פסקי דין על וורקה אלמיהו |

6388/12 עפ     20/05/2013




עפ 6388/12 וורקה אלמיהו נ' מדינת ישראל




החלטה בתיק ע"פ 6388/12


בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים


ע"פ 6388/12



לפני:

כבוד השופט י' דנציגר


כבוד השופט ע' פוגלמן


כבוד השופטת ד' ברק-ארז


המערער:
וורקה אלמיהו



נ


ג


ד



המשיבה:
מדינת ישראל


ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 1.07.2012 בת"פ 14407-11-11 שניתן על ידי כבוד השופט מ' י' הכהן


תאריך הישיבה:
י' בסיון תשע"ג (19.5.13)

בשם המערער:
עו"ד ארז בר-צבי
בשם המשיבה:
עו"ד ארז בן ארויה
בשם שירות המבחן למבוגרים:
גב' ברכה וייס


פסק-דין

השופט י' דנציגר

:



לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט
מ' י' הכהן
) בת"פ 14407-11-11 מיום 1.7.2012, בו הושתו על המערער – לאחר שהורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום שייחס לו עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 בצירוף סעיף 335(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 – 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל; 12 חודשי מאסר מותנה למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר והתנאי הוא שהמערער לא יעבור כל עבירת אלימות מסוג פשע; ופיצוי לטובת המתלונן בסך 10,000 ש"ח.

עובדות כתב האישום

1.
ביום 24.12.2009 סמוך לשעה 20:30 השתתפו המתלונן והמערער בחגיגת בר מצווה בבית כנסת בירושלים. המערער סבר כי שמע את המתלונן מדבר וצוחק עליו, לקח לידיו בקבוק בירה והכה באמצעותו את המתלונן בראשו. המתלונן נחבל בראשו ונפל על הארץ כשהוא שותת דם. בעוד המתלונן על הארץ ניסה המערער לדרוך על צווארו ונבלם בידי אחרים. אמבולנס שהוזעק למקום פינה את המתלונן לקבלת טיפול רפואי בבית חולים. כתוצאה ממעשי המערער נגרמו למתלונן חתכים באזור הפנים. משכך הואשם המערער כאמור בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.

ההליכים לפני בית המשפט המחוזי

2.
המערער הודה בעובדות כתב האישום והורשע בהסתמך על הודאתו.

3.
בתסקיר נפגע עבירה שהוגש לבית המשפט המחוזי פורט הרקע לאירוע מושא כתב האישום – עוינות ותוקפנות ארוכת שנים בין המערער למתלונן על רקע חשדו של המערער כי אשתו מנהלת רומן עם המתלונן. בתסקיר צויינו פגיעותיו הפיסיות של המתלונן תוך שפציעתו הותירה צלקות בראשו ובפני
ו המהוות תזכורת חזותית לטראומה שחווה. המתלונן נזקק לאשפוז בבית חולים במהלך חמישה ימים ולניתוח בהרדמה כללית. בצד הפגיעה הפיסית בולטת אצל המתלונן תחושת בדידות וניכור שהוא חווה מצד הקהילה האתיופית אליה הוא והמערער משתייכים. המתלונן ציין כי לאחר האירוע הוא מדיר רגליו מבית הכנסת ומאירועים קהילתיים בשל הבושה שהוא חש לאור תחושתו כי חלק ממכריו מטילים עליו את האחריות להתרחשות האירוע.

4.
בתסקיר שירות המבחן שנערך לגבי המערער צויין כי המערער בן 53 פרוד מאשתו ואב לחמישה ילדים. המערער יליד אתיופיה וגדל במשפחה מורכבת. המערער עובד למחייתו בניקיון וחי ללא קורת גג קבועה. לדברי המערער הוא הורחק מביתו בשל תלונותיה של אשתו והוא חש בודד בשל הנתק מבני משפחתו. שירות המבחן ציין כי המערער אינו מודע לבעייתיות שבהתנהגותו, נוטה להשליך אותה על הסובבים אותו תוך שהוא חש קורבן בסיטואציות שונות בחייו לרבות באירוע מושא כתב האישום. המערער מסר לשירות המבחן כי בזמן האירוע מושא כתב האישום היה תחת השפעת אלכוהול. המערער לוקח אחריות למיוחס לו ומבטא חרטה רבה על כך. המערער שלל כל צורך בהתערבות טיפולית בשליטה בכעסים או לגבי שימוש באלכוהול וטען כי מדובר באירוע אלימות יחיד במהלך חייו. לפיכך, נמנע שירות המבחן מליתן המלצה טיפולית בעניינו של המערער.

עיקרי גזר הדין

5.
בית המשפט המחוזי התייחס לאירוע דנן כחלק מתופעה רחבה יותר של אלימות המתרחשת תחת השפעת אלכוהול שעשויה להוביל לתוצאות קטלניות. בית המשפט המחוזי הדגיש כי מדובר בעבירת אלימות חמורה שרק בדרך נס לא הסתיימה בתוצאות קשות יותר אך הותירה צלקות פיזיות וגם נפשיות אצל המתלונן. עוד הדגיש בית המשפט המחוזי כי המערער לא הסתפק בפציעת המתלונן אלא ביקש לדרוך על צווארו אך אחרים מנעו ממנו לעשות כן. בית המשפט המחוזי ציין עוד כי מתסקיר שירות המבחן בעניינו של המערער עולה כי למערער גישה אמביוולנטית כאשר מחד גיסא הוא נוטל אחריות אך מאידך גיסא רואה עצמו קורבן של הנסיבות ומשליך אחריות על אחרים. יחד עם זאת, ציין בית המשפט המחוזי כי יש לשקול לקולא את הודאתו המיידית של המערער, את חרטתו, אף אם היא מסויגת, ואת הזמן השיפוטי שנחסך. עוד יש לזקוף לזכות המערער את גילו המתקדם ואת עברו הנורמטיבי. בית המשפט המחוזי הדגיש עוד כי מדובר באדם בעל השכלה חלקית ובעל רקע משפחתי לא פשוט שחווה מעבר קשה מארץ הולדתו למדינת ישראל
ואף על פי כן הצליח לשמור על שגרת עבודה קבועה. עוד הדגיש בית המשפט המחוזי את השיהוי בהגשת כתב האישום בין חודש ינואר 2010 שבו הסתיימה החקירה לבין חודש נובמבר 2011 שבו הוגש כתב האישום מבלי שניתן לשיהוי זה הסבר ממשי. לאור כל האמור הושתו על המערער העונשים שפורטו ברישא.

תמצית נימוקי הערעור

6.
לטענת המערער – באמצעות בא כוחו, עו"ד ארז בר-צבי
– בית המשפט המחוזי לא נתן משקל הולם לנסיבות חייו הקשות והמורכבות, לרבות גילו המתקדם, הרחקתו ממשפחתו והתמודדותו עם חבלי קליטה תרבותיים וכלכליים בישראל. עוד טוען המערער כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל הולם לעברו הנקי, להודאתו המיידית ולחסכון בזמן שיפוטי. בנוסף לכך טוען המערער כי שגה בית המשפט המחוזי משלא הורה על עריכת תסקיר משלים הן נוכח העובדה כי שירות המבחן לא התייחס בתסקיר שהוגש מטעמו לסיכוי הישנות התנהגות פלילית והן לאור העובדה כי שירות המבחן התרשם שהמערער לוקח אחריות על מעשיו. עוד נטען כי הסיבה בגינה לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית היא שהמערער שלל בעיתיות בדפוסי התנהגותו, אך זאת משום שהמערער לא הבין את מהות הטיפול ובשל פערים תרבותיים. המערער טוען כי נסיבותיו האישיות והיעדר עבר פלילי מחייבים מיצוי בחינת האפיק השיקומי בעניינו. עוד טוען המערער כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל הולם לשיהוי בהגשת כתב האישום. מכל הטעמים דלעיל עותר המערער לבטל את רכיב המאסר בפועל ולהורות על ריצוי המאסר בדרך של עבודות שירות.

תסקיר שירות המבחן מיום 17.1.2013

7.
בתסקיר משלים מיום 17.1.2013 שהוגש על ידי שירות המבחן לבית משפט זה התרשם שירות המבחן כי המערער מגלה מודעות חלקית באשר לקשר בין צריכת האלכוהול להתפרצותו האלימה וכי המערער מוכן לבדוק את התנהגותו האלימה. שירות המבחן הציע לבדוק את יכולתו של המערער להתגייס לטיפול ולצורך כך הציע לדחות את המשך הדיון בעניינו של המערער בארבעה חודשים.

הדיון שהתקיים לפנינו ביום 21.1.2013 ותגובת המשיבה

8.
בפתח הדיון הצגנו לבאי כוח הצדדים את הצעתו של שירות המבחן לדחות את הדיון בעניינו של המערער על מנת ששירות המבחן ימצה את בחינת האפשרות לשלב את המערער בתהליך שיקומי. בא כוח המערער תמך בהצעה זו. המשיבה – באמצעות בא כוחה, עו"ד ארז בן ארויה
– לא ראתה מקום להיעתר להצעה זו. המשיבה טענה כי יש לדחות את הערעור. המשיבה ציינה כי מדובר באירוע אלימות חמור שהסב למתלונן נזקים ממשיים. המשיבה ציינה כי יש להצר על השיהוי בהגשת כתב האישום אך לצד זאת הדגישה כי בית המשפט המחוזי שקל את כל השיקולים הנטענים על ידי המערער והשית עליו עונש מאוזן ומדוד תוך שנתן משקל הולם למכלול השיקולים לקולא. המשיבה ציינה עוד כי מהתסקיר המשלים עולה אך ראשית שינוי ואין בכך להצדיק התערבות בגזר דינו של בית המשפט המחוזי.

9.
לאחר שנשמעו טענות הצדדים ועמדת שירות המבחן בדיון שנערך לפנינו ביום 21.1.2013, קיבלנו את המלצת שירות המבחן ודחינו את הדיון בעניינו של המערער לצורך בחינת האפשרות לשלבו בהליך שיקומי.



התסקיר המשלים מיום 12.5.2013

10.
בתסקיר המשלים שהוגש לעיוננו ציין שירות המבחן כי הסיכוי להישנות אירועים אלימים ביחס למערער הוא נמוך. עוד ציין שירות המבחן כי נראה שהמערער אינו סובל מבעיית אלכוהול וכי הוא שותה באופן מזדמן בעיקר באירועים חברתיים. שירות המבחן ציין כי המערער מנע אפשרות כי ישוחחו עם משפחתו לצורך בדיקה האם למערער ישנה בעיית אלכוהול.


שירות המבחן הדגיש כי התרשם שהמערער אינו מודע לאפשרות קיומה של בעיה בתחום האלימות וניכר כי המוטיבציה לטיפול הנה חיצונית ומילולית וכי הוא אינו מסוגל להתגייס להליך טיפולי. לפיכך, לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית בעניינו של המערער.

הדיון שהתקיים לפנינו ביום 19.5.2013

11.
במהלך הדיון שנערך לפנינו ביום 19.5.2013 השלימה גב' ברכה וייס מטעם שירות המבחן עדכון בעל-פה. במסגרת העדכון מסרה הגב' וייס כי המערער הסכים ששירות המבחן ישוחח עם משפחתו אך אשתו השיבה בשלילה לפניית שירות המבחן והניסיונות לשוחח עם בתו של המערער טרם צלחו. גב' וייס ציינה עוד כי מדובר באדם מבוגר יחסית בעל נסיבות אישיות מורכבות אך ללא עבר פלילי המרגיש פגוע ובעל חסכים רגשיים תוך שהוא נדרש להתמודד עם קשיי קליטה. יחד עם זאת, הדגישה הגב' וייס כי ספק אם ניתן לנקוט ביחס למערער בהליך שיקומי שכן המערער אינו מסוגל להתגייס להליך כגון דא.

12.
במסגרת השלמת הטיעון בעל-פה מטעם הצדדים בדיון שנערך לפנינו ביום 19.5.2013 חזרו באי כוח הצדדים על טיעוניהם. בא כוח המערער חזר והדגיש את נסיבותיו האישיות של המערער וכי האינטרס הציבורי מחייב נקיטת הליך טיפולי בעניינו. בא כוח המשיבה הדגיש כי לאור ממצאי שירות המבחן ברי כי אין כל אפשרות לנקוט בהליך טיפולי ובשלה העת לריצוי עונש המאסר שהושת על המערער.

דיון והכרעה

13.
לאחר שעיינו בנימוקי הערעור, האזנו בקשב רב להשלמת הטיעון בעל-פה מטעם הצדדים ועיינו באסמכתאות השונות ובתסקירי שירות המבחן, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

14.
גזר דינו של בית המשפט המחוזי מאוזן, מדוד ומתון בהתייחס לנסיבות ביצוע העבירה והנזקים שנגרמו למתלונן. המערער נקט באלימות קשה ביחס למתלונן. כפי שצויין בתסקיר נפגע העבירה מעשיו של המערער גרמו למתלונן לנזקים פיסיים בשלם אושפז ונותח בהרדמה מלאה. אלא שבנוסף לצלקות הפיסיות שהותירו מעשיו של המערער במתלונן, מעשיו גרמו למתלונן גם נזקים נפשיים בלתי מבוטלים. מעשים אלו של המערער והשלכותיהם ראויים לתגובה עונשית הולמת שיש בה כדי להגשים את תכליותיה של תורת הענישה. אכן, כחלק מעקרון הענישה האינדיבידואלית על בית המשפט להביא בחשבון גם את נסיבותיו האישיות של הנאשם ואת מכלול השיקולים הצריכים לעניין. אלא שאף בהתחשב בכל אותם שיקולים לקולא שנטענו על ידי המערער מדובר בעונש מתון. בית המשפט המחוזי נתן משקל הולם לגילו המתקדם של המערער, ולכלל נסיבותיו האישיות. עוד נתן בית המשפט המחוזי משקל ראוי להודאתו של המערער ולחסכון בזמן שיפוטי כמו גם לשיהוי בהגשת כתב האישום. אלמלא שיקולים אלו העונש שהיה מושת על המערער בגין עבירת אלימות קשה בה היה מעורב היה חמור יותר

[ראו והשוו:
ע"פ 10102/08
ביטון נ' מדינת ישראל

(12.1.2009); ע"פ 7901/10
עלפי נ' מדינת ישראל

(19.7.2011); עוד השוו: ע"פ 8711/09
יאסין נ' מדינת ישראל

(28.6.2010);
ע"פ 9630/09
זוהר נ' מדינת ישראל

(20.7.2010)]. בית המשפט המחוזי העמיד את העונש שהושת על המערער על הרף המתון הנהוג בעבירות כגון דא ואין כל עילה להתערבות בגזר הדין המוצדק והראוי.

15.
לא זאת אף זאת, היינו מוכנים לבחון נקיטת הליך שיקומי בעניינו של המערער לאור נסיבותיו האישיות המורכבות. לצורך כך אף דחינו את הדיון בעניינו במספר חודשים ואפשרנו לשירות המבחן למצות את בחינת האפיק השיקומי בעניינו של המערער. אלא ששירות המבחן, הגורם המקצועי, לא המליץ על שילובו של המערער בהליך שיקומי מאחר שמצא כי המערער אינו מסוגל לגייס עצמו להליך כזה וכי אין בידו הכלים הבסיסיים להתחיל בתהליך של בחינת עצמית כחלק ממסגרת טיפולית. בהינתן מסקנה זו של שירות המבחן ולאור מעשה האלימות הקשה בו נקט המערער אין לנו אלא להורות על ריצוי מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח, כפי שגזר בית המשפט המחוזי.

16.
אשר על כן, הערעור נדחה. המערער יתייצב לריצוי עונשו ביום א' 9.6.2013 עד לשעה 09:00 בבית המעצר ניצן, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון ועותק מ

פסק דין
זה. על המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, טלפונים: 08-9787377 או 08-9787336.


ניתן היום, י"א בסיון תשע"ג (20.5.2013).



ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת





_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

12063880_w03.doc

חכ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








עפ בית המשפט העליון 6388/12 וורקה אלמיהו נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 20/05/2013)