פסקי דין על ירון בלו | פסקי דין על אביב יעל דרומה בע"מ

48523-10/12 עע     21/05/2013




עע 48523-10/12 ירון בלו נ' אביב יעל דרומה בע"מ








בית הדין הארצי לעבודה


ע"ע 48523-10-12

ניתנה ביום
21 מאי 2013

ירון בלו
המערער


-

אביב יעל דרומה בע"מ
המשיבה

בשם המערער –
עו"ד ד"ר (פיסיקה) יצחק ברק
בשם המשיבה – עו"ד הילה ניסן


הרשמת השופטת אביטל
רימון-קפלן


החלטה

1.
בפני
בקשת המערער להורות

למשיבה

להפקיד

בקופת

בית

הדין

את

ההוצאות אשר

שילם לה

המערער בסך 20,000 ₪, עד

למתן

הכרעה

בערעור

אשר

הוגש

על ידו, שכן לטענתו הוא חושש שבאם יקבע

בסופו

של

ההליך

שעל

המשיבה

להחזיר לו

את

ההוצאות

ששילם, לא תוכל

המשיבה

להחזירם

לו עקב

מצבה

הכלכלי המעורער ולעניין זה מפנה הוא לסעיף 48 לפסק

הדין

של

בית

הדין

קמא נשוא הערעור, מה גם שלטענתו, בסעיף 87 לתגובת

המשיבה

לבקשה

לעיכוב

ביצוע הביעה

המשיבה

את

הסכמתה

להפקדת הכספים

בקופת

בית

הדין.
2.
הבקשה הועברה לתגובת המשיבה המתנגדת לה מכל וכל.
3.
לאחר שעיינתי בבקשת המערער, תגובת המשיבה ותשובת המערער לתגובת המשיבה, החלטתי לדחות את הבקשה, ואבאר טעמי להלן.
4.
עסקינן בענייננו בערעור של פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בתיק תע"א 10845-09 (השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ ונציגת הציבור הגב' חנה קפלניקוב) מיום 9.9.12, במסגרתו נדחתה בקשת המערער להכיר בתובענה שהגיש כתובענה ייצוגית על פי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו -2006, תוך חיובו לשלם למשיבה הוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך 40,000 ש"ח.

5.
המערער הגיש ערעור לבית דין זה על פסק הדין ובמקביל לכך הגיש לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצוע תשלום הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין שהושתו עליו.
בהחלטה מיום 8.11.12 דחה בית הדין האזורי את בקשת המבקש, תוך חיובו בהוצאות המשיבה בסך 5,000 ₪.
6.
בהמשך לכך הגיש המערער בקשה לעיכוב ביצוע תשלום ההוצאות שהושתו עליו הן במסגרת פסק הדין הדוחה את בקשתו להכיר בתובענה כתובענה ייצוגית בסך של 41,000 ₪ והן במסגרת ההחלטה הדוחה את בקשתו לעיכוב ביצוע פסק הדין בסך של 5,000 ₪, זאת עד להחלטה בערעור שהגיש.
7.
בהחלטת השופט איטח מיום 9.12.12 החליט בית דין זה, לאחר שבחן את טענות המערער מחד וטענות המשיבה מאידך, ולאחר שעמד על העקרונות החלים על בקשות לעיכוב ביצוע

פסק דין
על רקע נסיבות המקרה המסוים שבנדון, להיענות באופן חלקי לבקשה, כדלקמן:

"בנסיבות אלה, ותוך עריכת איזון בין השיקולים השונים החלטתי לעכב את חיוב המבקש לשלם הוצאות משפט בסכום העולה על 20,000 ₪.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת בחלקה באופן שלא יעוכב תשלום סכום של
20,000 ₪, והיתרה – 26,000 ₪, תעוכב עד להכרעה בערעור. הוצאות בקשה זו יובאו בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות בערעור.

אין בקביעתי זו כדי למנוע מהצדדים להגיע להסכמה בדבר הסדר התשלומים לגבי הסכום שלא עוכב".
8.
מטענות הצדדים בפני
עולה כי בעקבות החלטה זו אכן התקיים ביניהם משא ומתן לגבי גורל הסכום שלא עוכב ומשזה לא צלח, שילם המערער את סכום ההוצאות נשוא פסק הדין של בית הדין קמא ולאחר מכן הגיש את בקשתו זו.
9.
אקדים ואבהיר, כי המערער נתפס לכלל טעות בסוברו כי עסקינן בענייננו בבקשת בעל דין להפקדת ערובה, אשר ניתן להגישה בכל עת וללא קשר להליכים אחרים בתיק.
הנכון הוא כי הפקדת ערובה בהליכי ערעור, מקורה בתקנות 427 עד 433 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984,
כפי שאומצו בבית דין זה ועניינה בחובה המוטלת על המערער להפקדת ערובה בערעור להבטחת הוצאות המשיב בערעור, ככל שיידחה הערעור.
בענייננו לעומת זאת, המדובר בבקשת המערער עצמו לחיוב המשיבה בערעור להפקיד את אותו חלק מפסק הדין של בית הדין קמא, ששילם.
הכלל הוא כי מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי ואף הגשת ערעור אינה מעכבת את מימוש פסק הדין. הדרך היחידה ל"המנע" מתשלום

פסק דין
כאמור או חלקו, לרבות כזה המחייב בעל דין בתשלום הוצאות למשנהו, היא בהגשת בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, כאשר אחת העילות שעשויות להצדיק היענות לבקשה כאמור, היא כאשר מוכיח החייב שקיים חשש ממשי כי לא יוכל לגבות את כספו בחזרה אם יזכה בערעורו, בדיוק כפי הנטען על ידי המערער בבקשתו שבנדון.
זאת ועוד, במסגרת סמכותו להיענות לבקשה לעיכוב ביצוע מוסמך בית הדין להורות על הפקדת סכומי פסק הדין בקופת בית הדין, אם אמנם ישתכנע כי קיים חשש שהחייב לא יוכל לגבות את כספו ככל שיתקבל ערעורו.
10.
ואמנם, בענייננו הגיש המערער בקשה לעיכוב ביצוע הן לבית הדין קמא והן לבית דין זה.
במסגרת החלטתו של בית דין זה, בבקשת המערער לעיכוב ביצוע נדרש בית דין זה לטענות המערער וטענות המשיבה, והחליט להיענות לבקשת המערער לעיכוב ביצוע באופן חלקי.
בעתירתו שבנדון, לחייב את המשיבה להפקיד את הסכום פסק הדין שלא עוכב (על פי החלטת בית דין זה) במזכירות בית הדין, משיג המערער הלכה למעשה על החלטתו של בית דין זה מפי השופט איטח אשר קבע כי לא יעוכב הסכום שעולה על 26,000 ₪.
דא עקא שלא קיימת זכות ערעור על החלטות בית דין זה, כך שאין לשעות לעתירה זו של המערער.
11.
ובאשר לטענת המערער כי נשוא מצבה הכספי של המשיבה לא נדון בהחלטת בית דין זה בעניין עיכוב הביצוע, הרי שנושא לא נדון מן הטעם שהמבקש לא העלה טענה זו במסגרת נימוקיו.
אכן, אין לשלול את האפשרות להגיש בקשה נוספת לעיכוב ביצוע פסק הדין, אם מתגלות נסיבות חדשות שלא היו ידועות למבקש הבקשה במועד הגשת בקשתו המקורית.
דא עקא שבענייננו, המערער אינו טוען לנסיבה חדשה שנולדה לאחר מתן החלטת בית דין זה מיום 9.12.12 בבקשתו לעיכוב ביצוע ואשר לא היתה ידועה לו במועד הגשת הבקשה המקורית לעיכוב ביצוע. הנכון הוא כי המבקש מתבסס במסגרת בקשתו שבנדון על קביעתו של בית הדין קמא בסעיף 48 לפסק דינו בדבר מצבה הכספי של המשיבה, נסיבה שהיתה ידועה לו במועד הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע על אותו

פסק דין
.
משביכר המערער שלא לטעון לעניין זה במסגרת בקשתו לעיכוב ביצוע, אין הוא יכול להעלות נימוק זה כיום, לאחר שבקשתו לעיכוב ביצוע לא נענתה במלואה.
12.
משכך הם פני הדברים, אין זאת אלא שדין הבקשה שבנדון להידחות, אף ללא צורך להידרש לשאר טענותיהם
של הצדדים, זה בכה וזה בכה.
13.
סוף דבר –
אשר על כן לאור כל המבואר לעיל, בקשת המערער ל
חיוב המשיבה

להפקיד בקופת

בית

הדין

את

ההוצאות אשר

שילם לה


– נדחית בזאת. הוצאותיה יילקחו בחשבון במסגרת פסק הדין הסופי בערעור.

ניתנה היום,
י"ב סיון תשע"ג (21 מאי 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.














עע בית הדין הארצי לעבודה 48523-10/12 ירון בלו נ' אביב יעל דרומה בע"מ (פורסם ב-ֽ 21/05/2013)