פסקי דין על יחיא היב | פסקי דין על הוסטל כרמיאל | פסקי דין על גסוב בדראן

10314-02/11 א     08/06/2013




א 10314-02/11 יחיא היב, הוסטל כרמיאל בע"מ נ' גסוב בדראן








בית משפט השלום בקריות



ת"א 10314-02-11 בדראן נ' היב ואח'

תיק חיצוני:


בקשה מס'
15

בפני

כב' השופטת
לובנה שלאעטה חלאילה


מבקשים/נתבעים

1. יחיא היב

2. הוסטל כרמיאל בע"מ


נגד


משיב/תובע

גסוב בדראן



החלטה


1.
החלטה זו עניינה בשתי בקשות שהוגשו ע"י הנתבעים; האחת, לדחיית התביעה (ולחילופין מחיקתה) על הסף בשל חוסר יריבות, התיישנות וחוסר סמכות עניינית והשנייה, חלופית, לחייב את התובע בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות משפט.

רקע
2.
עסקינן בתביעה כספית בבסיסה עומד הסכם שותפות שנחתם בין התובע לנתבע מס' 1 (להלן "הנתבע") ביום 1.5.99. מכוח הסכם זה קיבל התובע את מחצית המניות בחברת הוסטל הורדים בע"מ (להלן "החברה") אותה ניהל הנתבע.
החברה עסקה, בין היתר, במתן שירותי הוסטלים, אכסנת דיירים וקליטת חולי נפש בקהילה, כאשר הכנסותיה החודשיות נתקבלו ממשרד הבריאות ששילם לה בהתאם לפעילותה ובהתאם לדוחות שהומצאו למשרד מדי חודש.

בתחילת

חודש ינואר 2004, פנה התובע אל הנתבע לצורך מילוי הדו"ח של חודש ינואר, ואחרון זה – כך נטען בתביעה – משך אותו בלך ושוב עד ליום 5.2.04, מועד שבו גילה התובע כי הנתבע הקים חברה חדשה, היא הנתבעת מס' 2, ללא ידיעתו וכי שינה את יעד העברת הכספים ממשרד הבריאות לאותה חברה.

הכל,
כך נטען, תוך שימוש בציוד שרכשה החברה במהלך השנים, העסקת אותם עובדים ודיווח על אותם דיירים בהוסטל, ובכך הפר הנתבע את הסכם השותפות וגרם לתובע הפסדים ונזקים בסך של 306,668 ₪, הכוללים : א. הפסדי השתכרות והפרשות לביטוח לאומי בסך של 106,648 ₪; ב. נזקים והוצאות שנגרמו לתובע בגין סגירת חשבונות החברה ברשות המסים והביטוח הלאומי בסך של 40,000 ₪; ו-ג. שווי מחצית הציוד והריהוט ששימשו את החברה החדשה, בסך של 160,000 ₪.
בנוסף לסעד הכספי, ביקש התובע סעד של מתן חשבונות והמצאת דו"חות ומסמכים שהועבר למשרד הבריאות.
3.
הנתבעים הכחישו את טענותיו של התובע. הנתבע טען כי עפ"י ההסכם בין הצדדים מיום 22.2.03 ניהול החברה הועבר לידיו של התובע, עד סוף שנת 03 וזה נכשל במילוי תפקידו, דבר אשר הביא את משרד הבריאות לזמנם לשימוע במהלכו הועלו טענות קשות ביחס לתיפקודו של התובע. בין היתר, הועלו טענות שעניינן היעדרות מסיבית של התובע מהחברה במהלך שעות העבודה, לצורך עבודה אחרת; אי סדרים כספיים; בעייה בשמירה על גבול הקשר בין המטופלים; אי תשלום חשמל וחובות לספקים ועוד. סופו של ההליך – כך נטען – נתבקש התובע להתפטר מתפקידו וכך היה.
4.
הנתבעים המשיכו וטענו כי לאחר ההתפטרות, נטש התובע את החברה ונאלץ הנתבע להתמודד לבדו עם חובותיה לספקים השונים ולרשויות המס. עפ"י הנטען, החברה הפסיקה את פעילותה בשל השתלשלות זו של הדברים ולא כנטען ע"י התובע.
5.
בבקשתם לדחיית התביעה על הסף, טענו הנתבעים לחוסר יריבות בינם לבין התובע, להעדר סמכות עניינית של ביהמ"ש לדון בתביעה ולהתיישנות התביעה. לחילופין, ביקשו לחייב את התובע בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות, נוכח מצבו הכלכלי הקשה כפי שעולה מבקשתו לפטור מתשלום אגרה, לאור טענות ההגנה וסיכויי התביעה הנמוכים.
6.
לאחר העלאת הטענה בדבר העדר סמכות עניינית של ביהמ"ש ובדבר העדר יריבות, ביקש התובע מחיקת התביעה נגד הנתבעת 2 וויתר על הסעד של המצאת חשבונות ודוחות כספיים של נתבעת זו.

מכאן, אני מורה על מחיקת התביעה נגד הנתבעת 2 ועל תיקון כתב התביעה ע"י מחיקת הסעד של מתן חשבונות.
לפנים משורת הדין, בשים לב לכך שטענות ההגנה של הנתבעות היו שלובות והובאו בכתב הגנה אחד ובשים לב לכך שהתובע הודיע על מחיקת התביעה בעקבות הערותיו של ביהמ"ש בדיון ובכך חסך זמן והוצאות, איני עושה צו להוצאות.
את הבקשות שהגישו הנתבעים, לדחיית התביעה ולחילופין להפקדת ערובה, אבחן להלן בשים לב לכך שהתביעה נמחקה נגד הנתבעת 2.
דיון ומסקנות
7.
לאחר שעיינתי בבקשות הנתבע ובתגובות התובע ולאחר שבחנתי את כתבי הטענות, מצאתי לדחות את הבקשה הראשונה, לדחיית התביעה על הסף, ולקבל את הבקשה השנייה

ולחייב את התובע בהפקדת ערובה.
8.
כידוע, הסעד של דחיית תביעה על הסף הינו סעד קשה וקיצוני ובית המשפט יפעל בזהירות מירבית בבוחנו בקשה לדחיית התביעה על הסף, זאת משום שיש בדחיית התביעה כדי למנוע מהתובע להביא עניינו לפני בית המשפט.
9.
הנתבע טען לחוסר יריבות בין הצדדים, כאשר לשיטתו ניהול ההוסטלים נעשה באמצעות חברת הוסטל הורדים בע"מ וככל שקיימות טענות מצד התובע יש להפנותן כלפי חברה זו ולא כלפי הנתבע.
טענה זו אין בידי לקבל מהטעם הפשוט לפיו אם תוכח הפרת ההסכם בכך
שהקים הנתבע חברה נוספת/מתחרה, אזי ברור כי קיימת נגדו עילת תביעה לפחות מכוח סעיף 10 להסכם השותפות.
10.
סמכות עניינית

:
סבורתני כי לאחר שביקש התובע מחיקת התביעה נגד הנתבעת 2 והודיע כי הוא מוותר על הסעד של מתן חשבונות, בימ"ש זה מוסמך לדון בתביעה.

הסעד שנותר בתביעה היום הינו סעד כספי שעניינו בנזקים ובהפסדים שנגרמו לתובע, כתוצאה
מהפרת ההסכם ע"י הנתבע, כאשר התביעה מוגשת על סכום קצוב המבוסס על נתונים שהתובע טוען כי הם בידיו בעת הגשת התביעה. מכאן, אני דוחה את הטענה להעדר סמכות.
11.
הנתבע טוען כי הקשר בין הצדדים הסתיים בחודש 12/2003, לכל היותר, ומאותו יום ועד למועד הגשת התביעה (6.2.2011) חלפו מעל שבע שנים ומכאן שהיא התיישנה. בתשובה לטענה זו, טען התובע כי עד ליום 28.1.2004 (בו חתמו הצדדים על העברת כספים מחשבון החברה לחשבון התובע) לא הייתה אינדיקציה להפרת הסכם השותפות בין הצדדים וההפרה התגלתה לו לאחר המועד המיועד להמצאת דו"ח חודש ינואר (5.2.2004).
12.
בנסיבות אלה אני סבורה כי אין מקום לדון בטענת ההתיישנות כטענת סף, שכן כדי לבררה יש לדון בטענותיו העובדתיות של התובע, וברי כי

השאלה אימתי ידע התובע אודות הקמתה של החברה החדשה והפרת הסכם השותפות, היא שאלה שתידון במשפט גופו.
לאור האמור, אני דוחה את הבקשה לדחיית התביעה על כל רכיביה.
13.
ועתה לבקשה להפקדת ערובה -
סמכותו של ביהמ"ש לחייב תובע בהפקדת ערובה מעוגנת בתקנה 519 לתקנות סדה"א, התשמ"ד – 1984 (להלן "התקנות")
לפיה
הוא רשאי "לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של הנתבע".
14.
הרציונל העומד בבסיס הסמכות להטיל ערובה הוא למנוע תביעות סרק ובעיקר להבטיח את תשלום הוצאותיו של הנתבע, בייחוד כשנראה שסיכויי התביעה נמוכים (ראו
רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהים, פ"ד נח

(5) 865, 2004).
מנגד, אין להתעלם מהאינטרס הציבורי המיועד להבטיח זכותו של בעל דין -שנגרר להתדיינות משפטית הכרוכה, בלא מעט השקעה של זמן ומשאבים- לגבות ולממש את הוצאותיו מהיריב, למקרה ויזכה בהליך ויפסקו לטובתו הוצאות. אינטרס זה בפני
עצמו, בעל משקל ממעלה ראשונה והוא טומן בחובו הגנה לזוכה בדין, מפני הימצאות בפני
שוקת שבורה וחוסר יכולת לגבות את הוצאותיו בשל חסרון כיס של הצד שכנגד. (ראו:
ע"א 2877/92 סאלח עבד אל אלאטיף נ' מורשת בנימין למסחר
, פ"ד מז
(3) 846 ורע"א 8010/01

יעקב מימון נ. גונר אמלדן
).
ההלכה המקובלת, בהקשר זה, היא כי יש לנהוג במשורה בחיוב בהפקדת ערובה להוצאות וכי אמצעי זה לא יופעל כדבר שבשגרה, הן מתוך התחשבות בזכות הגישה לבית המשפט, שהינה זכות חוקתית (
רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעילים מתכת בע"מ, פ"ד מד

(1) 647) והן על מנת שלא לפגוע יתר על המידה בזכות הקניין של התובע.
15.
ויודגש כי ביהמ"ש רשאי להביא בכלל שיקוליו גם את סיכוייו של התובע להצליח בתביעתו, אלא שהדבר צריך להיעשות בזהירות מרבית, על מנת שלא יהיה בהחלטה משום חריצת דין בטרם עת (ראה רע"א 2241/01 נינה הופ נגד ידיעות תקשורת בע"מ).
למעשה על ביהמ"ש לערוך איזון בין הצורך להבטיח את הוצאותיו של צד ה"נגרר" להליך משפטי, באופן הגורם לו לשאת בהוצאות שונות, ובין הרצון שלא להטיל מגבלות על המבקש לפנות לבית המשפט כדי לממש את זכויותיו, שיש בהן כדי לסכל את יכולתו להיזקק להליך המשפטי.
16.
ובחזרה לענייננו -

במסגרת בקשתו לפטור מאגרה, הצהיר התובע על מצב כלכלי לא טוב ועל לא מעט תיקים המתנהלים נגדו ונגד אשתו בלשכת ההוצאה לפועל; עם זאת וככלל, אין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד, וזאת על מנת שלא לחסום גישתו לערכאות של תובע דל אמצעים (בה"נ 6857/00 יוליה רוטה נגד מרק נצבטייב, פ"ד נד (4) 707).

17.
במקרה דנא מצטרף שיקול נוסף המצדיק את קבלת הבקשה והינו העדר הפירוט של רכיבי התביעה. כאמור, טען התובע לנזקים בגין הפסד השתכרות, הוצאות עבור סגירת חשבונות החברה וזכאות למחצית מערך הציוד וההשקעות של החברה החדשה, עם זאת ננקבו בתביעה סכומים גלובאליים (גבוהים יחסית) לכל אחד מהרכיבים ללא פירוט בסיסי ודומה כי מלאכתו של התובע לא תהיה קלה בהוכחת סכומים אלה, זאת גם יצליח להוכיח זכאותו להם.


18.
מעבר לכך – נגד טענותיו של התובע בכתב התביעה, עומדת טענתו של הנתבע מכוח ההסכם מיום 22.2.2003, החתום לכאורה ע"י שני הצדדים ולפיו התובע לוקח על עצמו את כל חובות החברה. הנתבע צירף לכתב ההגנה פירוט חובות חברת הוטסל הוורדים שסולקו על ידו הוא, וטען לזכותו לקיזוז סכומים אלה מכל סכום שייפסק לטובת התובע. מדובר בטענות המבוססות על פסקי דין שניתנו נגד החברה ותביעות של עובדיה.

19.
דברים אלה נאמרים כשאר ברקע עומדת טענת הנתבע להתיישנות התביעה ויש לזכור כי אם וכאשר יוכחו טענות הנתבע באשר להליכים שנקט משרד הבריאות ולהתפטרות התובע, הרי שיש בדבר כדי להשליך על מועד ידיעתו של התובע אודות הקמת החברה החדשה.


מכל מקום ואף אם התביעה לא התיישנה, הרי שאין חולק כי היא מוגשת בשיהוי ניכר והיא גוררת את הנתבע להיזקק למערכת יחסים, התחשבנות ומסמכים מן העבר.

20.
לאור המקובץ, לאור טענות התובע עצמו אודות מצבו הכלכלי, כפי שהן באו לידי ביטוי בבקשה לפטור מאגרה ולאור עיתוי הגשת התביעה ולאור העדר הפירוט לסכומים הנתבעים, אני מוצאת להיעתר לבקשה. עם זאת ועל מנת לא להכביד על התובע באופן שישלול ממנו לחלוטין את זכות הגישה לערכאות, אני מעמידה את סכום הערבון ע"ס של 10,000 ₪.


סוף דבר – אני מקבלת את הבקשה להפקדת ערובה ומורה לתובע להפקיד בקופת ביהמ"ש סך של 10,000 ₪.

אי הפקדת סכום זה עד ליום 15.7.13, תביא לדחיית התביעה.

המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים ותקבע את התיק לתזכורת פנימית ליום 20.7.13.


ניתנה היום, ל' סיון תשע"ג, 08 יוני 2013, בהעדר הצדדים.











א בית משפט שלום 10314-02/11 יחיא היב, הוסטל כרמיאל בע"מ נ' גסוב בדראן (פורסם ב-ֽ 08/06/2013)