פסקי דין על הילה מאירוביץ | פסקי דין על ליאור מאירוביץ | פסקי דין על משה בן דוד חברה לבניה | פסקי דין על משה בן דוד | פסקי דין על אורי בן סימון |

29939-12/12 הפב     28/05/2013




הפב 29939-12/12 הילה מאירוביץ, ליאור מאירוביץ נ' משה בן דוד חברה לבניה בע"מ, משה בן דוד, אורי בן סימון








בית המשפט המחוזי בחיפה



הפ"ב 29939-12-12 מאירוביץ נ' משה בן דוד
חברה לבניה בע"מ




בפני

כב' ס' הנשיאה השופטת ש' וסרקרוג

המבקשים
1. הילה מאירוביץ
, ת"ז 028873073
2. ליאור מאירוביץ
, ת"ז 022845028


נגד

המשיבים
1. משה בן דוד
חברה לבניה בע"מ
, ח"פ 510974892
2. משה בן דוד
, ת"ז 064182470
3. אורי בן סימון
, ת"ז 059772301


בשם המבקשים: עו"ד אלון גרוסבוים
ב"כ המשיבים: עו"ד משה גבע


פסק-דין

1.
המבקשים הגישו בקשה לביטול פסק בוררות שניתן ביום 21/10/12 על ידי הבורר רמי איטח, מהנדס אזרחי ושמאי מקרקעין (להלן: הבורר), בנוגע לתביעה שעניינה ליקויי בנייה וירידת ערך דירה שרכשו מהמשיבה מס' 1 (להלן: חב' בן דוד).


בפסק הבוררות חויבה חב' בן דוד (התביעה נגד המשיבים 2 ו-3, נדחתה) לשלם למבקשים ביחד בגין ליקויים שאינם ניתנים לתיקון או בשל העדר כדאיות כלכלית לתקנם, לרבות ירידת ערך דירתם, סך של 95,000 ₪ ועוד מע"מ, נכון למועד מתן פסק הבוררות.

בהתייחס לליקויים הניתנים לתיקון, ניתנה אפשרות לחב' בן דוד לבצע תיקונים בתוך 3 חודשים ממועד מתן הפסק, ואולם אין חולק כי התיקונים טרם בוצעו.

2.
לטענת המבקשים לא הכריע הבורר בחלק נכבד מהנושאים שנמסרו להכרעתו. עוד טענו המבקשים כי פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור משאיפשר, בין היתר, קיומם של ליקויים מסכני חיים מבלי שהורה על תיקונם.

עוד נטען, כי לא ניתנה למבקשים הזדמנות לטעון מלוא טענותיהם, כי הבורר חרג מסמכותו וכי למעשה הייתה התעלמות מכתב התביעה שהוגש ופסק הבוררות נכתב תוך התייחסות לאחת מחוות הדעת שהוגשה על ידי המבקשים, על פי סדר הסעיפים המופיע שם, ומבלי להתייחס לטענות נוספות שהעלו המבקשים.

3.
בהתייחס לליקויים הניתנים לתיקון, הסכימו בעלי הדין שמאחר שהצדדים לא הגיעו להסדר בנוגע לאופן ביצועם יהיה צורך לחזור ולפנות לבורר כדי ליתן הערכה כספית לצורך ביצועם באמצעות קבלן אחר.

4.
בדיון שהתקיים בפני
י ביום 17/4/13 הובהר כי יש צורך בתשובה מפורטת יותר מזו שהוגשה מטעם חב' בן דוד. בעקבות החלטת בית המשפט הגישה החברה תגובה נוספת (להלן: התשובה המשלימה).

הרקע
:
5.
המבקשים רכשו דירת מגורים מחב' בן דוד ברח' נעמי 27 בחיפה (דירת גן) חלקה 81 בגוש 10763 (להלן: הדירה) על פי הסכם שנחתם ביום 7/6/06 (להלן: הסכם המכר).

סע' 4.11(יא) הוא בגדר הסכם בוררות ולפיו:

"כל מחלוקות ו/או סכסוכים שיתגלעו בין הקונה לבין המוכר הנובעים או קשורים קשר כלשהו לליקויים בבניית הדירה, או פגמים כלשהם שהתגלו או שיתגלו בתקופת הבדק ו/או בתקופת האחריות, ובקשר לכל הנושאים הקשורים לעמידה בתנאי המפרט ו/או בתקנות הבניה ו/או בתנאי תקן ישראלי רשמי ו/או אחר, כפי שהיו בתוקף לפני ביצוע עבודות הבנייה של הדירה ו/או הבניין, יימסרו לבוררות של מומחה מוסכם (להלן: "הבורר") ובהעדר הסכמה בין הצדדים הנ"ל לגבי זהות הבורר, ייקבע הבורר על ידי יו"ר לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאיים והמקצועות הטכנולוגיים בישראל סניף חיפה".


משלא נעתרה חב' בן דוד למינוי בורר, הוגשה בקשה לבית המשפט המחוזי בחיפה, ועל אף התנגדות חב' בן דוד למינוי בורר - בעיקר מן הטעם שלא נעשתה בדיקה מוקדמת בין הצדדים קודם למינוי כמתחייב לטענתה על פי הסכם המכר, הורה בית המשפט המחוזי (ת"א 494/08, כב' השופט עודד גרשון) על מינוי מהנדס כבורר (

פסק דין
מיום 11/8/09).

6.
קודם שמונה בורר הגישו המבקשים תביעה בבית משפט השלום (ת"א 30216-04-10). המשיבה הגישה בקשה לסילוק על הסף בטענה שהתובענה עוסקת בעניינים המצויים בתחום סמכותו של הבורר.


בהחלטה שניתנה ביום 26/11/10 קבע בית משפט השלום (כב' השופטת נסרין עדוי) לגבי חלק מהסעיפים - ככל שמדובר בליקויי בניה - כי הם נמצאים בתחום סמכות הבורר, ועל פי החלטתו של בית משפט השלום היה על המבקשים למוחקם מכתב התביעה. לעומת זאת לגבי
דרישה של המבקשים לפיצוי בגין האיחור במסירת הדירה לרבות נושאים אחרים, ניתן היתר להמשיך בהליך המתנהל בפני
בית משפט השלום.

7.
קודם למתן פסק הבוררות ביקר הבורר בדירת המגורים מספר פעמים. התובעים הניחו בפני
הבורר חוות דעת מטעמם בנוסף לכתב תביעה מפורט. לעומת זאת, חב' בן דוד לא הגישה חוות דעת מטעמה.

פסק הבוררות עצמו, לטענת המבקשים, ניתן תוך התייחסות לחוות הדעת ותוך התעלמות מכתב התביעה.


בפסק הבוררות שניתן ערך הבורר טבלה בה פורטו הליקויים השונים, לצידם - מסקנות הבדיקה לעומת הדרישה של המבקשים להימצאותו של ליקוי כזה או אחר, ולאחר קביעת המסקנות, ניתנה ההחלטה אם יש ליתן פיצוי ואם לאו, ואם כן, מה שיעורו. בסכום המצטבר וכמפורט בפרק ה"הכרעה", הועמד הפיצוי בגין ליקויים שאינם בני תיקון על סך של 95,000 ₪ נכון למועד מתן חוות הדעת.

סמכותו של בית המשפט אינה של ערכאת ערעור
:
8.
לעניין ההסדר הנורמטיבי בנוגע לסמכותו של בית משפט זה, כאשר מובא בפני
ו נושא פסק בוררות - אישורו או ביטולו - יש לחזור ולהדגיש (גם לאחר תיקון 2) כי בהעדר תחולתו של התיקון בהסכם הבוררות, אין בית משפט זה יושב כערכאת ערעור על פסק הבורר (ראה רע"א 4757/12
interton inc.

נ'

avr communications
ltd
כב' השופט דנציגר) [9/9/12], סע' 13).

בית המשפט אינו נוטה להתערב בהליכי הבוררות אלא במקרים חריגים, וכלל זה אמור להיות ישים ביתר תוקף שעה שבית המשפט המחוזי, אינו מהווה ערכאת ערעור בנוגע לקביעותיו של הבורר.

ההלכה בנושא זה ידועה והכלל הוא כי ריסון שיפוטי הוא מוצדק ואף מחויב ביחס לפסקי בוררות והחלטות שניתנו במסגרת הליכי הבוררות. הנחת היסוד למסקנה זו כפי שבאה לידי ביטוי בפסקי הדין של בית המשפט העליון היא ש"מוסד הבוררות הינו מנגנון חילופי ליישוב סכסוכים השואב את עיקר כוחו מרצון הצדדים, כאשר הליכי הבוררות מגשימים רצון זה" (רע"א 3268/09 אורן נ' רבינסקי, (כב' השופט דנציגר), בסע' 21. ניתן ביום 9/9/12. בית המשפט מפנה שם להלכות שנקבעו ברע"א 2798/09 – מצליח, ולרע"א 166/06 – ארסד).

כב' בית המשפט העליון חוזר ומדגיש, כי "אין להשלים עם מצב בו צד אשר פנה בהסכמה למוסד הבוררות, ינסה להביא לביטולו של פסק הבוררות רק בשל אי שביעות רצונו מהתוצאה אליה הגיע הבורר".


לכן, יש לדחות את טענת המבקשים להורות על ביטול פסק הבוררות. יחד עם זאת, ככל שלא הייתה התייחסות כלל לנושאי מחלוקת שהיו צריכים להתברר בפני
הבורר ולא נדונו, יש מקום לשקול השלמת הפסק.


ועוד, משנדחתה בקשת ביטול פסק הבוררות – הגם בחלקה – וההשלמה שנדרשה מן הבורר היא דרישה חלקית, הרי שלגבי כל סעיפי פסק הבוררות האחרים, יש לאשרם כ

פסק דין
, לפי סעיף 28 לחוק הבוררות.

9.
הטענה כי הבורר לא הכריע בעניינים שנמסרו להכרעתו:
תשלומי יתר והעדר ניכוי זיכויים
:
9.1
כאמור, טענו המבקשים כי ישנם מספר נושאים שהוזכרו בכתב התביעה והבורר לא הכריע בהם מאחר שבחר לערוך את חוות דעתו במקביל לחוות הדעת שהוגשה מטעם המבקשים. המבקשים מפנים לסעיפים 36-32 לכתב התביעה בבוררות.

בסעיפים אלה
הועלה נושא תשלומי יתר שנדרשו ושולמו על ידי התובעים תחת מחאה.

בין היתר, נדרשו תשלומי היתר בגין הזזת לוח חשמל מקיר חדר המגורים ובגין עבודות נוספות, שלטענת המבקשים היה על הקבלן לבצען, מלכתחילה ללא כל דרישה.


סעיפים 36-32 בכתב התביעה שהוגש לבורר מקבילים לסעיפים 49-44 בכתב התביעה בבית משפט השלום.

9.2
בסעיפים 40-37 לכתב התביעה בהליך הבוררות, אשר מקבילים לסעיפים 50-53 בכתב התביעה בבית משפט השלום, הועלתה טענת המבקשים לפיה הם זכאים לזיכויים שונים בגין אי התקנת מתקנים שהיה על הקבלן לבצע והם ויתרו על התקנתם (סע' 40.6).


בהחלטת בית משפט השלום בהתייחסו לסעיפים 49-45 שעניינם כאמור זכאות להשבה בגין תשלומי יתר, וכאשר מדובר בחיוב כולל של 52,036 ₪, כמו גם בנוגע לסעיפים 53-50 שעניינם "אי מתן זיכוי מתאים לתובעים", קבע בית משפט השלום כי טענות אלה קשורות קשר ישיר לנושא הליקויים ו/או אי התאמות, ואף הן נתונות לסמכותו של הבורר.


בתשובה המשלימה שהגישה חב' בן דוד, על אף החלטת בית המשפט, לא הייתה התייחסות לכל טענות המבקשים (ראה סע' 8 לאותה השלמה). האזכור המופיע בסע' 11 לתשובה המשלימה של חלק מאותם סעיפים אינו מהווה תשובה לטענה שהועלתה.


בסע' 12 לכתב התשובה המשלימה אומרת חב' בן דוד כי הבורר לא התייחס לסעיפים אלה מאחר ולא עסק במתן פיצוי, ואולם בסעיפים הנ"ל אין דרישה של פיצוי אלא דרישה של השבה של תשלומי יתר וזכאות לזיכויים.


בפסק הבוררות אין כל התייחסות לנושא תשלומי היתר, וכמו גם לנושא אי מתן זיכוי מתאים למבקשים.

לאור האמור לעיל, יש להורות לבורר לחזור ולהשלים את פסק הבוררות בהתייחס לסעיפי כתב התביעה 36-32 ("תשלומי יתר שנדרשו ושולמו על ידי המבקשים תחת מחאה") וכן 40-37, על סעיפיהם הקטנים ("אי מתן זיכוי מתאים לתובעים").

10.
המבקשים טענו כי הבורר לא דן בתביעתם בנוגע לאי בניית שירותי אורחים (סע' 44-41 לכתב התביעה), הוצאות לקבלת היתר בניה שתבעו המבקשים (סע' 46.2 לכתב התביעה בפני
הבורר), וכן הוצאות תיקונים (סע' 46.3 לכתב התביעה).


גם לסעיפים אלה לא מצאתי פירוט נדרש בתשובת המשיבה. כמו כן לא נמצאה להם התייחסות בחוות דעת המומחה.

לאור האמור לעיל, יש להורות לבורר לחזור ולהשלים את פסק הבוררות בהתייחס לסעיפי כתב התביעה 44-41, 46.2 ו-46.3.

11.
נושא פיצוי בגין עוגמת נפש (סע' 56-47 בכתב התביעה בבוררות) -

בסע' 69-66 בכתב התביעה שהוגש בבית משפט השלום תבעו המבקשים פיצוי בגין עוגמת נפש. בהחלטת בית משפט השלום הייתה התייחסות מפורטת למרב הסעיפים שבכתב התביעה שהוגש. אין אזכור של סעיפים 69-66, ואולם בהחלטת בית משפט השלום (עמ' 1 פסקה אחרונה) ישנה הפנייה לטיעונה המבקשים, שם נאמר כי אין מקום לתבוע עוגמת נפש בטרם קבע הבורר כי קיים ליקוי כלשהו ו/או אי התאמה כלשהי בדירה.


לכך יש להוסיף את שנאמר בסע' 10 לתשובה המשלימה, שם מבהירה חב' בן דוד כי נושא עוגמת הנפש נותר בסמכותו של בית המשפט.

לפיכך, אין מקום להורות על השלמת פסק הבוררות בגין סעיף זה.

שאלת זכאות לפיצוי ברכיב עוגמת נפש נתונה לבית המשפט
. יש לחזור ולהפנות להחלטת בית
משפט השלום ולפיה נושאי פיצוי בגין עבודה לקויה, צריכה להתברר בין הצדדים, על-פי
הסכמות שהיו ביניהם ולכן בנושא זה יש לדחות את הבקשה להחזיר את התיק לבורר בגין נושא
זה.

אי פסיקת הוצאות בהליך הבוררות
-
12.
משקבע הבורר כי כל צד ישא בהוצאותיו, ולמרות שלא נימק את קביעתו האמורה, הרי שהייתה התייחסות לנושא, וניתנה הכרעה בו. ככל שהדבר נוגע להנמקה, הסבירות נותנת כי קביעתו האמורה הייתה פועל יוצא לעובדה שהמבקשים זכו רק בחלק מתביעתם, שעה שהתביעה כולה הוגשה על סכום העולה על 500,000 ש"ח והפסק שניתן הוא על כ-1/5 מסכום התביעה. בנסיבות אלה רשאי היה הבורר להגיע לתוצאה אליה הגיע ואין מקום להתערבותה של ערכאת הערעור (רע"א 4754/12 לעיל; רע"א 4006/09 מעונות עובדים בקריית משה אגודה שיתופית לשיכון בירושלים בע"מ נ' עו"ד אבידני. סע' 7 וההפניות שם. ניתן ביום 3/8/09).

התייחסות חלקית לנושאי התביעה
-
13.
משנדונו נושאי המחלוקת על ידי הבורר, ולו גם אם נעשתה ההתייחסות באופן חלקי, אין מקום להתערבותו של בית המשפט (רע"א 4416/09 גבאי אדריכלות ובנין ערים בע"מ נ' א.רובין אדריכלים בע"מ. שם בסע' 14. ניתן ביום 3/9/09).

פסק הבוררות כנוגד תקנת הציבור
:
14.
המבקשים טענו כי נמצא ליקוי במערכת חיפוי לוחות האבן ועיגונם. קיומו של ליקוי זה אושר על ידי הבורר עצמו, והמסקנה העולה מן האמור במיוחד לאור דוח נלווה עצמאי של מעבדה חיצונית - חב' איזוטופ - שמערכת החיפוי אינה תקינה ואינה עומדת בתקן הנדרש. לטענתם, בנסיבות אלה היה על הבורר לא רק לאשר קביעה זו אלא גם להסיק את המסקנה הנובעת מן האמור ולפיה היה מקום להורות לחב' בן דוד לבצע חיפוי מחדש על פי תקן או לפצות בסכום נדרש לצורך ביצוע עבודה כאמור.

לטענתם משלא עשה כן הבורר, הרי שקביעתו מאשרת למעשה ביצוע עבודות חיפוי שנעשו בניגוד לתקן המחייב ותוך הפרתו, לא ניתן להשלים עם ליקויים כגון אלה וקביעה כזו נוגדת את תקנת הציבור.

15.
בפסק הבוררות הייתה התייחסות לנושא מערכת חיפוי לוחות אבן (ראה סע' 5.6 בפרק 5 - ליקויי אי התאמת פיתוח (חצר וחניה)).

המומחה עמד על הבדיקות בשטח וקבע:

"מבדיקה בשטח נראה כי, נכון לעת ביקור בבניין אין כרגע ליקויים נראים לעין בהתקנה ולא נצפו אריחים שנפלו ממקומם עקב אי התקנה, בהתאם לתקנים הרלוונטיים לעניין זה.


למרות זאת, הואיל ואכן קיים ליקוי מסויים בעיגון האבנים, כפי שעולה גם מדוח איזוטופ, אשר התייחס בין היתר, גם לסוגיה זו, נלקחה בחשבון האפשרות כי בעתיד יהיה צורך בחיזוק עיגון האבן החיצונית לקירות הדירה"
.


לכן, במסגרת ההחלטה - תוך ערנות לכלל השיקולים הרלוונטיים לרבות חוות הדעת של דוח איזוטופ - נקבע על ידי המומחה פיצוי ונדחתה הטענה בדבר אפשרות כי יתכן ולא יעלה כל צורך בחיזוק העוגן בעתיד.


כאשר בפני
הבורר היו כל הנתונים הנוגעים בדבר, וכאשר החליט אף לתת פיצוי למרות המצב הנתון עובר למועד מתן חוות דעתו, תוך שקילת הסיכויים והסיכונים העתידיים, אין מקום להתערבותו של בית המשפט, גם לו הייתה נתונה לו סמכות ערעור (על היקף התערבות מצומצם של בית המשפט בענייני בוררות בכלל ובעילה של "תקנת הציבור" בפרט ראו: רע"א 3680-00 גמליאלי נ' מגשימים כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ, פ"ד נז(6) 605; פרופ' סמדר אוטולונגי בוררות דין ונוהל (כרך ב') עמ' 1087; רע"א 470/08 כרמל התפלה בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד האוצר. ניתן ביום 4/3/10; לפרשנותו של המונח 'תקנת הציבור' והתערבות בית המשפט במקרה בו פסיקת בורר סתרה

פסק דין
חלוט של בית המשפט ראו: רע"א 10487/07 עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' זוהר חי. ניתן ביום 5/5/10).

לפיכך, יש לדחות את הבקשה בנוגע להשלמת פסק הבוררות בנושא מערכת חיפוי לוחות האבן
.

טענות נוספות - העדר הנמקה ואי התייחסות לראיות
:
16.
משהובהר גדר סמכותו של בית משפט זה, שאין משמעותה שמיעה מחדש של הליך הבוררות, הרי שדין הטענות האמורות, להידחות.

פסק הבוררות בדומה ל

פסק דין
של בית משפט, אינו מחייב את נותנו לדון בכלל הטענות המועלות.


בפני
הבורר הייתה מסכת ראייתית שבהסתמך עליה נקבעו ממצאים נדרשים לצורך הכרעה במחלוקות. אין חובה כי הבורר יתייחס בפסק הבוררות לכל אחת מטענות הצדדים, לרבות טענות המשנה.


משנבחנה המחלוקת לגופה - וכך עולה מפסק הבוררות שניתן - המסקנה היא שהטענות האחרות שלא נתקבלו, נדחו (ראו להשוואה: ע"א 2035/03 לב יסמין בע"מ נ' ת.ג.י. בע"מ. ניתן ביום 14/6/04).

ליקויים הניתנים לתיקון - הערכת שוויים
:
17.
כמוסכם על ידי הצדדים, משלא בוצעו התיקונים על ידי חב' בן דוד במסגרת המועד שנקבע, ובהעדר הסכמה של הצדדים ליתן ארכה לצורך ביצועם, על הבורר להשלים את פסק הבוררות במובן זה שיוסיף ויקבע את ערכם של התיקונים לרבות תשלום למי שינהל את פרויקט התיקונים.



לפיכך, יש להורות לבורר להשלים את פסק הבוררות ולקבוע עלות ביצוע הליקויים הניתנים לתיקון, שלא באמצעות חב' בן דוד, ככל שאלה לא יבוצעו בפרק זמן קצר נוסף מוסכם. גם אם יש הסכמה להאריך המועד לביצוע התיקונים על ידי חב' בן דוד, על הבורר להשלים את פסק הבוררות לגבי עלות התיקונים הנ"ל.

18.
בפסק הבוררות ניתנה "הכרעה" בנוגע לסך כל ירידת ערך בדירת התובעים, בגין ליקויים שאינם ניתנים לתיקון או שאין כדאיות כלכלית לתקנם, סכום מצטבר של 95,000 ₪ ועוד מע"מ, נכון למועד מתן חוות הדעת (ראה סע' א' של ההכרעה).

קביעה זו יש לאשרה כ

פסק דין
חלקי.

בקשת חב' בן דוד להשלים פסק הבוררות
:
19.
ב"כ המשיבה במסגרת התשובה המשלימה בנושא ה"זיכויים" העלתה טענות לפיהן אין מקום להורות על החזרת הדיון לבורר בנושא זה, לאור ההתחייבות כי אלה מותנים באי תביעות נוספות, וככל שיעלה הנושא, מבקש היא להיות זכאית לטעון לביטול הזיכויים שניתנו.


ככל שמדובר בטענת הגנה, אין מניעה כי הנושא יועלה בפני
הבורר. ככל שמדובר בתביעה חדשה, אין לאפשר העלאתה. יש לציין כי חב' בן דוד לא הגישה בקשה לביטול או לתיקון הפסק.

התוצאה
:
20.
אשר על כן, אני מורה כמפורט להלן:
(א)
"הכרעה" שנקבעה בפסק הבוררות שניתן ביום 21/10/12 על ידי הבורר מהנדס אזרחי ושמאי מקרקעין, רמי איטח, בנוגע לסך כל ירידת ערך בדירת התובעים, בגין ליקויים שאינם ניתנים לתיקון או שאין כדאיות כלכלית לתקנם, סכום מצטבר של 95,000 ₪ ועוד מע"מ, נכון למועד מתן חוות הדעת – 21/10/12 (ראה סע' א' של ההכרעה), כאשר סכום זה משוערך בהפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מן המועד הנ"ל ועד ליום התשלום בפועל, מאושרת כ

פסק דין
חלקי, בהתאמה לסעיף 28 לחוק הבוררות.

(ב)
אני מורה על קבלת התובענה במובן זה שפסק הבוררות שניתן על ידי הבורר ביום 21/10/12, יוחזר לבורר לצורך השלמת הפסק לפי המפורט להלן:


(1)
על הבורר לחזור ולהשלים את פסק הבוררות בהתייחס לסעיפי כתב התביעה
שהוגש בפני
ו:

(א) סעיפים 36-32 "תשלומי יתר שנדרשו ושולמו על ידי המבקשים תחת מחאה";

(ב) סעיפים 40-37, על סעיפיהם הקטנים "אי מתן זיכוי מתאים לתובעים";

(ג) סעיפים 44-41 "אי בניית שירותי אורחים";

(ד) סעיף 46.2 "הוצאות לקבלת היתר בניה";

(ה) סעיף 46.3 "הוצאות תיקונים שנעשו על ידי התובעים".

(2)
על הבורר לחזור ולהשלים את פסק הבוררות ולקבוע עלות ביצוע הליקויים הניתנים לתיקון, שלא באמצעות חב' בן דוד, ככל שאלה לא יבוצעו בפרק זמן קצר נוסף מוסכם.

יודגש, כי גם אם יש הסכמה להאריך המועד לביצוע התיקונים על ידי חב' בן דוד, על הבורר להשלים את פסק הבוררות לגבי עלות התיקונים הנ"ל.

(3)
לצורך ביצוע ההשלמות הנ"ל, יחליט הבורר אם יש לעשות כן על בסיס הראיות שהוצגו בפני
ו או אם יהיו רשאים בעלי הדין להציג ראיות נוספות.

(4)
פניית בעלי הדין לבורר תיעשה בתוך 10 ימים מהיום.

ההשלמות ייעשו בתוך 60 ימים מהיום.

(5)
ככל שיידרשו בעלי הדין להליך משפטי בגין השלמת פסק הבוררות, ייעשה הדבר במסגרת תובענה נפרדת (שלא במסגרת תיק זה).

(ג)
שאלת זכאות לפיצוי ברכיב עוגמת נפש נתונה לבית משפט השלום והנושא אינו צריך להתברר בפני
הבורר, כפי שפורט לעיל. בקשת המבקשים כי הנושא יידון בפני
הבורר, נדחית.

אבהיר עוד, כי ככל שיש צורך בהשלמת טיעונים בפני
בית משפט השלום, רשאים הצדדים לעשות כן במסגרת ההליך התלוי ועומד בבית משפט השלום, אם טרם ניתן

פסק דין
. בכל מקרה אחר, ובהעדר הסכמה אחרת, יש להגיש הליך נוסף.

(ד)
אני מחייבת את המשיבה חב' בן דוד לשלם למבקשים ביחד, בגין הליך זה, סך של 15,000 ₪, בתוך 30 ימים מהיום.






המזכירות תמציא עותק פסק הדין לב"כ הצדדים
.

ניתן היום,
י"ט סיון תשע"ג, 28 מאי 2013, בהעדר הצדדים.














הפב בית משפט מחוזי 29939-12/12 הילה מאירוביץ, ליאור מאירוביץ נ' משה בן דוד חברה לבניה בע"מ, משה בן דוד, אורי בן סימון (פורסם ב-ֽ 28/05/2013)