פסקי דין על ניסן קהלני | פסקי דין על שוקובל | פסקי דין על לורן סיזה |

5866-09/11 דמש     13/05/2013




דמש 5866-09/11 ניסן קהלני נ' שוקובל בע"מ, לורן סיזה








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


דמ"ש 5866-09-11



לפני:

כב' השופטת
דגית ויסמן
נציג ציבור (מעבידים), מר יצחק גליק




ה
תובע
ניסן קהלני

-

ה
נתבעים
1. שוקובל בע"מ
2. לורן סיזה








פסק דין

1.


התובע עבד כשליח בחנות של הנתבעת, המוכרת שוקולדים יוקרתיים, כשנה ושבעה חודשים. השאלה המרכזית שבמחלוקת היא האם התובע זכאי לפיצויי פיטורים. בהתאם, נתבעו פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת. כמו כן נתבעו פדיון חופשה, החזר קנסות תעבורה והפרשי שכר (דמי חגים ושכר יום העבודה האחרון).

2.
להלן העובדות המהוות רקע לתובענה –

א.
התובע עבד כשליח אצל הנתבעת מיום 16.11.09 ועד יום 21.6.11.

ב.
הנתבע מס' 2 הוא בעלים של הנתבעת מס' 1 והוא מנהל אותה בפועל (להלן – הנתבע).

ג.
על פי תלושי השכר שהוצגו, שכרו של התובע היה 4,861 ש"ח בחודש.

ד.
ביום 21.6.11 נשלח לתובע מכתב מב"כ הנתבעת ולאחריו התובע לא התייצב עוד לעבודה. מפאת חשיבותו, להלן נוסח המכתב –


"הנדון: עבודתך בחברת שוקובל בע"מ

בשם מרשתי שבנדון הנני לפנות אליך בדברים הבאים:

1.
הנני להודיעך כי משרדי מיצג את חב' שוקו בל בע"מ ובכל הקשור לעניין העסקתך בחברה וזאת החל מיום 16/11/2009.

2.
הנני לפנות אליך וזאת לאור התנהגותך אצל מרשתי ולאור איומיך, כי במידה ולא תיאות מרשתי ליתן לידך מכתב פיטורין, תעשה ככל העולה על רצונך.

3.
האמצעים בהם אתה נוקט בכדי להפעיל על מרשתי לחץ בכדי לפטרך אינם ראויים וגובלים בפלילים, הודעת למרשתי כי אין בכוונתך לעבוד אצלה אולם דרישתך, כי במידה ולא תיאות ליתן לידיך מכתב פיטורין אינם עולים בקנה אחד עם החוק ועם התקנות הקבועות שביחסים שבין המעביד לעובד.

4.
אינך מתייצב לעבודתך, מאיים על מנהל מרשתי, כי במידה ולא יענו לדרישתך תפגע ברכוש מרשתי, אשר מצוי בידיך, מהוות אלימות לשמה ומנהל מרשתי רואה עצמו כמאוים בכפוף לדבריך.

5.
אינך מבצע את תפקידך ואת המוטל במסגרת עיסוקך ולכן נאלצת מרשתי בנסיבות העניין לבקשך שלא להגיע לעבודתך החל מהיום וכפי שנקוב על מכתבי דלעיל.

6.
יש לציין שהיום בבוקר אף הודעת למרשתי, כי אינך מתכוון להגיע 'לפחות עד 11.30' ובכך מוצאת מרשתי את התהגותך גובלת בזלזול ובהפעלת לחץ על מרשתי ואשר בגין התנהגותך סובלת מהפסדים ושיבושים בעבודתה.

7.
יש עליך להחזיר הציוד השייך למרשתי באופן מיידי ולאלתר.

8.
שכרך, עד כה, ישולם לך וכפי שמגיע לך ובהתאם לסיכומים עם מרשתי.

9.
מרשתי שומרת לידיה הזכות לפנות למשטרת ישראל במידה ותמשיך באיומיך לפגוע בציוד וברכוש השייכים לה."

3.
לטענת התובע, המכתב שהוא קיבל הוא למעשה מכתב פיטורים. מאחר שהתובע פוטר מעבודתו, הוא זכאי לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת. לא הוכח כל נזק שנגרם לנתבעת ומדובר בטיעון כללי. לא הוכח שהתובע התנהג באופן חריג מהסביר והתובע הודה שלאחר שדיבר באופן בוטה, הוא התנצל על דבריו.

4.
לטענת הנתבעים, ההתדרדרות ביחסי הצדדים החלה עם סרובה של הנתבעת להיעתר לבקשת התובע להעלו את שכרו. לנתבעת לא היתה כוונה לפטר את התובע ורק ארועי יום 21.6.11, בעקבות איומים מפורשים של התובע על הנתבע, הביאו להחלטה לסיים את עבודתו. יש לראות את נסיבות הפיטורים כמצדיקות שלילת פיצויי פיטורים. התובע ביקש לקבל את הפיצויים ופעל על מנת שהנתבעת תפטר אותו. בנסיבות אלה, יש לדחות את התביעה לפיצויי פיטורים.

5.
מטיעוני הצדדים עולה שאין מחלוקת כי התובע פוטר ומסקנה זו אף עולה מהמכתב שב"כ הנתבעת כתבה לתובע ביום הפיטורים. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה מה היו הנסיבות שקדמו לכתיבת המכתב והאם יש בהן לשלול את הזכאות לפיצויי פיטורים.


כאמור, לטענת הנתבעת התובע לא רצה להמשיך לעבוד אצל הנתבעת לאחר שבקשתו להעלאת שכר סורבה. בתגובה, ביקש להיות מפוטר. כשנענה בשלילה, החל לאיים על הנתבע, בכוונה שזה יפטרו. בתגובה לכך, התובע פוטר.

6.
בישיבת ההוכחות הוצג תמלול שיחה בין התובע ובין הנתבע (נ/1). על פי עדות הנתבע, הוא החליט להקליט את השיחה עם התובע, לאחר שזה איים שאם לא יפטר אותו, יגרום נזק לעסק (עמוד 13 לפרוטוקול, שורה 30 עד עמוד 14 שורה 7). כלומר, בסמוך לסיום עבודתו של התובע.


תוכן התמליל לא הוכחש על ידי התובע והוא תומך בגרסת הנתבעת, לפיה התובע ביקש שהנתבע יפטר אותו. מהדברים שהוחלפו בין הצדדים (עמוד 1 לתמליל) עולה שהתובע ביקש לקבל מכתב פיטורים ונתן מספר נימוקים לבקשתו – בתחילה ביקש את המכתב כדי לקבל דמי אבטלה ולאחר שהנתבע סירב, רמז שלנתבע "לא יהיה נעים". להלן הציטוט המדבר בעד עצמו -


"לורן:
אבל אתה רוצה שאני אפטר אותך, אתה רוצה שאני אפטר אותך בלי סיבה.

ניסן:
... מכתב פיטורים, למה לא?

לורן:
אבל אני לא מפטר אותך

ניסן:
תפטר אותי ... מכתב פיטורים, בשבילי, עד שאני אמצא עבודה, שאני אוכל לקבל דמי אבטלה חודש ... חודש, למה לא? למה להיות....

לורן:
אבל הח-, אבל החיים זה לא ככה. אתה מבין? אני לא מפטר אותך.

ניסן:
...

לורן:
אתה רוצה מכתב פיטורים בלי שאני אפטר אותך?

ניסן:
אבל לורן, אתה תפטר אותי. מה?

לורן:
למה אני אפטר אותך?

ניסן:
תפטר אותי כי לא יהיה לך נעים איתי ולא יהיה לך זה אם אני לא אקשיב לך פה שם, אם אני אאחר פה אתה תפטר אותי? ..."

7.
הדברים המובאים לעיל תומכים בגרסת הנתבעת כי התובע ביקש להיות מפוטר וכי פיטוריו נעשו בשל התנהגות התובע לאחר שהובהר לו שלא יפוטר.

8.
על פי הדין, ניתן לשלול פיצויי פיטורים לעובד שפוטר, על פי הקבוע בסעיפים 16 ו - 17 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963. לעניינו רלוונטית הוראת סעיף 17 לחוק, משלא הוכח כי קיים הסכם קיבוצי בענף בו הנתבעת פועלת.


נפסק כי "הלכה פסוקה היא מימים ימימה כי 'שלילת פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת נעשית במשורה, במקרים הקיצוניים ביותר' (ע"ע 1126/00 מלון עציון בע"מ – אביעזר שרוני, ניתן ביום 22.10.02); באשר 'הפיטורים כשלעצמם, אף תוך תשלום פיצויי פיטורים הם עונש' (דב"ע לא / 3-3 רים בע"מ – נסים יוסף, פד"ע ב 215, 219). התכלית שבשלילת פיצויי הפיטורים שתי פנים לה: להעניש את העובד בגין עבירת משמעת חמורה שביצע ולהוות מסר מרתיע לכלל העובדים מפני ביצוע מעשים דומים. בשלילת פיצויי הפיטורים מעביר המעביד לעובדי המפעל מסר מרתיע, תוך מתן ביטוי הולם להסתייגותו מהתנהלותו הפסולה של העובד" (ע"ע 60/06 תמר מייזר (בבליוביץ) – צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ, 30.10.06)" (ע"ע (ארצי) 214/06 אלוניאל בע"מ – צ'רניאקוב, 31.5.07).

9.
בענייננו, שוכנענו כי התובע פעל על מנת להביא לפיטוריו וזאת על מנת לקבל את פיצוי הפיטורים ואולי אף כדי לקבל מכתב פיטורים לצורך תביעה לדמי אבטלה. בנסיבות אלה, אנו סבורים כי פסיקת פיצויי פיטורים לתובע תהווה עידוד התנהגות שאינה מקובלת ביחסי עבודה (השוו: דב"ע נו/ 3-19 דבוש – תכשיטי טוביאס בע"מ, 17.5.96). יחד עם זאת, בשים לב לעובדה כי על פי הפסיקה, הפיטורים כשלעצמם יחשבו כעונש וכן בהתחשב בכך שמדובר בהתנהגות שהיא עבירת משמעת, שלא מהחמורות ביותר, ובנוסף גם לא הוכח תוכן האיומים שהתובע השמיע, למעט טענה כללית ש"לא יהיה לך נעים איתי", אנו פוסקים כי סכומים שהנתבעת הפקידה בקופת גמל לזכות התובע על חשבון פיצויים, ישוחררו לזכותו תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין.


בהתחשב בהתנהגותו של התובע, אנו סבורים כי הנתבעת היתה רשאית לפטר את התובע ללא הודעה מוקדמת (דב"ע נו/ 3-19 שהוזכר לעיל ור' גם דב"ע מב/ 3-18 ג.את ר. אורבך מהנדסים יועצים בע"מ – גלנצר, פד"ע יד 92 (1982) הנזכר שם).

10.
מאחר שהצדדים התייחסו בסיכומיהם רק לנושא נסיבות הפסקת העבודה והזכאות לפיצויי פיטורים, נראה שזנחו את שאר רכיבי התביעה, לרבות התביעה האישית כנגד הנתבע מס' 2.


למעלה מהדרוש נציין כי לא הוצגה כל ראיה שיש בה להצדיק תביעה אישית כנגד הנתבע מס' 2. בנוסף, מהתמליל עולה כי הפסקת העבודה ביום העבודה האחרון היתה בהסכמה ("ניסן: אני רושם עד שתים עשרה... שתים עשרה וחצי; לורן: אין בעיה") ואין ראיה לכך שהשכר בגין אותו יום לא שולם. לא הוכח שתשלום הקנסות באיחור נעשה לבקשת הנתבע, כך שיש לחייבו בתוספת הקנס בגין האיחור בתשלומם. אשר לפדיון החופשה, ממכתב הדרישה של התובע (מיום 17.7.11) עולה כי ערך את חישוב הפדיון לפי 14 ימי חופשה בשנה, בעוד שעבד לכל היותר 6 ימים בשבוע. על כן חישוב פדיון החופשה שגוי. גם דין התביעה להפרשי שכר להדחות, שעה שהתובע הפנה לכתב הדרישה מיום 17.7.11, שם דרש תשלום דמי חגים, אך מאחר שהיה עובד במשכורת, אינו זכאי להם.

11.
סוף דבר – התביעה מתקבלת באופן חלקי.


הנתבעת תשחרר לזכות התובע כספי פיצויי פיטורים שהפקידה בקופת גמל.


התביעה כנגד הנתבע מס' 2 נדחית.


לאור התוצאה – כל צד ישא בהוצאותיו.



12.
על

פסק דין
זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15 ימים מקבלתו.


ניתן היום, ד' סיון תשע"ג, (13 מאי 2013
)
, בהעדר הצדדים.





יצחק גליק, נציג ציבור (מ)

דגית ויסמן
, שופטת







דמש בית דין אזורי לעבודה 5866-09/11 ניסן קהלני נ' שוקובל בע"מ, לורן סיזה (פורסם ב-ֽ 13/05/2013)