פסקי דין על סלים חויטה

25987-03/13 מת     21/05/2013




מת 25987-03/13 מדינת ישראל נ' סלים חויטה




לך






בית משפט השלום בבאר שבע

מ"ת 25987-03-13 מדינת ישראל
נ' חויטה(עציר)



21 מאי 2013





בפני
כב' השופט דניאל בן טולילה


המבקשת
מדינת ישראל


נגד

המשיב
סלים חויטה
(עציר)






נוכחים:
ב"כ המבקשת עוה"ד קלייר עמיאל
המשיב ובא כוחו עוה"ד מסלם אלריאתה
<#1#>



<#2#>
החלטה
בפני
בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו וזאת על רקע כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות ריבוי עבירות

בתיק זה ישנה הסכמה לראיות לכאורה ומשכך לעילת מעצר סטטוטורית. המשיב נשלח לחוו"ד פסיכיאטרית ממנה עולה כי המשיב כשיר לעמוד לדין וכי היה אחראי למעשיו בעת ביצוע המעשים המיוחסים לו.

המשיב נשלח לצורך קבלת תסקיר שירות מבחן שיתן דעתו למסוכנות הנשקפת מן המשיב וכן אפשרות שחרורו של המשיב לחלופה המוצעת.

תסקיר ראשון, הוגש לביהמ"ש ביום 17.4.2013 ובסופו שירות מבחן לא בא בהמלצה להורות על שחרורו של המשיב למגורים משותפים עם אשתו. הדיון נדחה לצורך הצגתה של חלופה אחרת שתבחן על ידי שירות מבחן.

בתסקיר מיום 21.5.2013, ממליץ שירות המבחן על שחרורו של המשיב לחלופה בפיקוח חליל אבו סבייח. זה התייצב בפני
ביהמ"ש ונחקר על ידי הצדדים והביע את נכונותו לפקח על המשיב.

ב"כ המשיב עותר לאמץ את המלצות שירות מבחן. לדבריו, מבלי להקל ראש אין המדובר במעשים המגלמים בתוכם אלימות ברף הגבוה. כך גם המעשים הנטענים כלפי ילדיו נעשו לאחר שאלו התחצפו אל המשיב. מדובר במפקח אשר הינו אדם נורמטיבי שדיבר בכנות בבית המשפט נתון אשר הוא לכשעצמו אשר מלמד על רצינותו מחויבותו במשימת הפיקוח. אמנם למשיב הרשעות קודמות אך אין לומר כי עברו מלמד על מי שאין ליתן בו אמון ומקיים אחר תנאי שחרורו. הרשעתו אחרונה של המשיב בגין תקיפת בת זוג הינה משנת 2008 בגין מעשים משנת 2006. המתלוננת אינה חוששת מן המשיב ומתייצבת לכל הדיונים ובהנתן חלופה ראויה יש להורות על שחרורו.

ב"כ המבקשת מתנגדת לשחרורו נוכח המסוכנות הנשקפת מן המשיב, נוכח עברו הפלילי ולדבריה אין המדובר בחלופה ראויה.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים עברתי על חומר החקירה וקראתי את הנתונים השונים ושמעתי המפקח, לא מצאתי לנכון להורות על שחרורו של המשיב לחלופה המוצעת.

ראשית, בפתח דבר, אתייחס לכתב האישום ואציין כי ממנו עולה כי המשיב נוקט באלימות כלפי אשתו המתלוננת והן כלפי ילדיו הקטינים. כפי שעולה מכתב האישום וכך גם למקרא הודעתה של המתלוננת אין המדובר באלימות חד פעמית אלא בהתנהלות אשר מאפיינת את מעשיו של המשיב מאז שוחרר מהכלא. כך גם אין להקל ראש בטיב האלימות שהפנה כלפי המתלוננת כאשר בין היתר חנק אותה, הכה אותה באגרופים, משך בשערות ראשה וזאת בין היתר על רקע הערות שהשמיעה המתלוננת כלפי המשיב לגבי האופן שזה נוהג בילדיהם.

עבירות כגון דא, עצמת האלימות הינה הקריטריון הבלעדי ואף לא המכריע ועל ביהמ"ש להתרשם גם ממכלול התמונה הנחשפת בפני
ו מחומר החקירה ובכלל.

בענייננו, המדובר במי שלחובתו שבע הרשעות קודמות רובן ככולן בעבירות אלימות בדגש על שני הרשעות משנת 2008 שעניינן עבירות של תקיפת בת זוג ואיומים וכן הרשעה משנת 2011 שעניינה איומים ותקיפת ילדיו. אלה כאלה מלמדים על מי שנקיטה באלימות אינה זרה לו וכנגזרת מכך המסוכנות הנשקפת ממנו.

עיינתי בתסקירי שירות המבחן, תמונה העולה כחוט השני מהתסקירים מלמדת על מי שאינו רואה כל קושי או בעייתיות בהתנהלותו מתוך שלדבריו מכחיש כל התנהלות אלימה כלפי המתלוננת. האופן שבו תופס המשיב את התנהלותו וחוסר הבעייתיות שבה עומד בסתירה לגליון הרשעותיו הקודמות. מיותר לציין, כי הליך טיפול אינו אחד מתכליות דיני המעצר ומטרה בפני
עצמה יחד עם עם זאת טיפול לשורשי הבעיה יש בו כדי לצמצם את המסוכנות.



שירות המבחן מציין מנגד כי מדובר באשה תלותית אשר מחד בהיותה עם המשיב הינה קרובה לאלימות פיזית ומילולית מצידו ובהעדרו חווה ללחצים מצד משפחתו וחשה פחד ופגיעה מפני אחרים. שירות המבחן מתייחס ומציין כי בשעה שהמשיב חווה פגיעה, עשוי לפעול בדפוסי תגובה אלימים.

ברקע הדברים, אציין כי ישנה חוסר בהירות הנוגעת לגבי מצבו הנפשי שמחד המשיב נמצא כשיר לעמוד לדין אולם כפי שעולה מדברי בני משפחתו וכך גם ממכתב השחרור המשיב לוקח טיפול בקלונקס ותרופות נוספות וכן עולה מאותו מכתב שחרור מבית חולים כי מוכר כמי שלוקה בדרגה מסויימת של פיגור וישנה הבחנה של הפרעת אישיות. כאן המקום לציין כי המשיב עובר למעצרו טופל בבית החולים על רקע שברים באף ובפני
ם כאשר מדוח השחרור עולה כי המשיב סירב להמתין לניתוח, עזב את בית החולים עם עירוי בידו וזאת תוך שאיים על כל הצוות הרפואי.

לאור כל האמור לעיל, נשקפת מן המשיב מסוכנות הן כלפי המתלוננת והן כלפי ילדיו הקטינים ובכלל. בשים לאמור לעיל לא מצאתי את החלופה שהוצגה בפני
ככזו שיש בה כדי לצמצם את המסוכנות הנשקפת מן המשיב.
אקדים ואציין כי גם שירות המבחן הביע את התבלטותו ביחס לאותה חלופה.
המדובר בחלופה המורכבת ממפקח יחיד כבן 70 על כל המשתמע מכך. ככל שבית המשפט ביקש לברר את טיב המקום בכלל זאת התנאים השוררים במקום התמונה נותרה מעורפלת וזאת גם ביחס למודעותו של הבעלים אשר מעסיק את המפקח (כפי שעולה מתלושי המשכורת) המצאותו של המשיב במקום, התנאים הפיזיים, האנשים האחרים אשר נמצאים במקום וכיוצ"ב.

מיותר לציין, כי ריחוק גאוגרפי גם אם התבקש אין בו די בשעה שהפיקוח עצמו אינו אפקטיבי והדברים מקבלים משנה תוקף נוכח האמור ביחס לקשר הסימביוטי בין המשיב למתלוננת.







לאור האמור לעיל, ובהנתן קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר ומשלא מצאתי את חלופת המעצר מתאימה הנני להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.


<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ב סיון תשע"ג, 21/05/2013 במעמד הנוכחים.



דניאל בן טולילה
, שופט











מת בית משפט שלום 25987-03/13 מדינת ישראל נ' סלים חויטה (פורסם ב-ֽ 21/05/2013)