פסקי דין על שפטיה חנוכהייב

11934-10/10 תתע     22/05/2013




תתע 11934-10/10 מדינת ישראל נ' שפטיה חנוכהייב








בית משפט השלום לתעבורה בחיפה



תת"ע 11934-10-10 מדינת ישראל
נ' חנוכהייב




בפני

סגן נשיא כב' השופט א. סלאמה


בעניין:

מדינת ישראל



המאשימה



נגד


שפטיה חנוכהייב



הנאשמים


הכרעת דין


1.
נגד הנאשם בתיק זה הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות, לאחר שסירב לתת דגימת אוויר נשוף לפי דרישת שוטר ובכך שהיה נתון תחת השפעת משקאות משכרים.

2.
הנאשם כפר, באמצעות בא כוחו, בעובדות כתב האישום, משכך נקבע התיק לשמיעת ראיות, ישיבה במהלכה שמעתי מטעם התביעה את רפ"ק הילאנה עראף (להלן: "הילאנה"), את רס"ב דוד פרנסיס (להלן: "דוד") ואת רס"ב יוסי גיא (להלן: "יוסי"). מטעם ההגנה שמעתי את הנאשם.

3.
לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהופעתם בפני
י ולאחר שעיינתי בראיות שהוגשו ע"י הצדדים, שוכנעתי שהתביעה הרימה את נטל ההוכחה הרובץ על שכמה וכי יש מקום להרשיע את הנאשם במיוחס לו, שכן הוכח שהנאשם נהג ברכב וכי בעת שנהג היה תחת השפעת אלכוהול שקיבלה ביטוי הן לאור התנהגותו והן בשים לב לסירובו להיבדק שלא כדין וחרף העובדה שהוסברה לו המשמעות המשפטית של הסירוב.

4.
מעדותה של הילאנה עולה, כי הבחינה בנאשם בעת שנהג ברכב ו,השתולל בכביש", וזאת לאחר שאזרחים הפנו תשומת לבה לכך, וכי מיד פתחה אירוע (במוקד 100) והמתינה במקום עד להגעת סיוע. השוטרת מציינת במזכר שרשמה (ת/1), כי כשראתה את הנהג יורד מהרכב הבחינה ש"הוא הלך בצורה מתנדנדת והיה ניתן להבחין שהוא לא במיטבו וככל הנראה שיכור".

עדותה זו של השוטרת מצטרפת לדבריה מעל דוכן העדים לפיהם
עקבה אחריו והייתה איתו בקשר עין רצוף עד שהגיעה הניידת. הגם שדברים אלה לא נרשמו באופן מפורש במזכר, ובשים לב לעדותה המהימנה והתרשמותי החיובית ממנה, מצאתי לקבל את עדותה של הילאנה במלואה, שכן, שוכנעתי כי היא משקפת נאמנה את ההתרחשויות שהייתה עדה להם.
אדגיש כאן, כי לא נעלמה מעיניי העובדה כי עדותה של הילאנה הינה עדות יחידה במשפט פלילי ולכן התייחסתי אליה בזהירות המתבקשת, אלא שעדות זו, כאמור, הותירה רושם חיובי ואמין ושוכנעתי כי היא משקפת נאמנה את עובדות המקרה לאשורן.
5.
עדויותיהם של עדי התביעה הנוספים, שלא הבחינו בנאשם נוהג, יש בהם כדי לחזק את עדותה של הילאנה לעניין מצבו של הנאשם, אך בעיקר יש בהם כדי לסתור ולהפריך באופן מהותי את גרסתו הכבושה של הנאשם, כפי שזו הועלתה מעל דוכן העדים ומבלי שהיה לה זכר בזמן אמת.


6.
מעדויותיהם של דוד ויוסי עולה, כי על אף שהוסברה לנאשם מהות בדיקת הנשיפה ומשמעותה המשפטית, הוא סירב להיבדק וטען בתוקף כי לא נהג בכלל.
עוד הוא טען, כי הוא שתה בביתו, אם כי אין הוא זוכר מה שתה, "אולי מים". מעבר לכך, דוד מציין כי
הנאשם התנדנד, הופעתו הייתה מרושלת ומפיו נדף ריח חזק של אלכוהול. גם יוסי ציין את ריח האלכוהול שנדף מפיו.


עניין נוסף שעולה מעדותו של יוסי, בשים לב לתגובת הנאשם בדו"ח העיכוב (ת/6), כי הנ"ל לא רק טען שלא נהג, אלא ש"בכלל ישבתי בכביש". בדברי הנהג בהזמנה לדין (ת/2) נרשם "לא שתיתי כלום".

7.
והנה, כשעלה הנאשם על דוכן העדים, בחר להעלות טענה כבושה ולפיה אין הוא מכחיש כי נהג, אלא טוען שבעת שנהג לא היה נתון תחת השפעת אלכוהול, שכן שתה אך ורק בקיוסק לאחר שנעצר במקום.


אומר מיד, כי נוכח התרשמותי מעדותו של הנאשם, הרי שמצאתי לדחות גרסתו מכל וכל. מעבר להיותה גרסה כבושה, שלא הושמעה עד לאותו שלב ושמטרתה להרחיקו מהמיוחס לו, הרי שהיא אף אינה עולה בקנה אחד עם הראיות שהונחו בפני
י ועם גרסתו במעמד האירוע לפיה לא נהג ולא שתה דבר.

8.
העולה מכל האמור, ולאחר שקילת מכלול הראיות שהובאו בתיק זה והתרשמותי מהעדים, ומשלא הצליח הנאשם לסתור את החזקה לעניין הסירוב, ומשלא מצאתי לקבל את טענתו כי שתה רק אחרי הנהיגה ובשים לב למאפייני השכרות שקיבלו ביטוי בראיות, אני קובע כי הוכח מעל לכל ספק סביר שהנאשם נהג בהיותו שיכור, ועל כן החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירה אשר יוחסה לו בכתב האישום.

11.
המזכירות תשלח לצדדים עותק הכרעת הדין ותזמנם לטיעונים לעונש ולמתן גזר דין ליום 09/07/13 בשעה 11:25.


ניתנה היום,
י"ג סיון תשע"ג , 22 מאי 2013, בהעדר הצדדים ובהסכמתם.









תתע בית משפט לתעבורה 11934-10/10 מדינת ישראל נ' שפטיה חנוכהייב (פורסם ב-ֽ 22/05/2013)