פסקי דין על זיאד דגש | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

36378-01/11 עבל     27/05/2013




עבל 36378-01/11 זיאד דגש נ' המוסד לביטוח לאומי








בית הדין הארצי לעבודה


עב"ל 36378-01-11




ניתן ביום
27 מאי 2013



זיאד דגש

המערער



-



המוסד לביטוח לאומי
המשיב

בפני
: הנשיאה נילי ארד
, סגן הנשיאה יגאל פליטמן
, השופט עמירם רבינוביץ
,
נציג ציבור (עובדים) מר ראובן רבינוביץ, נציג ציבור (מעבידים) מר יצחק קאול


בשם המערער – עו"ד רוני אסלייח

בשם המשיב – עו"ד נעמה נוה


פסק דין

השופט עמירם רבינוביץ

פתח דבר
1.
בפני
נו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופטת עידית איצקוביץ ונציגי הציבור מר אבי אלמליח ומר אברהם לארי; בל' 3122/09), בו נדחתה תביעת המערער להכיר באוטם בשריר הלב שאירע לו ביום 2.6.2008 כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן- החוק).

התשתית העובדתית וההליך בבית הדין האזורי
2.
להלן עיקרי התשתית העובדתית כפי שנקבעה על ידי בית הדין האזורי:
א.
המערער יליד 1950.
ב.
המערער
כיהן כממלא מקום ראש המועצה המקומית מג'אר (להלן -המועצה) החל מחודש מאי 2001 ועד לחודש נובמבר 2003. בחודש נובמבר 2003 נבחר המערער לראש המועצה וכיהן בתפקיד זה עד לחודש דצמבר 2008.
ג.
בתקופת כהונתו של המערער כראש המועצה היו בעיות כלכליות וחברתיות לא פשוטות במועצה. באותה תקופה הייתה תוכנית הבראה אשר כללה פיטורי עובדים, קיצוצים וגביית חובות של התושבים.
ד.
למועצה היו באותה תקופה חובות כבדים, בין היתר חוב לחברת "מקורות", בגינו איימה חברת מקורות בניתוק המים ביישוב.
ה.
בנוסף לכך, הייתה באותה תקופה שביתה של עובדי המועצה, אשר לא קיבלו את שכרם במועד.
ו.
ביום 2.6.08 התקיימה פגישה בין המערער לבין מנכ"ל המועצה, מר טנוס, בה דיווח מר טנוס למערער על הבעיות שבהן הייתה שרויה המועצה, כולל איום של חב' מקורות לגבי ניתוק המים ביישוב,
מאחר שלא הועברו כספים שהמועצה חייבת למקורות. כמו כן סיפר מר טנוס, כי עובדי המועצה נכנסו לחדרו ואיימו בשביתה ובשיתוק כל השירותים במועצה כמחאה על כך שהם לא מקבלים שכר מזה כ-3-4 חודשים. המערער טען כי הופתע, התעצבן, כעס והחל לצעוק, חש לחץ בחזה, חולשה, סחרחורת, הזעה וקוצר נשימה, והוא פונה לקופת חולים ולאחר מכן לחדר מיון בבית החולים "פוריה", שם הוא אושפז ואובחן אצלו אוטם שריר הלב (להלן- האוטם).
3.
המערער

ביקש להכיר באוטם כפגיעה בעבודה.
4.
המשיב

(להלן- המוסד) טען, כי ביום 2.6.08 לא אירע למערער אירוע תאונתי, או אירוע חריג כלשהו, וכי אין קשר סיבתי בין תנאי העבודה של המערער ביום 2.6.08 לבין הופעת הכאב בחזה, שהינו תוצאה של הליך תחלואתי טבעי.
5.
בית הדין האזורי

קבע כי לא הוכח שביום המקרה, או בסמוך לכך, התרחש דחק נפשי בלתי רגיל שעשוי להיחשב כ"אירוע חריג", אלא מדובר במצב של מתח נפשי מתמשך, שלא ניתן לראות בו תשתית עובדתית הנדרשת כדי להכיר באוטם שריר הלב כתאונת עבודה, ולכן בית הדין האזורי דחה את תביעתו מבלי שמינה מומחה יועץ רפואי בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי.

הערעור
6.
בישיבת קדם הערעור שהתקיימה בפני
השופט פליטמן, הומלץ לב"כ המוסד לביטוח לאומי
לשקול עמדתה בדבר מינוי מומחה רפואי, זאת לאור העובדה כי במקרה הנוכחי דומה שהייתה החלטה לשבות בבוקר האירוע, ולנוכח האבחנה בין איום בשביתה לשביתה, ולאור האבחנה בין איום מתמשך על סגירת המים לתושבים לבין הפסקת מים ממשית, ושילוב של שני אלה גם יחד אפשר שמצביע על כך שיש מקום למינוי מומחה, ולו על פי ההלכה שכאשר ישנו ספק לגבי חריגות האירוע, ראוי למנות מומחה.
7.
ב"כ המוסד לביטוח לאומי
הודיעה כי אינה מסכימה למינוי מומחה רפואי ולאור עמדתה זו הוחלט על הזמנת הצדדים לישיבת קדם ערעור נוספת.
8.
בישיבת קדם הערעור הנוספת חזרתי על הצעתו של השופט פליטמן, ברם ב"כ המוסד התנגדה להצעה, ובהתאם סיכמו הצדדים את טענותיהם בע"פ.

טענות הצדדים בערעור
9.
ב"כ המערער טען כי במקרה הנוכחי היה אירוע חריג, ודי בכך כדי להורות על מינוי מומחה רפואי, וגם אם מדובר רק בספק קיומו של אירוע חריג יש למנות מומחה רפואי.עוד טען בא כוח המערער, כי גם אם הייתה העבודה באותו יום עבודה רגילה, ההרגשה הלא טובה של המערער באותו יום, שוותה לעבודה אופי חריג.
10.
ב"כ המוסד טענה כי המערער

חש

לחצים

בחזה

באותו

יום,

והדבר

מעיד

על

כך

שהוא

היה

כבר

באמצע

הליך

של

האוטם,עוד בטרם האירוע; האירועים שהתרחשו ביום האירוע

לא

היו

חריגים, מכיוון שאיומי

שביתה

היו

בעבר

וגם

איומים

בהפסקת אספקת

מים

היו

בעבר;

הבעיות

עם

חברת

מקורות

היו

ידועות

זמן

רב,

וכך

גם

לעניין

תוכנית

ההבראה.

לא

הוכח

כלל

כי

באותו

יום

עמדה

המועצה

בפני

ניתוק

מים; עבודת

המערער

הייתה

כרוכה

במאמצים, לחצים

ומתח

מתמשך,

והמערער בעצמו יחס

את

האירוע

הלבבי

בו

לקה

לאותו

לחץ

מתמשך

בעבודתו

ולא

לאירוע

כלשהו;

המערער

לא

הוכיח

כי

האירועים

שאירעו

באותו

יום,

שלטענת

המשיב

לא

הוכח

שהתרחשו

כלל,

אכן

היו

אירועים

חריגים.


דיון והכרעה
11.
עיון במסמכים המוקדמים בהם התייחס המערער לגורמים להופעת
האוטם (בל/250, טופס התביעה למוסד, ההודעה לחוקר המוסד והחומר הרפואי) (להלן- המסמכים המוקדמים) מצביע על כך, שאכן התייחס המערער למתח המתמשך בעבודתו כראש מועצה, כגורם להופעת האוטם. כך גם התרשם בית הדין האזורי , כפי שציין בפרוטרוט
בפסק דינו. המערער אומנם התעצבן באותו יום ודפק על השולחן, אבל
עצבנות זו לפי כלל חומר הראיות הייתה לדבריו מנת חלקו יום יום. האירועים המיוחדים אשר אירעו למערער לטענתו ביום הופעת האוטם, הם איום בשביתה כללית של העובדים באופן מיידי וצמצום מים על ידי חברת מקורות בגין חוב. ברם איומי שביתה של העובדים במועצה היו חזון נפרץ, וגם
התראות לניתוק מים על ידי מקורות היו לא מעט. טענת המערער כי בפעם הזו מדובר באירועים מידיים ומכאן חריגותם, אינה משכנעת. לגבי ניתוק המים על ידי מקורות, מסתבר שהיו התכתבויות בין המועצה למקורות בעניין החוב במהלך חודש מאי, וכי
בסופו של דבר הגיעה המועצה להסדר תשלומי החוב עם חברת מקורות ביום 14.6, בסמוך לאחר
הופעת האוטם. טענת המערער כי הגיעה להסדר זה בגלל האוטם בו לקה, איננה סבירה. כמו כן לא ברור אם התקיימה כלל שביתה באותה עת. יש לציין, כי המערער ציין אירועים אלה כחריגים לראשונה רק בכתב התביעה ובתצהירו ולא במסמכים המוקדמים. אילו היו שני מאורעות אלה אירועים כה טראומטיים כטענתו המאוחרת של המערער, יש להניח כי היו מוצאים את ביטויים במסמכים המוקדמים.
12.
המערער
עצמו העיד בחקירה הנגדית כי החריגות
באותו יום
התבטאה בכך
שחש לחצים בחזה באותו יום לעומת ימים אחרים.

בהקשר זה יש לציין כי בכרטיסו הרפואי של המערער מיום ביקורו אצל הרופא ביום הופעת האוטם לאחר שחש ברע, נכתב "כאבים בחזה וקוצר נשימה מזה מספר ימים". בתצהירו הצהיר המערער כי הלחצים התגברו ביום הופעת האוטם. יש להניח שאכן כך היה, שהרי אלמלא כן לא היה המערער מזדרז לפנות במהלך אותו היום מיד לרופא.
13.
אכן אין להוציא מכלל אפשרות שאירועים כשלעצמם לא יהיו אירועים חריגים, אבל נסיבות סובייקטיביות כמו מחלה יעצימו את עוצמתם וישוו להם אופי חריג, ברם לפי המתואר במסמכים המוקדמים

לא מתקבל הרושם שכך היה מהלך הדברים. הלחצים בחזה החלו ימים מספר
קודם ליום 2.6, ומן הסתם היה המערער באותם ימים שרוי במתח הרגיל של עבודתו כפי שהיה לדבריו מידי יומו ביומו.
14.
שאלה נוספת המתעוררת היא, האם סמיכות הזמנים בין המתח בו היה שרוי המערער באותו יום, והופעת האוטם בסמוך לו, איננה מעידה
על קשר סיבתי אפשרי בין השניים, ומכל מקום אם קיים ספק בעניין זה, יש ללכת לקולא ולמנות מומחה רפואי. בשני קדמי הדיון שהתקיימו בערעור זה, הוצע למוסד לשקול מינוי מומחה רפואי במקרה זה, תוך הסתמכות על גרסת המערער בתצהירו ביחס לשני האירועים שאירעו לטענתו באותו יום, רצון העובדים לשבות מידית, והכוונה לנתק למחרת את המים על ידי מקורות בגלל חוב המועצה. המוסד דחה את ההצעה בהסתמכו על גרסת המערער במסמכים המוקדמים, שמעצם טבעה אמינה יותר, לפיה הגורם להופעת האוטם הוא מתח מתמשך. כך גם סבר בית הדין האזורי.
15.
בחינת כלל הראיות, מביאה אותנו למסקנה אליה הגיע בית הדין האזורי, ולפיה הגרסה הראשונית של המערער היא שמדובר במתח מתמשך, ולא באירועים חריגים, ולכן סמיכות זמנים כשלעצמה, אין בה די להכרה באוטם כתאונה בעבודה ללא אירוע חריג.
16.
לאור מסקנה זו יש לדחות את הערעור, וכך אנו פוסקים. אין צו להוצאות.


ניתן היום, י"ח סיון תשע"ג (27 מאי 2013) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.






נילי ארד
,
נשיאה, אב"ד

יגאל פליטמן
,
סגן נשיאה

עמירם רבינוביץ
,
שופט


מר ראובן רבינוביץ,
נציג ציבור (עובדים)



מר יצחק קאול,
נציג ציבור (מעבידים)













עבל בית הדין הארצי לעבודה 36378-01/11 זיאד דגש נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 27/05/2013)