותה וסכום פיצויי הקיום להם זכאי המבקש; אין ממש בטענה לסוד מסחרי: המבקש אינו זר לחברה אלא התקשר בהסכם לרכישתה. המבקש אינו עוסק בתחום עיסוקן של המשיבות ואין בדוחות הכספיים להוות מידע פוגע לשם שימוש להתחרות בעיסוק המשיבות; המבקש שולל את טענת המשיבות לפיה הכרזה על הדוחות הכספיים כחסויים נועדה להגן על זכויות צד שלישי, חברה אחרת אשר רכשה את פעילות החברה. לא ברור מי היא אותה חברה אחרת ולכאורה מדובר בחברה בשליטת המשיבה ובן זוגה; לסיום טוען המבקש כי יש לדחות את הטענה כאילו חלף למבקש המועד לקבלת סעד מביהמ"ש. בעניין זה טוען המבקש שהצדדים קיימו קשר טלפוני לעניין ההליכים המקדמיים ואולם ימים ספורים לפני הגשת הבקשה למתן צו שיפוטי נגד המשיבות הודיעו ב"כ המשיבות כי תמו ההליכים המקדמיים או אז התחוור למבקש כי יאלץ לבקש את התערבות ביהמ"ש. לחילופין מבקש המבקש למנות מומחה ביהמ"ש אשר יערוך חוו"ד האם שווי המניות עלה ממועד כריתת החוזה למועד רכישת החברה ע"י המשיבה.

דיון והכרעה

5. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה סבורה אני כי דינה להתקבל, כפי שיפורט להלן. על מענה לשאלון וגילוי ועיון במסמכים נאמר בפסיקה: "הליכי גילוי מוקדם (שאלונים וגילוי מסמכים) נועדו כדי לפשט את ההליכים, לקצר את הצורך בהבאת ראיות ולהשיג הודיות לגביהן. התקנות שבפרק ט' לתקנות סדר הדין, מטרתן אחת: לאפשר לבעל דין להכין את משפטו, תוך הסתמכות גם על מסמכים המצויים בידי הצד שכנגד וגם על תשובות בתצהיר שנתן הצד שכנגד לשאלות שהוצגו, שהן מהשאלות השנויות במחלוקת של המשפט"
ע"א 2271/90 גמבו נ' אמיר מרדכי, פ"ד מו
(3) 793. תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984,
קובעת כי: "יש לגלות את כל המסמכים הנוגעים לעניין הנדון". לשאלה אילו מסמכים יש לגלות נדרש הנשיא ברק ברע"א 6546/94
בנק אגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי ואח'

,
פ,ד מט(4), 54, עמ' 60: "על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את עניין נושא תובענה...הרלוואנטיות לצרכי גילוי היא מידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי". ובע"א 327/68
מנגר ואח' נ' ביינון ואח', פ"ד כב
(2) 602, עמ' 603 נקבע כי:"חשוב שמראשית המשפט יגלה כל צד את מלוא החומר שבידיו שלא יהא יריבו מופתע, יוכל להתכונן כהלכה, ולא יוסתר ממנו דבר העשוי להוציא לאור את זכותו".

6. המשיבות טוענות כי המבקש חרג מהזמנים שנקבעו למיצוי ההליכים המקדמיים בעוד המבקש הודף טענה זו. אזכיר כי נמצאים אנו עדיין בשלב קדם המשפט וטרם הוגשו תצהירי עדות ראשית; העיכוב בהגשת הבקשה, אם וככל שהיה כזה, אינו רב ולפי עמדת המבקש הצדדים ניהלו מגעים בעניין ההליכים המקדמיים (ואיני יכולה להכריע עובדתית בטענה זו). משכך, ולאור ההלכה הקובעת שהפרוצדורה אינה מיטת סדום, בחרתי להתייחס לבקשה לגופה.

7. לגופו של עניין, התרשמתי כי הדוחות הכספיים של המשיבה 3 (שהינה בעלת דין) רלוונטיים לתביעה. כזכור, התובע טוען כי שווי החברה עלה בסך 800,000 ₪ וכי זכאי לפיצוי בסך שליש מסכום זה. אין בידי המבקש דרך אחרת להוכיח את שיעור הנזק הנטען על ידו אלא באמצעות חשיפת הדוחות הכספיים, שאין לו כל גישה אליהם. יש לבחון את אמיתות הדרישה ואת שווי החברה המדויק. זאת ביתר שאת לאור נספח 1 לתשובה לתגובה ובו מאשר לכאורה השותף השלישי במועדים הרלוונטיים לתביעה בעלייה המשמעותית בהכנסות ולאור העובדה כי המשיבות חשפו תכתובות עם רו"ח הנוגעות לעניינים הכספיים לתמיכה בטענותיהן ברי כי בהצגת התכתובות לא טענו לסוד מסחרי. מה גם והמבקש אינו זר ולכאורה נכרת עימו הסכם לרכישת המניות של המשיבה 3.

8.לאחר שקבעתי כי הדוחות רלוונטים, יש לדון בשאלת קיומו של "סוד מסחרי", כנטען. איני סבורה כי דוחות כספיים, הם, לכשעצמם, עונים על הגדרה של סוד מסחרי. הדוחות הכספיים כוללים נתונים כספיים אודות החברה, שבמקרה הנדון הינה בעלת דין. לכל היותר מדובר במידע פנימי הנוגע לחברה פרטית. כשאותה חברה פרטית היא הנתבעת ושוויה עומד לדיון, אותה פגיעה בפרטיות נסוגה מפני הצורך בבירור האמת. עם זאת, על מנת לאזן בין זכויות הצדדים ולא ליצור מצב שבו הדוחות הכספיים יהיו חשופים לכל הנני מורה למשיבות להגיש את הדוחות במעטפה סגורה ללשכתי ולצד שכנגד. הדוחות לא יסרקו לתיק ויונחו אך ורק לפני ביהמ"ש והצד שכנגד. לא יעשה כל שימוש בדוחות הכספיים של המשיבה 3, אלא לצורכי הליך זה. במידת הצורך, אתן הנחיות לגבי הגבלת חשיפתו של תיק זה לציבור במערכת נט המשפט.

9.לסיום אעיר כי גם אם צד ג' רכש את המשיבה 3 בשנת 2011, אזי החשיפה המתבקשת נוגעת לחברה ולא לבעלי מניותיה ואין כל משמעות לחילופי הבעלים בחברה, אם וככל שהיו כאלה. כמו כן אעיר כי לא מצאתי ממש בטענה שמדובר בבקשה שהינה תביעה למתן חשבונות במסווה.

10. לאור האמור לעיל הנני מורה כי הדוחות הכספיים לשנים 2010-2011 יועברו לביהמ"ש (ישירות ללשכתי, לא באמצעות המזכירות) ולצד שכנגד במעטפה סגורה בתוך 14 ימים מההמצאה. התיק קבוע לישיבת קדם משפט על יסוד תצהירים ליום 5.6.2013. מאחר שעד למועד קדם המשפט לא יחלוף המועד להגשת התצהירים יודיעו הצדדים מהי עמדתם לקיום הישיבה.

אין צו להוצאות, בין היתר לנוכח טענות המשיבות בנוגע לעמידה בלוחות זמנים להשת בקשה זו.

ניתנה היום, ד' סיון תשע"ג, 13 מאי 2013, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 6891-06/11 שי דימנט נ' רון שוחט, שרון זילבר-איצקוביץ, שוגר יזמות נווה צדק בע"מ (פורסם ב-ֽ 13/05/2013)