פסקי דין על דן בן אריה | פסקי דין על דני לסרי | פסקי דין על שאול סרנוף | פסקי דין על יהושע כהן | פסקי דין על ענת עומר | פסקי דין על דרור גולדברג | פסקי דין על לזר מנולה | פסקי דין על אילת אברהם | פסקי דין על אלי בן צבי | פסקי דין על שרה וורצמן | פסקי דין על מינהל מקרקעי ישראל

683/04 עא     06/05/2004




עא 683/04 דן בן אריה,דני לסרי,שאול סרנוף,יהושע כהן,ענת עומר,דרור גולדברג,לזר מנולה,אילת אברהם,אלי בן צבי,שרה וורצמן נ' מינהל מקרקעי ישראל




2


בתי המשפט

בית משפט מחוזי באר שבע
ברע000686/04


בפני
:
כב' השופט יוסף אלון
תאריך:
13/09/2004



בעניין:
"אריה
" חברה ישראל
ית לביטוח בע"מ
"אבנר" - איגוד ביטוח נפגעי תאונות דרכים בע"מ


ע"י ב"כ עו"ד
דן שפט ואח'
המבקשות

נ ג ד


איימלק צהיו


ע"י ב"כ עו"ד
אפרת אסף
המשיב

בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום באשקלון [כב' השופטת ד. כהן
]
מיום 8.6.04 בת.א. 8677/02

החלטה

1. המשיב תובע את המבקשות בבימ"ש קמא לפצותו בגין נזקי הגוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 1.3.01.
ב-19.3.02 קבעה הועדה הרפואית של מל"ל את דרגת נכותו של התובע בשל הפגיעה שנפגע בתאונת הדרכים הנ"ל בשיעור של 10% בהגדלה של 2.5% עפ"י תקנה 15 לתקנות.
המבקשות שבפני
[הנתבעות] פנו בבקשה לבימ"ש קמא לזמן לחקירה נגדית את האורטופד שנמנה על מותב הועדה הרפואית הנ"ל.
ביום 8.6.04 נדחתה בקשתן זו ע"י בימ"ש קמא – ועל כך מבקשות הן רשות לערער.


2. בימ"ש קמא נימק החלטתו בהוראות סעיף 6 ב' לחוק הפלת"ד שנוסחו כדלהלן:

"6 ב. נקבעה עפ"י כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים... תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה עפ"י חוק זה.
ואולם, ביהמ"ש יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

מתוך הסדר חקיקתי זה עולה מסקנת בימ"ש קמא כי "המחוקק בחר להסדיר בחקיקה ייחודית את מעמדה המחייב של אותה קביעה שעל פי דין – לכן לא מצאתי כי הוראת החוק מאפשרת חקירתו הנגדית [של חבר הועדה הרפואית – י.א.]"

ב"כ המבקשים טוען כי מסקנתו האמורה של בימ"ש קמא מנוגדת לעקרונות היסוד של ההליך השיפוטי באשר הוא.
לטענתו, קביעת הועדה הרפואית של המל"ל הינה ראייה ככל הראיות ובלשונו:

"אין בימ"ש בישראל
מוסמך לפסוק כי הוא רשאי לקבל ראייה בלא להתיר כי עורך הראייה ייחקר נגדית"


3. דין הבקשה להידחות.
דרגת נכות שנקבעה עפ"י דין – כהגדרתה בסעיף 6 ב' לפלת"ד – אינה ראייה ככל הראיות. למעשה, אין היא "ראייה" אלא "קביעה" המחייבת גם לצורך תביעה המוגשת עפ"י אותו החוק.

לאור הבחנה זו שבין חוו"ד רפואית לבין "קביעה עפ"י דין" [ור' לעניין זה רע"א 5697/90] סוכמו הדברים ע"י השופט א. ריבלין בספרו "תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב פיצויים" [ עמ' 525] כדלהלן:

"ההסדר אשר מצא ביטוי בהוראת סעיף 6 ב' לחוק הפיצויים בא ליעל הדיון בשאלת קביעת הנכות של הנפגע וליתר אף את הצורך, במקרים המתאימים, במינוי מומחים מטעם ביהמ"ש.
מטרה זו תסוכל אם יותר לצדדים כדבר שבשיגרה לזמן לעדות ולחקירה בביהמ"ש את חברי הועדה הרפואית שקבעה את הנכות.
התוצאה תהיה אז ששכרה של ההימנעות ממינוי מומחה ע"י ביהמ"ש יצא בהפסדה של החקירה בביהמ"ש של המומחים חברי הועדה, הפועלים מלכתחילה במסגרת שונה בגוף מעין שיפוטי".

דהיינו – "הקביעה עפ"י דין" האמורה בסעיף 6 ב' לחוק הוגדרה בהסדר המיוחד שקבע לענייננה המחוקק כ"קביעה מעין שיפוטית" ובכך הוצאה במפורש ממעמד של עדות מומחה אשר לגביה מוקנית לעולם זכות החקירה הנגדית לצד שכנגד, או לשני הצדדים כאשר המומחה מונה מטעם ביהמ"ש.


4. על אף זאת לא נסגרה לחלוטין האפשרות לזימון רופאי הועדות הרפואיות לחקירה נגדית, אולם זאת רק במקרים חריגים כגון טענת בעל דין בדבר פגמים מהותיים שנפלו בדיוני הועדה, וכדברי השופט א. ריבלין בהמשך הדברים שצוטטו לעיל:

"אכן, אין מנוס לעתים מהרחבת מסגרת הדיון לענין הוכחת קביעת הנכות שעפ"י דין.
לעיתים לא ניתן להסתפק בהצגת ראייה על שיעור נכות ועל תיאור הנכות ויש צורך להביא בפני
ביהמ"ש נתונים נוספים, ובהם ראיות על מהלך הדיון בפני
הועדה הרפואית.
כך למשל, כאשר נבחנת טענה בדבר פגם מהותי שנפל בדיוני הועדה ואשר עשוי לשמש עילה להתרת הבאת ראיות לסתור. השאלה כאמור היא שאלת הרלבנטיות של הראייה המתבקשת, והתשובה המתבקשת היא פועל יוצא של נסיבות המקרה".


5. המבקשים שבפני
לא העלו בבקשתם נימוק או טענה העולים כדי הצבעה על פגם מהותי, ברמת הדברים האמורה, שנפל בדיוני הועדה.
הטענה כי הועדה הרפואית נעזרה בשיחתה עם התובע במתורגמן שהינו בן משפחתו, אינה עולה כדי פגם ובוודאי שלא כדי פגם מהותי מהסוג האמור – שכן, קביעותיה מתבססות כולן על מימצאי הבדיקות הרפואיות המתוארות בדוח הועדה אליו מפנים המבקשים.

המבקשים מייחדים כאמור את עיקר ולב טיעוניהם בבקשה זו, וכך עשו גם בבימ"ש קמא, לטענתם כי דין קביעתה של הועדה הרפואית כדין חוו"ד של מומחה וכי קיימת לשיטתם זכות שבדין ומלכתחילה לבעל דין לזמן את רופאי הועדה הרפואית לחקירה נגדית.
טענה זו מוטעית כאמור מעיקרה ומשורשה.

אכן, שלא כקביעתו ההחלטית של בימ"ש קמא, ייתכנו כאמור חריגים בהם יתיר ביהמ"ש חקירה נגדית של רופאי הועדה הרפואית, אולם המקרה דנן איננו נמנה כלל ועיקר על אותם החריגים.


6. בדין דחה איפוא בימ"ש קמא את בקשת הנתבעות ולא מצאתי עילה שתצדיק היעתרות לבקשתן זו שבפני
למתן רשות לערער על אותה ההחלטה.

הבקשה נדחית.

המבקשים ישלמו למשיב הוצאות בקשה זו, לרבות שכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 4000 ₪ בצירוף מע"מ.



המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים



ניתנה היום כ"ז באלול, תשס"ד (13 בספטמבר 2004) בהעדר הצדדים.



יוסף אלון - שופט





000686/04ברע055 גאולה








עא בית המשפט העליון 683/04 דן בן אריה,דני לסרי,שאול סרנוף,יהושע כהן,ענת עומר,דרור גולדברג,לזר מנולה,אילת אברהם,אלי בן צבי,שרה וורצמן נ' מינהל מקרקעי ישראל (פורסם ב-ֽ 06/05/2004)