Google

שולדר אריה, משעני שי - שולמית את אברהם ברדה חב' לבניין בע"מ, שרון אהרונוב, א.מ.י.א אחזקות בע"מ

פסקי דין על שולדר אריה | פסקי דין על משעני שי | פסקי דין על שולמית את אברהם ברדה חב' לבניין | פסקי דין על שרון אהרונוב | פסקי דין על א.מ.י.א אחזקות |

50947/01 א     14/09/2004




א 50947/01 שולדר אריה, משעני שי נ' שולמית את אברהם ברדה חב' לבניין בע"מ, שרון אהרונוב, א.מ.י.א אחזקות בע"מ




1
בתי המשפט
א 050947/01
בית משפט השלום תל אביב-יפו
14/09/2004
תאריך:
כב' השופטת ניב ריבה

לפני:
התובעים

1 . שולדר אריה

2 . משעני שי

בעניין:
נ ג ד
הנתבעים

1. שולמית את אברהם ברדה חב' לבניין בע"מ
.
2. שרון אהרונוב
.
3. א.מ.י.א אחזקות בע"מ
.

פסק דין
1. התובעים הינם מתווכי מקרקעין.

2. הנתבעת 1 הייתה בעת הרלוונטית הבעלים הרשום של נכס מקרקעין הידוע כגוש 6904 חלקה 80 בתל אביב.
על אותם מקרקעין הוקם בניין והתובעים היו הגורם היעיל למכירת אחת מדירותיו לה"ה גרינברג. הסכם המכר נערך ונחתם בין הנתבעת לרוכשים ואף קוים. מחיר הדירה נקבע ל240,000 $.

3. בידי התובעים התחייבות לתשלום דמי תיווך בשיעור של 2% הנושאת חתימתו של שרון אהרונוב
, הנתבע מס.2.

4. התובעים קיבלו שכר טרחתם:
שני שיקים משוכים על ידי א.מ.י.א אחזקות בע"מ
- הנתבעת מס' 3, בסכום של 11,512 ₪ כל אחד מהם. השיק האחד לפקודת התובע 1 והאחר לפקודת חברו. השקים חוללו בהעדר כיסוי מספיק בחשבון ממנו נמשכו. סכום תביעה זו כסכום השקים.

5. התובעים הגישו תביעתם כנגד שלשה נתבעים:
1. הנתבעת 1.- כבעלים הרשום של הדירה הנמכרת.
2. נתבע 2 אשר חתם על הסכם התיווך והזמין שירותיהם של התובעים.
3. הנתבעת 3 אשר מנהלה, מר בירן, היה בקשר עם התובעים, התחייב בשם הנתבעת 3 בדמי תיווך, ואף משך השקים בשמה.

6. התביעה כנגד הנתבע 2 נדחתה בהסכמה.
כנגד הנתבעת 3. ניתן

פסק דין
בהעדר הגנה.
הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") טענה כי לא הזמינה שירותי התובעים ולא נתנה הסכמתה, בכתב או בעל פה, במפורש או מכללא, לשלם להם שכר טרחתם.

7. סעיף 9 (א) לחוק המתווכים במקרקעין תשנ"ו-1996 לשונו כדלקמן:
" מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין, שבה נכללו כל הפרטים שקבע שר המשפטים, באישור וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת."
בשנת 1997 חוקקו התקנות הקובעות מהם הפרטים שיש לכלול בהזמנה זו.

8. גדר המחלוקת בעניינינו- האם יש לחייב את הנתבעת , שנכס הרשום על שמה נמכר באמצעות מתווכים, בשכר טרחתם של האחרונים, שעה שהנתבעת לא חתמה על הסכם תיווך כאמור בסעיף 9 לחוק דלעיל.
9. ואילו העובדות הצריכות לעניין:
ביום 27.5.97 נחתם הסכם קומבינציה בין הנתבעת לבין ה"ה פרציק (להלן: "המוכרים") לפיו התחיבה הנתבעת לבנות בנין על מגרשם של המוכרים. בתמורה לכך הייתה הנתבעת זכאית לקבל דירות כמפורט בהסכם.

10. כשנתיים לאחר מכן נחתם הסכם ניהול בין הנתבעת לנתבעת 3, בו התחיבה הנתבעת 3 לבנות ולנהל את הפרויקט נשוא ההסכם הראשון. על פי ההסכם קיבלה הנתבעת סכום של 100,000 $ ואילו הנתבעת 3 אמורה הייתה ליהנות מכל הסכומים שיתקבלו כתוצאה ממכירת דירות הנתבעת על פי הסכם הקומבינציה, בניכוי 100,000$ האמורים.

11. נתבעת 3 עסקה בבנייה. בדצמבר 2000 הבחין התובע משעני במודעה בעיתון בדבר מכירת דירה בבניין חדש במרכז תל אביב. התובע טילפן אל מספר הטלפון שהופיע במודעה ונענה על ידי מר יוסי בירן אשר הציג עצמו כאחד השותפים בפרויקט . למחרת ביקרו התובעים באתר הבנייה ונפגשו עם הנתבע 2 אשר שימש באותה עת כמנהל הפרויקט מטעם הנתבעת 3. בידיעתו ובעצתו של נתבע זה החלו התובעים לקדם מכירת הדירה המוצעת.

12. לטענת התובע משעני פנה קודם לחתימת הסכם המכר לנתבעות 1,3 באמצעות מנהליהן וביקש שיחתמו לו על הסכם התיווך. יוסי בירן (מנהל נתבעת 3 ) היפנה אותו אז אל הנתבע 2:
" שהוא אמר לי שהוא חותם על הטופס בשם החברה ואני אקבל את מה שמגיע לי, וכדי לחזק זאת דיברתי עם יוסי בירן בטלפון ושאלתי אם שרון יכול לחתום והוא אמר לי שכן, ואין לי מה לדאוג...בירן הסביר לי שהוא לא יכול להגיע לפרויקט ושאהרונוב יכול לחתום לי על הטופס ואין שום בעיה."

13. בעת עדותו הבהיר התובע משעני כי ידע שהפרויקט נבנה על ידי שתי שותפות אולם לא היה ער לחלוקת התפקידים ביניהן, למעט העובדה כי מר בירן אמר לו:
"הוא לא מחליט לבד שיש לו שותפים כמו ברדה, והוא מחליט הכול ביחד איתם, לכן אחרי כל פגישה הוא אמר שהוא צריך לקבל הסכמה של כולם."

14. לגרסתו, פגש באחד הביקורים את מר ברדה, מנהל הנתבעת, אשר הבטיח לו כי אם יגרמו התובעים למכירת הדירה ידאג אישית שיקבלו את עמלת התיווך המגיעה להם.
המנהל הנוסף, מר שולדר, הודה כי לא פגש את מנהלי הנתבעת קודם לחילול השקים.

15. מנהל הנתבעת הכחיש כל פגישה בינו לבין התובע . לענין זה העיד נתבע 2, שבנוכחותו נפגשו השניים, כי לא שימש כשליח של הנתבעת ולא ידע על התחייבות כלשהי שנתן מנהלה כלפי התובעים . לנוכח הגרסאות הסותרות אין לי אלא לקבוע שגם אם נפגשו התובע משעני ומנהל הנתבעת , לא הוכח כי נוצרה התחייבות של הנתבעת כתוצאה ממפגש זה.

16. היחסים בין הנתבעות עלו על שרטון ואף התקיימה ביניהן בוררות. באותה בוררות נפסק כי תשלום שכר טרחת מתווכים ששילמה הנתבעת בגין מכירת דירה אחרת, יושבו לה על ידי הנתבעת 3. משמע הבורר קבע כי החוב הינו של נתבעת 3.

17. התובעים טענו עוד כי הנתבעת הינה מוכרת הדירה. כך נכתב בהסכם המכר וכך אף בטופס למס שבח.
על פי ההסכם בין הנתבעות "הקבלן מתחייב בזאת טרם מכירת כל אחת מהדירות הללו ליידע את מנהל הפרויקט בדבר הרוכש הפוטנציאלי כדי שמנהל הפרויקט יוכל, אם ירצה בכך, להתערב במכירת אותה דירה מדירות הקבלן לרוכש בקשר לתנאי המחיר ו/או סכום המכירה. הקבלן מסכים לתת למנהל הפרויקט זכות וטו לגבי כל מכירה של כל אחת מדירות הקבלן המפורטות בהסכם זה."
בהסכם כונתה הנתבעת "הקבלן " ואילו הנתבעת 3 הייתה "מנהל הפרויקט".
מכאן, שגם אם מכרה הנתבעת את הדירה, לא שלטה במחיר העסקה.

18. משהוגשה התביעה, הגישה הנתבעת בקשה לדחייה על הסף. בהחלטתי, הדוחה הבקשה, כתבתי בין היתר כי הנתבעת הייתה מעוניינת למכור הדירה שכן קיבלה 100,000 $ בגינה. קביעה זו שגויה. מתוך ההסכם ומעדות הנתבעת עולה כי הנתבעת קיבלה סכום זה כסכום כולל . משום כך לא היה לה אינטרס ואף לא הזכות לקבוע מחיר הדירה, יהא המחיר המוצע אשר יהא.

19. טענה נוספת בפי התובעים, כי בטופס למס שבח דווח כי העסקה בוצעה באמצעות מתווך. מהותו של דיווח כזה, שהמוכר זכאי להפחית דמי התיווך מסכום המכר ולהקטין על ידי כך את חיובי המס. אלא שלעניין זה העיד מנהל הנתבעת :
"אין בקשה להוצאה כזו וגם מעולם לא הגשנו. אני מגיש חשבונית כהוצאה מוכרת ובמקרה זה אין חשבונית וגם לא נדרשתי לשלם דמי תיווך."

20. באותה החלטת ביניים כתבתי כי לטעמי ייתכנו יחסי שליחות המחייבים בשכר טרחת מתווך. בסיכומיה כתבה הנתבעת כי הוראות חוק המתווכים תשנ"ו - 1996 גוברות על הוראות חוק השליחות , ומכיוון שדרישת הכתב שבחוק הינה מהותית, שלא ניתן להתנות עליה, הרי שלא יכולה להתקיים שליחות המחייבת בדמי תיווך, שהרי השולח, לעולם איננו החותם על הסכם התיווך.

עוד נטען כי טענת השליחות (שלא הוכחה) לא הועלתה ע"י התובעים בכתבי בי-דין, ולכן יש לראות בה שינוי חזית האסור על פי תקנות סדר הדין האזרחי.

21. 21. לא אדרש לטענות לנוכח המסקנה אליה הגעתי, כי התובעים לא הוכיחו שהנתבע 2 היה שלוחה של הנתבעת. מכאן אף שדין התביעה להדחות.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום כ"ח באלול, תשס"ד (14 בספטמבר 2004) בהעדר הצדדים.

________________
ניב ריבה
- שופטת








א בית משפט שלום 50947/01 שולדר אריה, משעני שי נ' שולמית את אברהם ברדה חב' לבניין בע"מ, שרון אהרונוב, א.מ.י.א אחזקות בע"מ (פורסם ב-ֽ 14/09/2004)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים