פסקי דין על סלים ח'מאיסי | פסקי דין על סאלח ח'מאיסי | פסקי דין על שאדיה ח'מאיסי | פסקי דין על אדהם ח'טיב | פסקי דין על חברת החשמל לישראל | פסקי דין על הראל חברה לביטוח ואח' |

31899-12/11 א     09/06/2013




א 31899-12/11 סלים ח'מאיסי, סאלח ח'מאיסי, שאדיה ח'מאיסי נ' אדהם ח'טיב, חברת החשמל לישראל בע"מ, הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'








בית המשפט המחוזי בנצרת



ת"א 31899-12-11 ח'מאיסי ואח'
נ' ח'טיב ואח'

תיק חיצוני
:




בפני
כב' השופט בנימין ארבל


התובעים
1. סלים ח'מאיסי

2. סאלח ח'מאיסי

3. שאדיה ח'מאיסי


נגד

הנתבעים
1. אדהם ח'טיב

2. חברת החשמל לישראל בע"מ

3. הראל חברה לביטוח בע"מ

4. אורד מערכות בקרה בע"מ

5. אלקטרה מיכון ושינוע בע"מ
6. אלבה בניה והנדסה בע"מ

7. כלל חברה לביטוח



החלטה


מונחת בפני
בקשה לגילוי דוח ועדת חקירה שנערך על ידי חברת חשמל- המשיבה 2, בקשר לתאונה נשוא התביעה, בה קיפח התובע את חייו.


רקע עובדתי

1.
ביום 11/2/10 התקשרה חברת חשמל (להלן:"המשיבה 2") עם חברת אלקטרה מיכון ושינוע (להלן: "המשיבה 5"), בהסכם קבלנות לצורך שיפוץ ושדרוג במערכת המיזוג והרחבת אולם המחשבים בבנין שבבעלותה ברח' החשמל 16 בתל אביב. המשיבה 5 העסיקה כקבלן משנה את חברת אלבה בניה והנדסה בע"מ (להלן: "המשיבה 6").

2.
ביום 1.8.11, מצא המנוח חמאיסי סלים ז"ל את מותו בתאונה (להלן: "המנוח") שנגרמה במהלך ביצוע עבודה עבור מעסיקתו - המשיבה 6.

3.
המבקשים - התובעים (להלן: "המבקשים") הינם עזבונו של המנוח ויורשיו.

4.
כשבועיים לאחר קרות התאונה, ביום 14/8/11, מינה מנכ"ל המשיבה 2 ועדת חקירה לבדיקת נסיבות התאונה, אשר ערכה דו"ח חקירה (להלן: "דו"ח החקירה").

5.
ביום 18/12/11, הגישו המבקשים תביעת נזיקין
נגד המשיבים.

6.
במסגרת ההליכים המקדמיים, של המצאת שאלונים וגילוי מסמכים בתביעה, טענה המשיבה 2, כי דו"ח החקירה הינו חסוי, וסירבה לגלותו.

7.
הבקשה שלפניי, היא בקשת המבקשים להורות למשיבה 2 לגלות להם את דו"ח ועדת החקירה.

טענות המבקשים

8.
לשיטת המבקשים, המשיבה 2 ערכה חקירה בגין אירוע התאונה שגרם למותו של המנוח והכינה דוח חקירה. בתצהיר גילוי מסמכים של המשיבה 2, ציינה האחרונה, כי ברשותה דוח ועדת חקירה, אולם לא צרפה עותק ממנו למסמכים שגולו בתצהיר גילוי מסמכים, תוך שהיא מצינת כי
הדוח חסוי ונערך מתוך ציפייה להליכים משפטיים.

9.
לטענתם, תוצאות דו"ח החקירה יכולות לשפוך אור על נסיבות אירוע התאונה ולעזור לחקר האמת.

עוד הם מציינים, כי לא אחת הכריעה הפסיקה בסוגיה זו של דוחות חקירה פנימיים, אשר נערכים על ידי גופים האחראים על קרות התאונה ו/או מעורבים בה, תוך קביעה כי דוחות אלה אינם חסויים ויש למסור אותם לנפגע ו/או מי מטעמו. המבקשים אף הפנו לפסיקה, בה קבע בית המשפט, כי יש לגלות דוחות חסויים.

לשיטתם, החקירה שנעשתה על ידי המשיבה 2, נעשתה לצורך לימוד נסיבות התאונה, הסיבות שגרמו לה והפקת לקחים, ולא מתוך צפייה להליכים משפטיים.

טענות המשיבה 2

10.
מנגד טוענת המשיבה 2, כי יש לדחות את הבקשה על הסף. לשיטתה, אין כל יסוד לטענת המבקשים באשר להסרת החיסיון הנטען מהדו"ח לצורך חשיפת האמת, שכן הדו"ח הומצא לעיונם במסגרת הליך גישור ותוכנו ידוע להם. למעשה בקשת המבקשים עניינה אינו בחשיפת האמת אלא רצונם להשתמש בו כראיה בהליך האמור. אינטרס זה אינו פסול אך משקלו שולי ביחס לאינטרס גילוי האמת.

11.
לטענתה, ועדת החקירה הוקמה שעה שחקירת משרד התמ"ת, אשר ממצאיה מועברים למשטרת ישראל, כבר הייתה בעיצומה. מטעם זה אף צורף יועץ משפטי כחבר בוועדה זו, על מנת שחקירת הוועדה תשמש את החברה לצורך התדיינות משפטית בנוגע לאירוע התאונה.

12.
עוד היא מצינת, כי העובדה שהמשיבה לא הייתה מעבידתו של המנוח מהווה אף היא
שיקול נוסף נגד הסרת החיסיון.

13.
התכלית העומדת בבסיס פעולת הוועדה להפקת לקחים ולמניעת תאונות בעתיד, אינה מבטלת את הזיקה הדומיננטית בין דוח החקירה לבין הליכים משפטים שהיו צפויים, נוכח חקירה שנערכה על ידי משרד התמ"ת בסמוך לקרות האירוע. תכלית זו תומכת בהשארת החיסיון נוכח הצורך
בשיתוף פעולה של הגורמים המעורבים, להפקת לקחים של ממש למניעת תאונות בעתיד.

14.
לטענתה, מנכ"ל המשיבה הורה על הקמת ועדה פנימית לחקירת נסיבות התאונה מתוך ציפייה להליך משפטי ועל פי נוהל פנימי של המשיבה. קיימת אפשרות, כי התאונה נבדקה על ידי גורמים נוספים הנתבעים בתביעה זו, הגם שמסמכים הנוגעים לכך לא גולו על ידם, לפיכך נשלחה על ידי המשיבה דרישה לגילוי ספציפי.

15.
המשיבה מצינת, כי בפתיח לדו"ח בסעיף 1.4 נאמר מפורשות, כי הוועדה התכנסה תוך ציפייה להליכים משפטים בעניין נשוא הבדיקה שכן, מדובר באירוע בו מעורב ונפגע גורם חיצוני לחברה.

16.
לשיטתה, לצורך תחולת החיסיון בו עסקינן, אין צורך בקיומם של הליכים משפטיים בפועל, אלא די בציפייה לקיומם בעתיד. כאשר הלכה פסוקה היא, כי מסמכים שהוכנו ונערכו לצורך היוועצות עם עורך דין, בקשר להליכים משפטיים קיימים או צפויים, הינם מסמכים חסויים ובעל דין ו/או עורך דין
שערך כאלה
במסגרת ההכנות לדיון אינו חייב לגלותם.

17.
בסופו של עניין, טוענת המשיבה, כי מטרתו העיקרית של הכנת הדו"ח, היינו לצורך התגוננות מפני הליכים משפטיים צפויים, מקנה למסמך זה חיסיון מוחלט מפני חשיפתו. המשיבה אף הפנתה לפסיקה בה נדחתה בקשה לגילוי דו"חות חקירה.

דיון

18.
מהות העיקרון של גילוי המסמכים והעיון בהם בשלב ההכנה למשפט - היא חשיפת האמת. החתירה לאמת משרתת את אינטרס הצדדים לעשיית משפט צדק - ואת אינטרס הציבור לתקינות פעילותה של המערכת המשפטית (ראו; רע"א 5806/06 עיזבון המנוח נמירובסקי מיכאל ז"ל נ' אורי שימקו, תק-על 2007(2), 4164, 4166 (2007), רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54 (1995); רע"א 7705/03 דרור נ' פניני, תק-על 2003(3) 2609 (2003)).

ברע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב - חברה לביטוח, פ"ד נה(1) 515, 521 (1999) נאמר מפי
המשנה לנשיא דאז, השופט ש' לוין, באשר לגילוי מסמכים:

"הכלל הוא, שרשאי בעל דין לקבל מידע על מסמכי היריב, בין שהם 'מועילים' ובין שהם 'מזיקים'. 'מסמכים מועילים' - הם מסמכים היכולים לתמוך במבקש ו'מסמכים מזיקים' הם מסמכים התומכים בעמדת המשיב, ואפשר שאם יגיעו מראש לידיעת המבקש, יוכל ליטול את עוקצם בראיות אחרות. משחק 'בקלפים גלויים' עשוי, בדרך כלל, למנוע קיומן של טקטיקות פסולות של הפתעת היריב ודחיית המשפט, לפי בקשת בעל הדין המופתע, כדי להביא חומר ראיות לסתור. הוא גם עשוי לשמש לעתים כגורם משמעותי להבאתם של בעלי הדין לכלל פשרה".

עם זאת צוין, כי חובת הגילוי, אינה חובה מוחלטת. לעיתים היא נסוגה בפני
טענת חיסיון ובפני
ערכים אחרים הראויים להגנה, "וביניהם יעילות הדיון, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה בצדדים שלישיים".


19.

כך, יש לאזן את התכלית של גילוי האמת עם ערכים אחרים, הראויים אף הם להגנה. החסיונות השונים משקפים איזון כזה. הם באים להגן על אינטרסים חשובים תוך ויתור אפשרי מסוים על גילוי האמת. נקודת שיווי המשקל נקבעת בהתאם למשקלם היחסי של הערכים המתחרים. (רע"א 5806/06 עיזבון המנוח נמירובסקי מיכאל ז"ל נ' אורי שימקו, תק-על 2007(2), 4164, 4166 (2007).

20.
לצד קיומם של חסיונות סטטוטוריים, הקבועים בפקודת הראיות, נוסח חדש התשלא –1971 (להלן: "הפקודה"), כגון הגנה על שלום הציבור ועניין בעל חשיבות ציבורית (סעיף 45 לפקודה); יחסי עורך-דין - לקוח (סעיף 48 לפקודה); יחסי רופא - מטופל (סעיף 49 לפקודה) - קיימים חסיונות פרי יציר פסיקה - משל חיסיון עיתונאי (ראו; ב"ש 298/86 ציטרין נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, פ"ד מא(2), 337 (1987)). חלקם של החסיונות מוגדרים
כיחסיים. חיסיון יחסי הינו חיסיון אשר סויג על ידי המחוקק והוצבו לו תנאים. לצד החסיונות היחסיים, קיימים גם חסיונות "מוחלטים".
משמעם של אלה אומר, כי
כל אימת שמוכח בפני
בית המשפט כי התקיימו תנאיו של החיסיון - אין לבית המשפט שיקול דעת להסירו. חיסיון עו"ד לקוח חוסה תחת הגדרת חיסיון מוחלט (רע"א 3694/06 חביב נ' הלה הנדסה ואדריכלות בע"מ, תק-על 2006(3) 2306 (2006)).

לגופו של עניין – חיסיון מסמך שהוכן לקראת משפט

21.
כאמור, במקרה דנן טוענת המשיבה, כי דו"ח החקירה הוכן מתוך צפי להליך משפטי. על כן הוא חסוי. ברע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין-כרם נ' עפרה גלעד, פ"ד מט(2), 516 , 524-525 (1995) נאמר לענין זה:
"מסמך אשר הוכן לקראת משפט נהנה מחסיון בפני
גילוי (רע"א 6546/94 הנ"ל). הטעם העיקרי המונח ביסוד הלכה זו, הוא הרצון לאפשר לאדם להכין עצמו לקראת משפט, כשהוא חופשי מהחשש שהכנתו תחשף בפני
יריבו (ע"א 407/73 גואנשיר נ' חברת החשמל לישראל בע"מ
, פ"ד כט(171 ,169 (1)".

באותה פרשה נאמר,
כי הלכה זו בדבר החיסיון חלה
אף מקום בו לא היה משפט תלוי ועומד, אלא מקום בו בזמן הכנת המסמך הייתה "הסתברות של ממש", כי יתקיים משפט בעתיד. ברם,
הודגש, כי קיומו של צפי בשעת הכנת המסמך הינו תנאי הכרחי אך לא מספיק ולמעשה נדרש כי אותו המסמך אותו מבקשים לחסות אכן הוכן לצורך המשפט.
(שם, בע"מ 524 - 525) (ראו לעניין זה גם
רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי, תק-על 2006(2) 4466 (2006)).

22.
ברע"א 5806/06 עיזבון המנוח נמירובסקי מיכאל ז"ל נ' אורי שימקו, תק-על 2007(2), 4164, 4167 (2007), קבע בית המשפט העליון, כי החיסיון הסטטוטורי על יחסי עורך דין לקוח הינו מוחלט, בעוד החיסיון ההלכתי על מסמכים שהוכנו לקראת משפט הוא יחסי
ולמעשה מסויג:

"יש שגזרו את החיסיון על מסמכים שהוכנו לקראת משפט מהחיסיון הסטטוטורי הנוגע ליחסי עורך-דין - לקוח. זאת, באמצעות הרחבה פרשנית של הביטוי "דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך הדין ללקוחו", המופיע בסעיף 48 לפקודה, כך שיכלול גם מסמכים שטרם הוחלפו בין הצדדים אך יש להם קשר למשפט קיים או עתידי (ראו: רע"א 4999/95
alberici international
נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 39, 46 - 47 (1996); קלינג, בספרו הנ"ל, בעמ' 430). גישה אחרת מנתקת בין החסיונות ומעמידה את החיסיון על מסמכים שהוכנו לקראת משפט על אדן נפרד. ואכן, נראה כי חרף הזיקה שבין החיסיון הסטטוטורי על יחסי עורך-דין - לקוח לבין החיסיון ההלכתי על מסמכים שהוכנו לקראת משפט, אין זהות בין השניים (עניין שירי הנ"ל). החיסיון ההלכתי על מסמכים שהוכנו לקראת משפט הוא יחסי - בשונה מהאופי המוחלט של החיסיון הסטטוטורי על יחסי עורך-דין - לקוח. כמו כן, תחום התפרסותו של החיסיון ההלכתי הוא רחב יותר, והוא חל על מסמכים שמבחינת מהותם וזהות יוצרם, אינם נכללים בחיסיון שבסעיף 48 לפקודה".

23.
ברי, כי על מנת ליהנות מחיסיון, על המשיבה 2 להוכיח, כי אכן הדו"ח הנוגע לענייננו הוכן לצורך הליך משפטי. במקרה דנן הוגש דו"ח החקירה של המשיבה 2 לעיונו של בית המשפט. זאת על פי תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 הקובעת, כי לבית המשפט סמכות לעיין במסמכים חסויים. כך יכול בית המשפט לאזן כראוי בין עקרון הגילוי לחריגיו ולבחון האם אכן מטרתו העיקרית של המסמך הייתה הכנתו לקראת משפט.

24.
יאמר כבר עתה, כי טענת בעל דין בדבר יצירתו של מסמך למטרת הליך משפטי, אינה נוסחת קסם, המביאה לדחייה אוטומטית של בקשה לגילויו של מסמך. זאת במיוחד לאור הגישה הרווחת, לפיה יש ליתן
מעמד בכורה לעקרון הגילוי על חשבון צמצום היקפו של החיסיון.

25.
עיינתי בבקשת המבקשים וכן, בדו"ח שהוגש לעיוני, אך לא מצאתי - בכתב המינוי של הועדה או בדו"ח גופו -אינדיקציה לכך, שמטרתו העיקרית הדומיננטית של הדו"ח, הייתה לצרכי משפט או כקידום פניהם של הליכים משפטיים. אומנם
סעיף 1.4
לדו"ח החקירה קובע:


"הוועדה התכנסה לחקור את האירוע מתוך ציפייה
להליכים משפטיים בעניין נשוא הבדיקה, שכן מדובר באירוע
בו מעורב ונפגע גורם חיצוני לחברה. לגבי האירוע מתנהלת חקירה של משרד העבודה, וכי חומר הבדיקה אשר נאסף ישמש כולו את עורכי הדין והיועצים המשפטיים של חברת החשמל
בהכנה של הליכים משפטיים אלה ובניהולם".

ובסעיף 4.7 לדו"ח החקירה נאמר:

"הוועדה שמעה עדויות מפי 15 עובדי חברה ...לכל אחד מהעדים שהופיע בפני
הוועדה הובהר כי קימת ציפייה להליכים משפטיים והחברה תעשה כל אשר לאל ידה
על מנת שהעדות
שנמסרה תישאר חסויה".

26.
יחד עם זאת, לימוד תוכנו של הדו"ח, מעלה, כי המטרה שביסוד הדו"ח הייתה לימוד הנסיבות והפקת לקחים - דבר ראוי כשלעצמו, אך אין בו להביא את הדו"ח לחסות בצילו של חיסיון. העובדה כי המשיבה אזכרה כי קימת ציפייה להליכים משפטים, או היוועצותה ביועצה המשפטי בדבר זימון עובדי המשיבה 6 לעדות (סעיף 4.9 לדו"ח), אין בה כדי להפוך את הדו"ח למסמך שהוכן לקראת משפט. הדו"ח מתמקד רובו ככולו בתפקידי הוועדה כפי שצוינו בסעיף 1.3 לדו"ח אשר כותרתו
"תפקידי הוועדה":

"1.3.1-גילוי הסיבות והעובדות הקשורות בהתרחשות המקרה.
1.3.2-קביעת הגורמים העיקרים להתרחשות המקרה.
1.3.3-קביעת שאר הגורמים להתרחשות המקרה.
1.3.4-המלצות למניעת מקרים דומים בעתיד".

מטרות אלה – כולן ראויות – מלמדות כי הדו"ח הוכן בעיקר כעבודה אופרטיבית – שנועדה לאתר את הגורמים שהביאו לתאונה, ניתוחם, והפקת לקחים תוך קביעת סדרי עבודה עתידים, אשר ימנעו את הסיכון שגרם לתאונה.

27.
יתרה מכך, המשיבה 2 עצמה טוענת כי למעשה תוכנו של הדוח כבר הובא לעיון המבקשים ועל כן אין בגילויו כל רבותא. זאת אף בשים לב, כי טענת המשיבה 2 בדבר היותו של הדו"ח מסמך שהוכן לקראת הליך משפטי לא נתמכה בתצהיר.

28.
בנסיבות המקרה דנן, לאור כל האמור, ולאור היותה של המשיבה 2 חברה חזקה, בעלת מעמד על במשק הישראלי, אשר
ברי כי הכנת דוחות חקירה בעקבות אירועים חריגים הינו נוהל מקובל אצלה ללא קשר לניהול המשפט, אני מקבל את הבקשה ומורה למשיבה לגלות את דוח החקירה.

אני קובע כי עותק הדו"ח שנמסר לבית המשפט במעטפה חתומה, יוחזר לידי ב"כ המשיבה 2, אשר תאפשר לב"כ המבקשים, ולייתר בעלי הדין לעיין בו ולהעתיקו.


29.
המשיבה 2 תישא בהוצאות המבקשים בסך 4,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, וזאת ללא כל קשר לתוצאות ההליך עצמו.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ג, 09 יוני 2013, בהעדר הצדדים.








א בית משפט מחוזי 31899-12/11 סלים ח'מאיסי, סאלח ח'מאיסי, שאדיה ח'מאיסי נ' אדהם ח'טיב, חברת החשמל לישראל בע"מ, הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 09/06/2013)