פסקי דין על נעמי זיו | פסקי דין על סיניה לונשטיין | פסקי דין על יפה לוי ואח' | פסקי דין על חברת תו"ת-תאגיד עובדי תעופה ותיירות בע"מ

1016/08 הפ     09/06/2013




הפ 1016/08 נעמי זיו, סיניה לונשטיין, יפה לוי ואח' נ' חברת תו"ת-תאגיד עובדי תעופה ותיירות בע"מ









בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

לפני כב' השופטת ענת ברון


09 יוני 2013
ה"פ 1016-08



בקשה מס' 47

המבקשות
1. נעמי זיו
2. סיניה לונשטיין
3. יפה לוי
4. יעל וילקה
5. הגר ביטון


נגד

המשיבה
חברת תו"ת-תאגיד עובדי תעופה ותיירות בע"מ


החלטה

1.
זו בקשה נוספת בסדרת בקשות שהוגשו לבית משפט זה בעקבות

פסק דין
שניתן על ידי ביום 11/10/12 בתיק ה.פ. 1016/08 שבכותרת (להלן: "התובענה" ו"פסק הדין"). הבקשה היא למתן הוראות למשיבה בהיותה נאמן (בקשה מס' 47, להלן: "הבקשה").
יצוין כי בד בבד הוגשה גם בקשה למתן צו מניעה זמני (בקשה מס' 46) עד להכרעה בבקשה למתן הוראות – ואולם הדיון בבקשה ליתן צו מניעה זמני מתייתר משניתנת כעת החלטה בבקשה למתן הוראות לגופה.

עניינה של התובענה הוא בבקשה שהוגשה על ידי חברת תו"ת-תאגיד עובדי תעופה ותיירות בע"מ
(להלן: "חברת תו"ת" או "הנאמן") – בהתייחס לכספים בהיקף של כ- 70,000,000 ש"ח שהיו מוחזקים על ידה באותה עת בנאמנות (להלן: "הכספים"); ובית המשפט נתבקש ליתן הוראות לנאמן, מי מבין המשיבים בתובענה זכאי, אם בכלל, לחלק בכספים. המשיבים כולם בתובענה היו עובדי "ארקיע" בזמנים כלשהם בעבר, וחלקם עובדים בארקיע גם היום; וכל אחד מאלה טען לזכות בחלק מן הכספים.

בפסק הדין נקבע כי "המועד הקובע" לעניין הזכאות לחלק בכספים הוא יום 1/7/08 (להלן: "היום הקובע"). בהינתן עובדה זו ומנימוקים שפורטו – ככל שהדברים רלוונטיים לבקשה הנדונה, נקבע כי כל אותם משיבים שעבדו בפועל בארקיע במועד הקובע זכאים לחלק בכספים. מדובר בקבוצה המונה 654 אנשים, שהם המשיבים 1 בתובענה, ואלה כונו בפסק הדין "העובדים בהווה". המבקשות בבקשה שבפני
י (להלן: "המבקשות") נמנות עם העובדים בהווה.

לאחר מתן פסק הדין, הודיע הנאמן למבקשות וליתר הזכאים לחלק בכספים, כי הכספים המגיעים להם על פי פסק הדין יחולקו במספר פעימות. עד כה שולמו שתי פעימות. על פי חישוב שערכה חברת תו"ת, נקבע כי בפעימה הראשונה ישולם סך של 4,300 ש"ח לכל שנת ותק; ואילו בפעימה השניה ישולם סך של 800 ש"ח לכל שנת ותק. אלא מאי? לטענת המבקשות, בפועל שולם להן בשתי הפעימות סכום הנופל במידה ניכרת מהסכום המגיע להן. על רקע זה הוגשה הבקשה דנן.

חברת תו"ת הגיבה לבקשה. ואילו המשיבים האחרים בחרו שלא להגיב לה. המבקשות השיבו לתגובה. ולהלן החלטתי.

2.
עמדת חברת תו"ת בתובענה היתה, כי יש לחלק את הכספים על פי מסמך הוראות חלוקה שצורף כנספח ב לתובענה (להלן: "הוראות החלוקה"). המדובר במסמך שנוסח ב- 1/9/08, הופנה לקבלת הסכמותיהם של ועדי הסקטורים השונים של העובדים בארקיע וחבריהם, ואומץ בהחלטת דירקטוריון חברת תו"ת. בפסק הדין נקבע כי קביעת אופן חלוקת הכספים אמנם נתונה לשיקול דעת דירקטוריון חברת תו"ת; ומשזה אימץ את הוראות החלוקה, הוריתי כי יש לבצע את חלוקת הכספים בהתאם.

בגדר הוראות החלוקה מפורטת נוסחת החלוקה. על פיה, החלק בכספים שיגיע לכל אחד מהעובדים הזכאים, הוא פונקציה של ותק העבודה שלו נכון ליום הקובע. ואביא את הדברים כלשונם:

"הזכאים לכספי התמורה הם כל עובדי ארקיע אשר לגביהם התקיימו יחסי עובד-מעביד בתאריך הקובע... נוסחת החלוקה הינה כדלהלן: סכום התמורה המיוחס לעובדים בערכו השקלי, יחולק בסך חודשי העבודה של כל העובדים הזכאים ויוכפל, לגבי כל עובד זכאי, במספר חודשי העבודה של כל עובד".
ועוד לענייננו, נוסחת החלוקה התייחסה במיוחד לאופן חישוב הסכומים המגיעים לעובדים זכאים, שבמהלך התקופה שמיום 1/1/2005 ועד 31/12/07 עבדו במשרה חלקית (להלן: "התקופה החריגה" ו"ההוראה לחישוב חלקיות המשרה"). וכך נאמר בהקשר זה:

"עובד שבמהלך התקופה 01/2005 – 12/2007 עבד במשרה חלקית, עפ"י הרישומים בארקיע, זכאותו, בגין החודשים בהם עבד במשרה חלקית, תהא בהתאם לחלקיות המשרה באותם חודשים".

3.
המבקשות היו עובדות בארקיע בתקופה החריגה, מעט לאחריה עד ליום הקובע שהוא 1/7/08, וכן שנים רבות לפניה. אין חולק כי בתקופה החריגה המבקשות עבדו במשרה חלקית, ומשכך ועל פי הוראות החלוקה – ביחס לתקופה זו יש לחשב את המגיע להן על פי חלקיות המשרה. אלא שלטענת המבקשות, החישוב שערכה חברת תו"ת בנוגע אליהן נעשה על פי חלקיות המשרה בהתייחס לכל אורך תקופת העבודה שלהן – ולא רק לגבי התקופה החריגה. בכך, לטענת המבקשות, חרגה חברת תו"ת מהוראות החלוקה ומתפקידה כנאמן בבואה לבצע את פסק הדין. ובלשון המבקשות:

"הנוסחה שפסק הדין הורה למשיבה לפעול על פיה קובעת, כי יש לחשב את הזכות לכספים על פי הוותק (מספר חודשי העבודה) של כל עובד. רק בתקופה אחת, היא התקופה החריגה, קובעת הנוסחה, כי בתקופה זו, עובד, אשר עבד במשרה חלקית, תחושב זכותו, בתקופה זו, באופן יחסי לחלקיות המשרה".
(ראו: סעיף 19 לבקשה).

לשון אחר: טענת המבקשות היא כי בקשר לעובד שעבד במשרה חלקית בתקופה החריגה, אין להחיל את ההוראה לחישוב חלקיות המשרה לגבי חודשים שבהם עבד העובד במשרה חלקית לפני שנת 2005 (וגם לא לגבי חודשים שלאחר שנת 2007).

עוד טוענות המבקשות כי חישוב הסכומים המגיעים להן, באופן שנעשה – על פי חלקיות המשרה בכל תקופת עבודתן – לא נעשה לגבי עובדים אחרים המשתייכים לקבוצת "העובדים בהווה". זאת חרף העובדה שידועה להן לטענתן כעובדות ותיקות בארקיע, כי כל עובד בקבוצה ולמצער הרוב המכריע של העובדים בקבוצה, עבד בתקופה זו או אחרת של עבודתו במשרה חלקית. בכך, לטענתן, נמצא הנאמן מפלה את המבקשות באפליה פסולה.

4.
חברת תו"ת, בתגובתה לבקשה, טוענת כי החישוב שביצעה ביחס למגיע למבקשות תואם את לשונו הברורה של מסמך הוראות החלוקה שלעמדתה מורה כדלקמן:

"א.
רק מי שעבד במשרה חלקית בשנים 2005 – 2007
(התקופה החריגה – ע.ב.) תחושב לגביו חלקיות משרה. החישוב יבוצע, לאור לשון מסמך העקרונות (הוראות החלוקה – ע.ב.), לגבי כל החודשים בהם הוא עבד במשרה חלקית.

ב.
מי שלא עבד במשרה חלקית בשנים 2005 – 2007 לא תבוצע לגביו התחשבנות לגבי חלקיות המשרה, גם אם בשנים עברו עבד חלק מהתקופה במשרה חלקית".
(ההדגשות שלי – ע.ב.). (סעיף 9 לתגובה לבקשה).

עוד מציינת חברת תו"ת כי אין יסוד ולא הונחה תשתית ראייתית לטענת המבקשות, שלפיה הופלו לרעה לעומת עובדים אחרים במעמדן.

חברת תו"ת מוסיפה ומפנה לרשימה מפורטת שהגישה כנספח א1 לתובענה (צורפה כנספח ג לתגובה), שבה מפורטים שמות כל הזכאים לחלק בכספים, לפי הבנתה; ולצד שמות הזכאים נמצא ציון מפורש של תקופת הוותק של כל זכאי וזכאי, ששוקלל על בסיס שנות הוותק שלו והיקף המשרה (להלן: "הרשימה"). כך נעשה גם לגבי המבקשות והן לא הלינו, קודם למתן פסק הדין וחלוקת הכספים, על תקופת הוותק המשוקלל שצוין ברשימה כאמור לצד שמותיהן – ותק שעל פיו נערך חישוב הסכומים ששולמו להן.

לגישת חברת תו"ת, משניתן פסק הדין ובמסגרתו, נתקבלה כמעט במלואה עמדתה שאין חולק שהיתה גם עמדת קבוצת העובדים בהווה – ובכך למעשה נתאשרה גם הרשימה; ומכאן, שתקופת הוותק המצויינת במפורש לצד שמו של כל אחד מהעובדים שברשימה, וביניהם המבקשות, נתקבלה כממצא עובדתי. בהקשר זה מפנה חברת תו"ת גם לעובדה שלמבקשות, כחלק מקבוצת העובדים בהווה, היה ייצוג משפטי בתובענה. על כן, לטענת חברת תו"ת, המבקשות מושתקות מלטעון כעת כי יש לחשב את המגיע להן באופן אחר; ומכל מקום הבקשה אינה אלא תביעה כספית, ולא ניתן במסגרת התובענה ולאחר שניתן

פסק דין
לפתוח במסגרת אותו תיק תביעה כספית חדשה במסווה של בקשה ליתן הוראות לנאמן.

לבסוף טוענת חברת תו"ת פתיחה מחדש של עניינים עובדתיים ומשפטיים, בניגוד לנתונים שפורטו באופן מפורש ברשימה, עלולה לפתוח פתח לעשרות עובדים לבקש לתקן את העובדות בעניינם – וכזאת אין לאפשר.

5.
דעתי היא כי אין מקום לבקשה כפי שהוגשה. ואפרט.

בפסק הדין נתקבלה בעיקרה עמדת הנאמן – שהיתה גם עמדת המשיבים 1 בתובענה, הם "העובדים בהווה" כהגדרתם לעיל – כי יש לבצע את חלוקת הכספים על פי המתווה שנקבע בהוראות החלוקה. אין וגם לא יכול להיות חולק כי חברת תו"ת, בהיותה נאמן בכספים, מחויבת להקפיד על חלוקתם בהתאם לפסק הדין.

על פי הוראות החלוקה, החלק בכספים של כל אחד מהזכאים הוא פונקציה של ותק העבודה שלו נכון ליום הקובע. ואולם במסגרת הוראות החלוקה יש התייחסות גם למי שעבדו בתקופה החריגה – כהגדרתה לעיל – ולחישוב הנגזר מכך.

הצדדים לבקשה שלפניי חלוקים ביחס לפרשנות שיש ליתן להוראה לחישוב חלקיות המשרה. אלא שנושא זה כלל לא עמד לדיון והכרעה במסגרת התובענה. בניגוד לטענת חברת תו"ת, בית המשפט במסגרת פסק הדין גם לא נתן דעתו ולא הכריע בהיבט העובדתי המתייחס לתקופת הוותק המסויימת שיש לייחס לכל אחד מהעובדים המשתייכים לקבוצת העובדים בהווה, שנקבע שקמה זכותם לחלק בכספים. סוגייה זו לא נדונה ולא התבררה.

אף אין התייחסות בפסק הדין לרשימה כהגדרתה לעיל שצורפה כנספח לתובענה, אלא לרשימה השמית שצורפה בתיאום עם ב"כ המשיבים כנספח 4 לסיכומי חברת תו"ת (להלן: "הרשימה השמית"). ברשימה השמית נמצא פירוט שמותיהם ומספרי תעודת זהות בלבד של כלל המשיבים בהליך – ובהם מי שנמנים עם קבוצת העובדים בהווה, לרבות המבקשות (ראו: סעיף 4 לפסק הדין). אין כל התייחסות ברשימה השמית לוותק או היקף המשרה של מי מהעובדים הכלולים בה. אין אפוא מקום לטענה של חברת תו"ת כדבר קיומו של השתק, במובן זה.

עם זאת, הצדק עם חברת תו"ת כי הבקשה דנן אין מקומה במסגרת בקשה למתן הוראות. עסקינן בתביעה כספית, שמקומה בהליך עצמאי – וזאת בלא שאביע דעתי לעניין סיכוייה של תביעה כזו, אם תוגש.

אשר על כן, הבקשה נדחית ואני מחייבת כל אחת מהמבקשות בתשלום הוצאות לחברת תו"ת בסכום של 2,000 ש"ח ובסה"כ 10,000 ש"ח.

ניתנה היום, 09 יוני 2013, בהעדר הצדדים ובאי כוחם.









הפ בית משפט מחוזי 1016/08 נעמי זיו, סיניה לונשטיין, יפה לוי ואח' נ' חברת תו"ת-תאגיד עובדי תעופה ותיירות בע"מ (פורסם ב-ֽ 09/06/2013)