פסקי דין על ולדימיר פולטורן | פסקי דין על נכסי כלל חברה לביטוח | פסקי דין על יוג'י (א.פ) | פסקי דין על סולל בונה - פתוח וכבישים | פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח ואח' |

14431-11/08 א     04/06/2013




א 14431-11/08 ולדימיר פולטורן, נכסי כלל חברה לביטוח בע"מ נ' יוג'י (א.פ) בע"מ, סולל בונה - פתוח וכבישים בע"מ, הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח'








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 14431-11-08 פולטורן ואח' נ' יוג'י (א.פ) בע"מ ואח'

תיק חיצוני
:


בפני

כב' השופטת
חנה לפין הראל

התובעים
1
.
ולדימיר פולטורן

2
.
נכסי כלל חברה לביטוח בע"מ

נגד

הנתבעים
1. יוג'י (א.פ) בע"מ
2. סולל בונה - פתוח וכבישים בע"מ
3. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
4. כלל חברה לביטוח בע"מ


החלטה

צר לי על התקלה במשלוח הצעת הפשרה.

התובע, מר ולדימיר פולטורן
, יליד 1962, מלגזן ונהג במקצועו בישראל, אליה עלה בשנת 1992, נפגע במהלך עבודתו אצל הנתבעת 1.

הנתבעת 1, ביצעה עבודות עבור הנתבעת 2 – "סולל בונה", באתר בנייה בדרך פתח תקוה בתל-אביב.

נסיבות הפגיעה אינן ברורות די צרכן בשלב זה.

על פי כתב התביעה, התובע נפל לבור ביוב בלתי מכוסה, על פי חוו"ד מומחה בית המשפט דר' רוזן, התובע אמר לו כי נתקל במכסה ביוב לא תקין, השתטח אפיים ארצה ונפגע בברכו השמאלית ובכתפו.

התאונה נשוא התביעה, התרחשה ביום 2.2.04, באתר הבניה.
התובע, נפגע ונבצר ממנו לשוב לעבודתו לתקופה של 3.5 חודשים.
לאחר מכן שב התובע לעבוד אצל הנתבעת 1, אך בתפקיד אחר מחמת פגיעתו – כך על פי הטענה.
כעבור 14 חודשים פוטר התובע ע"י הנתבעת 1 ועבד במקומות שונים עד שהתקבל ב- 1.1.2008 לעבודה ב"דפוס הנמל".
עיינתי בתחשיבי הנזק של הצדדים על נספחיהם, ונכון בעיני להציע פשרה. כפשרה סכום פיצוי אשר יעמוד על סך 185,000 ₪.
העקרונות עליהם התבסס תחשיב זה הם כדלקמן:
א.
התובע, אכן פנה לקופ"ח לטיפול רק יום למחרת ולא אושפז בבית חולים מיד מיום הפגיעה. יחד עם זאת, התובע עבר ניתוח ארטרוסקופיה, והיתה המלצה לניתוח חוזר שכן גם כעבור מספר שנים עדיין הברך היתה נפוחה והתובע התקשה בהליכה – כך על פי התיעוד הרפואי.

תקופת החלמה – אי כושר מלמדת הן על עוצמת הפגיעה ומידת הסבל והן על חוסר האפשרות לחזור לתפקוד רגיל – עבודה רגילה, הראייה כי גם לאחר ששב התובע לעבודה, זה היה בתפקיד אחר-מחסנאי, אשר דרש ממנו ככל הנראה מאמצים פיזיים מופחתים.

ד"ר רוזן קבע כי לתובע נותרו 10% נכות על פי ס' 48(2)(ז)(1) לתקנות המל"ל העוסק ב"נזק במיניסקוס בצורה קלה".

יחד עם זאת כתב ד"ר רוזן, אשר בדק את התובע בשנת 2012, דהיינו – 8 שנים לאחר התאונה: "טווח התנועות בברך שמאל מוגבל בהשוואה לברך ימין, הברך נפוחה וקיימת עדיין רגישות...אין להתעלם מהעובדה כי ברך שמאל חוותה חבלה סיבובית קשה, עפ"י מנגנון התאונה...כריתת הסהרון במיוחד בברך אשר לה שינויים ניווניים קודמים מחמירה את המצב בשני אופנים: האחד הברך כאובה יותר...והשני פגיעה קלה ביציבות...".

במילים אחרות, אכן נכון שהיה מצב תחלואי קודם של התובע, אך הפגיעה רק החמירה את מצבו, ובנסיבות אלו אין לראות ב- 10% נכות עניין של "מה בכך".

מגיע לתובע מלוא הפיצוי בגין כאב וסבל כנדרש על ידו ועל דרך העיגול – 40,000 ₪.

ב.
הצדדים חישבו את נושאי הפסדי השכר בעתיד ובעבר בצורות שונות.

שכרו הממוצע של התובע לפני התאונה בשערוך להיום עמד על 8,725 ₪.

לאחר 3.5 חודשי אי כושר, חזר התובע לעבודה אך שכרו היה נמוך יותר בקרוב ל- 1,000 ₪. תקופה זו נמשכה כ- 14 חודשים. אין מידע על שכרו של התובע מאז שפוטר מעבודתו בחודש מאי 2005 ועד שהחל לעבוד ב"דפוס הנמל".

ב"כ התובע לא צירפה כל תלוש שכר מתקופה זו, וקשה על כן לקבל את ההנחה כי גם בתקופה זו השתכר 4,500 ₪ בלבד (נכון לאותה תקופה) כטענתה.

משכורתו הממוצעת של התובע ב"דפוס הנמל", כפי שכתבה ב"כ הנתבעים 2 ו- 4 היא בקירוב ל- 8,000 ₪ בשערוך להיום, ועל כן גם כאן יש לתובע הפסד, של מאות שקלים.


בהינתן כל אלו, הנני סבורה כי הפיצוי בסך 90,000 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר, יהיה נכון.

ג.
באשר לעתיד: התובע היום בן 51 ולפניו עוד 16 שנות עבודה.

לא ידוע אם התובע עבר ניתוח נוסף כפי שהמליץ ד"ר שניר מחד, ולמרות שהתובע חזר לעבוד כמלגזן (עפ"י נספח ז' לתחשיב הנזק), הרי בהתחשב בכך שסבל ממחלות אחרות ופגיעות אחרות בברכיו קשה לקבוע כי רק תאונה זו תתווה את כושר השתכרותו בעתיד ולכן מתאים יותר להציע סכום גלובלי, נראה נכון להציע סכום של 50,000 ₪.

ד.
הוצאות רפואיות, נסיעות – התובע לא המציא כל ראיה כי נשא בהוצאות כאלו מעבר להוצאות המכוסות ע"י המל"ל בהיות התאונה תאונת עבודה.

ה.
עזרת צד ג' – התובע אכן לא המציא ראיות, אך סביר שלפחות בתקופה הראשונה לאחר הפגיעה ולאחר הניתוח נזקק לעזרה. אין אינדיקציה כי יזדקק לעזרה בעתיד, והסכום של 5,000 ₪ נראה סביר.


בסיכומו של דבר ההצעה עומדת על 185,000 ₪.

מסכום זה יש להפחית את תקבולי המל"ל.

יש להביא בחשבון כי תיתכן קביעה של אשם תורם, שכן אדם צריך להסתכל לאן הוא הולך, אשם זה על פי הערכה בלבד בשלב זה יהיה 15%.


החלוקה המוצעת בין הנתבעות, בשלב זה, היא 70% הנתבעת 1 ו- 30% הנתבעת 3.

הצדדים יואילו להודיע על עמדתם עד ליום 20.8.2013.
בהעדר הסכמה, יואילו להגיש תצהירי עדות ראשית ושמיעת הראיות תתקיים ביום 23.12.13, בשעה 10:00.
ככל שמועד זה אינו נוח, יואילו להופיע ביום 15.9.13 בשעה 11:00 על מנת לקבוע מועד אחר.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים בפקס ידני.
ניתנה היום, כ"ו סיון תשע"ג, 04 יוני 2013, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 14431-11/08 ולדימיר פולטורן, נכסי כלל חברה לביטוח בע"מ נ' יוג'י (א.פ) בע"מ, סולל בונה - פתוח וכבישים בע"מ, הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 04/06/2013)