פסקי דין על בועז ארז | פסקי דין על קובי קסורלה | פסקי דין על בנק דיסקונט לישראל | פסקי דין על עו"ד מרדכי זהבי | פסקי דין על ערן ורנר ואח' |

53855-04/13 רעצ     02/06/2013




רעצ 53855-04/13 בועז ארז, קובי קסורלה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, עו"ד מרדכי זהבי, ערן ורנר ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



רע"צ 53855-04-13 ארז ואח'
נ' בנק דיסקונט לישראל בעמ ואח'

תיק חיצוני
:


בפני
כב' השופט משה סובל-שלום ת"א


המבקשים
1. בועז ארז

2. קובי קסורלה


נגד

המשיבים
1. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

2. עו"ד מרדכי זהבי

3. ערן ורנר

4. אסף ורנר

5. אלי אליושה רגימוב


החלטה

1.
בפני
בקשתם של המבקשים ליתן להם רשות ערעור על החלטתה מיום 18.4.13, של כב' רשמת ההוצל"פ בהרצלייה, הגב' עמית גולדשטיין- לירן, בתיק הוצל"פ מספר
26-11140-10-2
ובתיק מספר 26-11139-10-4.


בהחלטה האמורה דחתה הרשמת הנכבדה את בקשת המבקשים לבטל את החלטתה מיום
2.4.13, שניתנה במעמד צד אחד ולפיה בטלה את אישור המכר למבקשים על פי החלטה קודמת שלה מיום 24.3.13, למכירת שתי דירות מחוברות, נשוא הבר"ע.


בהתאם להחלטתי מיום 9.5.13 ניתן צו ארעי לעיכוב אישור המכר למשיב
5, וצו ארעי זה הוארך עד להחלטה אחרת בהחלטתי הנוספת מיום
20.5.13.

2.
כל הצדדים הדרושים להכרעה בתיק מסרו תגובות ו/או תצהירים לרבות משיב 5, שהינו המציע החדש.

בדיון היום התייצבו כל הצדדים וניתנה להם על ידי האפשרות להביע את עמדתם ודעתם, כפי שמצאו לנכון ולמעשה כל צד חוזר על עמדתו כפי שהובאה בכתב הטענות שהגיש.


אין מחלוקת של ממש באשר להתנהלות שבתיק ולבקשות ולהחלטות שניתנו במסגרת תיק ההוצל"פ מאז הגשת הבקשה לאישור המכר למבקשים.


ב"כ המבקשים ואף מבקש 1 טענו בפני
על התנהלות שקדמה למועד זכייתם בהתמחרות, לרבות המו"מ שהיה בניהם לבין משיב 1 ומשיב 2
שאף משיבים
3-4, החייבים בתיק, היו מעורבים והביעו עמדתם וכן טענו לגבי הוצאות שהוציאו בכל הקשור לרכישת הדירות ולהתאמתם לצורכיהם.

3.
בתאריך 20.3.13 חתם כונס הנכסים על הסכם מכר עם המבקשים ולפיו תימכרנה להם הדירות תמורת הסך של
4,420,000 ₪, ראה נספחים 4 א' ו- 4 ב' לבר"ע.

בהסכמים נאמר מפורשות כי הם כפופים לאישורו של רשם ההוצל"פ בהרצלייה ולקבלת אישור בהתאם לסעיף 34 א' של חוק המכר.


מיד לאחר חתימת ההסכמים, ביום 21.3.13 (יום חמישי בשבוע) הגיש משיב 2 בקשה לרשמת ההוצל"פ לאשר את המכר.


ביום
ראשון
24.3.13 יום לפני ערב חג השבועות פנה אל משיב 2 משיב
5, והציע לרכוש את הנכס תמורת הסך של
5.1 מיליון ₪ כאשר להצעתו צירף המחאה בנקאית בשיעור של
10 אחוז מהסכום האמור.


במועד קבלת ההצעה החדשה עדיין לא ניתנה החלטת רשמת ההוצל"פ המאשרת את המכר על פי בקשה שהוגשה ביום 21.3.13.

במצב הדברים החדש, ובהתאם לחובתו ככונס נכסים, פנה משיב 2 בבקשה למתן הוראות
לרשמת ההוצל"פ, פירט את ההתנהלות וביקש הוראות כיצד יש לנהוג.

משלא קיבל משיב 2 כל החלטה פנה בבקשה נוספת בתאריך 27.3.13, במהלך חול המועד, בה התייחס לבקשתו מיום
24.3.13.

מסתבר כי ביום 24.3.13, ניתנה החלטה על ידי הרשמת הנכבדה המאשרת את בקשתו של כונס הנכסים לאישור המכר.

החלטה זו של הרשמת ניתנה מבלי שהיתה בפני
ה בקשתו הנוספת של משיב 2 למתן הוראות אשר הגיש באותו היום עצמו (24.3.13) ואשר מסיבה כלשהי לא הובאה בפני
הרשמת, עובר למתן החלטתה לאישור המכר למבקשים.

4.
רק בתאריך 2.4.13, יום העבודה הראשון לאחר פגרת חג הפסח, ניתנה החלטתה של הרשמת ולפיה ביטלה את אישור המכר על פי החלטתה הקודמת מיום
24.3.13.

בהחלטת הביטול מציינת הרשמת במפורש כי בקשתו של כונס הנכסים שהוגשה ביום
24.3.13, לא הובאה בפני
ה ולמעשה הבקשה ובקשה נוספת הוקלדו רק ביום 2.4.13.

עוד מבהירה הרשמת הנכבדה כי בשל היעדרותה מחמת חופשה בפגרת הפסח ניתנה החלטתה רק ביום 2.4.13.

כמו כן מציינת הרשמת כי בשל תקלה ניתנה החלטת אישור המכר ביום
24.3.13, וכלל לא היה מקום לאשר את המכר כאשר עובר למתן החלטת האישור כבר הונחו אצל כונס הנכסים בקשות רכישה נוספות.

עוד מציינת הרשמת כי מטרת הליך המימוש הינו בראש ובראשונה למקסם

את התמורה לתועלת הזוכה, החייב והנושים הנוספים, וכי מצויים בשלב סמוך ביותר להחלטה הראשונה כך שלא נגרם נזק כלשהו למאן דהו.


עוד הורתה הרשמת בהחלטה זו לכונס הנכסים לזמן התמחרות לה יוזמנו המציעים השונים, החייבים ונושים מובטחים נוספים.


ברור כשמש מהחלטתה של הרשמת כי לו הייתה בפני
ה ביום
24.3.13, בקשתו של כונס הנכסים למתן הוראות בה ציין קיומו של מציע נוסף שסכום הצעתו גבוה במידה ניכרת מזו של המבקשים, לא הייתה מאשרת את הסכם המכר למבקשים.

ראוי לציין כבר בשלב זה כי בין המועד בו נחתמו שני הסכמי המכר, 20.3.13, ועד למועד בו קיבל כונס הנכסים הצעה גבוהה יותר, חלפו רק 4 ימים (כולל שישי שבת).

5.
כונס הנכסים פעל בהתאם להוראותיה של הרשמת והזמין את המבקשים ואת משיב 5 כדי לקיים בניהם התמחרות.

באותה פגישה בתאריך 30.4.13, העלו המבקשים את כל הסתייגויותיהם בפני
ו של כונס הנכסים, הודיעו כי אין בכוונתם לשפר את הצעתם,
ובעקבות זאת הגיש כונס הנכסים בקשה לאישור המכר למשיב 5.


עוד ראוי לציין כי בין לבין הגישו המבקשים לרשמת בקשה לבטל את החלטתה מיום
2.4.13, ואולם בהחלטה מיום
18.4.13, דחתה את הבקשה.


הבקשה למתן רשות ערעור, לרבות עיכוב אישור המכר
למשיב 5, הוגשה ביום
29.4.13, יום אחד לפני ההתמחרות החוזרת אצל כונס הנכסים.


המבקשים מתרעמים על כך כי החלטת הרשמת מיום 2.4.13, ניתנה במעמד צד אחד מבלי שניתנה להם ההזדמנות להביא את טענותיהם, טרם מתן ההחלטה, ולכן למעשה ביקשו לבטל את ההחלטה ומשנדחתה בקשתם בהחלטה מיום
18.4.13, הרי שהם מבקשים רשות לערער עליה.

6.
ראוי היה לקבל את עמדתם של המבקשים טרם מתן ההחלטה מיום 2.4.13, המבטלת את ההחלטה לפיה אושר להם המכר גם אם בדיעבד התוצאה לא הייתה משתנית.


בפועל הביאו המבקשים את כל טענותיהם והסתייגויותיהם מביטול המכר בפני
הרשמת בבקשה שהגישו לבטול ההחלטה מיום 2.4.13, בהחלטתה של הרשמת מיום 18.4.13,
היו כל טענותיהם בפני
ה ולא הביאו לשינוי ההחלטה ומכאן שגם לו היו הטענות עובר למתן ההחלטה מיום
2.4.13, לא היה בכך כדי לשנות את התוצאה.

7.
נסיבות המקרה שונות ממקרה רגיל בו מאושר מכר ולאחר מכן מגיע מציע חדש שהצעתו גבוה מההצעה שאושרה ואזי מתעוררת השאלה האם יש סופיות להחלטת אישור מכר או שתמיד ההצעה המאוחרת וגבוהה תבטל אישור מכר להצעה נמוכה.


בעניינינו מדובר בהחלטה המאשרת מכר אשר ניתנה עקב טעות ותקלה מזכירותית
שכן לא היו בפני
הרשמת הנכבדה כל העובדות הדרושות למתן ההחלטה, שהרי עוד טרם אישרה את המכר כבר הייתה הצעה אחרת וגבוהה יותר שהוגשה בסמוך מאוד למועד בו זכו המבקשים במכר.


ככלל יש סופיות להחלטה המאשרת מכר למי שרכש בהליך כינוס בהוצל"פ, ואולם ישנם יוצאים מן הכלל והכל תלוי בנסיבות המקרה ובין היתר בחלוף הזמן בין אישור המכר להצעה החדשה, הפרש הסכומים בין שתי ההצעות ושיקולים נוספים.


יודגש כי בעניינינו אין
צורך להידרש לאמור לעיל שכן החלטת אישור המכר למבקשים ניתנה כאמור על בסיס טעות וכנראה גם תקלה מזכירותית, לכן דינה של החלטת האישור להתבטל מעיקרה.

8.
מבין אני לליבם של המבקשים הרואים את הדירות חומקות מידיהם לאחר כל המאמצים שעשו כדי לרכוש את הדירות, ההוצאות שלטענתם הוציאו לשם כך וחתימת הסכמי המכר.

ואולם, המבקשים אמורים היו לדעת כי אינם רוכשים ממוכר פרטי אלא מכונס נכסים שהינו זרועו הארוכה של ביהמ"ש ובכפוף להלכה הנוהגת בעניין זה.


במצב דברים זה לא מצאתי פגם בהחלטתה של הרשמת ולכן דינה של הבקשה להידחות.

יחד עם זאת יזמן כונס הנכסים את המבקשים ואת משיב 5 למשרדו להתמחרות סגורה ואת תוצאות ההתמחרות יביא לאישור רשמת ההוצל"פ.


רשמת ההוצל"פ לא תאשר את המכר למשיב 5 בשלב זה , טרם ההתמחרות האמורה וקבלת דין וחשבון מכונס הנכסים.


בכפוף לאמור לעיל מתבטלת ההחלטה לעיכוב הליכי המכר אשר יימשכו בפני
רשמת ההוצל"פ, על פי האמור לעיל.

9.
הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ד סיון תשע"ג, 02 יוני 2013, בהעדר הצדדים.









רעצ בית משפט שלום 53855-04/13 בועז ארז, קובי קסורלה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, עו"ד מרדכי זהבי, ערן ורנר ואח' (פורסם ב-ֽ 02/06/2013)