פסקי דין על אולגה שפר | פסקי דין על אלי אסולין

37373-09/12 תק     19/05/2013




תק 37373-09/12 אולגה שפר נ' אלי אסולין








בית משפט לתביעות קטנות בקריות



ת"ק 37373-09-12 שפר נ' אסולין




לפני
כב' השופט
מוחמד עלי


התובעת

אולגה שפר


נגד


ה
נתבע

אלי אסולין



פסק דין


1.
התובעת חיפשה מקרר משומש באתר המציע למכירה פריטים משומשים. הנתבע הציע באותו אתר מקרר ישן למכירה, בין הצדדים נוצר קשר. התובעת ניגשה לביתו של הנתבע, הנתבע הפעיל את המקרר בנוכחות התובעת, אשר נוכחה כי המקרר פועל במובן זה שהמנוע דולק. הצדדים סיכמו את מחיר המקרר: 1200 ₪- סכום ששולם לנתבע. התובעת הובילה את המקרר לביתה, באמצעות חברת הובלות, ומשהפעילה את המקרר, מנוע המקרר אמנם פעל, אך המקרר- לא קירר. התובעת הזמינה טכנאי לבדיקת המקרר שמצא, כי קיימת דליפה בתא ההקפאה, משהייתה עלות תיקון המקרר גבוהה, ביכרה התובעת רכישת מקרר חדש.

2.
התובעת טענה כי המקרר היה פגום כשכבר היה ברשות הנתבע ואילו הנתבע טען שהמקרר יצא מרשותו כשהוא תקין וכי הפגם התרחש בעת הובלתו.
לכך השיבה התובעת, כי שני טכנאים שהיא הזמינה, שאחד מהם מטעמם חברה מומחית והשני מטעם חברת ההובלות - אליה פנתה בעקבות טענת הנתבע כי ייתכן והנזק נגרם בעת הובלת המקרר, ציינו בפני
ה כי אופי הנזק שנתגלה לא יכול היה להיגרם בזמן ההובלה. התובעת לא צירפה מסמך של מי משני הטכנאים שהיא הזמינה המאשר דברים אלה.

3.
לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות, אני סבור כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

4.
ראשית, בפן העובדתי, אני מקבל את גרסתה של התובעת, כי מיד לאחר שהמקרר הובל אל ביתה, התברר כי המקרר פגום וכי משנוכחה לדעת, כי כך הם פני הדברים הודיעה לנתבע על כך. גרסה זו מגובה גם בשיחה מוקלטת בין התובעת לנתבע לה האזנתי במהלך הדיון.

5.
השאלה הטעונה הכרעה היא השאלה על מי יפול הסיכון במקרה הנדון. לדידי התשובה לכך היא כי הסיכון מוטל במקרה זה על המוכר, קרי על הנתבע.


אין ספק כי המקרר הגיע לביתה של התובעת כשהוא אינו תקין. תוצאה זו, יכולה לנבוע, לאור הקביעות העובדתיות הנ"ל ולאור טענת הנתבע לא ידע על הפגם במקרר,
משתי אפשרויות: האחת, כי המקרר היה פגום כשהוא עוד היה ברשות הנתבע והנתבע לא ידע זאת. השניה, המקרר היה תקין כשהוא היה ברשות הנתבע, והוא ניזוק תוך כדי הובלתו. אני סבור כי מתוך הראיות שהובאו, נראית האפשרות הראשונה כיותר סבירה. אולם בין אם כך ובין אם אחרת, האחריות נופלת בחלקו של הנתבע.


באפשרות הראשונה, אחריות הנתבע ברורה, שכן במקרה זה המדובר באי התאמה, במובן חוק המכר, התשכ"ח- 1968, ובמקרה זה על הנתבע להשיב לתובעת את כספה ולפצותה בגין יתר נזקיה. אני מדגיש כי אי ההתאמה, אין משמעה, כי הנתבע ידע שהמקרר פגום והוא מכר לתובעת את המקרר ביודעו כי המקרר פגום, אלא המדובר במצב עובדתי שלפיו המקרר היה פגום.


גם באפשרות השניה, לפיה הנזק נגרם כתוצאה מהובלתו, האחריות צריכה ליפול על הנתבע. משקבעתי כי המקרר הגיע לבית התובעת כשהוא פגום והתובעת הביאה ראיות לכך שהפגם לא יכול היה להיווצר לכאורה, בתהליך הובלתו,
היה על הנתבע להביא ראיות המוכיחות כי כאשר המקרר יצא מרשותו, הוא היה תקין וכי הליקוי נגרם תוך כדי הובלתו. הנתבע לא הביא ראיות כאמור.

6.
אשר לנזקים: מלבד השבת המקרר ועלות הוצאות הטכנאי שבדק את המקרר בסך של 245 ₪, לא ראיתי לפסוק לתובעת סכומים נוספים.

7.
סוף דבר: אני מקבל את התביעה בחלקה ומחליט לחייב את הנתבע לשלם לתובעת סכום כולל של
1500 ₪.
הסכום ישולם תוך 30 ימים, שאם לא כן, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.


הנתבע יהיה רשאי לקחת את המקרר מביתה של התובעת, כשהוצאות ההובלה יחולו עליו, וזאת תוך 21 ימים מהיום. רצה הנתבע לקחת את המקרר, יודיע על כך לתובעת ויתאם את
הדבר עמה. לא הודיע הנתבע דבר, תהא רשאית התובעת לעשות במקרר כרצונה.

ניתן לערער על פסק הדין ברשות בבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום ואישור מסירה.
ניתן היום,
י' סיון תשע"ג, 19 מאי 2013, בהעדר הצדדים.








תק בית משפט לתביעות קטנות 37373-09/12 אולגה שפר נ' אלי אסולין (פורסם ב-ֽ 19/05/2013)