פסקי דין על דניאל לייב | פסקי דין על לינוי מור | פסקי דין על אליהו חברה לביטוח בעמ | פסקי דין על שירה ארוסי ואח' |

36571-02/12 תאמ     07/06/2013




תאמ 36571-02/12 דניאל לייב נ' לינוי מור, אליהו חברה לביטוח בעמ, שירה ארוסי ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 36571-02-12 לייב נ' מור ואח'




בפני

כב' השופט
שמואל מלמד


תובעת

דניאל לייב


נגד


נתבעים

1.לינוי מור
2.אליהו חברה לביטוח בעמ
3.שירה ארוסי
4.איילון חברה לביטוח בעמ




פסק דין


מונחת בפני
תביעה שעניינה בתאונת דרכים.
ביום 02.10.11 ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").
העידו בפני
שלוש הנהגות המעורבות בתאונה והוגשו הראיות.

נהגת הרכב הראשון טענה כי נסעה בשיירה, הגיעה למקום בו ביקשה לפנות ימינה. לפתע חשה מכה מאחור, שהדפה אותה קדימה. בהמשך שמעה "בום" נוסף ושוב חשה מכה מאחור.

נהגת הרכב השני טענה כי הרכב לפניה בלם, הנהגת גם כן בלמה. הרכב מאחוריה פגע בה והדפה על הרכב מלפניה.

נהגת הרכב השלישי טענה כי ראתה מלפניה תאונה, ניסתה לבלום ואז חשה שרכב מאחור הדפה. עד שירדה מהרכב, הרכב מאחור עזב את המקום.

לאחר ששמעתי את העדות מצאתי לקבוע כי אני מקבל את עדותה של נהגת רכב הראשון. העדה עשתה עלי רושם אמין. העדה נטולת אינטרס כלפי מי מהנהגות מאחור. לא הוכח קשר בין נהגת הרכב הראשון למי מהמעורבות בתאונה. עדותה תאמה את הנזקים, עדותה הייתה עקבית, עניינית ואמינה.

בנסיבות אלו אני מוצא לקבוע כי האחריות לתאונה תחולק בחלקים שווים בין הנתבעים.

בכ"ח הנתבעים 3-4 טען כי הוא פטור מתשלום הנזק, זאת כיוון שמדובר בתביעת הפסדים לה טוענת התובעת. כיוון שהנתבעים 1-2 חבים בגין הנזק הראשוני אותו גרמו הרי שהנתבעים 3-4 פטורים.

לא מצאתי לקבל טענה זו. לצורך טענת תביעת הפסדים על הנתבע הטוען טענה זו להוכיח כי הנזקים שגרם נבלעים בנזקים שהוא גרם. לאחר שמיעת הראיות כלל לא הוכחה טענה זו. יכול להיות מצב כי הנזק שגרמו הנתבעים 1-2 אינו עולה כדי ההשתתפות העצמית ורק לאחר תוספת הנזק שגרמו הנתבעים 3-4 הרי שהנזק גדל בצורה כזו שהתובעת נאלצה לתבוע את הביטוח ונזקיה גדלו. טענת הנתבעים 3-4 לא הוכחה בבית המשפט. בכל מקרה, התובעת לא נחקרה בכיוון זה וכל מה שיש בפני
בית המשפט הינו נזק אחד שגרמו שני מזיקים. אפילו לגבי עוצמות הפגיעה השונות לא נשאלה התובעת ולו שאלה אחת. בית המשפט אינו יכול לנחש זאת. בנסיבות אני מוצא לדחות טענת הנתבעים 3-4 שלא הוכחה.

לעניין גובה הנזק, מצאתי להעיר כי התובעת בכתב התביעה ציינה סכומים שונים הסותרים את המסמכים אליהם מסתמכת התביעה בעניין גובה הנזק. בנוסף לא הוצג לבית המשפט שום מסמך המעיד על הסכום ששולם לתובעת, אם בכלל. כתב התביעה אינו מציין דבר וחצי דבר לגבי גובה הנזקים שנגרמו ומה מתוכם שולם. אלא, התביעה כוללת שורה תחתונה של הסכומים הנתבעים. בנסיבות אלו בית המשפט יסתמך על טופס ההפסדים שצורף לכתב התביעה.

סוף דבר, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת בשיעורים שווים סך של 4,212 ₪
בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, אגרת משפט ששולמה, שכ"ט עו"ד בסכום של 1,200 ₪.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.
המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום,
כ"ט סיון תשע"ג, 07 יוני 2013, בהעדר הצדדים.









תאמ בית משפט שלום 36571-02/12 דניאל לייב נ' לינוי מור, אליהו חברה לביטוח בעמ, שירה ארוסי ואח' (פורסם ב-ֽ 07/06/2013)